Chabad Library · Otzar HaChassidim
Hilchos Amirah LeNochri·
אא
יש אומרים1161 שהכלים שעושים בהם מלאכה, כגון רחיים במקום שמותר להשכירם לנכרי1162, ומחרישה וכיוצא בהן משאר כלי אומנות, אסור להשכירם לנכרי בערב שבת, דכיון שיש ריוח להישראל במה שהכלים נשכרים לנכרי גם ביום השבת. כי ידוע הוא, אף שמשכירם לו לשבוע או לחדש1163, אם היה משכיר לו חוץ משבתות שלא היה רשאי לעשות בהם מלאכה גם בשבת היה הנכרי פוחת לו מעט, משכירות שנותן עכשיו כשמשכיר לו סתם ויש לו רשות לעשות גם בשבת, לפיכך כשהנכרי עושה מלאכה בשבת סמוך ליום שהשכירם לו, דהיינו ערב שבת1164, הרי נראה כאלו עושה בשליחות הישראל שצוהו לעשות בשבת כשהשכירם לו אתמול, כיון שיש ריוח לישראל במה שהוא רשאי לעשות בשבת1165, וכן עיקר1166 (שוע"ר רמו, ב).
יש אומרים1161 שהכלים שעושים בהם מלאכה, כגון רחיים במקום שמותר להשכירם לנכרי1162, ומחרישה וכיוצא בהן משאר כלי אומנות, אסור להשכירם לנכרי בערב שבת, דכיון שיש ריוח להישראל במה שהכלים נשכרים לנכרי גם ביום השבת. כי ידוע הוא, אף שמשכירם לו לשבוע או לחדש1163, אם היה משכיר לו חוץ משבתות שלא היה רשאי לעשות בהם מלאכה גם בשבת היה הנכרי פוחת לו מעט, משכירות שנותן עכשיו כשמשכיר לו סתם ויש לו רשות לעשות גם בשבת, לפיכך כשהנכרי עושה מלאכה בשבת סמוך ליום שהשכירם לו, דהיינו ערב שבת1164, הרי נראה כאלו עושה בשליחות הישראל שצוהו לעשות בשבת כשהשכירם לו אתמול, כיון שיש ריוח לישראל במה שהוא רשאי לעשות בשבת1165, וכן עיקר1166 (שוע"ר רמו, ב).
בב
והיינו כשנותן לו בערב שבת דוקא, דמחזי כאומר לו לעשות בשבת, אבל בד' וה' מותר ליתן לו. ואף שיש חולקים1167 עליהם ומתירים, דהיינו משום שהשוכר עושה המלאכה לעצמו, ובשביל ריוח הישראל לא מחזי כשלוחו, מכל מקום קיי"ל כדעת האוסרים (קו"א רמד, א ד"ה ומיהו).
והיינו כשנותן לו בערב שבת דוקא, דמחזי כאומר לו לעשות בשבת, אבל בד' וה' מותר ליתן לו. ואף שיש חולקים1167 עליהם ומתירים, דהיינו משום שהשוכר עושה המלאכה לעצמו, ובשביל ריוח הישראל לא מחזי כשלוחו, מכל מקום קיי"ל כדעת האוסרים (קו"א רמד, א ד"ה ומיהו).
גג
ואף לדעת הפוסקים1168 שאין חוששים לריוח הישראל ממלאכת הנכרי בשבת, בודאי לא חלקו על הלכה זו. שיש שני מיני ריוח, ריוח שרכושו מתרבה מהמלאכה כנידון דידן, שבזה קיי"ל לאסור, וריוח מלאכה זו גופה, כנידון שכיר שנה, דלאחר שבת יעשה עוד בלאו הכי ויפסיד מלאכה זו לגמרי אם לא יעשה אותה היום, שבזה חלקו הפוסקים (קו"א רנב, ו ד"ה אלא).
ואף לדעת הפוסקים1168 שאין חוששים לריוח הישראל ממלאכת הנכרי בשבת, בודאי לא חלקו על הלכה זו. שיש שני מיני ריוח, ריוח שרכושו מתרבה מהמלאכה כנידון דידן, שבזה קיי"ל לאסור, וריוח מלאכה זו גופה, כנידון שכיר שנה, דלאחר שבת יעשה עוד בלאו הכי ויפסיד מלאכה זו לגמרי אם לא יעשה אותה היום, שבזה חלקו הפוסקים (קו"א רנב, ו ד"ה אלא).
דד
ולכן אף במקום שמותר להשכיר לנכרי מרחץ תנור ורחיים1169, לא ישכירם לו בערב שבת אלא קודם לכן1170 (שוע"ר רמג, יד).
ולכן אף במקום שמותר להשכיר לנכרי מרחץ תנור ורחיים1169, לא ישכירם לו בערב שבת אלא קודם לכן1170 (שוע"ר רמג, יד).
הה
אבל להשאיל לו כלים שעושים בהם מלאכה מותר אפילו בערב שבת1171 סמוך לחשכה1172, דכיון שאין ריוח לישראל במה שהנכרי רשאי לעשות בהם בשבת אין נראה כאלו עושה בשליחותו1173, ואפילו אם משאילו בתנאי על מנת שישאילנו הנכרי כלי אחר לאחר השבת, ונמצא שיש ריוח לישראל במה שמשאיל להנכרי גם בשבת, מכל מקום כיון שאינו נוטל שכירות ממש בעד זה לא גזרו חכמים1174 (שוע"ר רמו, ג).
אבל להשאיל לו כלים שעושים בהם מלאכה מותר אפילו בערב שבת1171 סמוך לחשכה1172, דכיון שאין ריוח לישראל במה שהנכרי רשאי לעשות בהם בשבת אין נראה כאלו עושה בשליחותו1173, ואפילו אם משאילו בתנאי על מנת שישאילנו הנכרי כלי אחר לאחר השבת, ונמצא שיש ריוח לישראל במה שמשאיל להנכרי גם בשבת, מכל מקום כיון שאינו נוטל שכירות ממש בעד זה לא גזרו חכמים1174 (שוע"ר רמו, ג).