Chabad Library · The Rebbe
Hayom Yom·
אא כסלו, ראש חדש
בא ר' יקותיאל ליעפלער (דעם אלטען רבי'ס א חסיד) איז געווען צייטען, וואס ער האט געדאווענט שחרית מנחה און מעריב איינע נאך די אנדערע, עס איז ניט געווען קיין זמן מפסיק זיין.
בא ר' יקותיאל ליעפלער (דעם אלטען רבי'ס א חסיד) איז געווען צייטען, וואס ער האט געדאווענט שחרית מנחה און מעריב איינע נאך די אנדערע, עס איז ניט געווען קיין זמן מפסיק זיין.
בב כסלו
אאזמו"ר ביאר פעם במאמר, הא דר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי, כי הרי התפלה צ"ל בחיות, וע"י שנותנים צדקה לעני קודם התפלה ומחיים אותו, ניתוסף חיות הרבה בתפלה. ונענע בידו ממטה למעלה לרמז שהרבוי בהפלאה. - וכמה פעמים קודם התפלה הי' אאמו"ר מחזר אחרי עני ליתן לו לאכול.
אאזמו"ר ביאר פעם במאמר, הא דר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי, כי הרי התפלה צ"ל בחיות, וע"י שנותנים צדקה לעני קודם התפלה ומחיים אותו, ניתוסף חיות הרבה בתפלה. ונענע בידו ממטה למעלה לרמז שהרבוי בהפלאה. - וכמה פעמים קודם התפלה הי' אאמו"ר מחזר אחרי עני ליתן לו לאכול.
גג כסלו
מההפרש בין הנהגת הבעש"ט להנהגת המגיד, כי הבעש"ט הי' עסוק בנסיעות שונות, והמגיד ישב בביתו. עוד זאת בימי נשיאות המגיד, כבר הי' מפורסם ענין החסידות גם במרחקים, ע"י נסיעות החבריא קדישא, ורבים מבע"ב בינונים נתקשרו לתורת החסידות והיו נוסעים למעזריטש.
מההפרש בין הנהגת הבעש"ט להנהגת המגיד, כי הבעש"ט הי' עסוק בנסיעות שונות, והמגיד ישב בביתו. עוד זאת בימי נשיאות המגיד, כבר הי' מפורסם ענין החסידות גם במרחקים, ע"י נסיעות החבריא קדישא, ורבים מבע"ב בינונים נתקשרו לתורת החסידות והיו נוסעים למעזריטש.
דד כסלו
למים אחרונים נוטלים קצה האצבעות, ואחר כך מעבירים אותם, כשהם לחים עדיין, על השפתים.
למים אחרונים נוטלים קצה האצבעות, ואחר כך מעבירים אותם, כשהם לחים עדיין, על השפתים.
הה כסלו
והנה סולם מוצב ארצה - תפלה היא סולם ההתקשרות של הנשמה באלקות. והגם שהוא מוצב ארצה, התחלת התפלה היא בהודאה לבד, אבל וראשו מגיע השמימה, בבחי' ביטול עצמי אבל בא לזה ע"י הקדמת ההשגה וההבנה בפסוקי דזמרא ברכות ק"ש וק"ש.
והנה סולם מוצב ארצה - תפלה היא סולם ההתקשרות של הנשמה באלקות. והגם שהוא מוצב ארצה, התחלת התפלה היא בהודאה לבד, אבל וראשו מגיע השמימה, בבחי' ביטול עצמי אבל בא לזה ע"י הקדמת ההשגה וההבנה בפסוקי דזמרא ברכות ק"ש וק"ש.
וו כסלו
אאמו"ר אמר: קריאת שמע שעל המטה איז, אין זעיר אנפין, ווי דער ווידוי וואס קודם צאת הנפש מהגוף. נאר יעמאלט גייט מען שוין אינגאנצען אווען פון יריד, און עס ענדיגט זיך שוין דער מסחר פון היום לעשותם, און אין קשעהמ"ט פון יעדער נאכט האלט מען נאך אין מיטן יריד, און מען קען נאך אויפטאן.
אאמו"ר אמר: קריאת שמע שעל המטה איז, אין זעיר אנפין, ווי דער ווידוי וואס קודם צאת הנפש מהגוף. נאר יעמאלט גייט מען שוין אינגאנצען אווען פון יריד, און עס ענדיגט זיך שוין דער מסחר פון היום לעשותם, און אין קשעהמ"ט פון יעדער נאכט האלט מען נאך אין מיטן יריד, און מען קען נאך אויפטאן.
זז כסלו
שלש חכמות הן: חכמת ביטול החומר, ע"י הוראת שקוץ ותיעוב כל הענינים הגופניים והחומריים - חכמת המוסר.
שלש חכמות הן: חכמת ביטול החומר, ע"י הוראת שקוץ ותיעוב כל הענינים הגופניים והחומריים - חכמת המוסר.
חחכמת הכרת מעלת הצורה והרוחני במדות ובמושכלות והוראת אופני הקירות אליהם - חכמת ההקירה.
טחכמת הגברת הצורה על החומר, הוראה במעלת חומר מזוכך ובמעלת הצורה כשנקבעה בהחומרי, והתכללותם יחד מבלי אשר ימצא ראש וסוף, להיות כי נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן, אל אחד בראם, ולכוונה אחת לגלות אור קדושת חביון עוזו ית' נבראו, ושניהם כאחד דוקא משלימים אותה השלימות, אשר עלה ברצונו ית' - חכמת תורת החסידות.
יה כסלו
א מענש זאל זיך מתבונן זיין, ווי גרויס חסדי הבורא ב"ה זיינען, אז אזא קאן שבקטנים ווי דער מענש איז, קען ער מאכען א נחת רוח גדול צום גדול הגדולים וכמ"ש ולגדולתו אין חקר, דארף דער מענש זיין תמיד באגייסטערט און טאן די עבודה בלב ונפש חפצה.
א מענש זאל זיך מתבונן זיין, ווי גרויס חסדי הבורא ב"ה זיינען, אז אזא קאן שבקטנים ווי דער מענש איז, קען ער מאכען א נחת רוח גדול צום גדול הגדולים וכמ"ש ולגדולתו אין חקר, דארף דער מענש זיין תמיד באגייסטערט און טאן די עבודה בלב ונפש חפצה.
יאט כסלו
יום הולדת את אדמו"ר האמצעי - תקל"ד - ויום הסתלקותו - תקפ"ח. ומ"כ בניעזשין.
יום הולדת את אדמו"ר האמצעי - תקל"ד - ויום הסתלקותו - תקפ"ח. ומ"כ בניעזשין.
יבט' בכסלו תקנ"ד אמר רבינו הזקן מאמר - והוא חלק פרק נ"ג מספר של בינונים (תניא) המדבר ע"ד בית ראשון. למחרתו אמר חסידות עוד הפעם - סיום פרק הנ"ל עד גמירא. כי המאמרים מר"ה תק"ן עד י' כסלו תקנ"ד (אשר בהם נכללו לקוטי עצות משנים הקודמות) מהם נסדרו נ"ג פרקי ספר התניא.
יגי כסלו
אדמו"ר האמצעי יצא לחירות - תקפ"ז - ממאסרו בעיר וויטעפסק. בחוהמ"ס נודע אשר הלשינו את אדמו"ר האמצעי. ביום א' פ' נח כח תשרי נסע בלוית פקידים מליובאוויטש, בצהרים בא לדאבראמיסל, אמר שם דא"ח מים רבים גו', יום ב' נסע משם על ליאזנא, אמר שם דא"ח רשפי' רשפי גו', יום ג' משם לוויטעפסק, וישב שם תפוס עד יום א' וישלח י' כסלו.
אדמו"ר האמצעי יצא לחירות - תקפ"ז - ממאסרו בעיר וויטעפסק. בחוהמ"ס נודע אשר הלשינו את אדמו"ר האמצעי. ביום א' פ' נח כח תשרי נסע בלוית פקידים מליובאוויטש, בצהרים בא לדאבראמיסל, אמר שם דא"ח מים רבים גו', יום ב' נסע משם על ליאזנא, אמר שם דא"ח רשפי' רשפי גו', יום ג' משם לוויטעפסק, וישב שם תפוס עד יום א' וישלח י' כסלו.
ידיא כסלו
מהגהות אאמו"ר על הסידור "סדר התפלה" (עם הדא"ח): ח"א ד"ה ברוך שאמר והי' העולם (לט. ד): "משא"כ בח' רדל"א", ניתקן "ומעתה יובן פי' וענין בחי' רדל"א".
מהגהות אאמו"ר על הסידור "סדר התפלה" (עם הדא"ח): ח"א ד"ה ברוך שאמר והי' העולם (לט. ד): "משא"כ בח' רדל"א", ניתקן "ומעתה יובן פי' וענין בחי' רדל"א".
טוח"ב ד"ה עד הגל (דש. ד): "לרבנן והלכה כר"י שבירך", ניתקן "לרבנן אם בירך".
טזשם: "דעת ר"י וכן האמת" העביר קומוס על "וכן האמת".
יזשם (שה. א): "התהו דנקודים" ניתקן "התהו דעקודים".
יחיב כסלו
ברכת שפטרני מברכים בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום ב', ה', בר"ח, ולאו דוקא בשבת.
ברכת שפטרני מברכים בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום ב', ה', בר"ח, ולאו דוקא בשבת.
יטמקובל בידינו בשם מורנו הבעש"ט: כששומעים דבר לא טוב על אחד מישראל, גם אם אין מכירים אותו, צריך להצטער צער רב, כי אחד מהם הוא בודאי לא טוב: אם אמת הדבר שמספרים על פלוני, הלא הוא לא טוב, ואם אינו אמת הלא המספר נמצא במצת לא טוב.
כיג כסלו
אמר אאמו"ר: חסידות משנה את המציאות ומגלה את המהות. והמהות של האיש הישראלי אין להעריך ולשער, כי הוא חלק מן העצם, והתופס במקצתו כאלו תופס בכולו, וכשם שהעצם אין לו שעור כך החלק אין לו שעור, ע"ד הכנף מין כנף - עס איז מעהר ניט וואס עצמות האט בורא געווען א נשמה אז זי זאל זיין א נברא - וחסידות מגלה את המהות.
אמר אאמו"ר: חסידות משנה את המציאות ומגלה את המהות. והמהות של האיש הישראלי אין להעריך ולשער, כי הוא חלק מן העצם, והתופס במקצתו כאלו תופס בכולו, וכשם שהעצם אין לו שעור כך החלק אין לו שעור, ע"ד הכנף מין כנף - עס איז מעהר ניט וואס עצמות האט בורא געווען א נשמה אז זי זאל זיין א נברא - וחסידות מגלה את המהות.
כאיד כסלו
מברכין ברכת המזון בכוס של ברכה, אף שאין עשרה. הכוס על כף היד והאצבעות זקופות. אוחז הכוס מאמירת "רבותי מיר וועלען בענטשען" עד אחרי סיום ברכה שלישית, שאז מעמידו על השלחן.
מברכין ברכת המזון בכוס של ברכה, אף שאין עשרה. הכוס על כף היד והאצבעות זקופות. אוחז הכוס מאמירת "רבותי מיר וועלען בענטשען" עד אחרי סיום ברכה שלישית, שאז מעמידו על השלחן.
כבבאחת משיחותיו ביאר אאמו"ר ותוכן דבריו: יש צדיק ישר תמים חסיד. צדיק ע"ש קיום מ"ע - ממשיך גילוים דסדר ההשתל'. ישר ע"ש קיום ל"ת - גילוים למעלה מסדר ההשתל'. תמים - ערנסטקייט - גילויים דטעם עצו ופריו שוים, התחברות סוכ"ע וממכ"ע. למעלה מכולם חסיד, ויש בזה ג' מדרי': א) שעניני העולם אינם מטרידים ומבלבלים אותו. כאו"א יכול להגיע לזה וכאו"א מחוייב להגיע לזה. ב) שכל עניניו הם אלקות. ואף שלא רחוקה היא ממך גו', מ"מ אין זה שייך לכאו"א. ג) מ"ש בת"ז: איזהו חסיד המתחסד עם קונו עם קן דילי', ופי' בסש"ב שזהו ליחדא קובו"ש בתחתונים ולא לרוות נפשו הצמאה בלבד.
כגטו כסלו
בתו"א ד"ה וישב: "ואינה יכולה לראות באהבה" צ"ל "ואינה יכולה להיות באהבה".
בתו"א ד"ה וישב: "ואינה יכולה לראות באהבה" צ"ל "ואינה יכולה להיות באהבה".
כדרבינו הזקן סיפר לבנו אדמו"ר האמצעי: דער זיידע (הבעש"ט) זאגט אז מ'דארף האבען מסירת נפש אויף אהבת ישראל, אפילו צו א אידען, וועלכען מ'האט קיינמאל ניט געזעהן.
כהטז כסלו
יסוד עיקרי בשיטת חב"ד הוא, אשר המוח השליט על הלב בתולדתו, ישעבד את הלב לעבודת השי"ת, מתוך השכלה הבנה והעמקת הדעת בגדולת בורא העולם ב"ה.
יסוד עיקרי בשיטת חב"ד הוא, אשר המוח השליט על הלב בתולדתו, ישעבד את הלב לעבודת השי"ת, מתוך השכלה הבנה והעמקת הדעת בגדולת בורא העולם ב"ה.
כויז כסלו
חסידות חב"ד פותחת שערי היכלי חכמה ובינה, לידע ולהכיר את מי שאמר והי' העולם בהשגה שכלית, מעוררת רגשי הלב להתפעל באותה מדה שבלב המחוייבת מהשכלה זו, ומורה דרך אשר כל אחד ואחד לפום שיעורא דילי' יכול לגשת אל הקדש לעבוד את הוי' במוחו ולבו.
חסידות חב"ד פותחת שערי היכלי חכמה ובינה, לידע ולהכיר את מי שאמר והי' העולם בהשגה שכלית, מעוררת רגשי הלב להתפעל באותה מדה שבלב המחוייבת מהשכלה זו, ומורה דרך אשר כל אחד ואחד לפום שיעורא דילי' יכול לגשת אל הקדש לעבוד את הוי' במוחו ולבו.
כזיח כסלו
הצ"צ כותב: אהבה דבחי' ועמך לא חפצתי (היינו) שלא לחפוץ שום דבר זולתו ית', ולא אפילו שמים וארץ שהם ג"ע עליון ותחתון, כי רק ביו"ד נברא כו', אלא תהי' האהבה רק לו ית' לבד, דהיינו למהו"ע ית' ממש. וכך הי' נשמע הלשון ממו"ר נ"ע (רבינו הזקן) בדביקותו, שהי' אומר בזה הלשון:
הצ"צ כותב: אהבה דבחי' ועמך לא חפצתי (היינו) שלא לחפוץ שום דבר זולתו ית', ולא אפילו שמים וארץ שהם ג"ע עליון ותחתון, כי רק ביו"ד נברא כו', אלא תהי' האהבה רק לו ית' לבד, דהיינו למהו"ע ית' ממש. וכך הי' נשמע הלשון ממו"ר נ"ע (רבינו הזקן) בדביקותו, שהי' אומר בזה הלשון:
כחאיך וויל זע גאר ניסט, איד וויל ניט דיין ג"ע איך וויל ניט דיין עוה"ב כו' איד וויל מער ניט אז דיך אליין.