History of Chabad in Czarist Russia·Fifth Generation - Rebbe Rashab·Collection of His Books and Writingsתולדות חב״ד ברוסיה הצארית·דור חמישי – אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע·אוסף ספריו וכתביו

אאוסף ספריו וכתביו
הספריה
כשם שבעזבון כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק", התחלקו הבנים בספרי הדפוס, ואילו כתבי-היד עברו לממלא מקומו (כדלעיל פרק ‎פא), כך גם בעזבון כ"ק בנו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, התחלקו הבנים בספרי הדפוס, ואילו כתבי-היד עברו לנשיא ממלא מקומו – הוא כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.

בעל חלוקת הספרים כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בי"ח טבת אעת"ר (אגרת רפב):

גבדבר הספרים ... אותן שנמצאים בקאבינעט הקטן שהן ניכרים מספרי כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע זי"ע ... אני חושב אשר אצל ר' ניסן סקבלא שי' עוד נמצא רשימה מהספרים שחלקנו בינינו¹⁰³³, ובאפשר לידע בבירור איזה ספרים אצלי מהנ"ל.

דבאותה שעה חשב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע להחליף את הספרים הכפולים אשר לו בספרים אחרים שאין לו עדיין, ועל כך כותב אל כ"ק בנו, להזהר ולא להחליף את הכפולים שבאו אליו מעזבון כ"ק אביו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, כדלקמן פרק ‎קנז.

הספרים אלה היו ניכרים במראם, לפי הכריכה שלהם, כנזכר לעיל פרק ‎פא, שכ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע היה רגיל לכרוך את ספריו וכתבי-היד ולרשום על המדבקה את שם הכרך וכדומה. אמנם אלה שאי אפשר להכירם לפי הכריכה, אותם אפשר לזהות על פי רשימת חלוקת הספרים בין בני כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

וחלוקה זו היתה כאמור רק בספרי הדפוס. ובאשר לכתבי-היד כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע באותה אגרת משנת תרנ"ג, הנזכרת לעיל פרק ‎פא:

זכידוע אשר הכתבי-קודש של כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע זיע"א לקחתים אני זה ערך ד' או ה' שנים ... לא טוב אני מכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע זיע"א שלקח הכ"ק של כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נ"ע זיע"א רובם ככולם ... הכ"ק והכי"ק הם חיי נפשי ממש.

חאוסף כתבי-היד
דברי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע הנזכרים, אשר "הכ"ק והכי"ק הם חיי נפשי ממש", באו לידי ביטוי ברבות מאגרותיו, שבהן משתדל למצוא ולרכוש כתי"ק שנשארו עדיין מפוזרים בעולם.

טבי"א סיון תרמ"ו כותב אל החסיד המשפיע המפורסם הרשב"ץ שפטיל (אגרת תקנה):

ינא להודיעני מה נעשה עם כי"ק רבינו הגדול אדמו"ר זצוקללה"ה אם קרוב הדבר שיבוא לידי גמר. ואילו ידע כבוד מעל' את תשוקתי הפנימית והעונג העצמי מדברים אלו בודאי לא הי' מונע את הטוב מאיתי.

יאלא נודע לנו מה אירע עם כתי"ק כ"ק אדמו"ר הזקן הנ"ל. כעבור שנה כותב לו הרבי שוב בקשר לכתי"ק אדמו"ר האמצעי (אגרת תקנט):

יבמכתבו צירוף המכתב כי"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה קבלתי ברוב עונג, וגודל תו"ח¹⁰³⁴ לכבודו, כאשר ידוע לו גודל תשוקתי ואהבתי לדברים האלו.

יגבח' תשרי תרמ"ח כותב אל הגאון החסיד מוה"ר אברהם דוד לאוואוט, מח"ס קב נקי, שער הכולל ועוד:

ידאת הדף כי"ק כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה קבלתי, ומאד שמחתי עליו, וגודל תו"ח¹⁰³⁵ לכבוד מעל' אשר הרשה לנכדו הרמא"ש¹⁰³⁶ שי' לשולחו אלי, כי הוא דבר יקר אצלי עד מאד. ושמעתי אשר נמצא אצל נכדו הנ"ל תשו' כי"ק הררי"ל זצ"ל¹⁰³⁷, גודל בקשתי לאמר לנכדו שי' שישלח אותה לי, ומהטעם שכותב כבודו בעצמו.

טוהרי שהי' מוסכם אצלם גודל ערך הענין של משלוח כתי"ק אל רבנו.

טזלפעמים שלח את אחד מחסידים למקום רחוק כדי להשתדל להשיג משם כתבי חסידות. כך כותב בט"ז סיון [תרמ"ז?] אל החסיד ר' אשר שו"ב גראצמאן מניקוליוב:

יזע"ד כתבי קודש הרנ"ט¹⁰³⁸ ז"ל הנמצאים בקאלאניע נאווע פאלטאווקע, לכבודו בנקל להשיגם יען הקאלאניע הנ"ל קרובה היא למחנו 82 ויארסט על הדרך מניקאליעב לזנאמענקא, ובודאי יש לכ' מכירים שמה ... נא מכבודו להשתדל להשיג הכ"ק של הרנ"ט (בי בודאי נמצא בהם כי"ק אדמו"ר זצוקללה"ה) וכמה שניצרך לשלם עבורם או יעלה הוצאות יודיעני ואשלח לו אי"ה תומ"י בתו"ח¹⁰³⁹.

יחלפעמים היה מקבל כתבי-קדש בהשאלה, והיה רבינו מעסיק בזה את הסופר שלו ר' שמואל רבינוביץ, המכונה ר' שמואל כותב [דער שרייבער], להעתיקם עבורו. וכך כותב לו ביום ב' פר' ויקהל תרנ"א:

יטהנני שולח לו מוסג"פ רשימה מה להעתיק בהחלט ומה לעיין, וישלח לי את הדרושים שהעתיק עד עתה.

כרי"נ שו"ב הבטיח לי ליתן לו איזה דרושים מה"ר ברוך תומארעס¹⁰⁴⁰ להעתיק עבורי, וירשום עליהם שהם מהנ"ל.

כאשלחתי לביתו עשרה רו"כ, ואשלח עוד אי"ה, ויודיעני המקח כמה חושב.

כב*

כגאחד מאנשיו בארה"ק, שדרכו חיפש הרבי ורכש כתי"ק שנתגלגלו לשם, היה בן דודו ה"ר שניאור זלמן סלונים. בקיץ תרמ"ה בא הרש"ז לליובאוויטש, וכאשר נסע כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע למעיינות הרפואה ביאלטא ושהה שם במשך כל חורף תרמ"ו, נסע אתו לשם גם הרש"ז (ראה אגרת ו, ובהערות שם). הם שהו שם ביחד כל ימי החורף, וכאשר חזר הרש"ז לאה"ק בתחלת קיץ תרמ"ו ביקשו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לחפש שם אחר כתי"ק דא"ח, כמסופר ברשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (התמים חוב' ב' [פז] עט):

כדמספר הוד כ"ק אאמו"ר – כאשר בא ש"ב¹⁰⁴¹ הר"ר שניאור בנו של הרה"ח ר' מרדכי דוב סלאנים מחברון ת"ו, ונתעכב בליובאוויטש זמן נכון, וכאשר נסע בחזרה לאה"ק, בקשתיו שיחפש אחרי הגזע של המדפיס ר' ישראל יפה מקאפוסט, ואפשר ימצא אצלם כתב-יד קדש של אאזמו"ר כ"ק אדמו"ר האמצעי.

כהיותר על שתי שנים חקר ודרש ש"ב הר"ש הנ"ל עד אשר מצא את נכדיו וניניו של החסיד הר"י יפה הנ"ל, ואצלם נמצא עוד חלק גדול מפירוש המלות כתב-יד קדשו של הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי, וכן חלק גדול מהשייך לאמרי בינה, שער התפילין שלא נדפסו, ות"ל אשר קניתי אותם.

כוכתי"ק חלק מפירוש המלות הנ"ל מסומן עתה בספריה במס' 1197. אמנם כת"י אמרי בינה התגלגל ונמצא בידי הסוחרים (ראה "ספריית ליובאוויטש" סוף פרק יא). ובסוף הגיעו לספריה, ועל פיו נדפס אמרי בינה ח"ג (קה"ת תשמ"ה).

כזבשלהי אותו קיץ תרמ"ו כותב לו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בח' אלול (אגרת תקנו):

כחאם חפש ומצא איזה כי"ק בהגניזה, השייכים אלי, ואבקשו לשמור מוצא שפתיו אשר הכי"ק שבפארמאט קטן שייכים אלי כאשר כפל ושילש כמה פעמים.

כטובקשר לרכישת כתי"ק כותב לו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב בחורף תרמ"ח (אגרת טו):

ליראה בכל מאמצי כוחו שימכור את הכ"ק עבור סך הנ"ל והוא מקח גדול. וגם את הרא"ש¹⁰⁴² שי' יזהיר שישלחם תיכף מאדעס.

לאוכאשר קיבל את הכתבים כותב לו (אגרת טז):

לבאת הכ"ק קבלתי ומאד נהניתי מהם ... דברים יקרים מאד, ומאד שמחתי עליהם. ונא לחקור ולחפש אולי ימצא עוד דברים יקרים יודיעני נא. אפשר נשאר מש"ב ר' זלמן פונדאמינסקי ז"ל איזה כתבים כי"ק, כי בודאי הי' אצלו כי"ק. אם אך נמצא, בקשתי לראות להשיגם עבורי.

לגכל זאת בשנים תרמ"ו-ח, אך גם בשנים הבאות היה הרש"ז קונה עבור הרבי ושולח לו כתי"ק. באגרת אחת שכתב לו הרבי כעבור עשרים וחמש שנים, בכ"ב אלול תער"ב, מאשר את קבלת משלוח כתי"ק ומבקשו להמשיך במשלוחים כאלו (אגרת שדמ):

לדמכתבי כבודו נכון הגיעני, כן קבלתי ... תשורתו היקרה עלי מאד, דרוש ברכת חתנים כי"ק, וגודל ת"ח לכבודו. ומי יתן והי' עם לבבו זה לשלוח לי לעתים קרובים מהני מילי מעליותא.

להכתי"ק ברכת חתנים מסומן עתה בספריה במס' 1194 (ל, א) ונדפס במאמרי אדהאמ"צ דרושי חתונה ח"א ע' קמו.

לוכעבור שנתיים כותב לו שוב, בי"ד מ"ח תרד"ע (אגרת א'מד**):

לזמכתבי כבודו נכון הגיעני, כן קבלתי הכי"ק ... כולם בשלימות, ומעומק לבבי אודה לה' אשר זיכני בהדבר הגדול הזה ... דבר גדול עשה בזה וזכותו גדול בזה.

לח*
בראות הרש"ז סלונים את גודל תשוקת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע להשיג כתי"ק אלו, התחיל להפריז במחירים ולקנות אותם בכל מחיר שנקצב על ידי המוכר. על כך כותב לו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בכ"ב אדר תרמ"ח (אגרת תקסב):

לטעל דבר הכי"ק ... צריכים לקנות בלא התפעלות, ולהגביל ההתפעלות הפנימית, ועל כל דבר יש הגבלה, וההתפעלות הפנימית, היינו הרצון האמיתי בכי"ק, פועל שמרוצה המוכר למוכרם במקח שאומרים לו, וצריך זמן יותר מעט.

מוביתר פרטים כותב לו כעבור שנתיים, בי"א ניסן רנ"ת (אגרת לט):

מאאת הבוך אשר שלח על ידי כבוד אביו הרב שי'¹⁰⁴³ קבלתי. ולפי הנראה שלם עבורו סך רב יותר ממאה רו"כ, ונפלאתי מאד על כבודו אם על הדרך הזה יקנה, כל הון דעלמא לא יספיק לו, וגם לא יאסוף את הדברים העיקרים ... וכבודו יודע כמה יקר אצלי כי"ק אשר הוא חיות נפשי ממש, ומכל מקום צריך להיות בהגבלה.

מבהחלטתו היתה נחושה שלא להוסיף על המחיר הריאלי, אך יחד עם זאת השתדל בכל עוז להשיג את הכי"ק בכל מקום שנמצאו. באחת מאגרותיו מצווה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, למשרתו ה"ר פנחס ארי' ליב מגידסון (אגרת א'קיז):

מגיאמר לו משמי, אשר אני לא אשנה מדברי הראשונים¹⁰⁴⁴ ... ואם חפץ ה' שכ"ק האלו יהיו אצלי יגיעו לידי בכל מקום שיהיו.

מדאוסף כתבי-יד עתיקים

מהעד כאן דובר על כת"י דא"ח, שזה היה עיקר מבוקשו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע. אמנם בזה לא הסתפק, הוא אסף וקנה גם כת"י עתיקים בקבלה שעדיין לא נדפסו. נספר כאן על קניה אחת שהתבצעה בשנת תרס"ז:

מובשנת תרס"ו הדפיסו בהוסיאטין השותפים ר"ל שוואגער ור"ד פרענקל (סוחרי ספרים וכת"י) חוברת בשם "אוצר כלי חמדה", רשימת כתבי יד יקרי המציאות על קלף ועל נייר עומדים למכירה.

מזבי"א ניסן תרס"ז כתב רבינו אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אגרת תתקסא):

מחלהוסאטין מסתמא שלחת עבור החשבון הקודם, וגם עפ"ע¹⁰⁴⁵ שלחת הרשימה אשר ציינתי ... וכאשר אמרתי לך כן הוא לפי דעתי, אשר מה שנצרך לקנות אם יהי' באפשרי, הוא ס' הכוונות הג' כרכים, וס' דרוש נשמות אדם ואדם ישר, וס' לבנת הספיר (אשר לפי דעתי קרוב שזה כת"י הרא"ס¹⁰⁴⁶ ז"ל. קודם נסיעתי עיינתי בו קצת וראיתי אשר באיזה מההגהות שעל הגליון נחתם "סעבע"). ושאר הכת"י אין מה לרדוף אחריהם כל כך ... כשתקבל תשובה מהוסאטין בטח תודיעני.

מט"הרשימה אשר ציינתי" היא החוברת הנזכרת, אשר ציין עליה מה לקנות. החוברת נמצאת בספריה, ואצל 22 כת"י רשום על הגליון כוכב, סימן שרצונו לקנותו, וגם איזה הערות בכתי"ק לתיאורי כתה"י. אחרי שנקנו רשם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע על הגליון, אצל כל אחד מהם: "זה קנינו". כת"י אלו מסומנים בחוב' הנ"ל במס' 48; 80-89; 107; 117; 134; 143; 144; 150 (ג"כ); 367-369; 394; 446, מתוכם נמצאים באוסף כתה"י 18 כרכים, שנסמנו במס' 1972-1989. בכריכת כל כת"י מודבק תיאורו מהחוברת הנ"ל, עם תיקונים בכתי"ק.

נהאוסף הזה, של כת"י עתיקים בקבלה, עמד תמיד אצל רבינו בארון מיוחד. עובדה זאת נזכרת גם ברשימת המאסר של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בשנת תרפ"ז בפטרבורג, בקטע המספר על החיפוש בביתו בעת המאסר (קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' נד סי' סד. ס' השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 263):

נאאת מגדלי הכתבי קודש כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים גם לא פתחו, רק התעניינו לדעת כתבי יד מי המה, אשר על זה השיבם בקצרה. רק אחד הארונות כתבי יד עתיקים, כמו לבנת הספיר כתי"ק הגאון ר"א סבע ז"ל, והשמונה שערים כתי"ק הר"ש ויטאל ז"ל ועוד ספרים כתובים על קלף כמו הסמ"ג, ספרי קבלה שונים. כן ספרי דפוסים הראשונים כמו הרלב"ג עה"ת משנת רמ"ו, רמב"ן עה"ת משנת רמ"ט ועוד, בכל אלו התענינו ביותר, אבל גם זה רק דרך מעביר.

נבכת"י לבנת הספיר נזכר באגרת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב הנ"ל, וגם בסקירה מאחד שביקר בספריה בשנת תרפ"ח ("העולם", לונדון, כ"ב אלול תרפ"ח)

נגנמצא שם, למשל, כתב-יד של ר' אברהם סבע, בעל "צרור המור", שנכתב לפני 440 שנה.

נדהשמונה שערים כתי"ק הר"ש ויטאל הם בשמונה כרכים המסומנים במס' 1949-1942, נכתב על ידי הר"ש ויטאל בדמשק בשנים ת"ט-תי"ג, ובכל כרך רושם את מקום ושנת הכתיבה¹⁰⁴⁷. הסמ"ג על קלף נסמן במס' 1956. בסופו רשום שנקנה על ידי אחד בשנת ש"ה.

נהובאשר ל"ספרי דפוסים הראשונים", נזכרים הם בשינוי גם בסקירה הנ"ל, מאחד שביקר בספריה בשנת תרפ"ח:

נויקר-ערך הוא כמו-כן "פירוש התורה" של הרלב"ג, נדפס בשנת רל"ו (1476), ועל-ידו אחד מספרי הרמב"ן, נדפס בלישבון בשנת רמ"ט.

נזאם הם הם הספרים שנמצאים עתה בספריה, אם כן הכוונה לפי' הרלב"ג, מנטובה רל"ו; פי' הרד"ק, שונצינו רמ"ו; ופי' הרמב"ן, נפולי ר"נ.

נחשמירת הכתבים
הכתבים נשמרו תמיד אצל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע – כבבת עינו. כאשר היה נוסע למקומות הרחוקים היה ממנה את כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע על שמירת הכתבים. קרה פעם שכ"ק בנו הוצרך לנסוע למוסקבה, והשיבו על זה כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (אגרת קט):

נטאודות נסיעתך למאסקווא, עיקר המניעה אצלי מצד הכתבים, כי ירא אני להניח הכתבים על ידי אחרים.

ספעם נוספת הוצרך כ"ק בנו לנסוע לויטבסק, וכותב לו ע"ז (אגרת תרפא):

סאכשנסעת לויטעבסק על מי הנחת שמירת הכתבים. הקאסטונס¹⁰⁴⁸ בטח העמדת בהזאל הקטן.

סבובהמשך לזה באגרת נוספת (אגרת תרפא*):

סגבטח העמדת את הכ"ק בהזאל הקטן, ומסתמא לא שכחת על התיבה קטנה עם הכ"ק בלתי מכורכים להעמידה גם כן בהזאל. ותודיעני זה. ואי' מקום מושבך כל היום, ואם עשיתם השפאלניע¹⁰⁴⁹ בהחדר שאצל הזאל¹⁰⁵⁰.

סדפעם אחרת הוצרך לנסוע לחתונה של אחד מבני המשפחה בקאמענקא. שוב כותב לו כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בקשר לשמירת הכתבים, בכ"ז אייר תרס"א (אגרת תשלז):

סהבנסעך מביתינו תמנה שומרים על הכתבים שיהיו שם תמיד ויהי' כל לבם ונפשם על הכתבים (ותראה גם כן שלא יגנבו ח"ו), ואי"ה אבקש בזה את כ' אוא"ז¹⁰⁵¹ מורתי הר' תי' שיהי' השגחתה בדרך כלל עליהם. והשי"ת ישמרם מכל דבר.

סוובכ' מנ"א כותב לו (אגרת תשסה):

סזבמכתביך לא הזכרת כלל בדבר הכתבים, את מי הפקדת עליהם ואם עשית שמירה מעולה בעזה"י. גם שלא יגנבו מהם ח"ו. ותודיעני תיכף ומיד איך עשית בזה. המפתחות בטח מסרת לאמי א"ז¹⁰⁵² מורתי הר' תי'.

סחכל המכתבים האלה הם משנת תרס"א. מכתבים דומים מוצאים אנו גם בשאר השנים, ולדוגמה תועתק בזה אגרתו אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בי"א אדר תרד"ע (אגרת תכח):

סטשמירת הכ"ק תמסור לידידינו ר' אלחנן¹⁰⁵³ יחי', שיהי' בהחדר הזה גם בלילה, היינו שישן שם, ויהיו אתו עוד מהבחורים יחיו. והשי"ת ישמרם כו'.

עכך היה כל אימת שהיה נוסע מחוץ לגבולות רוסיא. וכשהיה נוסע לנאות דשא בימי הקיץ, היה אורז את הכתי"ק ולוקחם אתו עמו. על כך מספר ה"ר רפאל נחמן הכהן בספרו "ליובאוויטש וחייליה" (ע' 59):

עאהמקומות שהרבי הי' נוסע בקיץ לנאות דשא (דאטשע) היו שונים. בשנים האחרונות הי' נוסע לזאלשע, בערך כשלשים קילומטר מליובאוויטש. הנסיעה מליובאוויטש לזאלשע היתה בעגלה. כשנסע לקח אתו, חוץ משאר החפצים, את הכתבי יד שהי' לו בשני ארגזים, וכשהעגלון הטעין אותם על העגלה הי' הרבי עומד כל הזמן בחצר ומשגיח.

עבאוסף כתביו
בנוסף לאוסף כתבי יד האמור לעיל, כתבי ודרושי האדמו"רים שלפניו, נוספו באוסף הזה כתבי הדרושים שהיה הוא אומר ורושם בקביעות במשך כל שנות נשיאותו.

עגאוסף זה מסודר לפי השנים, דרושי כל שנה בקובץ (לא כרוך) לעצמו. את האוסף הזה סידר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע וערך לו מפתחות בשנת תר"פ, כדלקמן פרק ‎קסד, ומהם נדפסו 25 כרכים בסדרת "ספר המאמרים" (תרמ"ג-תר"פ).

עדבדרך כלל היה הרבי רושם בעצמו את הדרושים שהיה אומר מדי שבת בשבתו, אמנם יש מאמרים רבים שלא העלה אותם על הכתב, והם היו נרשמים בדרך כלל על ידי ה"מניחים" וה"חוזרים", הם אלו שהיו חוזרים על המאמרים אחר שמיעתם מהרבי ואח"כ היו רושמים "הנחות" ממאמרים אלו¹⁰⁵⁴; כמה מהם הוגהו על ידי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע. הרבה מ"הנחות" אלו נדפסו בסדרת "ספר המאמרים" הנ"ל.

עהכך גם היה רבינו רגיל באמירת שיחות, וגם הן היו נרשמות על ידי ה"מניחים" וה"חוזרים"; חלק גדול נרשם על ידי כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. השיחות נדפסו ב"תורת שלום" (קה"ת תש"ו).

עואלפי אגרות כתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע במשך ימי נשיאותו. חלק גדול מהן נכתב אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בשעה שכ"ק האב או הבן היו בנסיעותיהם הרבות מחוץ לליובאוויטש.

עזאגרות אלה שנכתבו אל הבן, נשמרו, כמובן, באוסף כתבי-היד. אמנם גם את האגרות הנכתבות אל החסידים, העסקנים והתומכים, רגיל היה כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לרכוש מאת מקבלי האגרות או יורשיהם, וכך גדל האוסף הזה, שממנו נדפסו חמשת הכרכים שבסדרת אגרות-קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.

עחעל כל אלו מסופר בארוכה ביומנו של כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מראשית שנת תרפ"א (חנוך לנער ע' 23-25. סה"מ תר"פ ע' שמג-ה):

עטאלף ומאה ושבעים ושלשה מאמרי דא"ח נשארו מהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, הכ"מ, בעצם כתב יד קדשו...

פהרבה מאות מאמרים אמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, במשך ימי חייו בעלמא דין, שלא העלה אותם בכתב ובהם שתי מערכות: א. שלא נכתבו כלל. ב. שכתבו אותם החוזרים ... דבר המובן מאליו, כי כבד להגביל כמה מאמרים אמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, הכ"מ, מסוג הנ"ל, אבל בכל אופן, לא פחות משבעה, שמונה מאות מאמרים.

פאבין ההנחות תופסים מקום חשוב שיחותיו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, הכ"מ, בזמני ההתועדות – פארבריינגען – בשמחת תורה, יו"ד כסלו, י"ט כסלו, פורים, וזמני שמחת משפחה.

פבהרבה מאות מכתבים תוכנים נשארו בעצם כתב יד קדשו ... כבד להגביל מספר המכתבים ואגרות הקדש, אשר כתב הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, הכ"מ, ומאשר זכני השי"ת הנמצאים אצלי כשבע מאות מכתבים, מהם כארבעה מאות מכתבים כתובים אלי.

פגאת הדברים האלה כתב, כאמור, בשנת תרפ"א; שאז סידר את כתבי כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, כדלקמן פרק ‎קסד. במשך השנים הבאות המשיך לרכוש את אגרות כ"ק אביו מאת מקבליהם או יורשיהם, וכעבור שבע שנים, בבואו לתאר ביומנו את מאסרו הידוע משנת תרפ"ז ואת החיפוש בביתו לפני המאסר¹⁰⁵⁵, מזכיר את אוסף המכתבים של רבותינו נשיאינו ואת "מכתבי כ"ק אביו אשר ישנם קובץ גדול של אלפיים מכתבים¹⁰⁵⁶, רשימות ופרטי-כלין מכל האסיפות...".

פדבניית הספריה ומטרתה
פעם אחת, כשנסע כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לחו"ל, כתב משם לכ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בליובאוויטש:

פהבני שי'.

פויש בכאן לקנות אי"ה ספרים טובים, ואם כי לא יהי' בזול, כי המוכר הוא יקרן בטבעו, אמנם הספרים טובים, ואשתדל לקנותם אי"ה. ואבקשך להשיג עבורי שני מאות רו"כ ולשלוח אלי.

פזכפי הנראה היתה זאת פתקה שצורפה לאחד המכתבים, ולכן לא מופיע כאן תאריך. אמנם ההתעסקות בקניית ספרים לספרייתו שבליובאוויטש נמשכה במשך כמעט כל שנות נשיאותו (תרמ"ג-תר"פ).

פחבאוסף מכתביו נמצאות כמה רשימות ספרים, עם מחיריהם, בגוכת"י הקדושה. מספר רב מאד של אגרות דנות בדבר קניית ספרים, עד שאי אפשר לפורטם¹⁰⁵⁷. הרבי היה יושב ומעתיק מקטלוגים את מחירי הספרים, ועל פיהם היה יודע את המחיר שיש לשלם עבור כל ספר.

פט*
הנגיד ר' אברהם מערצבאכער, היה לו אוסף חשוב ונדיר של ספרים וכתבי-יד במינכען. האוסף הזה נבנה במשך השנים תרכ"ו – תרמ"ה, וכלל 156 כתבי-יד, ו-4332 ספרים עתיקים ונדירים, ביניהם – 43 אינקונבולים, שנדפסו לפני שנת ר"ס.

צקניית הספרים וכתבי-היד עבור האוסף הזה, נעשתה על ידי החוקר החכם מוה"ר רפאל נטע רבינוביץ, מח"ס דקדוקי סופרים על התלמוד. הוא אף ערך את הקטלוג לאוסף הזה, והדפיסו בשם אהל אברהם (מינכען תרמ"ח). בהקדמתו לקטלוג הזה הוא מספר על תולדות האוסף:

צאכאשר נפטר ידידי ומטיבי הרב הגביר המופלא מו"ה אברהם מערצבאכער ז"ל בכ"א סיון תרמ"ה, ביקשני בנו יחידו ידידי היקר והישר החכם מו"ה יצחק אייזיק המכונה [ד"ר מערצבאכער] כי אעשה רשימה לספרים אשר הניח לו ברכה אביו הרב ולהוציאה לאור עולם ... הזמן אשר התחיל אוהב[י] ז"ל לאסוף ספרים היה בשנת תרכ"ו, כאשר החלותי לעבוד במלאכת ספרי דקדוקי סופרים, וחסרו לי ספרים לעשות הערותי, אז אמר לי כי אקנה בעד כספו כל הספרים אשר אני מוצא בהם חפץ, ובמשך השנים עלה לי לאסוף לו הביבליאטהעק המהולל הזה.

צבבחורף תרס"א נסע כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע למעיינות הרפואה בוואעריסהאפען. בהיותו בחו"ל פגש בד"ר יצחק אייזיק מארצבאכער, בנו של האספן ר' אברהם מארצבאכער, שרצה למכור את האוסף שבעזבון אביו.

צגכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע התעניין בקניית האוצר החשוב הזה. לכן הוא כתב מיד אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לליובאוויטש, בה' דחנוכה תרס"א (אגרת תרעז):

צדבני שי'.

צהנצרך לי פה הקאטאלאג של ראבינאוויץ ז"ל, ולזאת תחפש אותו בין הספרים ותשתדל למצוא אותו, ותשלח לי ... אותו ובאשר הוא נצרך לי מאד בהקדם לזאת תראה אודות זה למצוא אותו תיכף בקבלת מכתבי דנא, ותשלח אותו תיכף אלי כנ"ל. גם נצרך לי רשימת הספרים שלי.

צומטרת הקניה הזאת היתה, כדי לפתוח ספריה יהודית בבעלות חרדית. הכסף הנצרך לרכישה זו, עשרות אלפי רו"כ, לא היה בידי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, ולכן פנה אל אחד מגדולי תומכיו, שאר-בשרו ה"ר ישעי' ברלין מריגא, שיממן את הקניה הגדולה הזאת. במשך השנים תרס"א-ב כתב לו כמה מכתבים בנושא, וכך הוא כותב לו באור לכ"ה אדר תרס"ב (אגרת תשפב):

צזהנני בזה כמציע אליו וכמדבר על לבו, יען רצוני שיהיו הספרים במדינתינו וביד כשר, והנני מוצא לראוי ונכון שיקנה כבודו חפץ יקר כזה.

צחסגנון זה מורה לכאורה, על רצונו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שספריה זו תהיה בידים כשרות במדינת רוסיה, או אולי בליובאוויטש. אמנם מהמכתב דלקמן נראה שלא זו היתה עיקר מטרתו, כי אם העיקר שתהיה ספריה יהודית חשובה בידי יראים ושלמים, אף אם היא בריגא, שכך כתב בי' מנ"א תרס"ב (מבית הגנזים פרק סא):

צטכמה מהם שיש אצלם ביבליאטעקן גדולים מאד (אלא שכוונתם בזה שלא לשם שמים ר"ל), ולמה לא ירצה איש ירא אלקים לפזר על זה איזה אלפים, ולעשות באופן כזה שיכנסו יהודים יראי אלקים ללמוד. ובפרט כאשר חננו השי"ת בבית גדולה בריגא, יתן על זה ג' או ד' חדרים, ב' או ג' על הספרים ואחד על לימוד¹⁰⁵⁸, ויהי' הנאה לו והנאה לעולם.

ק*
הדיונים בקניה הזאת נמשכו במשך השנים תרס"א-ב, כנזכר באגרות רבות בסדרת אגרות-קודש. לעיל הובא מאגרת ה' דחנוכה תרס"א, שאז כנראה התחיל הדיון בנושא. בד' שבט תרס"א כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל החסיד הנגיד ה"ר ישעי' ברלין (אגרת תרצא):

קאבדבר הספרים ... שכותב שצריכים לידע שווים ... ודאי נמצא אצל כ' קאטאלאגין מספרים ישינים ובאפשר לרשום מהם המקחים ... ארשום לו מה שנמצא אצלי בקאטאלאג מסקלאד של הרר"נ¹⁰⁵⁹ ז"ל, אשר המקחים שלו המה מיוסדים מאד כידוע לכל קוני ספרים שקונים על פי קאטאלאג שלו ... אמנם הי' נצרך לדבר עם מארצבאכער בדבר המקח, והנני חושב אשר בודאי יפחות מהסכום שאמר, ומכל מקום לפי השערתי צריכים לחשוב בערך על 35-40 אלף. ואם הייתי יודע מכבודו אשר מחזיק לקנותם, הייתי נכנס עמו בדברים על דבר המקח ולראות להוזיל מקחם מה שבאפשר, אבל כאשר כבודו עומד בספיקות והן ולאו ורפיא בידו .. איך אוכל לדבר אתו .. ובלתי ספק אצלי שאם [הברון] דוד גינזבורג הי' יודע מהמכירה הזאת, הי' קונה הכת"י והספרים מהדפוסים הראשונים הנ"ל בכל אשר יושת עליו, וכן יתר הספרים שאינם נמצאים בהבי[ב]לאטעק שלו הי' קונה בלי שום איחור, ולא הי' אצלו מניעות מן המקחי'.

קבבכ"ו שבט כותב לו שוב (אגרת תרצז):

קגתמול קבלתי מכתב מה' הירשענגער ממינכען¹⁰⁶⁰, בשם הד"ר מערצבאכער, ומבקש שאשלח לו הקאטאלג שלו חזרה. מובן שרוצה שאתן לו תשובה, ולפלא בעיניו שאיני מדבר אתו מאומה. ולזאת מוכרח אני לבקש את כבודו להודיעני אם הסיח דעתו לגמרי מזה והוחלט אצלו שלא לקנות, או שיש ברצונו לקנות ולדבר אודות המקח. ובטובו להודיעני תיכף ומיד על מכתבי דנא, למען אדע מה להשיב להנ"ל.

קדבסופו של דבר חזר בו ד"ר מארצבאכער מהמכירה, והדיון בנושא הזה נדחה לאביב של השנה הבאה, שאז כתב רבינו שוב אל ה"ר ישעי' ברלין, באור לכ"ה אדר תרס"ב (אגרת תשפב):

קהעתה נצרך לי לידע החלט האחרון בדבר הביבליאטעק דמינכען, כי עד עתה לא רצה הג' מערצבאכער למכור, ועתה זה כשלושה שבועות קבלתי מכתב ממינכען שרוצה למכור, וכותבים לי שאכתוב אני מקח, והושבתי שבערך בעוד ב' שבועות אשיב לו אי"ה אודות זה.

קונראה שרבינו הי' מסופק אם אמנם יהי' מוכן ה"ר ישעי' ברלין לממן את כל הקניה הזאת, ולכן פנה בזה אף אל החסיד הנגיד ה"ר יעקב הורביץ מריגא, כמסופר בהמשך אותו מכתב:

קזבהיות ידידינו הר"י הורעויץ בהאמבורג הצעתי לו הקני' הנ"ל, ונתקבל אצלו בטוב (אינני יודע איך חושב עתה), ולא הזכרתיו אליו עוד אודות ענין זה, יען קבלתי תשובה אז ממינכען שאינו רוצה למכור. אמנם האמת אגיד לו שהי' ניחא לי יותר שישאר ביד כבודו, ואפשר יעשו שותפות בזה. ואבקשו להודיעני בהקדם החלט בזה.

קחעל כל אלו, הגיע לידינו מכתב נוסף הנ"ל, מי' מנ"א תרס"ב, ובו אנו קוראים על השלבים האחרונים בדיוני קניית האוסף הזה (מבית הגנזים פרק סא):

קטבשבוע הבע"ל אשלח לו אי"ה מכתב ע"ש הר"י הירשינגער. אני אודיע אי"ה להירשינגער מנסיעתו בטע"ג. בטח יסע אי"ה ביום ועש"ק וישבות באייטקוהנען כאשר דברנו. והשי"ת יצליח דרכו ויעשה את הקני' בהצלחה וישוב לביתו שלום.

קילא נודע לנו מה אירע בסופה של הצעת מכירה זו.

קיאסידור הספריה
כבר סופר לעיל פרק ‎קנב, אשר אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע התחלקו ביניהם הבנים בספרים הנדפסים. אמנם חלוקה זו לא התקיימה מיד אחרי ההסתלקות; במשך תקופה של יותר מעשר שנים עמדו הספרים על מקומם בבית כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

קיבבאגרת שכתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, אל החסיד הרב יצחק דובער ווילנסקי, בשנת תרנ"ג, הנזכרת לעיל פרק ‎קנב, נראה שעדיין לא התחלקו בספרים. ובאגרת שכתב בי"ט מנ"א תרנ"ה (אגרת סד) כותב "בביתי הספרים מונחים בשקים". ואפשר שבמשך השנה תרנ"ה התחלקו בספרים, ועדיין לא היה סיפק בידו לבנות ארונות ולהניח בהם הספרים.

קיגאמנם בשנת תר"ס, כבר התחיל לעסוק בהשלמת הספרים החסרים וסידורם בארונות. כך כותב בכ"ב טבת מחארקאוו, אל כ"ק בנו בליובאוויטש (אגרת צ):

קידאת הספרים בטח העמדתם בהפאליציעס ... תודיעני אם נתקבלו הספרי' מפ"ב¹⁰⁶¹, ואיזה ספרים.

קיהבין השנים תר"ס-עת"ר הרבה להתעסק בקניית ספרים כאמור לעיל, ובשנת תרע"א התחיל להכניס סדר באוסף, הכנת קטלוג והחלפת הכפולים. בעשרה בטבת כתב אל כ"ק בנו (אגרת רפ):

קיובדבר הספרים טוב שנבררו הכפולים ונעשה רשימה ... את הכפולים רצוני למכור, ור' מאיר לאבאק שאל בשם ידידינו רמ"ג שי', כאשר שמע שיש כפולים רצונו לקנות. אבל נצרך לידע איזה מהם יכולים למכור, כי יש מספרי כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע זי"ע, אשר בטח נכנסו מהם בתוך הכפולים, ואותן אין רצוני למכור. ומהספרים שבהקאביניט הקטן בנקל להכיר, אך בהספרים שלי באשר נכרכו מחדש כבד להכיר, וכמדומה לי שאני אזכור עליהם ... ואם באפשר לשלוח לי הרשימה מהכפולים אראה אפשר אכירם בשמותם.

קיזאודות הספרים שהגיעו לידו מעזבון כ"ק אביו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, שהם ניכרים במראם לפי הכריכה שלהם, ושאותם לא רצה להחליף אפילו אם הם כפולים, כבר סופר לעיל פרק ‎קנב.

קיחושוב כותב לו בי"ח טבת (אגרת רפב):

קיטבדבר הספרים כבר כתבתי לך, ואם אתה יודע מהכפולים שהן ברור ממה שנקנה אחר כך, ובפרט אותן שנמצאים בקאבינעט הקטן, שהן ניכרים מספרי כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע זי"ע, אם כן הרי הכפולים הן ממה שנקנו. ביכולתך לעשות מהם רשימה עם מקחים ולשלוח להרמ"ג שי'.

קכושוב חוזר על כך בכ' טבת (אגרת רפד):

קכאבדבר הספרים כבר כתבתי שאותן שהן ברור מהקניות, ביכולת לעשות רשימה עם מקחים ולשלוח להרמ"ג שי', אשר על פי ערך יקנה אי"ה.

קכב*
לערך בשנת תרע"ג¹⁰⁶² הוזמן הביבליוגרף המפורסם שמואל וינר, שיבא במיוחד לליובאוויטש לעזור בסידור הספריה. אודות הביקור הזה סיפר לי פעם ר' חיים ליברמן (בכ"ד תמוז תשל"ט, מתוך רשימתי שרשמתי אז):

קכגבעבודתו של וינר בספריה נתנו חופש שבועיים, וביקשו [אדמו"ר] הריי"צ לבא לקצת זמן לראות את הספרים בליובאוויטש, והי' שם רק כשבוע אחד.

קכדהביקור הזה נזכר באגרת שנכתבה על ידי המזכירות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בשנת תרפ"ט לערך, במענה לשאלת ד"ר שבדרון (אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א, שוה"ג לאגרת רצז):

קכהאוצר הספרים הליובאוויטשי הוא מיוחד במינו, מלבד אשר הננו רק ספרי קדש בלבד בלי ערוב ספרות (גם האורטודוקסית) ועניני חול, הנה המקצוע של השו"ת הוא גדול במאד, יותר על אלף מספרים שו"ת בתבנית פאליע, מלבד 4, 8, כן המקצוע של ספרים עתיקים.

קכוהביבליאגרף הנודע לשם תהלה ה"ר שמואל ז"ל וינער ביקר את בית העקד הליובאוויטשי בשנת תרע"ג ויתפלא על האוצר בלום.

קכזאחד מהדברים שניסה וינר לסדר בספריה הזאת היה, שהספרים יהיו מונחים בארונות באופן מרווח, שכך הם נשמרים יותר. אמנם קשה היה לעמוד בסידור הזה בספריה בליובאוויטש מפאת חוסר מקום לספרים הרבים. על כך כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, אל כ"ק בנו, בט"ו טבת תרד"ע (אגרת תו):

קכחהנני נהנה אשר נעשה סדר בהספרים ... ובעמידתן צריכים לראות שלא יעמדו צפופים ודחוקים, אשר באיזה פאליצעס כבד ליקח ספר מפני הדוחק, וגם זה מפסיד ח"ו הספרים אשר רוח לא יעבור ביניהם, ועל כן נחוץ שיעמדו, אם לא מורווחים כל כך כמו שהעמידם ווינער, אבל על כל פנים לא יהיו דחוקים.

קכט*
באותה אגרת כותב רבינו גם בדבר רשימת הספרים שחסר בהם – כדי להשלימם:

קלהנני נהנה אשר ... נרשם באיזה ספר אם הוא חסר, כי רצוני מכבר שיהי' ניכר איזה הוא חסר, ויודעים על כל פנים שהשאר המה שלימים, וגם את אלו יכולים להשלים אי"ה במשך הזמן.

קלאובדבר רשימת הספרים לפי הנושאים כותב בכ"א טבת (אגרת תי):

קלבתשוקתי מכבר שיהי' רשימה מעניני הספרים, ר"ל שיהי' רשימה מכל ענין כללי באיזה מהספרים הוא, כמו מערכת תורה ... ואם יהי' ביכולת משה חיים¹⁰⁶³ לעשות כזה. באמת רציתי שיעשה וינער רשימה כזו, ואפשר כשתשלח לו רשימה מהספרים יוכל לעשות זאת.

קלגלא נודע לנו מה אירע בסופה של תוכנית זאת. ואל לנו לשכוח שימים אלו היו ימי ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ושמא לא הספיק הזמן לסדר רשימה זו. בכל אופן לא הגיעה לידינו רשימה כזאת.

קלדמה שכן הגיע לידינו, ונמצאת כיום בספריה, היא רשימת הספרים שבאוסף כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ורשומים בה 5642 מספרים.

קלהסכום הספרים שברשימה הזאת נזכר גם באגרת שכתב הר"ח ליברמן, בכ"ז אד"ר תרפ"ז (אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע חי"א אגרת ג'תתו):

קלובהבי[ב]ליותיקה של אדמו"ר ז"ל נבג"מ היו יותר על חמשה אלפים וארבע מאות נומערין, שהם לערך שנים עשר אלף כרכים, כי הש"ס נחשב לספר אחד, כן משניות רמב"ם, וכל ספר גם אם יהיו בו עשרים כרכים נחשב לספר אחד, וכאלה היו יותר על ה' אלפים וד' מאות.

קלזוכך גם באגרת המזכירות משנת תרפ"ט לערך, נזכר מספר דומה "חמשה אלפים ארבעה מאות ושלשים נומערין".

קלחברשימה האמורה לא רשום תאריך עריכתה, אבל רשומים בה ספרים שנדפסו עד שנת תרד"ע; וכיון שבתחלת שנת תרע"ו עזבו את ליובאוויטש והניחו את הספרים למשמרת במחסן, אם כן מסתבר שאת הרשימה הזאת ערכו במשך השנה תרע"ה.

קלטבאמת התחילו לערוך את הרשימה הזאת כבר בתחלת שנת תרע"ג. בער"ח שבט תרע"ג כתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל כ"ק בנו (אגרת שס):

קמנהניתי אשר נעשה סדר בהספרים ונעשית רשימה. בטח העמידו גם הספרים שהיו מונחים אנה ואנה. העתק מהרשימה צריכים לשלוח לה'¹⁰⁶⁴ וינער.

קמאהסיבה למשלוח הרשימה לר' שמואל וינר, כי הוא עזר לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב בבחירת ספרים יקרי ערך עבור ספרייתו. באגרת שכתב אל מוכר הספרים ר' מאיר היילפרין, בט"ז אלול תער"ב, כותב הוא בין השאר:

קמבאבקש מכבודך ומכבוד ידידי הר"מ רבינוביץ שי', לקחת מועד, כעת או אחר יו"ט הבע"ל ולרשום כל הס' חצאי בויגן חדשות גם ישנים, ולא רק יקרי המציאות, ומהם אבחר כל הדרוש להרב האדמו"ר שליט"א, ומה שיחסר לי (מדפוסי ארצות הקדם, רבים המה הס' באוצרות האדמו"ר, אך אצלי מעטים המה עוד).

קמגולפי אגרת זאת מסתבר יותר שכבר לפני כן, במשך קיץ תער"ב, ביקר בליובאוויטש ובדק את הספריה, כנזכר לעיל.

קמד*
בדקתי כמה ספרים שרכש כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, והם אינם מופיעים ברשימה הזאת. לדוגמה: ביום י' תמוז תרס"ח כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ממארינבאד (אגרת א'ט):

קמהתמול היינו עם ידידינו ר"ן גו"א¹⁰⁶⁵ ור"ז פערסיץ יחיו ... בעיר קטנה לא רחוקה מפה קעניגסווארט, ויש שם ביהכנ"ס ישן וס"ת ישנה (וכתוב בה דכא בא'), ואצל השמש קניתי ספרים אחדים. ספר חק לישראל תרי"ג מצות עם ביאור מלוקט ומועתק לעברית דייטש ד' פראג יפה. ספר מסורת הברית הקטן גם כן יפה פראג. ספר גבול בנימין על שחיטה גם כן יפה פראג. ספר הורה גבר על הוריות פראג.

קמוהספרים חק לישראל, מסורת הברית הקטן וגבול בנימין הנ"ל, כולם דפוס פראג, אינם מופיעים ברשימה הזאת. ודבר זה עדיין צריך תלמוד. מסתבר שלא הספיקו לרשום את כל הספרים ברשימה הזאת, וכנזכר לעיל מאגרת ער"ח שבט תרע"ג "בטח העמידו גם הספרים שהיו מונחים אנה ואנה".

קמזגם בלאו הכי אין הרשימה הזאת מושלמת, שהרי מסופר לקמן פרק ‎קסג, על אוסף הספרים של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שאסף בצעירותו, במקביל לספריית כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע. סביר להניח שגם ספרים אלו לא נכללו ברשימה הנ"ל, ואם כן יש לשער שאוסף הספרים הכללי בליובאוויטש, בשעת העקירה משם, כלל יותר מאשר 5642 מספרים, שהם כ-12,000 כרכים. ועדיין יש לעיין בענין הזה.

קמח*
רבים מהספרים היו בלתי כרוכים, או שהכריכה שלהם היתה מקולקלת. באותה תקופה נמסרו כל הספרים האלו לכורך בעיירה ליובאוויטש, שכרך את כולם באותה צורה. מספר על כך כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, באגרת שכתב אל כ"ק חתנו אדמו"ר זי"ע, בי"א שבט תרצ"ב (תשורה לקראת ה' טבת תשנ"ח)¹⁰⁶⁶:

קמטהכריכה (דער איינבונד) מהרבה ספרים (רובו ככולו, מלבד ג' או ד' מאות שנשארו בכריכתם, או אלו שנקנו אחר אותה השנה שכרכו את כל הספרים) הם במראה מיוחדה. והם ב' מראות, ישנם שנכרכו בבד צבע בלאָו או גרין, ויש שנכרכו בבד צבע שאקאלאד. בכל אופן יש להכירם.

קנהעברת האוסף מליובאוויטש
בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחלת שנת תרע"ו (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, הוכרחו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ובני ביתו לברוח מליובאוויטש, כדלעיל פרק ‎קב.

קנאההחלטה על הנסיעה מליובאוויטש נפלה במשך חודש תשרי תרע"ו, כמסופר ברשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שב"מבית הגנזים" (פרק י), והטירדה הראשונה היתה כיצד להעביר את אוצר הספרים למקום החדש; בתקופת המלחמה לא היה אפשר להעביר משלוח גדול כזה לכל רוחב רוסיה – עד רוסטוב. הוחלט להשאיר את הספרים באחת מהערים הגדולות הסמוכות יותר לליובאוויטש, במחסן הבטוח מאש ומשאר פגעי הזמן; כל זאת – רק באשר לספרי הדפוס, אמנם את אוצר הכתי"ק שעליו שמר הרבי תמיד כבבת עינו, לא הסכים להוציאו מרשותו, ולקחו אתו עמו לרוסטוב.

קנבעל התוכניות הראשונות בנושא הזה כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל ה"ר שמואל מיכל טריינין, בכ"ז תשרי (אגרת א'מז):

קנגיכול להיות אשר בעוד איזה שבועות ניסע אי"ה מפה עם כל בני ביתי יחיו. לעת עתה אני שולח את הספרים, כי הם ת"ל במספר גדול, ואי אפשר להניח על זמן האחרון ח"ו. בדעתי לשולחם לניזני'. וידידינו מאיצים בנו לנסוע בהקדם מפה. ויכול להיות שניסע אי"ה בעוד ב' או ג' שבועות, והשי"ת ישמור את אחב"י בכל מקום שהם, ויהי' השי"ת בעזר החיל שלנו להיות ידם בעורף אויבינו האשכנזי הארור, ולגרשו ולהכחידו כלה מארצינו ולא יהי' לו עוד תקומה, ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

קנדבמשך החודש ארזו את כל הספרים ושלחו אותם למשמרת; אמנם לא לעיר ניזני', כאשר חשבו בתחלה, אלא לעיר מוסקבה. על כך מסופר באגרת שנכתבה ע"י המזכירות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בשנת תרפ"ט לערך, במענה לשאלת ד"ר שבדרון (אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א, שוה"ג לאגרת רצז):

קנההוד כ"ק אדמו"ר (אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א) אשר לרגלי המלחמה העולמית, הנה בתחלת חדש מ"ח תרע"ו הוכרח לעזוב את מקום מגורם במשך מאה ושלשה שנה (תמוז תקע"ג – תרע"ו) ויסע עם כב"ב אל עי"ת רוסטוב ע"נ דאן, נסתלק ב' ניסן תר"פ ומ"כ בעי"ת רוסטוב.

קנובעת העתקת המושב מליובאוויטש חובשו כל ספרי הדפוס בתיבות, חמשה אלפים ארבעה מאות ושלשים נומערין (כלומר כל הש"ס נומר אחד, בס"ה כי"ד שסי"ן הוצאות שונות, וינעציא רפ"ג, באסיליא של"ח-ש"מ, אמ"ד ת"ח, פפד"א ובערלין תע"ח-פ"ח, דיהרונפורט תק"ס-ה, סלאוויטא תקס"ח, קאפוסט תקפ"ז, וילנא והוראדנא תקצ"ה-ט, וילנא תרי"ט, זיטאמיר תרי"ט, לעמבערג תרכ"ח 8 (נ"ה כרכים) ושארי הדפסות חדשים, כל ש"ס נחשב לנומר א', כן ספרי מקראות גדולות וספרי הרמב"ם טורים והדומה במרובי החלקים נחשבים רק במספר א', זהר הק' בהדפסות שונות קרימיניא, לובלין, זולצבאך, אמ"ד, קאפוסט, סלאוויטא, בראדי, אזמיר (עם פי' חיד"א ז"ל, ל"ד כרכים), כנה"ג כל הכרכים, פחד יצחק, חקרי לב כל הכרכים, כל אחד נחשב רק למספר א').

קנזולמען אשר יהיו שמורים בעזה"י ממקרי אסון הרגילים ל"ע בעת מלחמה והדומה, נשלחו הספרים למשמרת לעיר הבירה מוסקבה בואגאן מיוחד, וניתן למשמרת בתוך אחד מקומי המשמר הבנוים בכל חוקי השמירה מאסון אש, מים וגניבה. מפני מצב המלחמה לא הי' אפשרית בדבר להוביל אוצר הספרים ממוסקבה לרוסטוב.

קנחלא נזכר כאן היכן הוא המחסן אשר במוסקבה, אמנם יסופר לקמן פרק ‎קסו, אשר הספרים הונחו במחסני החסיד ר' זאלקינד פרסיץ, אשר באיזור קוקורוב במוסקבא.

קנטתקופת רוסטוב
כאמור לעיל, לא שלח הרבי להניח למשמרת אלא את ספרי הדפוס, ואילו את אוסף הכתי"ק לקח אתו לרוסטוב. גם מספרי הדפוס לקח אתו עמו כ-60 ספרי יסוד שהיו זקוקים לו. על כמה מהם רשם (כנראה ברוסטוב¹⁰⁶⁷) הגהות על הגליון.

קסבשנותיו האחרונות ברוסטוב התעסק הרבה בעיון וסידור אוצר הכתי"ק הזה, כמסופר בראשי פרקים מתולדותיו שבקונטרס "חנוך לנער":

קסאתרע"ח-תר"פ, ימי מלחמת-אזרחים, מתעסק בסידור כי"ק כ"ק אבותיו אדמו"ר נ"ע.

קסבבמוצש"ק ויקרא אור ליום א' שני בניסן תר"ף בשעה חצי הרביעית לפנות בוקר נסתלק ומנוחתו כבוד בעיר רוסטוב.

קסגאפשר שמאותה תקופה הן גם רשימותיו על תכריך העלים-נפרדים שבאוסף (כת"י 1122-1125, שנקראים בכ"מ "מלוקט ח"א-ד"). את העלים-נפרדים האלו אסף וחילק לארבע קבוצות, העמודים שבו מוספרו (ע"י ר' חיים ליברמן) מחדש, ובחלק מהם נרשם בכתי"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לאיזה מקום שייכים.

קסדאת הרצון לסדר את העלים נפרדים שבאוסף, הביע כבר בשנת תרס"ט, אל כ"ק בנו (אגרת ריח):

קסהעשיית רשימה מהכי"ק הבלתי מכורכים הוא דבר נחוץ, והרבה פעמים חשבתי לעשות בהם סדר, ואינו נמצא זמן פנוי על זה, וכשתהי' רשימה בנקל שיבוא אי"ה לידי פועל. יש שם הרבה השייך להלקו"ת כת"י¹⁰⁶⁸, גם הגהות לדרושים מהנדפסים והבלתי נדפסים.

קסוואפשר שהדבר נדחה לתקופת רוסטוב, כנ"ל.

קסז*
שעה קלה לפני ההסתלקות פנה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל החסידים שסבבוהו ואמר משהו גם בקשר לאוסף כתבי-היד.

קסחעל כך מסופר באגרת כללית לאנ"ש שכתבו זקני החסידים מיד אחרי ההסתלקות (אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א ע' קיג):

קסטאיך גיי אין הימעל, די כתבים לאז איך פאר אייך.

קעכך מספר גם הרש"ז הבלין באגרת שכתב בי"ט אדר תרפ"ד (חכמי ישראל בעש"ט, נ.י. תרפ"ד, מט, ב. "המשפיע" ע' פב):

קעאאיך גייא אין הימול, און אייך לאז איך איבער מיינע כתבים.

קעבוכן מזכיר את הדברים הרמ"ד רבקין, בספרו "אשכבתא דרבי" (ע' 96):

קעגאיך גיי אין הימעל, די כתבים לאז איך פאר אייך.