Chabad Library · Otzar HaChassidim
Hilchos Amirah LeNochri·
אא
לפי הטעם האמור לעיל703, שמא יאמר לו לעשות בשבת, לא היה צריך להמתין בכדי שיעשו אלא מי שהנכרי הביא בשבילו704, וכן אנשי ביתו כמוהו705, אבל אדם אחר שלא הובא בשבילו מותר לאכול מהם במוצאי יום טוב706 מיד. דכיון שלא הצריכו להמתין אלא כדי שלא יאמר להנכרי שיביא לו ביום טוב אם כן די לנו אם נאסור על מי שהובא בשבילו, שהרי אם מי שהובא בשבילו, דהיינו מי שיצוה את הנכרי שיביא ביום טוב, יצטרך להמתין, אם כן שוב אין לחוש שיאמר שום אדם לנכרי שיביא ביום טוב כדי שחבירו ימהר אכילתו בליל מוצאי יום טוב, כיון שהוא בעצמו לא ירויח כלום באמירה זו אין אדם חוטא ולא לו707 (שוע"ר תקטו, א).
לפי הטעם האמור לעיל703, שמא יאמר לו לעשות בשבת, לא היה צריך להמתין בכדי שיעשו אלא מי שהנכרי הביא בשבילו704, וכן אנשי ביתו כמוהו705, אבל אדם אחר שלא הובא בשבילו מותר לאכול מהם במוצאי יום טוב706 מיד. דכיון שלא הצריכו להמתין אלא כדי שלא יאמר להנכרי שיביא לו ביום טוב אם כן די לנו אם נאסור על מי שהובא בשבילו, שהרי אם מי שהובא בשבילו, דהיינו מי שיצוה את הנכרי שיביא ביום טוב, יצטרך להמתין, אם כן שוב אין לחוש שיאמר שום אדם לנכרי שיביא ביום טוב כדי שחבירו ימהר אכילתו בליל מוצאי יום טוב, כיון שהוא בעצמו לא ירויח כלום באמירה זו אין אדם חוטא ולא לו707 (שוע"ר תקטו, א).
בב
אבל יש אומרים708 הטעם שהצריכו חכמים להמתין בכדי שיעשו, שלא יהנה כלום ממלאכת יום טוב הנעשית בשביל ישראל, ומטעם זה אפילו אדם אחר שלא הובא בשבילו צריך להמתין בכדי שיעשו שלא יהנה ממלאכת יום טוב709 (שוע"ר שם).
אבל יש אומרים708 הטעם שהצריכו חכמים להמתין בכדי שיעשו, שלא יהנה כלום ממלאכת יום טוב הנעשית בשביל ישראל, ומטעם זה אפילו אדם אחר שלא הובא בשבילו צריך להמתין בכדי שיעשו שלא יהנה ממלאכת יום טוב709 (שוע"ר שם).
גג
ואע"פ דעיקר הטעם בכל מקום שהצריכו להמתין בכדי שיעשו הוא משום גזירה שמא יאמר לנכרי לעשות710, ואם כן היה ראוי שלא לאסור אלא על מי שהמלאכה נעשית בשבילו, מכל מקום לא רצו חכמים לחלק בגזרתם ואסרו על הכל711 אף על מי שלא נעשית בשבילו עד לאחר בכדי שיעשו, לפי שראו חכמים להחמיר הרבה בדבר שנעשה בו מלאכה גמורה712 על ידי נכרי (שוע"ר תקטו, א בהגהה).
ואע"פ דעיקר הטעם בכל מקום שהצריכו להמתין בכדי שיעשו הוא משום גזירה שמא יאמר לנכרי לעשות710, ואם כן היה ראוי שלא לאסור אלא על מי שהמלאכה נעשית בשבילו, מכל מקום לא רצו חכמים לחלק בגזרתם ואסרו על הכל711 אף על מי שלא נעשית בשבילו עד לאחר בכדי שיעשו, לפי שראו חכמים להחמיר הרבה בדבר שנעשה בו מלאכה גמורה712 על ידי נכרי (שוע"ר תקטו, א בהגהה).
דד
ולכן נכרי שהדליק את הנר בשביל ישראל אסור לכל אדם להשתמש לאורו בשבת, אפילו למי שלא הודלק בשבילו, שהחמירו בזה חכמים הואיל ונעשית מלאכה גמורה של תורה בשביל ישראל בשבת713. וכן אם הבעיר מדורת עצים בשביל ישראל אסור לכל אדם מישראל להתחמם כנגדה בשבת714 (שוע"ר רעו, א).
ולכן נכרי שהדליק את הנר בשביל ישראל אסור לכל אדם להשתמש לאורו בשבת, אפילו למי שלא הודלק בשבילו, שהחמירו בזה חכמים הואיל ונעשית מלאכה גמורה של תורה בשביל ישראל בשבת713. וכן אם הבעיר מדורת עצים בשביל ישראל אסור לכל אדם מישראל להתחמם כנגדה בשבת714 (שוע"ר רעו, א).
הה
וכן אם ליקט715 או צד716 או אפה717 ובישל או שעשה אחת משאר מלאכות718 בשביל ישראל צריך להמתין לערב בכדי שיעשו, גזרה שמא יאמר לנכרי לעשות בשבת כדי שיהא מוכן לו במוצאי שבת מיד. ואפילו אחרים שלא נעשית המלאכה בשבילם צריכים להמתין כן719 (שוע"ר שכה, ט).
וכן אם ליקט715 או צד716 או אפה717 ובישל או שעשה אחת משאר מלאכות718 בשביל ישראל צריך להמתין לערב בכדי שיעשו, גזרה שמא יאמר לנכרי לעשות בשבת כדי שיהא מוכן לו במוצאי שבת מיד. ואפילו אחרים שלא נעשית המלאכה בשבילם צריכים להמתין כן719 (שוע"ר שכה, ט).
וו
וכן נכרי שהביא בשבת דרך רשות הרבים720 חלילין להספיד בהם ישראל, כיון שנעשה בהם איסור של תורה לא יספידו בהם לא אותו ישראל ולא ישראל אחר721, עד שימתינו בכדי שיכולים להביאם במוצאי שבת מאותו מקום שהביאם הנכרי בשבת (שוע"ר שכה, כב).
וכן נכרי שהביא בשבת דרך רשות הרבים720 חלילין להספיד בהם ישראל, כיון שנעשה בהם איסור של תורה לא יספידו בהם לא אותו ישראל ולא ישראל אחר721, עד שימתינו בכדי שיכולים להביאם במוצאי שבת מאותו מקום שהביאם הנכרי בשבת (שוע"ר שכה, כב).
זז
וכן אם מילא מים מבור שהוא עמוק י' טפחים ורחב ד' טפחים העומד ברשות הרבים, לצורך בהמת ישראל אסור722 אפילו לאחרים723 להשתמש במים אלו, אפילו תשמיש אחר724 כגון רחיצה725 והדחת כלים, שכל שנעשה באיסור של תורה על ידי נכרי לצורך ישראל לא חלקו חכמים בין מי שנעשה בשבילו לאחרים (שוע"ר שכה, טז).
וכן אם מילא מים מבור שהוא עמוק י' טפחים ורחב ד' טפחים העומד ברשות הרבים, לצורך בהמת ישראל אסור722 אפילו לאחרים723 להשתמש במים אלו, אפילו תשמיש אחר724 כגון רחיצה725 והדחת כלים, שכל שנעשה באיסור של תורה על ידי נכרי לצורך ישראל לא חלקו חכמים בין מי שנעשה בשבילו לאחרים (שוע"ר שכה, טז).
חח
וכל זה כשנעשה איסור של תורה, אבל אם נעשה איסור של דברי סופרים בשביל ישראל מותר לאחרים מיד726 (שוע"ר שכה, ט).
וכל זה כשנעשה איסור של תורה, אבל אם נעשה איסור של דברי סופרים בשביל ישראל מותר לאחרים מיד726 (שוע"ר שכה, ט).
טט
ולכן אם מילא מים לצורך בהמת ישראל מבור העומד בכרמלית727, או שהביא מים לרשות הרבים מן הנהר שהוא כרמלית728, מותר לאחר שלא הובא בשבילו, שאיסור הכרמלית אינו אלא מדברי סופרים729 (שוע"ר שכה, טז).
ולכן אם מילא מים לצורך בהמת ישראל מבור העומד בכרמלית727, או שהביא מים לרשות הרבים מן הנהר שהוא כרמלית728, מותר לאחר שלא הובא בשבילו, שאיסור הכרמלית אינו אלא מדברי סופרים729 (שוע"ר שכה, טז).
יי
וכן דבר שאין בו חשש צידה ומחובר730 שהובא מחוץ לתחום, אם הביאו הנכרי לעצמו או לנכרי אחר מותר לישראל אפילו בו ביום731, ואם הביאו לישראל אסור באכילה בו ביום למי שהובא בשבילו ולערב בכדי שיעשו732, גזרה שמא יאמר לנכרי להביא לו מחוץ לתחום בשבת כדי לאכול ממנו בו ביום או לערב מיד. אבל לאחרים מותר אפילו בו ביום, לפי שאיסור התחומין הוא מדברי סופרים ולא החמירו כל כך בשל דבריהם לאסור אף למי שלא הובא בשבילו733 (שוע"ר שכה, יא).
וכן דבר שאין בו חשש צידה ומחובר730 שהובא מחוץ לתחום, אם הביאו הנכרי לעצמו או לנכרי אחר מותר לישראל אפילו בו ביום731, ואם הביאו לישראל אסור באכילה בו ביום למי שהובא בשבילו ולערב בכדי שיעשו732, גזרה שמא יאמר לנכרי להביא לו מחוץ לתחום בשבת כדי לאכול ממנו בו ביום או לערב מיד. אבל לאחרים מותר אפילו בו ביום, לפי שאיסור התחומין הוא מדברי סופרים ולא החמירו כל כך בשל דבריהם לאסור אף למי שלא הובא בשבילו733 (שוע"ר שכה, יא).
יאיא
ולכן נכרי שהביא לעיר דבר שאין במינו במחובר ואינו מחוסר צידה, דהיינו שהביא פירות יבשים או בהמות ועופות שאינן מחוסרין צידה כגון אווזים ותרנגולים734, אם מתוך התחום הביאם מותרים לכל אף למי שהובאו בשבילו, אבל אם מחוץ לתחום הביאם, דהיינו שבתחלת כניסת יום טוב היו עדיין חוץ לתחום, הרי אסורין באכילה בו ביום למי שהובאו בשבילו, ולכל אנשי ביתו הסמוכים על שלחנו שגם בשבילם נתכוין הנכרי בהבאתו735, ולערב צריכים להמתין בכדי שיעשו (שוע"ר תקטו, יא).
ולכן נכרי שהביא לעיר דבר שאין במינו במחובר ואינו מחוסר צידה, דהיינו שהביא פירות יבשים או בהמות ועופות שאינן מחוסרין צידה כגון אווזים ותרנגולים734, אם מתוך התחום הביאם מותרים לכל אף למי שהובאו בשבילו, אבל אם מחוץ לתחום הביאם, דהיינו שבתחלת כניסת יום טוב היו עדיין חוץ לתחום, הרי אסורין באכילה בו ביום למי שהובאו בשבילו, ולכל אנשי ביתו הסמוכים על שלחנו שגם בשבילם נתכוין הנכרי בהבאתו735, ולערב צריכים להמתין בכדי שיעשו (שוע"ר תקטו, יא).
יביב
אבל לשאר כל אדם מותר באכילה אפילו בו ביום שהביא מחוץ לתחום, דכיון שאיסור תחומים הוא קל736 הקילו בו שלא לאסור אלא למי שהובא בשבילו. ואפילו אם הביא הנכרי מחוץ לג' פרסאות737 שיש אומרים738 דבג' פרסאות יש איסור תחומין מן התורה, אעפ"כ כיון שאי אפשר לאסור לכל בני אדם בשוה, שהרי איסור תחומין הוא אינו שוה לכל בני אדם שמה שהוא חוץ לתחומו של זה הוא תוך תחומו של זה739, וכיון שהוצרכו חכמים לחלק באיסור זה לאסור לזה ולהתיר לזה, עשו עוד חילוק בין מי שהובא בשבילו למי שלא הובא בשבילו, שאין ראוי לאסור לו מטעם שנתבאר לעיל740 (שוע"ר תקטו, יד).
אבל לשאר כל אדם מותר באכילה אפילו בו ביום שהביא מחוץ לתחום, דכיון שאיסור תחומים הוא קל736 הקילו בו שלא לאסור אלא למי שהובא בשבילו. ואפילו אם הביא הנכרי מחוץ לג' פרסאות737 שיש אומרים738 דבג' פרסאות יש איסור תחומין מן התורה, אעפ"כ כיון שאי אפשר לאסור לכל בני אדם בשוה, שהרי איסור תחומין הוא אינו שוה לכל בני אדם שמה שהוא חוץ לתחומו של זה הוא תוך תחומו של זה739, וכיון שהוצרכו חכמים לחלק באיסור זה לאסור לזה ולהתיר לזה, עשו עוד חילוק בין מי שהובא בשבילו למי שלא הובא בשבילו, שאין ראוי לאסור לו מטעם שנתבאר לעיל740 (שוע"ר תקטו, יד).
יגיג
אף שנתבארו לעיל741 ב' טעמים על מה שהצריכו חכמים להמתין בכדי שיעשו, מכל מקום מה שהצריכו להמתין כשהביאו הנכרי מחוץ לתחום, אינו בשביל שלא יהנה ממלאכת יום טוב, שהרי אינו נהנה כלל מגוף המלאכה742, דהיינו ההליכה מחוץ לתחום, אלא הוא נהנה מהדבר שנעשה בו המלאכה אבל לא מן גוף המלאכה בעצמה, ולפיכך לא היו חכמים מצריכים להמתין בכדי שיעשו. ולמה הצריכו להמתין, משום גזרה שמא יאמר לנכרי שיביא לו מיני מאכל מחוץ לתחום ביום טוב כדי למהר אכילתו בלילה, וכיון שקנסו אותו בשעה שמן הדין היה מותר לו לאכול דהיינו במוצאי יום טוב שוב לא יאמר לנכרי להביא לו (שוע"ר תקטו, יב).
אף שנתבארו לעיל741 ב' טעמים על מה שהצריכו חכמים להמתין בכדי שיעשו, מכל מקום מה שהצריכו להמתין כשהביאו הנכרי מחוץ לתחום, אינו בשביל שלא יהנה ממלאכת יום טוב, שהרי אינו נהנה כלל מגוף המלאכה742, דהיינו ההליכה מחוץ לתחום, אלא הוא נהנה מהדבר שנעשה בו המלאכה אבל לא מן גוף המלאכה בעצמה, ולפיכך לא היו חכמים מצריכים להמתין בכדי שיעשו. ולמה הצריכו להמתין, משום גזרה שמא יאמר לנכרי שיביא לו מיני מאכל מחוץ לתחום ביום טוב כדי למהר אכילתו בלילה, וכיון שקנסו אותו בשעה שמן הדין היה מותר לו לאכול דהיינו במוצאי יום טוב שוב לא יאמר לנכרי להביא לו (שוע"ר תקטו, יב).
ידיד
אם הוא ספק אם הביאם מחוץ לתחום או מתוך התחום, אסור למי שהובא בשבילו743, אבל לאחרים מותר אפילו בודאי חוץ לתחום (שוע"ר שכה, כב).
אם הוא ספק אם הביאם מחוץ לתחום או מתוך התחום, אסור למי שהובא בשבילו743, אבל לאחרים מותר אפילו בודאי חוץ לתחום (שוע"ר שכה, כב).
טוטו
אע"פ שהבא מחוץ לתחום מותר למי שלא הובא בשבילו, מכל מקום אם הביאו ב' דברים לב' בני אדם אסורים להחליף זה עם זה744, שהרי עכ"פ נהנה הוא במה שהובא לו מחוץ לתחום שעל ידי כן נותן חבירו לו את חליפיו (שוע"ר שכה, יב).
אע"פ שהבא מחוץ לתחום מותר למי שלא הובא בשבילו, מכל מקום אם הביאו ב' דברים לב' בני אדם אסורים להחליף זה עם זה744, שהרי עכ"פ נהנה הוא במה שהובא לו מחוץ לתחום שעל ידי כן נותן חבירו לו את חליפיו (שוע"ר שכה, יב).
טזטז
ואין להקשות למה הצריכו להמתין בכדי שיעשו745, בנכרי שהביא דורון שמחוסר צידה, או שיש במינו במחובר, שהרי גם הצידה וגם התלישה ביום טוב אינה אסורה אלא מדברי סופרים לרוב הפוסקים746. אלא דכיון שאסור באכילה בו ביום משום מוקצה747, אם כן יש כאן מלאכה גמורה צידה ותלישה שלא לצורך יו"ט (קו"א תצז, א ד"ה ואין להקשות).
ואין להקשות למה הצריכו להמתין בכדי שיעשו745, בנכרי שהביא דורון שמחוסר צידה, או שיש במינו במחובר, שהרי גם הצידה וגם התלישה ביום טוב אינה אסורה אלא מדברי סופרים לרוב הפוסקים746. אלא דכיון שאסור באכילה בו ביום משום מוקצה747, אם כן יש כאן מלאכה גמורה צידה ותלישה שלא לצורך יו"ט (קו"א תצז, א ד"ה ואין להקשות).