Chasidut · Piaseczno Rebbe
Hakhsharat HaAvrekhim 13/הכשרת האברכים י״ג
אמעט חשבון הנפש
1Soul Accounting
בכל דברינו בכל הקונטרס גם כל החסידות יכולים להתקיים באיש שהוא ממארי דחושבנא, כי זהו יסוד העבודה בכלל ועבודת החסידות בפרט. הנה הבאנו לעיל מספה״ק שבשעת תורה ותפילה לא יעשה חשבונות, אבל רק בשעה זו לא יעשה החשבונות מפני שתורה תפילה ועבודה צריכות להיות בהתחזקות ושמחה, וזה א״א בשעה שמסתכל בראי׳ אמיתית ורואה את מצבו באמת. אבל כמו שא״א לתורה ותפילה בשעה אחת עם חשבון הנפש, כן א״א להן בלעדו לגמרי, היינו במי שאינו מסתכל בעצמו ואינו מכניע ומדכא את רוחו בשום פעם. לכן חוב על כל אחד לעשות לו זמנים להסתכלות הזאת. כפי שאיתא בספ״ק נוח לבחור ע״ז השעות שרוחו של האיש נדכא מאיזה דאגה אפילו גופניות ועניני צרכיו. ואם סתם יעיד לו איזה זמן לזה, יקדים מעת לעת למעט במאכל ומשתה, לא שיתענה רק שימעט בהם כדי שיהי׳ לבו נכנע ורוחו נדכא ומוכשר לראי׳ וחשבון הזה.
2Everything we can know from the pages of this book, and everything we can learn and do from the teachings of Chassidus, can only be fully realized if we take a make a hard and honest account of our soul, called in Hebrew, a “cheshbon nefesh.” It is the foundation of avodah in general, and of the avodah of Chassidus in particular. First, let it be clear that at certain times, a cheshbon nefesh is not in your better interests. We already mentioned the problems involved in making a cheshbon nefesh while you are engaged in prayer or Torah study. Your feel your “best davening,” and your most lucid and insightful Torah study when you are in good spirits and in agreement with God’s desires (b’simchah),290 as well as when you are confident and resolved in your goals (b’hischazkus). It is impossible to feel such joy and confidence when you go deep inside and take an honest look at matters of the soul that you generally avoid. But just as you can’t learn or daven (simultaneously) with it, you also can’t learn or daven successfully without it. That is to say, a man who avoids looking at his true place in the world, bowing his head to the truth and breaking his heart over his own insincerity, cannot stand before God and speak or hear God’s word in the Torah. For this reason, man is required to take account of his soul from time to time. The holy masters have said that the best time for a cheshbon nefesh is when he is disturbed by some worry, or even in the midst of some physical or financial hardship. But if he is in a good, comfortable state of mind and body, and he just wants to incorporate a cheshbon nefesh into his avodah, then he should take care to eat and drink less. Not that he has to fast completely,291. All agree that the point of fasting is not to suffer for suffering’s sake, but an external avodah to awaken an inner change for the better. Here the Rebbe is simply adding to this that, yes, the main point is not the hunger, but the positive transformation that the hunger inspires, which is just not possible without a cheshbon nefesh. Rav Shloimele Z”l once said in the name of the Rebbes, “On Tisha B’av we are so broken over the destruction of the Temple, who can eat? But on Yom Kippur, it is so awesome, mammash, (really) who needs to eat!” (Mammash means real. The usage, “awesome, mammash” can be understood as an intense feeling of the revelation of the soul.) but for a cheshbon nefesh, he needs to, at least, reach the point where his spirit and selfish desires are subdued so as to be in a willing state of mind to confront the truth.
גולא שיעשה את מעשהו בחפזון רק יחשוב בדעתו כאילו עומד עתה בגופו נפשו רוחו ונשמתו לדין, אך לא הבית דין של מעלה ידונו אותו עתה רק הוא עצמו. וע״י שירבה להסתכל בקרבו באמת ויכנע לפניו יתברך, יקל דינו בזה ובבא בבית דין של מעלה, כי ד׳ אומר הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי, ולהיפך כשיש דין למטה אין דין למעלה.
3Not a man in the midst of a cheshbon nefesh should do it in a rushed, off handed way. He should feel as if he is standing trial before the court. That is to say, he needs to reach a real awareness that his body, desires, and very soul292 are all standing in judgment. They are not being judged by the Heavenly Court, but by man himself. The more honest he is in his introspection, and according to the degree to which he bows his head before the Almighty whose life is in His hands, the more the One who sits in Judgment will be lenient in His ruling. This is an explanation of what God meant when He said, “Behold I will bring you to judgment for saying, I have not sinned.”293 Simply put, when there is judgment below, (and man is honest with himself and his relationship to God’s Law), then there is no judgment above, (for He will suspend the sentence.) 294
דותחשוב מגדלות ד׳ יתברך שא״א לשום מלאך וכל שכן לשום איש להשיג, אבל גם הקומץ ומעט מן המעט אשר אתה יודע מגדלותו יתברך די לך להמק את לבך בתשובה לפניו יתברך. ובמחשבתך אשר נתחזקה חשוב את כל העולמות, הנה עולם העשי׳ עם כל נפלאותיו ועד רום השמים וצבאיו. ובדמיונך שנתעלה ונתקדש הוי מציץ אל על עולם היצירה עם מלאכיו, עולם הבריאה וכסאותיו, ועד עולם האצילות וספירותיו הקדושות. נשמות האבות הנביאים תנאים אמוראים בעלי קבלה וחסידות וכל הצדיקים. וכלם בטלים ומבוטלים אל האל הגדול והקדוש המרומם על כל ברכה ותהלה, ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין אין סוף ואין תכלית עובדים אותו ושרים שירות ותשבחות לשמי׳ רבה, ורק אני הקטן שבקטנים הגרוע והאפס העזתי ח״ו לפרוק עולו מעלי ולמרוד בחטאותי נגדו יתברך. ואיך באמת העזתי כל כך נגדו יתברך, איך נגד כל צדיקיו חסידיו מלאכי ושרפי אל כל כך חצפתי.
4Consider the greatness of God. It is impossible for man or even angels to fathom. But even if a grain of the knowledge of God’s greatness were to pass through your heart of stone for a fraction of a second, then if would be enough to melt it and return you to the fold before the Master of All.295 Now that you have intensified your thoughts, apply your new found ability and contemplate all of the worlds, from the physical world (assiyah) and all of its wonders,296 to the heights of heaven and its host.297 Take a glimpse298 beyond with your inspired and holy imagination. Envision the world of yetsirah (formation) and its angels, the world of beriyah (creation) and its heavenly thrones, up to the world of atsilus (emanation from the Infinite) and its holy sefiros. In these realms, the souls of the Patriarchs, the prophets, and the Sages, the masters of Kabbalah and Chassidus – all of the Tsaddikim – are all nullified in a state of holy bittul before the All-Powerful, the Holy and Exaulted One, the One above all blessing and praise, who fills all of the worlds and surrounds all of the worlds, the Eternal and the Endless. There they serve Him, singing praises to His great Name. And in contemplating this, I look at myself in relation to the holy souls and spaces. Even though I am the smallest of the small, I own up to my own impunity in throwing the yoke off of my neck and rebelling against His wishes. How could I have been so brazen, so unabashedly shameful as to do this before God’s presence, and before all of His Tsaddikim, holy souls, and holy angels?
הותעבור במחשבתך את חטאיך ומכשוליך מאז, אף את לשון הרע רכילות שפת שקר חנופה וכו׳ אשר אתה עובר. את מחשבותיך רצוניותיך הגרועים. גם תפילותיך ובילבוליך אשר במחשבתך בתפילה תעבור במחשבתך. וראה נא גם ראה את תקוני התשובה האמורים בכתבי האר״י הק׳ זצוק״ל, כמה תעניתים למאות צריכים להתענה על כל חטא ופשע. הן עתה בדורות חלשים האלו הקלו לנו הבעש״ט ושאר הצדיקים בהם, ולא עוד אלא שגם פעלו לנו תקונים ע״י תיקוני המדות תורה ותפילה בלב ונפש אהבה ויראה. אבל עכ״פ את דכאות ושברון הרוח ענוה ושפלות אשר פעלו התעניתים וסיגופים בבעלי התשובה אז, נחיצות גם לנו לתשובתנו.
5Think about all of your mistakes and indiscretions, your abuses of the Law as well as your fellow man’s trust, your lashon ha’rah and your tale-bearing, your flattery and your lies. Think about your low thoughts and desires. Think about the jumble of thoughts messing up your tefillah.299 Now turn to consider the numerous fasts that the Ari z”l proscribed as a rectification for transgressions, sometimes requiring hundreds of days of fasting.300 Yet due to the weakness of our generation, the Baal Shem Tov and other Tsaddikim have been lenient with us, telling us that we don’t need to fast, but can do teshuvah by means of fixing our middos, learning, and davening with a full heart, a willing soul, with love, and with awe.301 We may not have to fast, but integral to our present teshuvah is the same nullification of ego and broken spirit that was part and parcel of the fasts of our predecessors.
ווכה תתמרמר אף תבכה עד אשר תרגיש שבאמת שברה לבך ורוחך בקרבך. אמור תהלים ותתחנן ותבקש מן האל טוב וסלח שירחם עליך ולא ישליכך מעל פני קדושתו יתברך, רק יקרבך אליו ברחמים רבים. ואז תתחזק ותאמן שד׳ קיבל את תשובתך ויקרבך אליו, כמו שהבאנו לעיל מקדושינו שבשביל זה מברכים ברכה בשם ומלכות חנון המרבה לסלוח מפני שודאי הוא שיקבלנו בתשובה.
6Brood and even cry in this way until you have truly broken your heart and your spirit within you. Say Tehillim. Beg God to be kind and forgiving, to be merciful with you. You cry out to Him and you say, “don’t to cast you away from Your holy presence, but rather bring me close to You.” Then make yourself strong and believe that God indeed accepts your teshuvah, and brings you close to Him. Earlier we explained that we are confident that God forgives us because the Law itself tells us to bless God as, “the merciful One who is great in forgiveness.” Surely He would not want us to say an unwarranted blessing, so it must be that He indeed forgives us.
זאבל גם תמיד גם בימים ושעות שאינך חושב עם נפשך את חשבונה הנ״ל, גם אז לא תדמה בדעתך כי צדיק ונקי מכל פשע אתה, גם אז תזכור שהרבה חסרונים ופגמים במדותיך נטיותיך וכו׳ לתקנם. והחילוק הוא, שבשעת החשבון גם רעת חטאיך שכבר עברת הם נגד עיניך ממש ומתמרמר עליהם מאוד, ושלא בשעת החשבון, מחטאיך שכבר עברת, רק תדע, כמי שזוכר דבר מרחוק, ורק בכללם תדע אותם שחטאת, כדי להכנע, ולא לפרטיותיהם. וכמו שאיתא באגרות התשובה מהרב הק׳ זצוקל״ה י״א על הפסוק ״וחטאתי נגדי תמיד״, כמו ״ואתה תתיצב מנגד״, מנגד סביב לאוהל מועד יחנו שפרש״י מרחוק עיין שם. היינו שתמיד חטאתי נגדי תמיד רק מרחוק.
7These are specific times that you have set aside for a particularly intense cheshbon nefesh, but at all other times, don’t fancy yourself a Tsaddik, clean from any hint of sin. Then, too, remember that you have many faults and character defects, and you need to take care of them. The difference between these two times is that at the time you have allocated for an intense cheshbon nefesh, the sins you have committed are right there before you, and you feel tremendous bitterness and regret over them. But at other times, you admit that you did them, but they don’t have the poignant immediacy that they do at the time of the cheshbon nefesh. You know in general that you made mistakes, and as you bow your head you admit that you have much to learn, but you don’t have to go into your mistakes with fine detail and cry over each one as you would in the midst of a cheshbon nefesh. The Iggeros HaTeshuvah of the first Lubavitcher Rebbe interprets the verse, “and my sin is before me always,” “before me, but separated by a distance.” The word in the Tehillim for “before me,” is, “negdi,” which also appears in the description of how the twelve tribes encamped around the Tabernacle in the wilderness, “they shall camp far (mineged) from the tent of meeting.”302 The point is that although one always needs to be aware of his sins, still, they are to be kept at a reasonable distance except at a time of cheshbon nefesh.
חאבל זהו רק לענין החטאים שעברת, משא״כ לפגמיך וחסרונותיך אשר במדותיך ונטיותיך שעליך להיטיבם לרפאותם ולתקנם צריך אתה ליתן לב, לפעמים יותר תכופות, ומדי פעם בפעם להביט בכל פרטיותיהם. כי לא תהא מחלת הנפש פחותה ממחלת הגוף שחושב ומתבונן בה האיש תמיד ומטכס עצות איך ובמה לרפאותה. כן בחור ואברך כיון שכבר נתחזקה עכ״פ מעט מחשבתך וכבר יותר מעט בידך היא, לכן עיקר מחשבתך ובפרט בזמנים הפנוים לך תהא בך, לראות אף לתור אחר כל חסרוניך, ואף הקל שבהם לא יעלם מנגד עיני מחשבתך ותחקור למצא עצות איך ובמה לתקנם. והלא כמה פעמים כבר גמרת בלבך והחלטת שלא לעשות לדבר ולחשוב כזאת וכזאת ומ״מ שוב תעשה. אפשר איזה סבה טמונה בך שמגרה אותך לזה, חקור אחרי׳ אפשר כשתמצאנה תוכל לפעל מה כנגדה ורפא לך.
8This “comfortable distance” is only for the sins that you have transgressed, but it is not for you other failings and character flaws, which need to be tackled more frequently. In order to correct and heal your flaws you must confront them with honesty and without deceiving yourself.303 The sickness of the soul should be no less crucial an agenda as the sickness of the body, but also needs constant attention and a thorough regiment of care in the quest for spiritual and behavioral health. Therefore, my dear Bachur and Avreich, since you have at least begun to strengthen your mind in the way of intense thought, then you should take your newly acquired abilities and direct them to your personal failings and character flaws. Don’t push aside even the slightest defects, but rather go deeply into all of them and find a viable way and concrete method with which to correct them. Haven’t you found yourself time and time again making resolutions to cease from doing this action or thinking this thought, only to soon find yourself doing and thinking it yet again? Perhaps deep inside yourself there is a hidden reason that causes you to do it. If you excavate your soul down to the bedrock, you may find that when the cause is discovered, you can take action against it and thereby heal yourself.
טוהעיקר שלא תרצה להצדיק עצמך ואת מעלליך בכל דבר, רק תביט עליהם כדיין אמת ותדאג הרבה על רעותיהם וחסרוניהם.
9Most importantly, don’t try do justify your behavior all the time. Instead, look at your behavior like a true judge, and be greatly concerned about their evils and deficiencies.
יהיוצא לנו מזה ששלוש מצבי רוח יהיו לך,
10In summary, we have provided you with three modalities for three different situations.
יאא) בשעת עוסקך בתורה תפילה ושאר עבודה למקום. בו לא תחשוב שום חשבון רק שמחה תשוקה ושאיפה לד׳, ועבודה בהתלהבות או התרגשות, ועכ״פ במסירת עצמך לתיבות התפילה ולהעבודה כפי שהבאנו לעיל מספ״ק.
11The first is when you are engaged in the study of Torah, davening, or any other avodah for the Almighty. At these times you shouldn’t be making a cheshbon nefesh, but rather are encouraged to feel simchah, yearning, desire for God, hislahavus or hisragshus. At very least you should give yourself over to the words of the prayer and to the avodah in the ways that we have mentioned.
יבב) בשעת חשבון הנפש, שמאוד תהי׳ אז בשברון רוח.
12The second modality is at the time of a cheshbon nefesh, when your spirit is crushed within you.
יגג) תמיד, שלא בשעות של תורה ותפילה וגם שלא בשעות החשבון. אז תהא נכנע ענו ושפל ומ״מ בשמחה מתוך התחזקות תהי׳. תדע שהרבה חסרונים לך לתקנם ותחשוב איך ובמה לתקנם. ובד׳ תבטח כיון שאתה עושה ועובד לפי כחך, והרבה פעמים בהתאמצות יתירה אתה שקוע בתשובה ועבודה, לכן בזכות אבותינו וצדיקינו הקדושים יחונן האל חנון ורחום אותך ויקרבך בזה ובבא. אחת מנפלאות הבעש״ט תלמידיו ותלמידי תלמידיו זי״ע הוא, אשר חדשו והכניסו את שתיהן כאחת בלב הנוהים אחריהם, את הענוה והשפלות מאוד, יחד עם ההתחזקות והשמחה, והיא שמחה אמיתית שוש אשיש בד׳ תגיל נפשי באלקי. ד׳ הוא האלקים ואתה ישראל בנו רחימו ועבדו. חסרונותיך לא כהחסרונים אשר בבליעל משוקץ, המתגולל באשפה, רק כהחסרונים אשר בבן מלך, שתמיד בן מלך הוא, וכאשר רק יתאמץ בעבודת אביו, מי ידמה לו, ומי יערוך את רום ערכו ואת התקרבותו והתדבקותו באביו ובמלכו.
13The third modality takes effect at every other time, not during times devoted to Torah or prayer, and not at times of a cheshbon nefesh. Then you are well to being subdued and humble as the dust, but nonetheless joyous, with strength of resolve and confidence. Know that you have many failings and think about how to fix them. Put your trust in God, since you are serving Him with all of your strength, and there are many times that you are immersed in teshuvah and avodah with maximum effort. This being so, in the merit of the Patriarchs and the Tsaddikim God will be merciful and gracious with you, bringing you close both now and in the future. One of the wonders of the Baal Shem Tov and his students, and his student’s students, is the novel concept that two divergent middos could be won by the heart that yearns for them – humility and meekness, together with confidence and joy, meaning true simchah, , “I shall greatly rejoice in God, my soul shall be joyful in Hashem.”304 Hashem is God, and you, Yisrael, are His son, His loved one, and His servant. Your deficiencies are not like the deficiencies of crude men, despicable rouges who might as well be rolling around in the garbage, but are like the deficiencies of the son of the king, where no matter what faults he has or mistakes he has made, he is still the son of the king. And when he only picks himself up and puts all of his heart and soul into serving his father, then to whom can he be compared and who can measure his awesome heights? When the prince gives himself over to the serving and honoring his father, then the intensity of his closeness and cleaving to his father the King is without end and without measure.