Chabad Library · Otzar HaChassidim
Hilchos Amirah LeNochri·
אא
הפליגו חכמים באיסור זה של אמירה לנכרי וגזרו בו גזרות642, כגון אם עשה הנכרי מעצמו643 בשביל ישראל644 אסרו ליהנות בשבת ממלאכתו, ולמוצאי שבת עד בכדי שיעשה645, משום גזרה שמא יאמרו לו לעשות בשבת646 (שוע"ר רמג, ב), אם יהיה מותר לו ליהנות ממנה כשנעשית בשבילו647 (שוע"ר רנב, י).
הפליגו חכמים באיסור זה של אמירה לנכרי וגזרו בו גזרות642, כגון אם עשה הנכרי מעצמו643 בשביל ישראל644 אסרו ליהנות בשבת ממלאכתו, ולמוצאי שבת עד בכדי שיעשה645, משום גזרה שמא יאמרו לו לעשות בשבת646 (שוע"ר רמג, ב), אם יהיה מותר לו ליהנות ממנה כשנעשית בשבילו647 (שוע"ר רנב, י).
בב
וכן ביום טוב648 חששו חכמים, אם נתיר לו ליהנות במוצאי יום טוב מיד מן המלאכה שנעשית בשבילו ביום טוב, שמא יאמר להנכרי שיביא לו ביום טוב כדי למהר אכילתו בליל מוצאי יום טוב, שאיסור אמירה לנכרי הוא קל בעיני הבריות לפיכך הצריכוהו להמתין בכדי שיעשו, דאז כיון שלא ירויח כלום במה שהביא ביום טוב לא יעשה איסור בחנם (שוע"ר תקטו, א).
וכן ביום טוב648 חששו חכמים, אם נתיר לו ליהנות במוצאי יום טוב מיד מן המלאכה שנעשית בשבילו ביום טוב, שמא יאמר להנכרי שיביא לו ביום טוב כדי למהר אכילתו בליל מוצאי יום טוב, שאיסור אמירה לנכרי הוא קל בעיני הבריות לפיכך הצריכוהו להמתין בכדי שיעשו, דאז כיון שלא ירויח כלום במה שהביא ביום טוב לא יעשה איסור בחנם (שוע"ר תקטו, א).
גג
ואף שהמבשל בשבת או שעשה אחת משאר מלאכות מותר התבשיל לאחרים במוצאי שבת649 מיד650, ואין צריכים להמתין בכדי שיעשו651 אף אם בישל בשבילם652, מכל מקום החמירו בנכרי העושה בשביל ישראל, שאם נתיר לו ליהנות במוצאי שבת מיד יש לחוש שמא יאמר לו לעשות בשבת כדי שיהיה הדבר מוכן לו במוצאי שבת מיד, שאיסור האמירה לנכרי קל בעיני הבריות653, ויש לחוש שיעבור עליו בשביל שיהא מוכן לו במוצאי שבת מיד, ולכן הצריכו להמתין בכדי שיעשו גם לאחרים גזרה שמא יאמרו לאחר שיתחיל להם מבעוד יום (שוע"ר שיח, א).
ואף שהמבשל בשבת או שעשה אחת משאר מלאכות מותר התבשיל לאחרים במוצאי שבת649 מיד650, ואין צריכים להמתין בכדי שיעשו651 אף אם בישל בשבילם652, מכל מקום החמירו בנכרי העושה בשביל ישראל, שאם נתיר לו ליהנות במוצאי שבת מיד יש לחוש שמא יאמר לו לעשות בשבת כדי שיהיה הדבר מוכן לו במוצאי שבת מיד, שאיסור האמירה לנכרי קל בעיני הבריות653, ויש לחוש שיעבור עליו בשביל שיהא מוכן לו במוצאי שבת מיד, ולכן הצריכו להמתין בכדי שיעשו גם לאחרים גזרה שמא יאמרו לאחר שיתחיל להם מבעוד יום (שוע"ר שיח, א).
דד
ולכן נכרי שהביא דורון לישראל654, מיני פירות שיש מאותו המין במחובר לקרקע655, שיש לומר שאלו שהביא היו מחוברין לקרקע בתחילת כניסת יום טוב, וכן אם הביא מיני בעלי חיים שיש מאותו המין מחוסר צידה656, שיש לומר שאלו שהביא היו מחוסרין צידה בתחלת כניסת יום טוב, הרי אלו אסורין באכילה ובטלטול עד הערב. ואפילו לערב אינן מותרין אלא לאחר שהמתין בכדי שיעשו657, פירוש בכדי שילך הנכרי למקום שליקט או צד משם ויגמור המלאכה ויחזור לכאן658 (שוע"ר תקטו, א).
ולכן נכרי שהביא דורון לישראל654, מיני פירות שיש מאותו המין במחובר לקרקע655, שיש לומר שאלו שהביא היו מחוברין לקרקע בתחילת כניסת יום טוב, וכן אם הביא מיני בעלי חיים שיש מאותו המין מחוסר צידה656, שיש לומר שאלו שהביא היו מחוסרין צידה בתחלת כניסת יום טוב, הרי אלו אסורין באכילה ובטלטול עד הערב. ואפילו לערב אינן מותרין אלא לאחר שהמתין בכדי שיעשו657, פירוש בכדי שילך הנכרי למקום שליקט או צד משם ויגמור המלאכה ויחזור לכאן658 (שוע"ר תקטו, א).
הה
וכן בית סתום שהוא מלא פירות659 ופחתו נכרי לצורך ישראל, הרי הפירות אסורים באכילה ובטלטול עד הערב, וגם לערב צריך להמתין בכדי שיעשו660, כדין נכרי שעשה מלאכה גמורה לצורך ישראל661. והוא הדין מי שיש לו לפתות טמונים בבור סתום ופתח נכרי את הבור ביום טוב לצורך ישראל. וצריך ליזהר בזה בימי הפסח כשנכרי מביא לפתות למכור אם יודע שהנכרי פתח היום את הבור אסור ליקח ממנו662 (שוע"ר תקיח, כב).
וכן בית סתום שהוא מלא פירות659 ופחתו נכרי לצורך ישראל, הרי הפירות אסורים באכילה ובטלטול עד הערב, וגם לערב צריך להמתין בכדי שיעשו660, כדין נכרי שעשה מלאכה גמורה לצורך ישראל661. והוא הדין מי שיש לו לפתות טמונים בבור סתום ופתח נכרי את הבור ביום טוב לצורך ישראל. וצריך ליזהר בזה בימי הפסח כשנכרי מביא לפתות למכור אם יודע שהנכרי פתח היום את הבור אסור ליקח ממנו662 (שוע"ר תקיח, כב).
וו
וכן נכרי שהביא בשבת663 דרך רשות הרבים664 חלילין להספיד בהם ישראל, כיון שנעשה בהם איסור של תורה לא יספידו בהם לא אותו ישראל ולא ישראל אחר665, עד שימתינו בכדי שיכולים להביאם במוצאי שבת מאותו מקום שהביאם הנכרי בשבת, בין שאותו מקום הוא חוץ לתחום בין שהוא בתוך התחום, ואם אינו ידוע מהיכן הביאם די שימתינו בכדי שיכולין להביאם מחוץ לתחום (שוע"ר שכה, כב).
וכן נכרי שהביא בשבת663 דרך רשות הרבים664 חלילין להספיד בהם ישראל, כיון שנעשה בהם איסור של תורה לא יספידו בהם לא אותו ישראל ולא ישראל אחר665, עד שימתינו בכדי שיכולים להביאם במוצאי שבת מאותו מקום שהביאם הנכרי בשבת, בין שאותו מקום הוא חוץ לתחום בין שהוא בתוך התחום, ואם אינו ידוע מהיכן הביאם די שימתינו בכדי שיכולין להביאם מחוץ לתחום (שוע"ר שכה, כב).
זז
וכל זה ברשות הרבים גמורה, אבל אם הביאם דרך כרמלית אם הביאם מתוך התחום666 אין צריך להמתין כלל, אפילו למי שהובאו בשבילו, שלא החמירו למי שהובא בשבילו בכרמלית667 אלא שלא יהנה ממנה בשבת עצמה, אבל לא להמתין במוצאי שבת בכדי שיעשו, אלא אם כן הביאם מחוץ לתחום668, שאז מועלת הבאתו בשבת, משא"כ בתוך התחום אין הבאתו בשבת מועלת כל כך669, מפני שהיה הישראל יכול לילך לשם בעצמו בשבת ולהביאם במוצאי שבת מיד, ומשום שיעור מועט שהיה שוהה במוצאי שבת בחזירתו משם לכאן אין לחוש בשביל כך שמא יאמר לנכרי לילך לשם בשבת (שוע"ר שם).
וכל זה ברשות הרבים גמורה, אבל אם הביאם דרך כרמלית אם הביאם מתוך התחום666 אין צריך להמתין כלל, אפילו למי שהובאו בשבילו, שלא החמירו למי שהובא בשבילו בכרמלית667 אלא שלא יהנה ממנה בשבת עצמה, אבל לא להמתין במוצאי שבת בכדי שיעשו, אלא אם כן הביאם מחוץ לתחום668, שאז מועלת הבאתו בשבת, משא"כ בתוך התחום אין הבאתו בשבת מועלת כל כך669, מפני שהיה הישראל יכול לילך לשם בעצמו בשבת ולהביאם במוצאי שבת מיד, ומשום שיעור מועט שהיה שוהה במוצאי שבת בחזירתו משם לכאן אין לחוש בשביל כך שמא יאמר לנכרי לילך לשם בשבת (שוע"ר שם).
חח
ואם הביאם מחוץ לתחום דרך כרמלית ואחר כך העבירם דרך רשות הרבים670, אין צריך להמתין אלא בכדי שיכולין להביאם מתחלת רשות הרבים במוצאי שבת671, ואחר כך מותר לאחרים, או אפילו למי שהובא בשבילו אם הובאו מתוך התחום (שוע"ר שם).
ואם הביאם מחוץ לתחום דרך כרמלית ואחר כך העבירם דרך רשות הרבים670, אין צריך להמתין אלא בכדי שיכולין להביאם מתחלת רשות הרבים במוצאי שבת671, ואחר כך מותר לאחרים, או אפילו למי שהובא בשבילו אם הובאו מתוך התחום (שוע"ר שם).
טט
אבל לאחר שהמתין בכדי שיעשה מותר ליהנות בה אפילו אם אמר הישראל לנכרי לעשות לו מלאכה בשבת672 (שוע"ר שז, לד).
אבל לאחר שהמתין בכדי שיעשה מותר ליהנות בה אפילו אם אמר הישראל לנכרי לעשות לו מלאכה בשבת672 (שוע"ר שז, לד).
יי
כל מקום שצריך להמתין בכדי שיעשו אין צריך להמתין אלא בכדי ששהא המביא ביום השבת, כגון אם הביא לו ממקום רחוק בג' שעות על היום בשבת מפני שהוא רכב על סוס ולכן מיהר הבאתו, אינו צריך להמתין למוצאי שבת כדי הליכה לשם ברגל אלא די שימתין ג' שעות673. ואין צריך לחוש שמא לא רכב כל כך במרוצה אלא רכב הרבה בליל שבת, כי מן הסתם אין דרך לרכוב בלילה674. במה דברים אמורים כשיודע מאיזה מקום הביא אבל אם אינו יודע כלל ואפשר שהביאו ממקום קרוב די שימתין למוצאי שבת בכדי הבאה מחוץ לתחום675, חוץ ממה שצריך לשהות בלקיטתו676 או צידתו, אם הוא דבר שיש במינו במחובר או מחוסר צידה (שוע"ר שכה, יג).
כל מקום שצריך להמתין בכדי שיעשו אין צריך להמתין אלא בכדי ששהא המביא ביום השבת, כגון אם הביא לו ממקום רחוק בג' שעות על היום בשבת מפני שהוא רכב על סוס ולכן מיהר הבאתו, אינו צריך להמתין למוצאי שבת כדי הליכה לשם ברגל אלא די שימתין ג' שעות673. ואין צריך לחוש שמא לא רכב כל כך במרוצה אלא רכב הרבה בליל שבת, כי מן הסתם אין דרך לרכוב בלילה674. במה דברים אמורים כשיודע מאיזה מקום הביא אבל אם אינו יודע כלל ואפשר שהביאו ממקום קרוב די שימתין למוצאי שבת בכדי הבאה מחוץ לתחום675, חוץ ממה שצריך לשהות בלקיטתו676 או צידתו, אם הוא דבר שיש במינו במחובר או מחוסר צידה (שוע"ר שכה, יג).
יאיא
וכן אם הביא הנכרי ביום טוב מיני פירות שיש מאותו המין במחובר לקרקע, או בעלי חיים שיש מאותו המין מחוסר צידה, ימתין כדי שילך הנכרי במוצאי יום טוב משחשכה מביתו למקום שליקט הפירות או למקום שצד הדגים ויגמור המלאכה ויחזור לכאן. ואם נסתפק לו מהיכן הביאן הנכרי אין צריך להמתין רק בכדי שיבואו מחוץ לתחום. אם הביאן הנכרי רוכב על הסוס אין צריך להמתין רק בכדי ששהה הנכרי ברכיבה זו עד שהביאן לכאן (שוע"ר תקטו, ב).
וכן אם הביא הנכרי ביום טוב מיני פירות שיש מאותו המין במחובר לקרקע, או בעלי חיים שיש מאותו המין מחוסר צידה, ימתין כדי שילך הנכרי במוצאי יום טוב משחשכה מביתו למקום שליקט הפירות או למקום שצד הדגים ויגמור המלאכה ויחזור לכאן. ואם נסתפק לו מהיכן הביאן הנכרי אין צריך להמתין רק בכדי שיבואו מחוץ לתחום. אם הביאן הנכרי רוכב על הסוס אין צריך להמתין רק בכדי ששהה הנכרי ברכיבה זו עד שהביאן לכאן (שוע"ר תקטו, ב).
יביב
ויש אומרים677 שבכל מקום שצריך להמתין בכדי הבאה מחוץ לתחום678, ואין צריך לומר במקום שצריך להמתין בכדי הבאה ממקום רחוק יותר, אין ליל מוצאי שבת עולה מן החשבון, וצריך להמתין שיעור זה למחר ביום ראשון, לפי שאין רגילות להביא בלילה ממקום רחוק חוץ לתחום679, ואם כן יש לחוש שמא מפני כך יאמר לנכרי להביא לו בשבת כדי שיהיה מוכן לו בליל מוצאי שבת אחר שישהה שיעור זה. ויש לחוש לדבריהם לענין שבת, אבל לענין יום טוב יש להקל כסברא הראשונה680. ואף לענין שבת יש להקל לצורך אורחים681 או שאר סעודת מצוה682 (שוע"ר שכה, יג).
ויש אומרים677 שבכל מקום שצריך להמתין בכדי הבאה מחוץ לתחום678, ואין צריך לומר במקום שצריך להמתין בכדי הבאה ממקום רחוק יותר, אין ליל מוצאי שבת עולה מן החשבון, וצריך להמתין שיעור זה למחר ביום ראשון, לפי שאין רגילות להביא בלילה ממקום רחוק חוץ לתחום679, ואם כן יש לחוש שמא מפני כך יאמר לנכרי להביא לו בשבת כדי שיהיה מוכן לו בליל מוצאי שבת אחר שישהה שיעור זה. ויש לחוש לדבריהם לענין שבת, אבל לענין יום טוב יש להקל כסברא הראשונה680. ואף לענין שבת יש להקל לצורך אורחים681 או שאר סעודת מצוה682 (שוע"ר שכה, יג).
יגיג
אבל במקום שצריך להמתין בכדי הבאה מתוך התחום, כגון נכרי שליקט פירות או צד דגים בתוך התחום וצריך להמתין בכדי לקיטה או צידה והבאה מאותו מקום שליקט וצד בתוך התחום, הרי הלילה עולה לו מן החשבון לדברי הכל683 (שוע"ר שם).
אבל במקום שצריך להמתין בכדי הבאה מתוך התחום, כגון נכרי שליקט פירות או צד דגים בתוך התחום וצריך להמתין בכדי לקיטה או צידה והבאה מאותו מקום שליקט וצד בתוך התחום, הרי הלילה עולה לו מן החשבון לדברי הכל683 (שוע"ר שם).
ידיד
אם הנכרי עשה מעצמו שופר ביום טוב מותר לתקוע בו684, ואע"פ שעשה בשביל ישראל, ואין חוששין שמא יאמר הישראל לנכרי לעשותו, אין חוששין לזה אלא בדבר שיש הנאה לגוף אדם אבל המצות שלא נתנו להנאת הגוף685 אין חוששין שיעבור עבירה כדי לקיים המצוה686 (שוע"ר תקפו, כד).
אם הנכרי עשה מעצמו שופר ביום טוב מותר לתקוע בו684, ואע"פ שעשה בשביל ישראל, ואין חוששין שמא יאמר הישראל לנכרי לעשותו, אין חוששין לזה אלא בדבר שיש הנאה לגוף אדם אבל המצות שלא נתנו להנאת הגוף685 אין חוששין שיעבור עבירה כדי לקיים המצוה686 (שוע"ר תקפו, כד).
טוטו
וכן אם הביא הנכרי שופר ביום טוב מחוץ לתחום בשביל ישראל687, אפילו הביאו מחוץ לי"ב מיל688 מותר לתקוע בו אף הישראל שהובא בשבילו689, אפילו להאומרים690 דחוץ לי"ב מיל יש איסור תחומין מן התורה691, שהרי דבר הבא מחוץ לתחום מותר בטלטול692 ואינו אסור אלא באכילה או בהנאה דהיינו להשתמש בו, וזה שתוקע בו תקיעה של מצוה אין זו חשובה הנאה כלל693 (שוע"ר תקפו, כו).
וכן אם הביא הנכרי שופר ביום טוב מחוץ לתחום בשביל ישראל687, אפילו הביאו מחוץ לי"ב מיל688 מותר לתקוע בו אף הישראל שהובא בשבילו689, אפילו להאומרים690 דחוץ לי"ב מיל יש איסור תחומין מן התורה691, שהרי דבר הבא מחוץ לתחום מותר בטלטול692 ואינו אסור אלא באכילה או בהנאה דהיינו להשתמש בו, וזה שתוקע בו תקיעה של מצוה אין זו חשובה הנאה כלל693 (שוע"ר תקפו, כו).
טזטז
אם סתם פתח התנור על ידי נכרי, ויש בו קדרות שעדיין לא נתבשלו כל צרכן, יש להתיר בדיעבד, מאחר שאף אם לא היה סותם הת[נור] היה התבשיל גם כן מתבשל כל צרכו694, נמצא שאינו נהנה כל כך מן האיסור695 (שוע"ר רנט, ח).
אם סתם פתח התנור על ידי נכרי, ויש בו קדרות שעדיין לא נתבשלו כל צרכן, יש להתיר בדיעבד, מאחר שאף אם לא היה סותם הת[נור] היה התבשיל גם כן מתבשל כל צרכו694, נמצא שאינו נהנה כל כך מן האיסור695 (שוע"ר רנט, ח).
יזיז
וכן אם החזיר תבשיל בשבת על ידי נכרי למקום שאסור להחזיר696, אפילו במזיד מותר, אפילו מצטמק ויפה לו697, אם היה מבושל כל צרכו, שאינו נהנה ממנו כל כך698 כיון שכבר היה ראוי לאכול699 (שוע"ר רנג, כה).
וכן אם החזיר תבשיל בשבת על ידי נכרי למקום שאסור להחזיר696, אפילו במזיד מותר, אפילו מצטמק ויפה לו697, אם היה מבושל כל צרכו, שאינו נהנה ממנו כל כך698 כיון שכבר היה ראוי לאכול699 (שוע"ר רנג, כה).
יחיח
במה דברים אמורים כשהיה חם קצת מתחלה שהיה ראוי לאכול, אבל אם היה צונן לגמרי שלא היה ראוי לאכול, וחממו הנכרי אפילו מעצמו בשבת בשביל ישראל, במקום שאסור להחזיר שם בשבת (לדברי הכל), והישראל בעל התבשיל ראה ושתק, כיון שהועילו מעשה הנכרי אסור לכל אדם לאכלו אפילו לאחר שיצטנן700, עד שימתינו במוצאי שבת בכדי שיעשו (שוע"ר שם).
במה דברים אמורים כשהיה חם קצת מתחלה שהיה ראוי לאכול, אבל אם היה צונן לגמרי שלא היה ראוי לאכול, וחממו הנכרי אפילו מעצמו בשבת בשביל ישראל, במקום שאסור להחזיר שם בשבת (לדברי הכל), והישראל בעל התבשיל ראה ושתק, כיון שהועילו מעשה הנכרי אסור לכל אדם לאכלו אפילו לאחר שיצטנן700, עד שימתינו במוצאי שבת בכדי שיעשו (שוע"ר שם).
יטיט
אבל אם הישראל בעל התבשיל לא ידע כשהחזירו הנכרי שהוא צונן לגמרי, או שלא ראהו כלל כשהחזירו, הרי זה מותר, שמן הסתם אין הישראל רוצה כלל שיחמם הנכרי את תבשילו לאחר שנצטנן לגמרי, ולא כל הימנו שיאסור את התבשיל של ישראל בעל כרחו701 (שוע"ר שם).
אבל אם הישראל בעל התבשיל לא ידע כשהחזירו הנכרי שהוא צונן לגמרי, או שלא ראהו כלל כשהחזירו, הרי זה מותר, שמן הסתם אין הישראל רוצה כלל שיחמם הנכרי את תבשילו לאחר שנצטנן לגמרי, ולא כל הימנו שיאסור את התבשיל של ישראל בעל כרחו701 (שוע"ר שם).
ככ
ואפילו אם צוה את הנכרי להחזיר, אם החזיר למקום שיש מתירים אפילו לכתחלה, כיון שיש מתירים אפילו לכתחלה יש לסמוך על דבריהם בדיעבד, שלא לאסור מעשה הנכרי אפילו צוהו ישראל702 (שוע"ר שם).
ואפילו אם צוה את הנכרי להחזיר, אם החזיר למקום שיש מתירים אפילו לכתחלה, כיון שיש מתירים אפילו לכתחלה יש לסמוך על דבריהם בדיעבד, שלא לאסור מעשה הנכרי אפילו צוהו ישראל702 (שוע"ר שם).