Chabad Library · Otzar HaChassidim
Hilchos Amirah LeNochri·
אא
בהמה שנפלה לאמת המים ואינו יכול ליתן לה פרנסה במקומה, מותר לומר לנכרי להעלותה302 (שוע"ר שה, כו).
בהמה שנפלה לאמת המים ואינו יכול ליתן לה פרנסה במקומה, מותר לומר לנכרי להעלותה302 (שוע"ר שה, כו).
בב
וכן מותר לומר לו להמרות303 האווזות פעם אחת ביום משום צער בעלי חיים שאינן יכולות לאכול304 (שוע"ר שה, כז).
וכן מותר לומר לו להמרות303 האווזות פעם אחת ביום משום צער בעלי חיים שאינן יכולות לאכול304 (שוע"ר שה, כז).
גג
וכן מותר לומר לנכרי לחלוב הבהמה בשבת מפני שהיא מצטערת מרוב החלב, ולא גזרו על אמירה לנכרי במקום צער בעלי חיים305 שהוא מן התורה306 (שוע"ר שה, כט).
וכן מותר לומר לנכרי לחלוב הבהמה בשבת מפני שהיא מצטערת מרוב החלב, ולא גזרו על אמירה לנכרי במקום צער בעלי חיים305 שהוא מן התורה306 (שוע"ר שה, כט).
דד
שאפילו צערא דממילא הבא לבעל חי בתולדתו307, התירו בשבילו אמירה לנכרי. ומה שאסרו להשקות בהמה מבור שברשות הרבים על ידי נכרי308, וכן לומר לו ללקוט עשבים309, משום דאף המים שיש לו אין צריך ליתן לה מדאורייתא310, שיש להם דמים, אפילו החלק מאה מפרוטה (קו"א הל' עוברי דרכים ס"ק ג).
שאפילו צערא דממילא הבא לבעל חי בתולדתו307, התירו בשבילו אמירה לנכרי. ומה שאסרו להשקות בהמה מבור שברשות הרבים על ידי נכרי308, וכן לומר לו ללקוט עשבים309, משום דאף המים שיש לו אין צריך ליתן לה מדאורייתא310, שיש להם דמים, אפילו החלק מאה מפרוטה (קו"א הל' עוברי דרכים ס"ק ג).
הה
ומכל מקום צריך שיטול הנכרי את החלב לעצמו311 או יחזור ויקנה החלב מהנכרי בדבר מועט, כדי שלא יהא נראה כחולב לצורך ישראל אלא לצורך עצמו312, שלא התירו אלא האמירה משום צער בעלי חיים אבל לא שיעשה בשביל ישראל אלא בשביל עצמו, שכשעושה בשביל ישראל הרי הוא שלוחו ממש, והרי זה כאלו עשה הישראל בעצמו ששלוחו של אדם כמותו. ואף שאין אומרים כן אלא בישראל שנעשה שליח לישראל, מכל מקום חכמים החמירו כן גבי שבת ויום טוב וכיוצא בהן אף בנכרי שנעשה שליח לישראל שיהא נחשב כמותו ממש313 כשעושה בשבילו. אבל כשעושה בשביל עצמו לא החמירו אלא שלא לומר לו לעשות314, וכאן התירו משום צער בעלי חיים (שוע"ר שה, כט).
ומכל מקום צריך שיטול הנכרי את החלב לעצמו311 או יחזור ויקנה החלב מהנכרי בדבר מועט, כדי שלא יהא נראה כחולב לצורך ישראל אלא לצורך עצמו312, שלא התירו אלא האמירה משום צער בעלי חיים אבל לא שיעשה בשביל ישראל אלא בשביל עצמו, שכשעושה בשביל ישראל הרי הוא שלוחו ממש, והרי זה כאלו עשה הישראל בעצמו ששלוחו של אדם כמותו. ואף שאין אומרים כן אלא בישראל שנעשה שליח לישראל, מכל מקום חכמים החמירו כן גבי שבת ויום טוב וכיוצא בהן אף בנכרי שנעשה שליח לישראל שיהא נחשב כמותו ממש313 כשעושה בשבילו. אבל כשעושה בשביל עצמו לא החמירו אלא שלא לומר לו לעשות314, וכאן התירו משום צער בעלי חיים (שוע"ר שה, כט).
וו
והטעם הוא, משום שאמירה זו דחויה היא ולא הותרה, שצער בעלי חיים דוחה שבות דרבנן, הילכך כל מאי דאפשר עבדינן, דהיינו שיקנה החלב כדי שיהיה טורח בשביל עצמו, שאף שהותרה אפילו האמירה, מכל מקום כיון שאפשר שיעשה בשביל עצמו למה יעשה בשביל ישראל, יעשה בשביל עצמו כדי להקל איסור האמירה, שנעשה כאומר לו עשה מלאכתך (קו"א רנב, ו ד"ה ומיהו).
והטעם הוא, משום שאמירה זו דחויה היא ולא הותרה, שצער בעלי חיים דוחה שבות דרבנן, הילכך כל מאי דאפשר עבדינן, דהיינו שיקנה החלב כדי שיהיה טורח בשביל עצמו, שאף שהותרה אפילו האמירה, מכל מקום כיון שאפשר שיעשה בשביל עצמו למה יעשה בשביל ישראל, יעשה בשביל עצמו כדי להקל איסור האמירה, שנעשה כאומר לו עשה מלאכתך (קו"א רנב, ו ד"ה ומיהו).
זז
במה דברים אמורים כשאמר להנכרי לחלוב, אבל אם נכרי חלב מעצמו מותר ליטול ממנו החלב בחנם315 ואין צריך לקנותו ממנו316 אפילו בדבר מועט, מפני שכל נכרי העושה מעצמו בודאי מתכוין לטובתו שיקבל טובת הנאה מהישראל בשביל זה317, וה"ז כחולב לעצמו (שוע"ר שה, ל).
במה דברים אמורים כשאמר להנכרי לחלוב, אבל אם נכרי חלב מעצמו מותר ליטול ממנו החלב בחנם315 ואין צריך לקנותו ממנו316 אפילו בדבר מועט, מפני שכל נכרי העושה מעצמו בודאי מתכוין לטובתו שיקבל טובת הנאה מהישראל בשביל זה317, וה"ז כחולב לעצמו (שוע"ר שה, ל).