Hilchos Amirah LeNochri·Telling a Non-Jew to Perform Work·Instructing Regarding Non-Jewish Workהלכות אמירה לנכרי משו״ע אדה״ז·אמירה לנכרי·ד. אמירה במלאכת הנכרי

אא
לא אסרו אמירה לנכרי אלא לעשות בשביל ישראל אבל מותר לומר לו שיעשה מלאכה לצורך עצמו¹⁰⁴ או לצורך נכרי אחר ואפילו אם מגיע לישראל הנאה מזה¹⁰⁵ כגון שאומר לנכרי כבה דליקתך¹⁰⁶ וכוונתו שלא תעבור הדליקה מבית הנכרי לבית הישראל וכל כיוצא בזה (שוע"ר שז, לה).

בב
וכן מותר לישראל ליתן לנכרי את חפציו בתוך חצרו של הישראל¹⁰⁷, שאף שנראה כנותן לו על מנת להוציא אין בכך כלום, כיון שאינו מוציא בשביל הישראל אלא בשביל עצמו, והחפץ אינו של ישראל¹⁰⁸. ואפילו לומר בפירוש עשה מלאכתך בחפצים שלך מותר (שוע"ר שכה, ג).

גג
וכן מותר לומר לו קנה לך חמץ בדינר שלך ואכול (שוע"ר תנ, כ). וכן מותר לומר לו חסום פרתך ודוש בה דישה שלך¹⁰⁹, שהנכרי אינו מוזהר על החסימה¹¹⁰ (שוע"ר הל' חסימה סכ"ט).

דד
וכן נכרי שהביא חפצים שהם מוקצים לבית ישראל להפקידם אצלו, יכול להוליכו למקום מוצנע שבביתו שיצניעם שמה¹¹¹, ואין איסור בזה במה שאומר לנכרי לטלטל המוקצה עד אותו מקום¹¹² שהרי טלטול זה הוא לצורך הנכרי ומותר לומר לנכרי עשה מלאכתך (שוע"ר שז, לו).

הה
וכן נכרים המביאים עגלות מלאות תבואה בשבת לישראל שהם חייבים לו, והישראל נותן להם מפתח אוצרו, והם נושאים התבואה לאוצר ומודדים ומונים אותם שם בפני הישראל, אין איסור בדבר, שהנכרים במלאכת עצמן הם עוסקים, כי אין התבואה של הישראל עד אחר שיחשוב עמהם אחר השבת, ובשבת אינה אלא כפקדון אצלו והם מודדים ומונים את פקדונם¹¹³ (שוע"ר שז, לז).

וו
וכן נכרים העושים גבינות בשבת מחלב שלהם והישראל רואה את החליבה והגיבון כדי שיהיה מותר לישראל לאכלן¹¹⁴ ויוכל לקנותן אחר השבת לאכילה, אף אם הישראל עומד בעדר חודש או חדשים והנכרי מתכוין בעשייתן בשביל למכרן לו בלבדו ולא לנכרים הרי זה מותר, שמכל מקום הנכרי עושה לטובת עצמו, ואין איסור כלל במה שהישראל עומד עליו במלאכתו בשבת (כיון שהנכרי במלאכת עצמו הוא עוסק)¹¹⁵ שעדיין אין שם הישראל נקרא כלל על הגבינות עד שיקנה אותן ממנו אחר השבת¹¹⁶, ולפיכך מותר לומר לו שיעשה אפילו בשבת, שמותר לומר לנכרי עשה מלאכתך אף אם מגיע מזה ריוח לישראל¹¹⁷ כמו שנתבאר לעיל (שוע"ר שז, לח).

זז
וכן מותר לומר לנכרי בערב שבת הילך מעות בהלואה וקנה בהם לעצמך חפץ פלוני למחר ביום השוק¹¹⁸ ואני אחזור ואקחנו ממך אחר השבת¹¹⁹ בפירעון חוב מעות אלו ואתן לך ריוח¹²⁰ (שוע"ר שז, י).

חח
אבל אסור לישראל לומר לו טול כלים אלו או חפץ זה ועשה בו מלאכתך בשבת¹²¹. ואפילו אם הוא מקנה לו לגמרי את החפץ הזה שהמלאכה נעשית בו¹²² כגון שאומר לו טול בשר זה ובשל אותו לצרכך בשבת. ואפילו אין מזונותיו עליו¹²³ שאין לו שום ריוח באמירה זו¹²⁴, ואדרבה מפסיד הוא, אעפ"כ כיון שאומר לו לעשות מלאכה בשלו הרי זה נראה כשלוחו¹²⁵ אף שהוא מתכוין במלאכתו להנאת עצמו (שוע"ר שז, לה).

טט
וכן לא יאמר אדם בפסח לנכרי בין שהוא עבדו¹²⁶ בין שאינו עבדו הילך דינר זה וקנה לך חמץ מן החנוני ואכול¹²⁷, דכיון שהישראל בעצמו אסור לו לקנות חמץ בפסח אסור לו לומר לנכרי לקנותו. ואע"פ שהנכרי קונה אותו לעצמו ולא בשביל הישראל, מכל מקום כיון שהישראל נותן דינר להנכרי¹²⁸ ואומר לו שיקנה בו חמץ והנכרי קונה אותו בדיבורו של ישראל הרי זה נראה כשלוחו (שוע"ר תנ, כ).

יי
וכן אסור לומר לנכרי חסום פרתי ודוש בה¹²⁹ דישה שלך¹³⁰ או מלאכה אחרת של נכרי¹³¹, אף על פי שאין הישראל נהנה בזה¹³², הואיל ונעשה איסור במה שהישראל מוסר לו משלו שהיא פרתו¹³³, וכמו שבשבת אסור לומר לנכרי הילך בשר זה ובשלהו היום לעצמך (שוע"ר הל' שאלה ושכירות סכ"ט).

יאיא
ואם הנכרי עושה כן מעצמו לצרכו, אפילו בכלים וחפצים של הישראל, אינו צריך למחות בו כשרואהו¹³⁴ (שוע"ר שז, לה).

יביב
ואפילו כשאומר לו לעשות מלאכה בחפצים של ישראל, אפשר דאין איסור זה אלא כשאומר לו כן בשבת עצמו אבל קודם השבת אין איסור¹³⁵ (קו"א רמה, ד ד"ה ולענין).