Diary of the Special Mission·Chapter 360יומן השליחות המיוחדת·פרק שני

אפרק שני
היום הראשון במוסקבה
ב"ה יום ג' כב טבת ה'תשמ"ח, שעה 10:30 בערב
זאת הפעם הראשונה מאז באנו הנה, מוסקבה הגדולה, שיש לי הזמן הפנוי להתיישב ולרשום את מהלך הימים האלו.

בבאנו למוסקבה ביום ב' בערב. המטוס הגיע בשעה 4:30, ועד שהגענו למלון אינטוריסט והסתדרנו שם כבר הי' שעה 7.

גאכלנו משהו, עיינתי במפה, שאנו רק מהלך רחובות אחדים מהספריה הצבורית שע"ש לנין, והחלטנו ללכת לראותה מקרוב.

דהשעה היתה מדאי מאוחרת מלהתקשר למשרדו של האמער³⁸, ולא ראינו איך לנצל את הזמן אלא בביקור בבניני הספריה. הספריה כבר היתה סגורה והסתכלנו רק מסביב.

הע"פ העיון במפות ותמונות שכבר היו בידי יכלתי לזהות בקלות את הבנין הראשי של הספריה שבו אולמי הקטלוג והקריאה, הבנין של מוזיאון רומיאנצוב³⁹, בית התִפלה הנוצרי שע"י מוזיאון רומיאנצוב, שבו אוכסנה ספריית ליובאוויטש בשנת תרפ"ד, ואת הבנין הגדול והגבוה שבו שמורים הספרים.

ובנייני הספריה שבה מונח אוסף ספרי שניאורסאהן. הבנין שבפינה השמאלית הוא מוזיאון רומיאנצוב הנזכר. הבנין שבפינה הימנית הוא ה"מוזיי קניגי", שבו אותרו הספרים הראשונים, כפי שיסופר להלן. בבנין האחורי הגבוה, בקומה ה12- שבו, נשמרו כאלפיים ספרים של האוסף

זהביקור נתן לנו את ההרגשה שאנו כבר יודעים לפחות באיזה בנינים אנו דנים וזה הקל עלינו אח"כ את הדיונים בנושא הזה.

חחזרנו והלכנו לישון.

טקמנו בבוקר בשעה 7:15. בשעה 8 נסענו לביהכ"נ הגדול שברחוב ארחיפאוו להתפלל⁴⁰. חזרנו ב9:30-.

ישלמה צלצל אל נינא [וולאסובא]⁴¹, מנהלת המשרד של האמער במוסקבה. היא ענתה שאנו יכולים לבוא אליה. אכלנו משהו ונסענו אליה.

יאהיא קיבלה אותנו בסבר פנים יפות. אמרה שהיא יודעת מהשליחות שלנו, ואשר כבר קיבלה טעלעקס מארה"ב שאנו צריכים להגיע.

יבהיא כבר התקשרה עם סגן שר התרבות ליטבינוב, ואמר שהוא יוכל לקבל אותנו בשעה 4 בערב, ואחרי שישמע מה בפינו יתקשר לספריה ויסדר לנו פגישה ליום ד' בבוקר. אמנם היא אמרה לו שלא מבינה מדוע נבטל יום בחנם, טוב יותר שיתקשר מיד לספריה ויארגן מיד פגישה בינינו לספרן.

יגהוא הבטיח שיברר את האפשרות וישיב לה. היא דיברה אתו בטלפון בעת שהיינו במשרדה. היא הציעה לנו שנחזור למלון ומיד שתהיה לה תשובה היא תצלצל לנו. כך עשינו. היא שלחה אותנו עם הנהג שלה למלון, ושם ישבנו לסעוד.

ידפגישה עם הנהלת הספריה

טובשעה 1 בצהרים היא מצלצלת לנו, ומודיעה שליטבינוב ארגן פגישה בינינו ובין המנהלת הראשית ליחסי ציבור [גברת אולגה דיאקונובה] שבספריה לשעה 3. בשעה 2:45 יבוא הנהג שלה ויקח אותנו לספריה ויפגיש בינינו.

טזהתיישבתי עם ר' ניסן (שי') [ע"ה], מסרתי לו את הפרטים הדרושים לדבר אתה. הוא רשם לעצמו בקיצור.

יזבשעה 2:45 בא הנהג עם אחת העוזרות של המנהלת הנ"ל [לובמילה], לקחה אותנו לשם והפגישה בינינו, ובשעה 3 כבר ישבנו במשרדה של המנהלת הנ"ל, בקומה הרביעית של הבנין הראשי, יחד עם המזכירה שהעלתה אותנו למשרדה, שהיא גם רשמה את תוכן הדיבורים.

יחשתיהן מדברות גם אנגלית, והשיחה ארכה כשעה וחצי - עד לערך 4:30.

יטר' ניסן ביאר את כל השתלשלות המאורעות ואת מבוקשינו לבדוק בעצמינו יחד עם אחד הספרנים שלהם, בבנין בית התִפלה, שבו היו הספרים במשך כמה שנים.

כהיא ענתה שמאז היא באה לעבוד בספריה, לפני יותר משלשים שנה, אין בבנין הזה אוצר ספרים רק מחסן.

כאבקשנו א"כ לבדוק לפי הרשימות, והסברתי איך אפשר לבדוק.

כבוהיא ענתה שזו בקשה מופרכת, מעולם לא הרשו לאדם מהחוץ לבקר בעצמו באוצר הספרים. היא מציעה שניתן לה את הרשימות ואת הסימנים והם יבדקו בעצמם.

כגר' שלמה הסביר את מטרת בואינו לבדוק, וכי הבאנו המומחים לדבר הזה שהם יכירו. כך הוחלט באסיפה שבין האמער לשר התרבות שנביא לכאן מומחים שישתתפו בבדיקות. הזכיר את יום ההילולא של הרמב"ם ושל אדה"ז, שהם ישמחו אם האוצר הזה יחזור לבעליו, ואי אפשר שנבוא במיוחד למוסקבה רק כדי לשבת בחיבוק ידים ולהרשות לאנשי הספריה לחפש בעצמם.

כדאני הסברתי איך שחלק מהבדיקות האלו בנויות על הכרה בטביעות עין, הכרת כתב הבעלים, הכרת הכריכה ועוד כיו"ב, וכי איך אוכל למסור סימנים כאלו לספרן אחר שיחפש בעצמו.

כהלבסוף אמרה שהיא מוכרחה לדבר בנושא הזה עם מנהל הספריה הכללי [קארטאשוב], וגם עם שר התרבות [וואסילי זאכארוב]. מחר היא תוכל לענות לנו. בינתיים היא מציעה שניתן לה איזה רשימה כדי שיבדקו בעצמם וידעו במה המדובר.

כונתתי א"כ רשימה של 12 ספרים נדירים מתוך הרשימה הכללית⁴², היא לקחה את כל הנתונים האמורים האלה, ואלה שאמרנו לה בהמשך השיחה - בנוסף להאמור לעיל, כגון נושא בדיקת כתבי היד בארכיון כתבי היד של הספריה ונושא אפשרות העברת חלק מהספריה לספריית היבסקציה בקיוב.

כזחזרנו משם למלון, צלצלנו לנינא הנ"ל, שלמה שאל אם אפשר לבוא לדבר, היא הסכימה ונסענו מיד אליה. באנו אליה בשעה 5:30.

כחסיפרנו לה על הביקור והשיחה ועל ההכרח לזרז שירשו לנו לבדוק בעצמנו. היא אמרה שכבר קיבלה טלפון מליטבינוב, ואמרה לו שאנו בדרך אליה, וכשנגיד לה מה נשמע היא תצלצל לו.

כטאחרי שספרנו לה היא צלצלה לליטבינוב, שסיפר לה שמנהלת הספריה כבר צלצלה לו. כבר התחילו לבדוק הרשימה והנתונים שמסרנו, ונראין הדברים שירשו לנו לבדוק בעצמנו, אך מענה ברור יוכל לתת מחר בבוקר, אחרי שהם יגמרו הבדיקות שלהם וידברו אתו.

להודינו לה והיא שלחה אותנו עם הנהג שלה חזרה למלון. לפני"כ ביקש ממנה שלמה, כיון שהיום בלילה באים האמער וכל הצוות שלו, שתספר הכל לדזייקאבס, מזכירו הראשי של האמער.

לאדברנו גם על נסיעתינו ללנינגראד, והשיבה שליטבינוב הציע שבתחילה נגמור את כל השייך לספריית מוסקבה ואח"כ ניסע ללנינגרד.

לבכשחזרנו למלון התפללנו מעריב, אכלנו, שלמה צלצל לנ.י. לדווח מפעולות היום הזה (אתמול בלילה אני צלצלתי לדווח מבואינו לשלום והביקור מסביב לבניני הספריה). ועשינו הכנות ללכת לישון.

לגר' ניסן נסע לשדה התעופה, כי אחת מהמזוודות שלו לא הגיעה אתנו אתמול, רק היום, והוא נסע להביא אותה, ואני התיישבתי לרשום את יומן אירועי היום.