Chabad Library · The Rebbe
Haggadah with Likkutei Taamim uMinhagim and Divrei Shalom·
אקידוש
אתקינוסעודתא. (סידור ה"ר שבתי רשקובר185. וראה זח"ב פ"ח א186 ושם).
אתקינוסעודתא. (סידור ה"ר שבתי רשקובר185. וראה זח"ב פ"ח א186 ושם).
בקדש. (משנה פסחים קיד, א187) ואנו נוהגין לקדש מעומד הן בשבת ויום טוב הן בפסח (כן הוא בפרי עץ חיים שער י"ח פי"ד188 ושער כ"א פ"ו189, סידור האריז"ל190, משנת חסידים191. ועיין שו"ע או"ח סי' רעא ס"י192 ונו"כ).
גקדש. בכל התיבות של הסימן קדש ורחץ הביא אדמו"ר הזקן בכל אחת ואחת במקומה גם פירוש התיבה וכמו ורחץ ונוטל ידיו ואינו מברך וכה"ג, מלבד בתיבת קדשהללנרצה. וי"ל הטעם מפני שאין כל חדוש בפירוש תיבות אלו193.
דואף שבשו"ע שלו (ריש סי' תע"ג) העתיק מ"ש ברמ"א (שם) וכתב "ואם אפשר טוב שלא ימזוג הבעל הבית בעצמו אלא אחר ימזוג לו שיהא לו כמשרתו, כלומר דרך חירות ושררות זכר ליציאת מצרים", יש לומר דכיון שאין זה אלא אםאפשר לא העתיקו בסידורו (ומה שתירץ בשער הכולל דדין אחר מוזג לו הוא דוקא ביינות חזקים, שטרחא רבה בדבר, כי צריך להביא מים למזיגה194 משא"כ ביינות שלנו כל אחד ואחד מוזג לעצמו – צ"ע, כי פשיטא דגם ביינות שלנו אם אחר ימזוג לו הרי זה ענין של עשירות ואם כן הרי זה דרך חירות ושררות זכר ליציאת מצרים ומנין לנו לחלק בזה? ועוד דאם כן למה לא אשתמיט בנו"כ השו"ע ובשו"ע אדמו"ר הזקן לכתוב דביינות שלנו כל אחד ואחד מוזג לעצמו וכמו שחילקו דין יינות שלנו בסי' רד195, רעב196 תעב197).
המנהג בית הרב: מוזגין הכוס198, ואין מדקדקין שימזוג אחר199. לוקחו בימינו, מוסרו לשמאלו200, מעמידו, דרך הורדה מלמעלה למטה, על כף ידו הימנית, כשהיא כפופה קצת כעין בית קבול, ד' אצבעותיו מוגבהות והגודל מושכב מן הצד201. ומקדש מעומד202, והכוס מוגבה למעלה משלשה טפחים מעל גבי השולחן203 – וכל זה הוא גם בשאר ימות השנה204.
וקדש. בכל יום טוב חייב בקדוש מדברי סופרים, וכשחל בשבת הרי יש לו גם כן עיקר מן התורה205 – מוסיף עליהם בלילה זה, שהוא אחד מארבעה כוסות שהן מצוה מדברי סופרים בליל פסח. ולכן: א) אינו מקדש על הפת206. ב) אין אחר מוציא אותו ידי חובתו (שו"ע רבינו סי' תע"ב סכ"ב207). ג) דוחק עצמו לשתות ד' כוסות אף שמזיקו או שצריך למכור כסותו (נדרים מט, ב208. פסחים צט, ב209). ד) אינו מקדש אלא בלילה ממש ולא בתוספות יום טוב (תרומת הדשן סקל"ז210), כי תקנו חכמים ד' כוסות בזמן הראוי לאכילת מצה (שו"ע רבינו שם ס"ב211). ה) יש לחוש לדעת אלו האומרים שמצוה לשתות כל הכוס ועכ"פ רובו (שם סי"ט212).
זד'כוסות – מצוה מדברי סופרים213. ואף נשים חייבות בה, שאף הן היו באותו הנס214 של יציאת מצרים (תוד"ה היו פסחים קח, ב215). ואין מברכים עליהם ברוך כו' וצונו לשתות ד' כוסות, לפי שהם מופסקים (כלבו216, רוקח217).
חותקנום כנגד ד' לשונות של גאולה: והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי218 (שמות ו, ו-ז) – שהן כנגד ד' גזירות שגזר עליהם פרעה (שמות רבה ספ"ו219). כנגד שבירת ד' קליפות (תולעת יעקב220) – כנגד ד' כוסות של פרעה (בראשית מ, יא-יג) שנרמזה באותו חלום גאולתן של ישראל כדרז"ל בבראשית רבה פ' פ"ח221, כנגד ד' מלכיות, כנגד ד' כוסות של פורעניות שהקב"ה משקה את אומות העולם222 וכנגדן משקה את ישראל ד' כוסות של נחמה (ירושלמי פסחים פ"י ה"א223), כנגד ד' אותיות שם הוי' (סידור של"ה224. ועיי"ש מזהר ח"ג צה, ב225).
טכשחליום טובבשבתאומריםתחלהיוםהששי (פסחים קו, א ותוד"ה זוכרהו226). מתחילין יום הששי (ולא מ"ויכולו"227) כי יום הששי ויכולו השמים ר"ת הוי'. וכשמתחיל יתן עיניו בנרות ובשעת ברכת הקידוש בכוס (רמ"א סי' רע"א ס"י228). אין להתחיל מתחילת המקרא וירא אלקים כו' משום דדרז"ל טוב מאד זה המות (שו"ת חתם סופר חאו"ח ס"י229).
יסברימרנן. כצ"ל ולא יותר (סידור יעבץ230) כי הם משלימין מספר תיבות שבקידוש231. הטעם לאמירת סברי מרנן – שו"ע אדמו"ר הזקן סוס"י קע"ד232. ובאבודרהם הביא עוד טעמים233.
יאסברימרנן בתקוני זוהר תיקון כ"ד וצריך למימר סברי מרנן. ועד"ז הוא בתנחומא ר"פ פקודי234, בלקוטי שו"ת הגאונים שבסו"ס כלבו235 ובטור סי' קע"ד בשם אביו236 (בתוד"ה הואיל – ברכות מג, א – ועוד: סברי מורי. ברא"ש ברכות שם237 – סברי רבותי). וראה בפרי עץ חיים שי"ח פט"ז238 ביאור לשון זה דוקא על דרך הסוד.
יביוםחגהמצות. כן נקרא בכל התורה, ואנו קורין אותו פסח – כי השי"ת מספר שבחן של ישראל שלא התמהמהו ולא אמרו היאך נצא למדבר ואנו מספרים שבחו של השי"ת אשר פסח גו' (קדושת לוי, פ' בא239). ויש אומרים שהנהיגו השם חג הפסח – זכר למקדש (עטרת זקנים240).
יגואתיום טובמקראקדשהזה כן הוא במסכת סופרים פי"ט241, בסידור רב עמרם גאון242, בסדר התפלה להרמב"ם243 ובסוף הל' שבת244, אבודרהם245, סידור ה"ר שבתי רשקובר246 ועוד. וראה שו"ע ריש סימן תפ"ז247 ונו"כ.
ידבשבת באהבהמקראקדש. כי מקרא קדש דשבת קבלו ישראל באהבה, במרה, אבל של יום טוב הי' על ידי שכפה עליהם הר כגיגית בסיני (לבוש סי' תפ"ז248 מטה משה249 אליה רבה250).
טוומועדי גם בחול אומרים ומועדי בוא"ו, וכמו שאומרים ושבת בוא"ו251.
טזומועדיקדשך מעין החתימה סמוך לחתימה (פסחים ק"ד, א252).
יזמקדשישראלוהזמנים (פסחים ק[יז], ב253). ואין אומרים והמועדים כלשון הכתוב לפי שכל המועדים תלוים בזמנים: פסח בזמן האביב כו' (בחיי ס"פ בא254).
יחשהחיינוכו'במוצש"קיקנה"ז (פסחים ק"ג, א255). נוסח ברכת שהחינו במשנה ברכות (רפ"ט256). ג' פעמים שהחיינו וקיימנו והגיענו – כנגד הללי נפשי את ד' אהללה ד' בחיי אזמרה לאלקי בעודי (רוקח שע"א257. וראה גם כן סידור האריז"ל ברכת הנהנין258).
יטאין מברכים ברכת שעשה נסים259, לפי שעתיד לאומרו בהגדה (מחזור ויטרי260. ר"י טוב עלם ביוצר אלקי הרוחות261. רוקח262) למי שעשה לנו כל הנסים האלו (סידור ר' עמרם גאון263. שבלי הלקט264). וי"א מפני שאין מברכין ברכה זו אלא על מצוה דרבנן (מהרי"ל265).
כלזמןהזה. הלמד בחירק. וכן הוא בסידור של"ה266. רש"ל. מטה משה267. מג"א רס"י תרע"ו268.
כאהבדלה. מנהג בית הרב: בהבדלת מוצש"ק שחל ביום טוב אין מקרבין הנרות ואין מאחדין השלהבת שלהם269, וכן אין מביטים בצפרנים270. ורק, בעת ברכת בורא מאורי האש, מסתכל בנרות כמו שהם כל אחד בפני עצמו.
כבמאוריהאש. כי הרבה מאורות (אדומה וירקרקת) יש באור (ברכות נא, ב. נב, ב271. וראה גם כן תקוני זהר תיקון כא272).
כגהמבדילכו' (פסחים קד, א ובתוד"ה בעי שם273).
כדהבדלתוקדשת. ב' הבדלות: בין כהנים ללוים, ולוים לישראלים (תוס' שם274).
כהבפסח275שותההכוס. כולו (ב"ח סי' תע"ב276) ובבת אחת (מ"א שם277) – מנהג בית הרב. וכן בשאר ג' כוסות.
כובהסיבתשמאל. כי הסיבת ימין, על פניו, או על גביו אין זו הסיבה (פסחים קח, א וכפירוש הרמב"ם הלכות חמץ ומצה פ"ז ה"ח278).
כזהסיבה. ויסב אלקים את העם מכאן אמרו רבותינו279 אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב שכך עשה להם הקב"ה (שמות רבה פ"כ, יח). מהו ויסב שהרביצם כדרכי המלכים280 רבוצין על מטותיהם (במדבר רבה פ"א, ב).