Chabad Library · Otzar HaChassidim
Hilchos Amirah LeNochri·
אא
כל דבר שאסור לומר לנכרי לעשותו בשבת אסור אפילו לרמוז לו לעשותו80. והוא הדין שאסור לומר לו איזה ציווי לעשות דבר המותר בענין שיבין מתוך כך שיעשה מלאכה בשבת81, כגון לומר לנכרי שיקנח חוטמו כדי שיבין שיסיר הפחם שבראש הנר82, שהרי זה כמצווהו להסיר הפחם אלא שהוא ברמז83 (שוע"ר שז, ז). ולכן אם כבו נרות ביום הכיפורים אין לרמז לנכרי שיחזור להדליקן84 (שוע"ר תרי, ו).
כל דבר שאסור לומר לנכרי לעשותו בשבת אסור אפילו לרמוז לו לעשותו80. והוא הדין שאסור לומר לו איזה ציווי לעשות דבר המותר בענין שיבין מתוך כך שיעשה מלאכה בשבת81, כגון לומר לנכרי שיקנח חוטמו כדי שיבין שיסיר הפחם שבראש הנר82, שהרי זה כמצווהו להסיר הפחם אלא שהוא ברמז83 (שוע"ר שז, ז). ולכן אם כבו נרות ביום הכיפורים אין לרמז לנכרי שיחזור להדליקן84 (שוע"ר תרי, ו).
בב
ואם אינו אומר לו שום ציווי אלא שאומר לפניו איזה דבר שמבין ממנו לעשות מלאכה בשבת הרי זה מותר85, כגון נכרי שהביא אגרת חתומה או קשורה שאין הישראל יכול לפותחה86 ולקוראה יכול לומר להנכרי איני יכול לקרותה כל זמן שאינה פתוחה והנכרי פותחה מעצמו87, שהרי אינו אומר לו שום ציווי אפילו ברמז אלא שהנכרי מבין מעצמו שצריך לעשות כן, ולדעת עצמו הוא עושה להשלים פעולתו בשליחות אגרת זו ולכך אין צריך למחות בידו88 (שוע"ר שם).
ואם אינו אומר לו שום ציווי אלא שאומר לפניו איזה דבר שמבין ממנו לעשות מלאכה בשבת הרי זה מותר85, כגון נכרי שהביא אגרת חתומה או קשורה שאין הישראל יכול לפותחה86 ולקוראה יכול לומר להנכרי איני יכול לקרותה כל זמן שאינה פתוחה והנכרי פותחה מעצמו87, שהרי אינו אומר לו שום ציווי אפילו ברמז אלא שהנכרי מבין מעצמו שצריך לעשות כן, ולדעת עצמו הוא עושה להשלים פעולתו בשליחות אגרת זו ולכך אין צריך למחות בידו88 (שוע"ר שם).
גג
וכן מותר לומר לנכרי אחר השבת מדוע לא עשית דבר פלוני בשבת שעברה, אע"פ שמבין מתוך דבריו שרצונו שיעשנו בשבת הבאה89 אין בכך כלום, כיון שאומר לו כן בחול ואין באמירתו זו שום (רמז) ציווי לעשותה בשבת הבאה, אלא שהנכרי מבין כן מעצמו, והנכרי אינו שכירו של ישראל90 אלא רגיל לעשות לו בטובת הנאה91 (שוע"ר שז, ח92).
וכן מותר לומר לנכרי אחר השבת מדוע לא עשית דבר פלוני בשבת שעברה, אע"פ שמבין מתוך דבריו שרצונו שיעשנו בשבת הבאה89 אין בכך כלום, כיון שאומר לו כן בחול ואין באמירתו זו שום (רמז) ציווי לעשותה בשבת הבאה, אלא שהנכרי מבין כן מעצמו, והנכרי אינו שכירו של ישראל90 אלא רגיל לעשות לו בטובת הנאה91 (שוע"ר שז, ח92).
דד
ולא סבירא לן התירא93 לומר מדוע לא עשית בשבת שעברה כו', אלא בנכרי דעלמא, שיודע שלא יפסיד ומצפה לקבל טובת הנאה בודאי בעד עמלו בלי שום ספק ודעתו סומכת על זה, שאם לא כן לא היה עושה בשבת מעצמו בלא אמירת הישראל היום, מאחר שאינו אדון לו לצוות עליו. ואין חוששים שמא מכניס את עצמו לספק קבלת פרס, אלא כשהישראל אמר לו בפירוש לעשות, כמו בכלים לכובס ושליחת אגרת ולא קצץ94 (מהדו"ב רמג ד"ה והכי נמי). ולומר מדוע לא עשית כו' אינה חשובה אמירה בנכרי דעלמא, שאינו שכירו ואינו עובדו רק על מנת לקבל פרס וטובת הנאה, מיד או למחר או כבר קיבל ממנו, אם כן אמירת מדוע כו' אינה אזהרה וגערה אלא דרך שאלה, כלומר כי בוודאי לא היית מפסיד טרחך, ואם כן אדרבה בטוח הנכרי יותר לקבל טובת הנאה (מהדו"ב רמג ד"ה והנה מהר"ם).
ולא סבירא לן התירא93 לומר מדוע לא עשית בשבת שעברה כו', אלא בנכרי דעלמא, שיודע שלא יפסיד ומצפה לקבל טובת הנאה בודאי בעד עמלו בלי שום ספק ודעתו סומכת על זה, שאם לא כן לא היה עושה בשבת מעצמו בלא אמירת הישראל היום, מאחר שאינו אדון לו לצוות עליו. ואין חוששים שמא מכניס את עצמו לספק קבלת פרס, אלא כשהישראל אמר לו בפירוש לעשות, כמו בכלים לכובס ושליחת אגרת ולא קצץ94 (מהדו"ב רמג ד"ה והכי נמי). ולומר מדוע לא עשית כו' אינה חשובה אמירה בנכרי דעלמא, שאינו שכירו ואינו עובדו רק על מנת לקבל פרס וטובת הנאה, מיד או למחר או כבר קיבל ממנו, אם כן אמירת מדוע כו' אינה אזהרה וגערה אלא דרך שאלה, כלומר כי בוודאי לא היית מפסיד טרחך, ואם כן אדרבה בטוח הנכרי יותר לקבל טובת הנאה (מהדו"ב רמג ד"ה והנה מהר"ם).
הה
וכן יכול לומר בחול לשופט מדוע לא עכבת הנכרי בשבת שעברה אע"פ שמבין מתוך דבריו שיעכבנו בשבתות הבאות אם יזדמן אז לעיר95 (שוע"ר שז, ג).
וכן יכול לומר בחול לשופט מדוע לא עכבת הנכרי בשבת שעברה אע"פ שמבין מתוך דבריו שיעכבנו בשבתות הבאות אם יזדמן אז לעיר95 (שוע"ר שז, ג).
וו
וכל זה הוא כשאומר לנכרי לעשות מלאכה בשבת. אבל מותר לומר לנכרי איזה ציווי שיבין ממנו לעשות מלאכה אחר השבת או לרמוז לו מלאכה לעשותה אחר השבת96 שלא נאסר אלא דיבור בלבד שנאמר ודבר דבר97 (שוע"ר שז, ז).
וכל זה הוא כשאומר לנכרי לעשות מלאכה בשבת. אבל מותר לומר לנכרי איזה ציווי שיבין ממנו לעשות מלאכה אחר השבת או לרמוז לו מלאכה לעשותה אחר השבת96 שלא נאסר אלא דיבור בלבד שנאמר ודבר דבר97 (שוע"ר שז, ז).
זז
ולכן מותר לומר לפועל הנראה בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב98, אע"פ שמתוך כך מבין שצריך לו לערב לשוכרו למלאכה99, לפי שלא נאסר אלא דבור מפורש100, שנאמר ודבר דבר דבור אסור הרהור דהיינו מה שמבין מתוך דבריו הרי זה מותר101. אבל לא יאמר היה נכון עמי לערב102 שזהו כמדבר בפירוש103 שרוצה לשכרו (שוע"ר שז, יד).
ולכן מותר לומר לפועל הנראה בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב98, אע"פ שמתוך כך מבין שצריך לו לערב לשוכרו למלאכה99, לפי שלא נאסר אלא דבור מפורש100, שנאמר ודבר דבר דבור אסור הרהור דהיינו מה שמבין מתוך דבריו הרי זה מותר101. אבל לא יאמר היה נכון עמי לערב102 שזהו כמדבר בפירוש103 שרוצה לשכרו (שוע"ר שז, יד).