Hilchos Amirah LeNochri·Benefit and Profit from Non-Jewish Work·When a Jew Physically Benefits from Contractor Workהלכות אמירה לנכרי משו״ע אדה״ז·הנאה וריוח ממלאכת הנכרי·כב. כשגוף הישראל נהנה ממלאכת הקבלן

אא
אעפ"י שקבלנות נכרי מותרת, מכל מקום אסור לו ליהנות בשבת מהנר והמדורה שהבעיר בשבילו⁷⁹⁷, לפי שאם יהנה גופו ממנה בשבת נמצא שעיקר המלאכה נעשית בשבילו בשבת, שאף שהנכרי מתכוין לטובת עצמו מכל מקום עיקר עשיית מלאכתו היא שיהנה גוף הישראל ממנה בשבת, שאם לא הנאת גוף הישראל ממנה בשבת לא היה עושה אותה כלל בשבת⁷⁹⁸, וכיון שעיקר עשיית המלאכה היא בשבילו יש לגזור גזרה שמא יאמר לו לעשות לו בשבת אם יהיה מותר לו ליהנות ממנה כשנעשית בשבילו⁷⁹⁹ (שוע"ר רנב, י).

בב
ואף שהישראל לא צוהו להדליק ולהבעיר בשבת אלא הוא עושה מעצמו כדי להרבות בשכרו, אעפ"כ אסור ליהנות ממלאכתו בשבת, שהואיל וגוף הישראל יהא נהנה בשבת מגוף המלאכה הרי עיקר המלאכה נעשית בשבת בשבילו, שהרי הנכרי אינו נהנה מגוף המלאכה אלא משכרה, והוא מתכוין בעשיית גוף המלאכה בשבת בשביל שיהנה הישראל ממנה בשבת, נמצא שעשיית מלאכת השבת היא בשבילו כשיהנה ממנה בשבת, ויש לגזור גזרה שמא יאמר לו לעשותה בשבת בשביל הנאתו אם יהיה מותר לו ליהנות ממנה כשעיקר עשייתה בשביל הנאתו (שוע"ר רעו, א).

גג
ואפילו אינו אומר בפירוש שלצורך ישראל הוא עושה, אם מעשיו מוכיחים שלצורך ישראל הוא עושה, כגון שהדליק נר בבית שהישראל בו והלך לו הנכרי ולא נהנה ממנו כלום אסור להשתמש לאורו⁸⁰⁰ (שוע"ר שכה, יט).

דד
הנאת גופו זו שאסרו, פירושה דוקא שנהנה מיד⁸⁰¹. ואסורה אפילו אם אינו בבית הישראל⁸⁰², שהרי בבית ישראל אסור אפילו בעורות לעבדן⁸⁰³ (מהדו"ב רמג ד"ה ומכל מקום).

הה
ומכל מקום לא הטריחו על הישראל לצאת מביתו כשמדליק בו הנכרי נר בשבילו מדעת עצמו⁸⁰⁴, אף על פי שיש לו הנאה מאור הנר⁸⁰⁵, רק שלא ישתמש כלום לאורו⁸⁰⁶. וכן במדורה⁸⁰⁷ (שוע"ר רעו, ב). ור"ל שלא להשתמש לאור הנר ולהתחמם כנגד המדורה, אלא ליהנות מרחוק (מהדו"ב רמג ד"ה אבל אם אינו).

וו
והוא הדין אם הוא שובת במלון בבית הנכרי אינו צריך לצאת ממנו כשמדליק הנכרי נר בשבילו, דכיון שהוא שובת בו נעשה כביתו וטורח לו לצאת ממנו⁸⁰⁸ (שוע"ר רעו, ב).

זז
ואם רוצה לעשות מדת חסידות יהפוך פניו מאור הנר⁸⁰⁹ להראות שאינו חפץ בו⁸¹⁰ (שוע"ר שם).

חח
וכן אם עשה מדורה⁸¹¹ מעצמו אסור להתחמם כנגדה. ואם חימם בית החורף מעצמו בשביל ישראל מעצי ישראל⁸¹² אסור ליכנס בו כדי להתחמם, אבל אם הוא דר בו אינו צריך לצאת ממנו (שוע"ר רעו, טו).

טט
ואם מיחה בנכרי המדליק משלו, בין בביתו⁸¹³ בין בבית הנכרי ולא השגיח בו, מותר לו להשתמש לאורו⁸¹⁴, ובלבד שלא יערים במחאתו⁸¹⁵ (שוע"ר רעו, ה⁸¹⁶).

יי
וכן הוא לענין הפלגה בספינה, שאם עיקר ההליכה של הספינה הוא בשביל ישראל כגון שרובה ישראל⁸¹⁷ אסור ליכנס בתוכה בתוך ג' ימים שלפני השבת⁸¹⁸, אפילו אם היא מהלכת למעלה מי' טפחים⁸¹⁹, לפי שמה שהנכרים עוסקים בהולכת הספינה בשבת יש בזה איסור גמור⁸²⁰ (אע"פ שהם עוסקים מעצמם בלא אמירת ישראל, והם מתכוונים לטובתם לקבל השכר שקצצו להם בעד שיוליכו אותם למחוז חפצם והרי הם קבלנים לכך, ומותר להניח לקבלן שיעשה מלאכתו בשבת⁸²¹, מכל מקום כאן) שהישראל נהנה בשבת עצמה מגוף המלאכה שעושה הנכרי בשבילו בשבת (הרי כל המלאכה נקראת על שם הישראל, שאף על פי שהנכרי מתכוין כדי שיגיע לו טובה מזה מכל מקום כיון שעכשיו בשעת עשיית המלאכה יש לישראל הנאה ממנה הרי היא נעשית בשבילו יותר מבשביל הנכרי, שהנכרי גם כן מתכוין בשביל הישראל אלא שעושה כן בעד השכר שיתן לו. ואינו דומה לקבלן המתקן כלים לישראל בשבת שאין הישראל נהנה בשבת עצמה מגוף מלאכה זו אלא לאחר השבת⁸²² כשיגמרם וישתמש בהם (שוע"ר רמח, ו).

יאיא
יש אומרים⁸²³ שאם עשה הנכרי מדורה קטנה לצרכו בלבד⁸²⁴, ואחר כך בא זה להתחמם כנגדה, והוסיף הנכרי עצים בשבילו מדעת עצמו, אין הוספה זו אוסרתו להתחמם שם, כיון שהיה יכול להתחמם שם קצת אף בלא הוספה זו⁸²⁵. וכן אם היתה המדורה דולקת מבעוד יום ובשבת הוסיף בה הנכרי עצים בשביל ישראל מותר להתחמם כנגדה (שוע"ר רעו, יג). וכן אם הנכרי הוסיף שמן בנר של ישראל, או הוסיף נר על נר שדולק כבר, שרי ליהנות ממנו⁸²⁶ (מהדו"ב רמג ד"ה ומהאי טעמא).

יביב
ויש אוסרים⁸²⁷. ולעת הצורך יש לסמוך על דברי המקיל בדברי סופרים (שוע"ר רעו, יג), שהעיקר כהמתירין, שהמה הרבים, ובדברי סופרים הלך אחר המיקל אף אם הם שקולים⁸²⁸ (קו"א רעו, ה ד"ה ולעת).

יגיג
ומכל מקום אם כבר כלו עצים שהודלקו מבעוד יום או לצורך נכרי, ואין דולקים במדורה זו אלא העצים שהוסיף בשבת בשביל ישראל, אסור להתחמם כנגדה⁸²⁹. וכן אם היה נר דולק מבעוד יום או לצורך נכרי ובא נכרי והוסיף עוד נר בשביל ישראל, אין היתר להשתמש לאורו אלא בעוד שהנר הראשון דולק אבל לאחר שכבה הראשון אסור להשתמש לאור השני. וכן אם הוסיף שמן בנר הדולק אין היתר להשתמש לאורו אלא עד בכדי שיכלה השמן שהיה בנר בתחלה ואחר כך אסור (שוע"ר רעו, יד).

ידיד
ויש חולקין⁸³⁰ על זה ומתירין בין במדורה בין בנר בין בהוספת השמן⁸³¹ אע"פ שהם של ישראל, דכיון שבתחלה כשעשה הנכרי האיסור בשביל הישראל היה מותר ליהנות ממנו לא יצא מידי התירו לעולם, אף לאחר שכלו עצים הראשונים או הנר הראשון או השמן הראשון (שוע"ר שם).

טוטו
ובמקום צורך גדול דהיינו שעונג שבת תלוי בזה⁸³² יש לסמוך על דבריהם להקל⁸³³ (שוע"ר שם), שצורך גדול בשבת הרי זה נקרא שעת הדחק⁸³⁴, שסומכים בדרבנן אפילו על יחיד במקום רבים⁸³⁵, וכל שכן שסתימת הפוסקים⁸³⁶ מורה להיתר (קו"א רעו, ה ד"ה אבל).