History of Chabad in Czarist Russia·Fourth Generation - Rebbe Maharash·The Town of Lubavitch in His Eraתולדות חב״ד ברוסיה הצארית·דור רביעי – אדמו"ר מוהר"ש נ"ע·העיירה ליובאוויטש בתקופתו

אהעיירה ליובאוויטש בתקופתו
החצר בליובאוויטש
האדמו"ר הרביעי לבית חב"ד, רבי שמואל (אדמו"ר מוהר"ש), הוא האדמו"ר היחידי שנולד, גר כל ימיו וגם נסתלק בליובאוויטש.

בכ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע נולד בליובאוויטש ב' אייר תקצ"ד (1834). אחרי הסתלקות כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח צדק" בי"ג ניסן תרכ"ו (1866) קיבל עליו את נשיאות תנועת חב"ד בליובאוויטש.

גאחיו הרבנים הקדושים התיישבו ופתחו מרכזי חב"ד בעיירות קאפוסט, לאדי, ניעז'ין ואוורוטש⁴³⁵.

דכעבור שנתיים, בקיץ תרכ"ח (1868) נשרף שוב כל החצר בליובאוויטש, והבתים אשר עליו⁴³⁶. הוצרכו לבנות את הבתים מחדש, ונוצרה בעיה:

הכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" כתב בצוואתו שבניו לא יגורו בביתו, רק יהיה מקום תלמוד תורה לתינוקות של בית רבן או בית מדרש. עתה שנשרף הבית הסתפק כ"ק בנו וממלא מקומו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, אם הוא יכול לבנות את ביתו על מקום בית אביו; שאולי לא היתה הצוואה אלא שלא יגורו בביתו כל זמן שהוא קיים.

והוא כתב בזה שאלה ותשובה (אגרות-קודש שלו אגרת מא):

זמי שהניח צואה לבניו שלא ידורו בביתו שום אחד מבניו ונכדיו, בלי שום הוראת היתר, אפילו לפי שעה, כמו בעת היומא דשוקא. ואחר כך נשרף ר"ל הבית, אי רשאי אחד מבניו לבנות אל מקום הנ"ל.

חלמעשה בנה במקום הזה בשנת תרל"ב (1872) את האולם הגדול, כמסופר באגרת שכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בתחלת כסלו תרס"א (אגרת ד'תריט):

טציוה בצוואתו לאמר: ששום אחד מזרעו מבניו או בני בניו בל ידורו במקום ביתו וחדריו, ושם יהי' מקום תלמוד תורה לתינוקות של בית רבן, או בית מדרש, או שום דבר שבקדושה אחר.

יויהי אחר הסתלקותו, ובנו כ"ק אאזמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ועכ"י, ירא פן במשך הימים מפני השכחה המצויה יעברו על דברי הצוואה ההיא, לכן בנה על שטח המקום ההוא בשנת ה'תרל"ב אולם גדול, שלשים אמה על שלשים אמה, למקום תפלה להתפלל בו בעת כנסיה גדולה⁴³⁷.

יאתקרתו של האולם הגדול היתה גבוהה משאר הבנינים⁴³⁸, עם חלונות גדולים וגבוהים לשלשת צדדיו⁴³⁹.

יבבפינה המזרחית דרומית של האולם הי' חדר שני, ולידו פתח הכניסה, כיור וקיר לתליית המעילים⁴⁴⁰.

יגהאולם הזה היה מוקדש לתפלות בימים נוראים והתוועדויות, בשעה שהיה מתקבץ קהל גדול של אורחים בליובאוויטש, כמסופר ברשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (ס' המאמרים תשי"א ע' 171):

ידשם בזאל הגדול ההוא הי' משתה חתונתה של דודתי חי' מושקא עם בעלה דודי ומחותני הרב משה הכהן נ"ע הארנשטיין⁴⁴¹, ושם היתה חגיגת הבר מצוה שלי בשנת תרנ"ג, ושם גם היתה שמחת חתונתי עם זוגתי הרבנית נחמה דינה, אלול תרנ"ז.

טובית רבינו בליובאוויטש

טזכ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע רצה אם כן לבנות את בית דירתו במקום שבנה כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח צדק" את בית הכנסת, היינו לצד מזרח. אך גם בזה היתה לו שאלה, אם מותר לבנות בית דירה על מקום שהיה בנוי בתחלה בית המדרש.

יזגם בזה כתב שאלה ותשובה (אגרת מב), ושם מספר:

יחשבנה בית הכנסת גדול שיתפללו בו רבים, וגם הי' בית המדרש שידרשו שם בעת שהקיבוץ גדול, ולמעשה לא התפללו בו רק בראש השנה וביום הכיפורים, וכל החורף לא היו יכולים להתפלל שם מפני הקור כי הי' גדול מאד ... וגם בקיץ לא התפללו בו ... ובראש השנה וביום הכיפורים⁴⁴² התפללו בו, ואחר כך ביום הכיפורים שבשנה הבאה⁴⁴³ לא היו יכולים להתפלל בו מפני הקור, רק היו משמשים אותו לבית המדרש בזמן הקיץ. ואחר כך נשרף⁴⁴⁴ ר"ל, ורצון הבן הנ"ל⁴⁴⁵ להחליף מקום הבית המדרש על מקום אחר היותר טוב ממקום הראשון, ועל המקום שעמד שם הבית המדרש יוכלל בתוך ביתו, מפני כי אין לו מקום אחר להעמיד בית, אי רשאי הבן להשתמש בביתו הבנויה על מקום בית המדרש הנ"ל.

יטלמעשה החמיר אז כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, וקנה שטח נוסף בהמשך החצר לצד מזרח, ושם בנה את ביתו; ואילו על מקום בית הכנסת בנה את האולם הקטן, שהיה מחובר לדירתו. בכותל המזרחי של האולם הקטן היה פתח ממנו אל חדר היחידות. למערבו של האולם הקטן הזה היה חדר שני (חב"דניצע, למאריכים בתפלה ביחידות), ועל גביו – עזרת נשים (אגרות-קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ה ע' קצט-ר).

כבשעה שבנה את האולם הקטן למקום תפלה, התנה רבינו שיוכל לעשות בו כרצונו בכל עת שירצה. ולכן בעת חתונת בנו הרז"א (הרב זלמן אהרן), שהתקיימה בתחלת חורף שנת תרל"ד (1873), ערכו את סעודת הנישואין באולם הקטן הזה, כמסופר באגרת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, משנת תרמ"ט (אגרת א'קט):

כאשקודם שהוצרכו לכנוס להבית ולהמנין התנה אדמו"ר עלי', שיעשה בה כרצונו בכל עת שירצה ... וגם בעת נשואי בנו הרז"א עשו שם הסעודה עם כלי זמר, ואמר אז גם כן שעושה כן מחמת התנאי.

כבהאולם הגדול, שעיקר תשמישו היה לימים נוראים, היה בנוי בלי חימום⁴⁴⁶, וכיון שחתונת הרז"א היתה בימי החורף הוכרחו לערוך אותה באולם הקטן.

כגאורך אולם הקטן, ממזרח למערב, הוא 18 אמות, ועוד 4 אמות – החדר השני, רחבו 15 אמות וגבהו חמש אמות ורבע. שלושה חלונות גבוהים ורחבים בקיר הדרומי, ההולך אל החצר, ועוד שלושה חלונות גבוהים ורחבים בקיר הצפוני, ההולך אל רחוב שילעווע⁴⁴⁷.

כדבין האולם הגדול לבין האולם הקטן, היה שער היוצא לרחוב שילעווע הסמוך – לצפון החצר.

כהברשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע⁴⁴⁸ מסופר, אשר במשך שנות נשיאותו, בנה כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע גם את שאר הדירות אשר בחצר, דירה עבור בנו הרז"א (בפינה מזרחית צפונית של ביתו), עבור בתו מרת דבורה לאה גינזבורג (בפינה מערבית דרומית; שהיתה אחר כך דירתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע), ודירה עבור כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (באמצע הצד הדרומי של החצר).

כולמזרחה של הדירה הזאת היה עוד שער כניסה לחצר, ולידה באר מים וגינה⁴⁴⁹.

כז*
רב העיירה ליובאוויטש בתקופת כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע היה הרב אברהם ב"ר יוסף זעליגסון⁴⁵⁰.

כח*
כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע נסתלק בליובאוויטש בי"ג תשרי תרמ"ג (1882), ושם מנוחתו כבוד, באהל שבנו עבור כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח צדק".

כטכשנפטרה זוגתו הרבנית הצדקנית מרת רבקה ע"ה, ביו"ד שבט עדר"ת (1914), הניחוה בסמיכות אליו ליד האהל הנ"ל.

לבבית החיים היה גם אהל מיוחד עבור הרבניות הצדקניות: מרת סטערנא אשת אדמו"ר הזקן; מרת שיינא אשת אדמו"ר האמצעי; מרת חי' מושקא אשת אדמו"ר ה"צמח צדק", ועוד רבניות מבית הרב.