Chabad Library · Otzar HaChassidim
Hilchos Amirah LeNochri·
אא
במה דברים אמורים שמותר להניח לקבלן נכרי לעשות בשבת1201, כשעושה מלאכה בדבר התלוש מן הקרקע1202, שהנכרי יכול לעשותה בביתו או במקום אחר שאינו רשות הישראל1203, ואין הדבר ניכר שהיא מלאכת הישראל1204, ואין כאן חשש מראית העין. אבל כשעושה במחובר לקרקע, כגון שקיבל עליו לבנות בית לישראל1205, או לקצור שדה לישראל1206, כיון שהקרקע גלויה ומפורסמת לכל שהיא של ישראל1207, ניכר הדבר לכל רואה שגם המלאכה היא של הישראל, לפיכך אם הוא בתוך העיר או בתוך תחומה1208 אסור להניחו שיעשה בשבת מפני מראית העין, שהרואה יאמר שהוא שכיר יום אצל הישראל1209 (שוע"ר רמד, ב).
במה דברים אמורים שמותר להניח לקבלן נכרי לעשות בשבת1201, כשעושה מלאכה בדבר התלוש מן הקרקע1202, שהנכרי יכול לעשותה בביתו או במקום אחר שאינו רשות הישראל1203, ואין הדבר ניכר שהיא מלאכת הישראל1204, ואין כאן חשש מראית העין. אבל כשעושה במחובר לקרקע, כגון שקיבל עליו לבנות בית לישראל1205, או לקצור שדה לישראל1206, כיון שהקרקע גלויה ומפורסמת לכל שהיא של ישראל1207, ניכר הדבר לכל רואה שגם המלאכה היא של הישראל, לפיכך אם הוא בתוך העיר או בתוך תחומה1208 אסור להניחו שיעשה בשבת מפני מראית העין, שהרואה יאמר שהוא שכיר יום אצל הישראל1209 (שוע"ר רמד, ב).
בב
ואפילו אם אין הדבר מפורסם לכל שקרקע זו היא של ישראל, מכל מקום יש לחוש למראית העין של שכניו, שהם יודעים שקרקע זו היא שלו, ואינן יודעים שהנכרי העוסק במלאכה הוא קבלן1210 אלא יאמרו שהוא שכיר יום. ואפילו אם הוא דר בכפר בין הנכרים שאין לו שם שכנים ישראל, מכל מקום אם עושה בתוך תחום הכפר יש לחוש שמא יזדמנו לו שם אורחים שישבתו אצלו1211 ויראו את הנכרי עוסק בשבת בקרקע הישראל, ויחשדוהו שהנכרי שכיר יום אצלו. וגם יש לחוש לבני ביתו שהם יודעים שהמלאכה היא שלו, ויחשדו אותו1212 שהנכרי הוא שכיר יום אצלו (שוע"ר שם).
ואפילו אם אין הדבר מפורסם לכל שקרקע זו היא של ישראל, מכל מקום יש לחוש למראית העין של שכניו, שהם יודעים שקרקע זו היא שלו, ואינן יודעים שהנכרי העוסק במלאכה הוא קבלן1210 אלא יאמרו שהוא שכיר יום. ואפילו אם הוא דר בכפר בין הנכרים שאין לו שם שכנים ישראל, מכל מקום אם עושה בתוך תחום הכפר יש לחוש שמא יזדמנו לו שם אורחים שישבתו אצלו1211 ויראו את הנכרי עוסק בשבת בקרקע הישראל, ויחשדוהו שהנכרי שכיר יום אצלו. וגם יש לחוש לבני ביתו שהם יודעים שהמלאכה היא שלו, ויחשדו אותו1212 שהנכרי הוא שכיר יום אצלו (שוע"ר שם).
גג
וכל זה כשעושה המלאכה בתוך העיר או בתוך תחום העיר שיכולין אנשי העיר לילך לשם בשבת, אבל כשעושה המלאכה חוץ לתחום, וגם אין עיר אחרת שישראל דרים בה תוך תחומיו של מקום המלאכה, מותר להניחו שיעשה בשבת1213 (שוע"ר רמד, ג).
וכל זה כשעושה המלאכה בתוך העיר או בתוך תחום העיר שיכולין אנשי העיר לילך לשם בשבת, אבל כשעושה המלאכה חוץ לתחום, וגם אין עיר אחרת שישראל דרים בה תוך תחומיו של מקום המלאכה, מותר להניחו שיעשה בשבת1213 (שוע"ר רמד, ג).
דד
בקצת מקומות נוהגין היתר שהקהל שוכרים נכרים בקבלנות לפנות הזבל מן הרחוב והנכרי עושה לעצמו ואפילו בשבת ואין חוששין למראית העין1214. ויש שלמדו עליהם זכות1215 לפי שכבר נתפרסם הדבר שדרך לשכור נכרי בקבלנות לפנות הזבל ולא שכיר יום, ואם כן אין כאן חשש מראית העין (שוע"ר רמד, ח).
בקצת מקומות נוהגין היתר שהקהל שוכרים נכרים בקבלנות לפנות הזבל מן הרחוב והנכרי עושה לעצמו ואפילו בשבת ואין חוששין למראית העין1214. ויש שלמדו עליהם זכות1215 לפי שכבר נתפרסם הדבר שדרך לשכור נכרי בקבלנות לפנות הזבל ולא שכיר יום, ואם כן אין כאן חשש מראית העין (שוע"ר רמד, ח).
הה
ויש שכתבו1216 טעם ההיתר משום דברבים ליכא חשדא. אמנם הפוסקים חולקים על זה וסוברים שגם ברבים יש חשדא (קו"א רמד, ה).
ויש שכתבו1216 טעם ההיתר משום דברבים ליכא חשדא. אמנם הפוסקים חולקים על זה וסוברים שגם ברבים יש חשדא (קו"א רמד, ה).
וו
ומטעם זה יש להתיר להניח לנכרים לבנות בית הכנסת בשבת1217, אם הוא מקום שמפורסם בו דרך בנין הבתים על ידי אומנים קבלנים, ולא על ידי שכירי יום, כמו שהוא ברוב המקומות שהאדריכל לבדו הוא קבלן והאומנים עושי מלאכה שתחתיו הם שכירי יום1218, ששם יש חשש מראית העין1219 (שוע"ר שם).
ומטעם זה יש להתיר להניח לנכרים לבנות בית הכנסת בשבת1217, אם הוא מקום שמפורסם בו דרך בנין הבתים על ידי אומנים קבלנים, ולא על ידי שכירי יום, כמו שהוא ברוב המקומות שהאדריכל לבדו הוא קבלן והאומנים עושי מלאכה שתחתיו הם שכירי יום1218, ששם יש חשש מראית העין1219 (שוע"ר שם).
זז
ומכל מקום אין להתיר אלא בשעת הדחק, כגון שיש חשש שמא יתבטל בהמשך הזמן בנין בית הכנסת לגמרי מחמת רשעת הנכרים1220, אבל שלא בשעת הדחק אין להתיר, מפני חילול השם בעיני הנכרים, שהם אינם מניחים לשום אדם לעשות מלאכה בפרהסיא ביום אידם ואנו מניחים לעשות מלאכה בשבת בשבילנו בפרהסיא1221 (שוע"ר שם).
ומכל מקום אין להתיר אלא בשעת הדחק, כגון שיש חשש שמא יתבטל בהמשך הזמן בנין בית הכנסת לגמרי מחמת רשעת הנכרים1220, אבל שלא בשעת הדחק אין להתיר, מפני חילול השם בעיני הנכרים, שהם אינם מניחים לשום אדם לעשות מלאכה בפרהסיא ביום אידם ואנו מניחים לעשות מלאכה בשבת בשבילנו בפרהסיא1221 (שוע"ר שם).
חח
אבל כיבוד הרחוב אינו נקרא על שם הישראל כל כך ואין בו חילול השם, לכן נוהגין להתירו אף שלא בשעת הדחק. ומכל מקום במקום שאין שם מנהג אין להקל אף בכיבוד הרחוב1222 (שוע"ר שם).
אבל כיבוד הרחוב אינו נקרא על שם הישראל כל כך ואין בו חילול השם, לכן נוהגין להתירו אף שלא בשעת הדחק. ומכל מקום במקום שאין שם מנהג אין להקל אף בכיבוד הרחוב1222 (שוע"ר שם).