Chabad Library · The Rebbe
Hayom Yom·
אא תשרי, א דר"ה
ברכת הדלקת הנרות: של יום הזכרון. שהחינו. אין כופלין "לעילא" בקדיש, לבד מנעילה. לדוד גו' הארץ ומלואה גו' - קודם עלינו. בקדוש היום: תקעו, כי חק. וא"א אלה מועדי ואתקינו. לתשליך: מנערים שולי הט"ק.
ברכת הדלקת הנרות: של יום הזכרון. שהחינו. אין כופלין "לעילא" בקדיש, לבד מנעילה. לדוד גו' הארץ ומלואה גו' - קודם עלינו. בקדוש היום: תקעו, כי חק. וא"א אלה מועדי ואתקינו. לתשליך: מנערים שולי הט"ק.
ביהי רצון שעל התפוח - אחר הברכה וקודם האכילה. אוכלים ראש איל, אבל א"א יהי רצון כי אם על התפוח.
גב תשרי, ב דר"ה
לא-ל עורך דין - בתפלת מוסף.
לא-ל עורך דין - בתפלת מוסף.
דבמנחה א"א הודו, אבל אומרים פתח אלי'.
המ"ש בסידור שער הק"ש ד"ה להבין ההפרש (ע"ד ע"א) שקודם תקיעת שופר אומרים אנא בכח, פירושו: בדרך כלל הם הכוונות מהפסוקים שר"ת שלהם שם שני משם מ"ב, אמנם יש שמכונים התיבות אנא בכח כו' במחשבה, אבל אין אומרים האותיות והתיבות. והעוסק בכוונות צריך ללמוד הענינים ברור בכתהאריז"ל, ואז כוונתו רצוי'.
וג תשרי
מתחילין מזמור לדוד ולא לכו נרננה, וכן בכל שבת מוציו"ט. הפטורה: שובה יכשלו בם. מי אל כמוך מימי קדם.
מתחילין מזמור לדוד ולא לכו נרננה, וכן בכל שבת מוציו"ט. הפטורה: שובה יכשלו בם. מי אל כמוך מימי קדם.
זביחידות הצ"צ אצל רבינו הזקן ב' תצא בששי באלול תקס"ד סיפר לו רבינו: ש"פ תבוא תקכ"ח אמר מורי ורבי (הרב המגיד ממעזריטש) - תורה והתחלתה ושבת עד הוי' אלקיך, וביאר כי עבודת התשובה צריכה להיות עד אשר הוי', שהוא למעלה מהעולמות יהי' אלקיך, אלקים בגימט' הטבע, בראשית ברא אלקים. כל החבריא קדישא היו בהתעוררות גדולה מתורה ההיא. הרה"צ ר' משולם זוסיא מאניפאלי אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת תשובה כזו, ועל כן יחלק את התשובה לחלקים, כי תשובה ר"ת: ת, תמים תהי' עם הוי' אלקיך, ש, שויתי הוי' לנגדי תמיד, ו, ואהבת לרעך כמוך, ב, בכל דרכיך דעהו, ה, הצנע לכת עם ה' אלקיך.
חכשסיפר לי אאמו"ר את הנ"ל, סיים: תיבת תשובה צרופה מחמש אותיות אשר כל אות הוא דרך ואופן בעבודת התשובה, - וביאר באריכות חמשה האופנים - וכולם באים מכח אל הפועל ע"י עבודת התפלה.
טד תשרי
צום גדלי' נדחה. אבינו מלכנו. סליחות.
צום גדלי' נדחה. אבינו מלכנו. סליחות.
יקיצור ביאור אאמו"ר באופן הא':
יאת, תמים תהי' עם ה"א, עבודת התשובה הבאה ע"י התמימות, כמה בחינות ומדריגות בענין התמימות, וביחם אל התשובה העולה על כולנה היא תמימות הלב - הנקראת ערנסטקייט - כאמור באברהם ומצאת את לבבו נאמן לפניך.
יבה תשרי
קיצור ביאור אופן הב': ש, שויתי הוי' לנגדי תמיד, הוי' מורה על התהוות העולם והתהוות הנבראים, אשר התהווות הבריאה כולה וחיותה הוא בדרך אין ערוך מאין ליש. והיא עבודת התשובה הבאה עי"ז אשר תמיד לנגד עיניו ענין ההוי' של העולם ומלואו.
קיצור ביאור אופן הב': ש, שויתי הוי' לנגדי תמיד, הוי' מורה על התהוות העולם והתהוות הנבראים, אשר התהווות הבריאה כולה וחיותה הוא בדרך אין ערוך מאין ליש. והיא עבודת התשובה הבאה עי"ז אשר תמיד לנגד עיניו ענין ההוי' של העולם ומלואו.
יגו תשרי
קיצור ביאור אופן הג': ו, ואהבת לרעך כמוך, כמו שאמר רבינו הזקן, אשר זהו כלי לואהבת את הוי' אלקיך, וביאור במאמר כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו. עבודת התשובה בסיבת לב טוב.
קיצור ביאור אופן הג': ו, ואהבת לרעך כמוך, כמו שאמר רבינו הזקן, אשר זהו כלי לואהבת את הוי' אלקיך, וביאור במאמר כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו. עבודת התשובה בסיבת לב טוב.
ידז תשרי
קיצור ביאור אופן הד': ב, בכל דרכיך דעהו, האדם השם לבו ודעתו על כל הנעשה עמו ומסביב לו, רואה הוא אלקות במוחש, וכמו שאמר אדמו"ר האמצעי ביתרון הבעלי עסקים על היושבי אהל בענין ראית אלקות במוחש, עבודת התשובה הבאה מראיית השגחה פרטית.
קיצור ביאור אופן הד': ב, בכל דרכיך דעהו, האדם השם לבו ודעתו על כל הנעשה עמו ומסביב לו, רואה הוא אלקות במוחש, וכמו שאמר אדמו"ר האמצעי ביתרון הבעלי עסקים על היושבי אהל בענין ראית אלקות במוחש, עבודת התשובה הבאה מראיית השגחה פרטית.
טוח תשרי
קיצור ביאור אופן הה': ה, הצנע לכת עם הוי' אלקיך, זהירות שלא תהי שום בליטה וכמאמר לעולם יהא אדם ערום ביראה, וענין הערמומית הוא שלא יהי' ניכר כלל, ידוע דכמה מחסידים הראשונים היו מסתירים עצמם ואם התגלו היו מצטערים. וזהו עבודת התשובה הבאה מהצנע לכת.
קיצור ביאור אופן הה': ה, הצנע לכת עם הוי' אלקיך, זהירות שלא תהי שום בליטה וכמאמר לעולם יהא אדם ערום ביראה, וענין הערמומית הוא שלא יהי' ניכר כלל, ידוע דכמה מחסידים הראשונים היו מסתירים עצמם ואם התגלו היו מצטערים. וזהו עבודת התשובה הבאה מהצנע לכת.
טזט תשרי, עריוהכ"פ
כפרות: "בני אדם - ולשלום" שלש פעמים, ובכל פעם מסבב ג"פ ס"ה מסבב ט"פ .
כפרות: "בני אדם - ולשלום" שלש פעמים, ובכל פעם מסבב ג"פ ס"ה מסבב ט"פ .
יזעד סוף תשרי א"א תחנון. מלקות: המלקה והנלקה שניהם אומרים והוא רחום שלש פעמים.
יחבעריוהכ"פ העבודה היא חרטה על העבר, ביוהכ"פ - קבלה על להבא.
יטי תשרי, יום הכפורים
ליל יוהכ"פ מתחילים ה' מלך תגל גו'. פסוק אור זרוע - פעם אחת ובקול רם. על דעת הקהל כו' ג"פ ובקול נמוך. אין כופלים החרוז כי הנה כחומר. קשעהמ"ט כמו בשיו"ט. א"מ זכור רחמיך כו' - בכל תפלות היום. בר"ה ויהכ"פ אומרים יגמה"ר בהוצאת הס"ת גם כשחל בשבת. שיעור תהלים אחר מוסף.
ליל יוהכ"פ מתחילים ה' מלך תגל גו'. פסוק אור זרוע - פעם אחת ובקול רם. על דעת הקהל כו' ג"פ ובקול נמוך. אין כופלים החרוז כי הנה כחומר. קשעהמ"ט כמו בשיו"ט. א"מ זכור רחמיך כו' - בכל תפלות היום. בר"ה ויהכ"פ אומרים יגמה"ר בהוצאת הס"ת גם כשחל בשבת. שיעור תהלים אחר מוסף.
כהפטורת מנחת יוהכ"פ: ויהי דבר - ובהמה רבה. מי א-ל כמוך גו'. גם במנחה אומרים לדוד ה'' אורי פתיחת הארון בנעילה לאשרי, ונשאר פתוח עד אחרי כל תפלת נעילה. בקדיש דנעילה - לעילא ולעילא, אין כאלקינו, עלינו. ואין נ"כ.
כאאומרים היום יפנה, גם אם העריב היום. אין מברכים שעשה לי כל צרכי עד מחר.
כביוהכ"פ קומט אויס צו פאסטין זעקס און צוואנציג שעה.
כגיא תשרי
במוצאי יוהכ"פ תקנ"ו בליאזנא אמר רבינו הזקן תורה ברבים - כנהוג אז דרושים קצרים - ע"פ מי כה' אלקינו בכל קראנו אליו, אליו ולא למדותיו, דער פרדס זאגט אליו איז אורות המתלבשים בכלים דע"ס דאצילות, דער רבי דער בעש"ט זאגט אליו איז דער אלקות וואס אין כלים דע"ס דאצילות, דער פירוש הפשוט איז: אליו עצמות א"ס וואס עס איז בא יעדען פשוט'ן אידען בידיעה עצמית דורך אמונה פשוטה, און דאס איז קרובים אליו און בכל קראנו אליו עצמות א"ס און עצמות הנשמה, תפלה באמונה פשוטה איז מחבר עצמות הנשמה מיט עצמות א"ס, אז עצמות א"ס זאל זיין דער רופא חולים און מברך השנים.
במוצאי יוהכ"פ תקנ"ו בליאזנא אמר רבינו הזקן תורה ברבים - כנהוג אז דרושים קצרים - ע"פ מי כה' אלקינו בכל קראנו אליו, אליו ולא למדותיו, דער פרדס זאגט אליו איז אורות המתלבשים בכלים דע"ס דאצילות, דער רבי דער בעש"ט זאגט אליו איז דער אלקות וואס אין כלים דע"ס דאצילות, דער פירוש הפשוט איז: אליו עצמות א"ס וואס עס איז בא יעדען פשוט'ן אידען בידיעה עצמית דורך אמונה פשוטה, און דאס איז קרובים אליו און בכל קראנו אליו עצמות א"ס און עצמות הנשמה, תפלה באמונה פשוטה איז מחבר עצמות הנשמה מיט עצמות א"ס, אז עצמות א"ס זאל זיין דער רופא חולים און מברך השנים.
כדיב תשרי
ברית כרותה לתעמולה ועבודה במועצות חכמה ובקירוב הדעת שאינה חוזרת ריקם.
ברית כרותה לתעמולה ועבודה במועצות חכמה ובקירוב הדעת שאינה חוזרת ריקם.
כהיג תשרי
הסתלקות אדמו"ר מהר"ש - תרמ"ג - ומ"כ בליובאוויטש.
הסתלקות אדמו"ר מהר"ש - תרמ"ג - ומ"כ בליובאוויטש.
כותחלת אגרת סימן כב וסופה - לא בא בדפוס באגה"ק. (נדפס בקובץ התמים חוברת שני').
כזיד תשרי, ערב חה"ס
אין מוסיפין על שתי ערבות, משא"כ בהדסים.
אין מוסיפין על שתי ערבות, משא"כ בהדסים.
כחמהדרים לאגוד הלולב בסוכה ובערב יו"ט. על הלולב שתי כריכות - ומשתדלים ששתיהם תהיינה מכוסות בההדסים וערבות, גם כריכה העליונה במעט על כל פנים - ומלבד זה שלש כריכות שבהם אוגד ההדסים והערבות עם הלולב, שלש אלו במשך טפח אחד.
כטטו תשרי, א דחג הסוכות
כשנותנים הד' מינים לאחר לברך עליהם אומרים בפירוש שהוא במתנה על מנת להחזיר, ובפרט ביום ראשון, והוא תועלת לנותן ולמקבל. הורה אאמו"ר שיתחילו ברכת שהחינו כשהלולב בידו אחת והאתרוג בשני'.
כשנותנים הד' מינים לאחר לברך עליהם אומרים בפירוש שהוא במתנה על מנת להחזיר, ובפרט ביום ראשון, והוא תועלת לנותן ולמקבל. הורה אאמו"ר שיתחילו ברכת שהחינו כשהלולב בידו אחת והאתרוג בשני'.
להפסוקים כי אמרתי גו' - רק בהו"ר.
לאגם ביום מברכים לישב בסוכה אחר קדוש ולא אחר המוציא.
לבההנהגה בעת ברכת כהנים (כנ"ל יום ב' דחה"ש) אנו יודעם עי"ז שרבינו הזקן הי' לוקח את הצ"צ, קודם חתונתו, תחת טליתו לנ"כ.
לגטז תשרי, ב דחג הסוכות
בקדוש הלילה: שהחינו ואח"כ לישב בסוכה.
בקדוש הלילה: שהחינו ואח"כ לישב בסוכה.
לדהצ"צ סיפר: תקס"ט האבען מיר געהערט פון זיידעם דעם זעקסטען מאל דעם ושאבתם מים - הראשון - פון לקו"ת, און עס איז געווען ע"ד ווי די גמרא זאגט (ירוש' סוכה פ"ה ה"א) שמשם שואבים. יונה האט מקבל געווען בשמחת בית השואבה גילוי הנבואה, מיר האבען מקבל געווען עד אין סוף, דער סוף איז אז משיח וועט קומען, שנעוץ תחלתן בסופן.
להיז תשרי, א דחוהמ"ס
גם בשמחה ובצהלה.
גם בשמחה ובצהלה.
לושלום עליכם, אשת חיל, מזמור לדוד, דא היא סעודתא, ויתן לך אומרים בלחש.
לזבמוסף ומנחסם ונסכיהם אחרי פסוקי כל יום ויום. בשבת א"א הושענות.
לחעל ידי העבודה דנסיונות מתגלה בחי' יחידה שבנפש, כמאמר חבוקה ודבוקה בך - התקשרות הנשמה באלקות, ועי"ז - טוענת עולך - בקיום התורה ומצות במסירת נפש, הנה - יחידה ליחדך - שמתגלה בחי' יחידה שבנפש, דע"י התגלות זו נהפך יחידה שבנפש הבהמית לאלקות שהו"ע התוקף בקיום התומ"צ בחיות פנימי, ובהרגש תענוג גדול והנאה מרובה בעבודת ה', ובכל עניני העולם הן ולאו שוין אצלו בהשואה אמיתית, כי נלקח ממנו התענוג וטוב טעם שבענינים הגשמיים.
לטיח תשרי, ב דחוהמ"ס
אומרים אום אני חומה וגם אדון המושיע, אבל אין מקיפים אלא פ"א. אומרים תיבת "הושענא", הן בראש והן בסוף - באותם האותיות שאומרם הש"ץ בקול רם, בהשאר אומרים רק פעם אחת.
אומרים אום אני חומה וגם אדון המושיע, אבל אין מקיפים אלא פ"א. אומרים תיבת "הושענא", הן בראש והן בסוף - באותם האותיות שאומרם הש"ץ בקול רם, בהשאר אומרים רק פעם אחת.
ממנהגינו להתחיל בקול רם מאות "ס" או "ע".
מאמדייקים לעשות היקף שלם ומשלימים באות "ת".
מביט תשרי, ג דחוהמ"ס
איתא שכל השנה באמרו בש"ע ואת כל תבואתה לטובה,צריך לכוון לחטים למצה ואתרוג - במקום אחד נזכר מלבד הנ"ל גם יין לקדוש - ואז במילא תהי' כל התבואתה לטובה.
איתא שכל השנה באמרו בש"ע ואת כל תבואתה לטובה,צריך לכוון לחטים למצה ואתרוג - במקום אחד נזכר מלבד הנ"ל גם יין לקדוש - ואז במילא תהי' כל התבואתה לטובה.
מגכ תשרי, ד דחוהמ"ס
בעת הנענועים צריך להגיע עד החזה מקום שמכים באמירת אשמנו.
בעת הנענועים צריך להגיע עד החזה מקום שמכים באמירת אשמנו.
מדאמר אאמו"ר באחת ההתוועדות, שיש לומר שזהו כמו הענין שע"י הכובד ראש שקודם התפלה, שמתמרמר בנפשו, עי"ז דוקא יכול להיות אח"כ התפעלות המדות בתפלה.
מהכא תשרי, הושענא רבה
בתקון ליל הו"ר גם פרשה ברכה אומרים רק פ"א מקרא - היו יחידים שאאמו"ר ציום לאומרה בהו"ר עם פירש"י ואינה הוראה לרבים - ובערב שמחת תורה אומרים אותה שנים מקרא ואחד תרגום.
בתקון ליל הו"ר גם פרשה ברכה אומרים רק פ"א מקרא - היו יחידים שאאמו"ר ציום לאומרה בהו"ר עם פירש"י ואינה הוראה לרבים - ובערב שמחת תורה אומרים אותה שנים מקרא ואחד תרגום.
מוקודם הלל מסירים שתי הכריכות שעל הלולב, ונשארים רק הג' המאגדים ג' המינים יחד. בהושענא רבה טובלים פרוסת המוציא בדבש, אבל לא בשמע"צ ושמח"ת.
מזכב תשרי, שמיני עצרת
מקדשים ואוכלים בין בלילה ובין ביום. הקפות בליל שמע"צ. הפטורה: ויהי ככלות - ולישראל עמו..
מקדשים ואוכלים בין בלילה ובין ביום. הקפות בליל שמע"צ. הפטורה: ויהי ככלות - ולישראל עמו..
מחאין אומרים היהי רצון תיציאה מן הסוכה.
מטשמע"צ ור"ה משתווים בכמה עניני כוונות ויחודים עליונים, אלא שבר"ה הם בענין העלי' ובשמע"צ הם בענין ההמשכה. בר"ה העבודה בתחנונים בהכנעה ובמרירות עצומה, ובשמע"צ היא בקו השמחה.
נכג תשרי, שמחת תורה
אין קוראים בתורה בלילה. נ"כ בשחרית. אין נוהגים לפרוש טלית על ראשי העולים לחתן תורה או לחתן בראשית. גם העולם לתורה אמור חזק חו"נ.
אין קוראים בתורה בלילה. נ"כ בשחרית. אין נוהגים לפרוש טלית על ראשי העולים לחתן תורה או לחתן בראשית. גם העולם לתורה אמור חזק חו"נ.
נאבשמחת תורה תק"מ אמר רבינו הזקן: עץ חיים היא למחזיקים בה - אלו בעלי השגה הלומדים תורה. ותומכי' מאושר - אלו בעלי עבודה העוסקים בתורה. מאושר - גליקלאך, כדאיתא בזהר (ח"ג נג. ב) אל תקרי מאושר אלא מראשו, דע"י עבודתם ממשיכים מראשו היינו מפנימיות הא"ס ב"ה, וכמעלת הרגל המקיים את הראש דוקא.
נבכד תשרי, אסרו חג
ההתוועדות - פארבריינגען - ברבים בכלל, ובשבת או במוצאי שבת בפרט, היא אחת היסודות בדרכי החסידים והחסידות, ופתח ומבוא למצוה היסודית דאהבת ישראל.
ההתוועדות - פארבריינגען - ברבים בכלל, ובשבת או במוצאי שבת בפרט, היא אחת היסודות בדרכי החסידים והחסידות, ופתח ומבוא למצוה היסודית דאהבת ישראל.
נגרובא דרובא הנה בכל התוועדות הרי ראשי המדברים תובעים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם שיקבעו עתים ללמוד דא"ח ושישמרו הקביעות, ואשר הלמוד יהי' על מנת ללמוך ולקיים. - והנה כללות ענין ואופן התוכחה מבואר היטב בד"ה ואם רוח המושל (קונטרס למ"ד) אשר ראוי לכל אחד ואחד מאנ"ש ללמדו היטב אדעתא דנפשי' - אמנם הוכחה זו בעת ההתוועדות היא רק על דברים ועניים שאין בהם משום הלבנת פנים ולא כלום, כמו שהי' מאז ומקדם, אשר איש את רעהו הוכיחו באהבה ובחיבת גדולה.
נדכה תשרי
עשרה נגונים - מהם תנועות בלבד - מיוחסים לרבנו הזקן שהוא בעצמו חברם.
עשרה נגונים - מהם תנועות בלבד - מיוחסים לרבנו הזקן שהוא בעצמו חברם.
נההמיוחסים לרבינו האמצעי, היינו שנתחברו בזמנו והיו מנגנים אותם לפניו, אבל לא שהוא מחברם. והיתה אצלו קבוצת אברכים מנגנים - וידועה בשם "דעם מיטעלען רבי'ס קאפעלע" - ונחלקה לשתי פלוגות: בעלי שיר - בפה, ובעלי זמרה - בכלים שונים.
נוכו תשרי
הענין ע"פ לעולם ה' דברך נצב בשמים מביא רבינו הזקן (שער היחוה"א פ"א, אגה"ק כ"ה) בשם הבעש"ט, הגם שיש ענין זה במדרש תהלים, וכמש"נ גם בלקו"ת בד"ה כי ביום הזה יכפר, וכוונה מיוחדת בזה, כי ביום שני הי' המאמר יהי רקיע - שהוא הנצב בשמים - וזה יהי' לזכרון עולם, כי ביום שני ח"י אלול נולד הבעש"ט.
הענין ע"פ לעולם ה' דברך נצב בשמים מביא רבינו הזקן (שער היחוה"א פ"א, אגה"ק כ"ה) בשם הבעש"ט, הגם שיש ענין זה במדרש תהלים, וכמש"נ גם בלקו"ת בד"ה כי ביום הזה יכפר, וכוונה מיוחדת בזה, כי ביום שני הי' המאמר יהי רקיע - שהוא הנצב בשמים - וזה יהי' לזכרון עולם, כי ביום שני ח"י אלול נולד הבעש"ט.
נזכז תשרי
התורה והמצות מקיפות את חיי האדם מיום גיחו מבטן אמו עד עת פקודתו ומעמידות אותו בקרן אורה בשכל בריא ובקנין מדות נעלות והנהגות ישרות לא רק בין אדם למקום לא גם בין אדם לחברו, כי המתנהג ע"פ התורה והוראות חז"ל הוא חי חיים מאושרים בגשם וברוח.
התורה והמצות מקיפות את חיי האדם מיום גיחו מבטן אמו עד עת פקודתו ומעמידות אותו בקרן אורה בשכל בריא ובקנין מדות נעלות והנהגות ישרות לא רק בין אדם למקום לא גם בין אדם לחברו, כי המתנהג ע"פ התורה והוראות חז"ל הוא חי חיים מאושרים בגשם וברוח.
נחכח תשרי
אם בחוקתי תלכו גו' ונתתי גשמיכם בעתם ... לימוד התורה וקיום המצות הם טבעת הקדושין שבהם קידש הקב"ה את ישראל להתחייב לזון אותם ולפרנסם.
אם בחוקתי תלכו גו' ונתתי גשמיכם בעתם ... לימוד התורה וקיום המצות הם טבעת הקדושין שבהם קידש הקב"ה את ישראל להתחייב לזון אותם ולפרנסם.
נטכט תשרי
מברכים ברכת הקשת, ולא כיש מפקפקים בזה.
מברכים ברכת הקשת, ולא כיש מפקפקים בזה.
סאיינער פון די מעזיבוזשער בעלי בתים האט געהאט א מחלוקת מיט נאך א בעל הבית, און זייענדיג אמאל בא דעם בעש"ט אין שוהל האט ער געשריען, אז ער וואלט זיין בר פלוגתא קורע געווען כדג זיין.
סאדער בעש"ט האט געהייסען די תלמידים געבען איינע די אנדערע די הענט, און זיך שטעלען לעבען אים מיט צוגעמאכטע אויגען. דער בעש"ט האט ארויפגעלייגט זיינע הייליגע הענט אויף די אקסלען פון די צוויי תלמידים, וועלכע זיינען געשטאנען לעבען אים, פלוצלונג האבען די תלמידים אנגעהויבען שרייען פון גרויס שרעק: זיי האבען געזעהן ווי דער בעל הבית איז קורע כדג זיין בר פלוגתא.
סבדאס באווייזט קלאהר, אז פון יעדער כח איז פאראן א פועל דבר: אדער אין א לבוש חומרי, אדער א רוחני וואס מי קאן אים אנעמען נאר מיט העכערע און איידעלערע געפילען.
סגל תשרי, א דר"ח
הלל: כופלין הודו לה' אחר כל אחד מהג' פסוקים יאמר נא, וגם כשמתפללים ביחיד. - ואברהם זקן גו' זבדי' ישמרני כו' - ג"פ.
הלל: כופלין הודו לה' אחר כל אחד מהג' פסוקים יאמר נא, וגם כשמתפללים ביחיד. - ואברהם זקן גו' זבדי' ישמרני כו' - ג"פ.