Haggadah with Likkutei Taamim uMinhagim and Divrei Shalom·Marorלקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום·מרור

אמרור
מרור. בזמן הזה שאין פסח אינו אלא מדרבנן (פסחים קך, א⁸²⁸). וגם נשים חייבות בזה כשאר מצות שבלילה זה (שו"ע רבינו סי' תע"ב סכ"ה⁸²⁹).

בויטבול – ואחר כך – ויברך. כדי לתכוף הברכה לעשיית המצוה⁸³⁰ כנ"ל פיסקא ויטבול⁸³¹.

גויטבולבחרוסת. וקודם הטבילה מרכך החרוסת ביין שבתוך כלי (שו"ע רבינו סי' תע"ג סל"ב-ד)⁸³². ואין משקע כל הכזית בחרוסת, לפי שעתה אין מצוי קפא (מין תולעת) במרור כמו בימי הש"ס, ואין מטבילין בחרוסת אלא משום מצוה זכר לטיט (פר"ח⁸³³. שו"ע רבינו סי' תע"ה סי' יא⁸³⁴) – ועדיף שלא לשקוע כולו, כדי שלא לבטל טעם המרירות⁸³⁵, כן אפשר לומר.

דוינערהחרוסת (על פי מ"ש פסחים קטו, ב⁸³⁶).

הויברך. צ"ע מפני מה לא העתיק מ"ש בשו"ע שלו (תע"ה ס[עיף] יח⁸³⁷) – וכן מנהגנו – שצריך לכוון לפטור בברכה זו גם מרור שבכורך.

וברכהזו. לכאורה יתור לשון הוא. ואולי מרמז דרך אגב, שהי' מקום גם לברכה אחרת והיא ברכת המצות על החרוסת (ראה פירוש המשניות להרמב"ם פסחים פ"י מ"ג, ולחם משנה להל' חמץ ומצה פ"ז הי"א⁸³⁸), אף שאין חייב עלי' ברכת הנהנין⁸³⁹. והא דאין מברכין על מצותה הוא מפני שהיא טפלה למרור ונפטרת בברכתה (אבודרהם⁸⁴⁰) – ועל כרחך כונתו שמצותה טפלה למצות מרור. ויש לבאר עפמ"ש מהר"ל⁸⁴¹, וז"ל: חרוסת מצוה, מפני שלא נזכר במרור רק שמררו את חייהם בעבודה קשה, ויש מרירות לאדם בעבודה קשה, אבל אינו מרירות גמור. לכן עושין זכר לטיט ואין דבר יותר קשה מן מלאכת הטיט שכן אמרז"ל שמות רבה (פ"א, כז⁸⁴²).

זברוךאתהכו'מרור. ל' הכתוב⁸⁴³ מרורים (וראה פסחים לט, א⁸⁴⁴). וכן הוא בנוסח הברכה אשר ברמב"ם (הל' חמץ ומצה פ"ח ה"ו, ה"ב⁸⁴⁵. וראה גם כן ירושלמי פסחים ט, ג. יו"ד, ה⁸⁴⁶. – אבל בלשון יחיד ברמב"ם שם ה"ד, ה"ח, הי"ב⁸⁴⁷. ועייג"כ השינוים בנוסח ההגדה שלו: הלילה הזה מרור כו' מרורים אלו שאנו אוכלים. וצ"ע).