Hilchos Amirah LeNochri·Benefit and Profit from Non-Jewish Work·Benefit from Non-Jewish Work for Oneselfהלכות אמירה לנכרי משו״ע אדה״ז·הנאה וריוח ממלאכת הנכרי·כד. הנאה ממלאכת הנכרי לצורך עצמו

אא
הדליק הנכרי בשביל עצמו⁸⁶⁶ או בשביל נכרי אחר⁸⁶⁷ מותר לכל ישראל להשתמש לאורו, אפילו הנר של הישראל⁸⁶⁸, שאין גוזרים שמא יאמר לנכרי שידליק בשביל עצמו או בשביל נכרי אחר⁸⁶⁹ (שוע"ר רעו, ו).

בב
וכן נר שמדלקת השפחה להדיח כלי אכילה לאורו, אע"פ שהדחה זו היא לצורך הישראל, אין הדלקה זו נקרא בשביל ישראל⁸⁷⁰ הואיל ואין גוף הישראל נהנה מנר זה⁸⁷¹, אלא שכלים שלו מודחים והיא חייבת להדיחם, לצרכה היא מדלקת⁸⁷², וא"צ למחות בה⁸⁷³ ומותר להשתמש לאור נר זה (שוע"ר רעו, יב לפי מוסגר הא').

גג
ואפילו אם נהנה גם הוא מהנר⁸⁷⁴, כיון שאין גוף הישראל נהנה מהדחה זו (שם לפי המוסגר הב'), דמשום שנהנה מהנר אין סברא כלל לאסור, כיון שלא נתכוונו כלל בשבילו, וצ"ע (קו"א רעו ד).

דד
אבל אם אומר אדם לעבדו ולשפחתו⁸⁷⁵ לילך עמו לחוץ בלילה ומדליקים הנר מעצמן, אף על פי שגם הם צריכין לנר זה ומתכוונים לצורך עצמן בלבד, אין זה נקרא לצורך נכרי, כיון שעיקר ההליכה היא לצורך ישראל ובשבילו⁸⁷⁶, ולפיכך אסור לילך עמהם לחוץ עד שיניחו הנר בבית שלא יהנה מאור הנר שהודלק בשביל הליכתו, אפילו הנר של נכרי (שוע"ר רעו, יא).

הה
ואף דלצורכם בלבד הדליקוהו, ולא נתכוונו כלל לבעל הבית (דאם נתכוין גם בשביל ישראל בלאו הכי אסור⁸⁷⁷), ואפילו הכי אסור, כיון שעיקר ההליכה בשביל ישראל, וגופו נהנה מהליכה זו (קו"א רעו, ד).

וו
וכל זה בנר, אבל במדורה שעשאה נכרי אפילו לצרכו בלבד אסור לבריא להתחמם כנגדה, גזרה שמא ירבה הנכרי עצים בשבילו אם יהיה מותר לו להתחמם בה⁸⁷⁸. ואינה דומה לנר שאין שם חשש שירבה בשבילו שנר לאחד נר למאה⁸⁷⁹, משא"כ במדורה שכל מה שמתרבים בני אדם המתחממים בה צריך להרבות בה עצים להרחיבה. אבל אם חימם את בית החורף לצרכו מותר לישראל לילך מבית הקיץ לבית החורף להתחמם בו, שאין לחוש שמא ירבה לחממו בשבילו שחימום לאחד חימום למאה⁸⁸⁰ (שוע"ר רעו, יג).

זז
ויש מתירין⁸⁸¹ אפילו במדורה ואין גוזרים שמא ירבה בשבילו, מפני שאף אם לא היה מרבה בשבילו היה נהנה קצת מהמדורה, ואף שעל ידי רבוי העצים נהנה ממנו בריוח אין תוספת הנאה זו כדאי לגזור בשבילה שמא יאמר לו להרבות בשבילו עצים⁸⁸². ואף אם הוסיף הנכרי עצים בשבילו מדעת עצמו אין הוספה זו אוסרתו להתחמם שם כיון שהיה יכול להתחמם שם קצת אף בלא הוספה זו. וכן אם היתה המדורה דולקת מבעוד יום ובשבת הוסיף בה הנכרי עצים בשביל ישראל מותר להתחמם כנגדה⁸⁸³ (שוע"ר רעו, יג).

חח
נכרי שמילא מים לבהמתו⁸⁸⁴ מבור שהוא עמוק י' טפחים ורחב ד' טפחים⁸⁸⁵ העומד ברשות הרבים⁸⁸⁶ ונמצא שהוציא מרשות היחיד לרשות הרבים⁸⁸⁷ מותר לישראל להשקות מהם בהמתו, כיון שהנכרי לא נתכוין כלל בשבילו. והוא שאין הנכרי מכירו אבל אם הוא מכירו אסור⁸⁸⁸ גזרה שמא ירבה⁸⁸⁹ הנכרי לדלות גם בשבילו אם ישקה גם הוא מהם (שוע"ר שכה, טז).

טט
וכן אם ליקט הנכרי עשבים מהמחובר לצורך בהמתו מאכיל אחריו ישראל את בהמתו⁸⁹⁰. והוא שאין הנכרי מכירו אבל אם מכירו אסור⁸⁹¹, גזרה שמא ירבה הנכרי ללקוט בשביל בהמתו אם יאכילנה מהם (שוע"ר שכה, יז).

יי
וכן הדין בכל דבר שיש לחוש בו שמא ירבה בשבילו אם הוא מכירו⁸⁹², כגון נכרי שצלה⁸⁹³ או בישל לעצמו דברים שאין בהם משום בישולי נכרים, וכל כיוצא בדבר זה שצריך להרבות בו בשביל שנים יותר מבשביל אחד. אבל בדבר שאין לחוש בו שמא ירבה בשבילו כגון שהדליק נר לעצמו או שעשה כבש לירד בו מהספינה שבנר אחד וכבש אחד יספיק לכל אפילו מכירו מותר⁸⁹⁴ (שוע"ר שכה, יח).

יאיא
וכן אם עשה על ידי נכרי בין לצורך חולה שיש בו סכנה בין לצורך חולה שאין בו סכנה⁸⁹⁵, אסור לבריא בשבת, גזרה שמא ירבה בשבילו⁸⁹⁶ (שוע"ר שיח, ה).

יביב
וכל זה בשבת עצמה, אבל למוצאי שבת אין צריך להמתין בכדי שיעשו כיון שהנכרי עשה בהיתר לצורך עצמו ואין איסורו בשבת אלא משום גזרה שמא ירבה בשבילו⁸⁹⁷ (שוע"ר שם, וסי' שכה, יז).

יגיג
אותן העושין שני ימים יום הכיפורים, אם חל יום הכיפורים ביום חמישי, שאסור להם להכין צרכי שבת אפילו נכרי כיון שהן מחזיקין יום זה ליום הכיפורים, יאכלו בשבת עם אחרים שלא הרבו לבשל בשבילם, אבל אם גוי בישל ביום זה לצרכו אם הוא מכיר אותם אסורים לאכול מבישולו, אפילו אם סייע עמו ישראל בענין שאין בו משום בישולי גוים, גזירה שמא ירבה הגוי בשנה הבאה לבשל גם בשבילם. אבל ישראל המבשל בשביל עצמו אין לחוש שמא ירבה לבשל גם בשבילם, שמן הסתם לא יעבור על לאו דלפני עור לא תתן מכשול⁸⁹⁸, ולא יאכיל אותם מבישולו, כיון שהם מחזיקין יום זה ליום כיפור⁸⁹⁹ (שוע"ר תרכד, יב).

ידיד
נכרי שהביא למכור בעיר שרובה נכרים, ואנו רואים שאם נתיר ליקח ממנו ביום טוב ירבה להביא עוד ביום טוב אף לצורך ישראל, אסור ליקח ממנו ביום טוב⁹⁰⁰. אבל מן הסתם אין חוששין שמא ירבה להביא גם בשביל ישראל ומותר ליקח ממנו בעיר שרובה נכרים. ומכל מקום נכרי המביא דגים למכור בעיר שרובה נכרים, אף בסתם יש לחוש שירבה להביא בשביל ישראל אם אנו מתירין ליקח ממנו, כיון שדרך ישראל לקנות דגים לכבוד יום טוב⁹⁰¹, וצריך להתיישב בדבר זה כי הכל לפי ראות עיני המורה⁹⁰² (שוע"ר תקטו, יח).