Diary of the Special Mission·Chapter 77יומן השליחות המיוחדת·פרק שבעים ושבעה

אפרק שבעים ושבעה
התפתחויות שנת תשנ"ד
הצעת החלפת ספרים בספרים

בב"ה יום ד' ג כסלו ה'תשנ"ד
זה עתה דברתי עם הר"י שי' קוגן, שביקש שאצלצל, וסיפר:

גא) הוא קיבל את כל תיק הארכיון אודות הספרים, ובו יותר מעשר דפים חדשים שמעולם לא ראינו⁴⁴⁸. ביקשתי שישלח אותם בפאקס ואמר שלא יצא ברור בפאקס.

דב) הם אמרו לו שיסכימו להחזיר את האוסף אם ניתן להם במקומם ספרים אחרים. השבתי שלדעתי אסור לקנות מאתם האוסף שלנו רק לקבל בלי תנאים.

הובפרט שאלו הם דברים שאין להם סוף, כי לעולם לא נמצא ספרים דומים עבורם, וכל העבודה וההוצאות של החיפושים ושל הקניות ושל העברת ספרים אלו לשם ואלו לכאן, וכל סידור הניירת לאלו ולאלו, וכל התשלומים מתחת לשולחן לכל אלו שיעסקו בהעברה זו וזו וסידור ניירות אלו ואלו. ואז בסוף ימצאו איזשהו תירוץ שבכלל לא בא בחשבון, ורק אז ידרשו תמורת זאת כמה מליונים מכל אחת מהממשלות שביקשו את החזרת הספרים, ורק אז ידרשו שנארגן להם קבלת פנים עם כרטיסים לארה"ב ולמלון של כל השייכים לזה ולאה"ק לכל אלו שיש להם בנים וכו' וכו'.

והספר הראשון שמוחזר לרבי

זב"ה יום א' יום דידן נצח ה' טבת ה'תשנ"ד
ביום החמישי זאת חנוכה, קיבל שר התרבות הרוסי מר סידרוב את סגן נשיא ארה"ב מר גור בבנין הספריה הצבורית במוסקבא, הראה לו 12 ספרים מ"אוסף שניאורסאהן", ונתן לו ספר אחד, הוא ספר התניא שנדפס בשנת תר"ס ע"י כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.

חעל כריכת הספרים נחרת באותיות מוזהבות: ספר / תניא / יצא לאור על ידי / חברת / תומכי תמימים / שנת תר"ס לפ"ק".

טאמנם טופס מיוחד נכרך אז בכריכה של עור ובה נחרת באותיות מוזהבות: ספר / תניא / מנחה שלוחה / לכבוד ראש מנהלי החברה / כש"ת הרב כמר / יוסף יצחק / שליט"א / מאת חברת / תומכי תמימים / שנת תר"ס לפ"ק.

יהטופס הזה נמסר לידי סגן נשיא ארה"ב, שמסרו לידי חבר המשלחת המיוחדת, הרב ברוך שלמה שי' קונין, כדי למסרו לידי כ"ק אדמו"ר שליט"א.

יאביום ועש"ק ויגש אליו יהודה, הגיעו כל חברי המשלחת המיוחדת, הרב"ש שי' קונין ובני ביתו, הרי"י הכהן שי' אהרונוב, הר"י שי' הכהן קוגן ואני, כמו"כ העו"ד מרת דבורה רחל קוגן שעוסקת במרץ בנושא הספרים, וכן אחד מהתומכים בפעילות זאת ר' אלבי שי' רוזהאוז.

יבבשעה 3:20 ניגשו כולם אל כ"ק אדמו"ר שליט"א שישב על פתח היכל קדשו. הרב"ש [קונין] הניח את ספר התניא על השולחן, והרבי הרים את עיניו הקדושות והביט אל עבר פני העוברים לפניו כבני מרון.

יגאח"כ חזר כ"ק אדמו"ר שליט"א להיכל קדשו, וחברי המשלחת ועוזריהם נשארו לשיר ולרקוד בגן עדן התחתון משך שעה לערך.

יד7 ספרים בתור השאלה זמנית

טוהספר הזה ניתן כאות מחווה, לבקשת הממשל האמריקאי.

טזבנוסף לכך נתנו עוד 7 ספרים לידי ממשל ארה"ב, בתור השאלה זמנית.

יזספרים אלו הובאו מיד לרבי ע"י הרב"ש [קונין], שהכניסם לחדר של הרבי והניחם על השלחן.

יחביקור סגן התרבות בספריה

יטב"ה יום ועש"ק ו' ניסן ה'תשנ"ד
זה עתה נסעו מכאן [מיכאל] שווידקאי⁴⁴⁹, [וואדים] סמירנוב [נציג רוסי באו"ם] [ווערא] גראצ'וב [יועץ בשגרירות הרוסית בוואשינגטון]. הם הביאו לי את המכתב ששלח פיליפוב לשווידקאי, בהצעה שאנחנו נבקש באופן רשמי חלק מהספרים בהשאלה⁴⁵⁰.

כעניתי בעדינות אבל בתוקף הכי גדול, שאני, הספריה וליובאוויטש, לעולם לא תחתום על מכתב המתפרש כהודעה שהספרים לא שייכים לנו. כל הדיונים הבלתי רשמיים תבוא עליהם ברכה, אבל באופן רשמי לא נוכל לעשות זאת.

כאהוא התנצל ואמר שיחפשו נוסח שלא מתפרש כהודעה, וסיפר לי על הדיונים עם הקונגרס ועם איפלא (ארגון קשר בין הספריות) ועם קונין, וגם סיפר לי על שהקציבו כבר את הבנינים עבור המרכז המיוחד במוסקבא⁴⁵¹: א) צ'עכאווא 18. ב) מאחאוואיא 6⁴⁵².

כבשוב השבתי בעדינות ובתוקף, כי גם עצם המרכז הנ"ל במוסקבא לא הסכמתי לקחת בו חלק, כי זה יכול להתפרש כהודעה, כי במרכז הזה צריך להיות גם האוסף שלנו.

כגהוא הזכיר שוב את פיליפוב, כותב המכתב שלפנינו, והסברתי לו את הרושם שיש לי עליו, והתנצלתי על שאני מדבר עם כל כך הרבה רגש.

כדהראיתי לו את מחסן הספרים ושאל כמה ספרים יש לנו, עניתי: 212 אלף. 200 אלף כאן ו12- אלף שם בספריה במוסקבה.

כהנתתי לכל אחד מהם ספר "ספריית ליובאוויטש", ונפרדנו בנימוס. הם הראו סיפוק רב מהביקור.

כותלונת הספריה לארגון "איפלא" ב"האג"

כזלפי הסכם השאלת שבעת הספרים הנזכרים, הוצרכו להחזירם עד ה19- באפריל (ח' אייר תשנ"ד); אף שבאופן בלתי רשמי נאמר לנו, שזה נכתב רק לצורך פורמלי בלבד.

כחאמנם לפי האמת לא היה זה אלא תכסיס ערמומי, ומיד בהגיע התאריך הנזכר, פנתה הנהלת הספריה במוסקבא אל "איפלא" (איגוד ספריות בין-לאומי) בתלונה רשמית, על אשר שבעת הספרים לא הוחזרו.

כטאת מכתב התלונה קיבלנו בתחלת חורף תשנ"ה, ואחרי דיונים הוחלט לא להשיב על כך.

לביקור הספרן גולדנברג בספריה

לאב"ה יום ד' ה' מנ"א ה'תשנ"ד
היה אצלי כעת שמואל גולדנברג, ישב אצלי כשעה וחצי וסיפר כל מיני סיפורים. הוא עזב את רוסיה לפני כחצי שנה וגר כעת בברייטן ביטש. הוא לא חידש הרבה, אבל היה מעניין לשמוע פרטים על המצב שם והספרים.

לבלא הייתי צריך להאמין לסיפורים שלו על המלחמות שהיו לו בעדינו בענין הספרים, אבל היה מעניין לדעת מה שסיפר, שלפני נסיעתו נצטווה סוכ"ס להבדיל בחימקי את הספרים עם הסימנים, ובחר 3500 מתוך 8000 שהיו בחימקי, והעביר אותם לספריה במוסקבא, למטה במרתף⁴⁵³, במחלקה לשמירת ספרים שנאסר לעיין בהם בתקופה הסובייטית.

לגהוא אומר שברוב הספרים שנשארו בחימקי, דהיינו כ3500- מתוך 4500 שנשארו בחימקי, יש סימנים מובהקים, אלא שנצטוה לא להדר במציאת סימנים.

לדכל זאת כמובן בנוסף ל2000- ספרים שהיו תמיד בספריה במוסקבא, שמתוכם כ750- עם סימנים. וזאת בנוסף לקרוב ל100- במוזיי קניגי.

לההוא הוציא מילקוטו רשימה של שלשה אינקונבולים מאוסף פוליקוב, ואמר: בדקתי אותם וראיתי שהם מאוסף שניאורסאהן, וזה חשוב שתדע.

לוהוצאתי גם אני רשימה של שלושת האינקונבולים האלו, והראיתי לו שכבר רשמתי אותם לעצמי על פי מקורות שונים.