History of Chabad in Czarist Russia·Fourth Generation - Rebbe Maharash·Books and Writingsתולדות חב״ד ברוסיה הצארית·דור רביעי – אדמו"ר מוהר"ש נ"ע·ספרים וכתבים

אספרים וכתבים
אוסף כתבי-יד-קודש
אף לאחר שנשרפו ביתו וספריו של כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק", כדלעיל פרק ‎סג, נשאר בידיו אוסף קטן של ספרים, שכנראה ניצלו מהאש הגדולה. או שמא קנה אותם אחרי השריפה, היינו בין השנים תרי"ז-תרכ"ו. בכל אופן ידוע לנו שבעת הסתלקותו בי"ג ניסן תרכ"ו נשאר בעזבונו אוסף ספרים וכתבי-יד. ספרי הדפוס נתחלקו בין ששת בניו ואילו כתבי-היד עברו לידי ממלא מקומו בליובאוויטש – כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, כדלקמן.

בלפני הסתלקות כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" כתב אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע (אגרות-קודש שלו אגרות כב-ג):

גראיתי דא"ח שלך והוטב בעיני מאד ... חזק ואמץ לכתוב ולהגיד ואני סומך אותך בסמיכה רבה ואל תירא משום אדם ... רצוני שתקבל על עצמך לשמוע בכל יום מאנשים ענינים ולהתיישב היטב עמהם ולהגיד להם עצה, וגם תחזור עמהם הדברי חסידות הנאמרים, וזהו רצוני באמת, לכן לקיים כאמור למעלה בל ישונה.

דאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" נשאר כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע למלאות את מקום כ"ק אביו בליובאוויטש, ואילו כמה מהאחים עברו לעיירות קאפוסט לאדי ועוד, להפיץ שם את תורת חב"ד ודרכיה.

הבמכתב כללי לאנ"ש, שחתמו עליו כמה מהאחים, מספרים על חלוקת המעות והספרים, ועל הרעיון לחלק גם את הכתבים:

וחלקנו המעות והספרים ... הוסכם אצלינו שלא נחלק הכ"ק הנשארים, ויהיו מונחים בבית כ"ק ז"ל הכ"מ, והעמדנו שומרים כנצרך, עדי ישקוט העולם, ואז נחלק לכולנו בשוה.

זבמכתב כללי נוסף שכתבו אז האחים לאנ"ש הם מסכמים את הטעם לזה (מבית הגנזים פרק פב):

חובדבר הכי"ק ... שעדיין לא נתחלקו, הננו להודיעם כי נשאר בס"ה ארבעים ביחלעך, אשר עשרים מהם על נגלה ועומדים להדפיסם לכן אי אפשר לחלקם כלל, והעשרים הנשארים מדא"ח הנה ... כשיחלקו עשרים ביחלעך על שמונה חלקים⁴⁵¹ יגיע לנו שני ביחלעך וחצי.

טבשולי האגרת מודיע כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, אודות הביכלאך (כתבי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"):

יובדבר הביחלעך, באמת רצוני תיכף אי"ה, שיודפסו אי"ה, ויתפשטו מעיינותיו חוצה, כמ"ש בכש"ט, ידידם דו"ש מלונ"ח

יאשמואל

יבומעבר לדף נכתב שוב:

יגובדבר הביכלעך רצוני חזק שיודפסו כולם ויפוצו מעיינותיו כו', כמ"ש בכש"ט, ידידם דו"ש מלנו"ח

ידשמואל

טווהיינו שברצונו למסרם תיכף לדפוס, כדי שיפוצו ויתפשטו מעיינותיו חוצה, וכמכתבו הידוע של הבעל שם טוב, שנדפס בכתר שם טוב בתחלתו: "ושאלתי את פי משיח, אימת אתי מר, והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה".

טזביתו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נשרף בשנת תרכ"ח (ראה לעיל פרק הקודם), והכתבים נשמרו בבית כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

יזעל פרטי הדברים מספר כ"ק בנו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, באגרת שכתב בשנת תרנ"ג (חלקה נדפס באגרות-קודש שלו ח"א אגרת נו*):

יחכ"ק אאמו"ר⁴⁵² זצוקללה"ה נ"ע זיע"א, (ש)לקח הכ"ק של כ"ק אאזמו"ר⁴⁵³ זצוקללה"ה נ"ע זיע"א רובם ככולם, ולאחיו דודי הרבנים זצ"ל נשאר רק מעט, כמו ביכעל א' או ב' (וזה מה שהי' אצלם מקודם שבאו הכ"ק לידו), והם חפצו בהכ"ק בכל נפשם ומכל מקום לא נתן להם.

יט*
לאחר שהגיעו כרכי הכתי"ק אל כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע סדרם וכרכם, ואף הדביק על כל אחד מהם מדבקה מיוחדת, שעליה רשם בכתב-יד-קדשו את שם הכרך ותכנו. מדבקות אלו נשארו על רוב כתבי-היד עד היום, ועל פיהם ניתן לברר בכל כרך מיהו הכותב, תאריך הדרושים וכיו"ב.

כהדרושים שלו
לאוסף זה שעבר אליו מעזבון כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח-צדק", נוסף אוספו הפרטי של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע – כרכי כתבי-היד שאסף בצעירותו, הן אלו שרכש בצעירותו, כפי שמוכח מהרשום בהם "שייך להר"ש באדמו"ר שליט"א מק"ק ליובאוויטש" (כת"י 1144) וכיו"ב, והן אלו הכוללים הנחות מדרושי כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח-צדק" שהוא עצמו רשם בשעתו.

כאהגיעו לידינו כמה כרכי הנחות מדרושי כ"ק אדמו"ר ה"צמח-צדק" כתובים, כולם או חלקם, בגוכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע. גם חלק משאר הכתבים שבאותם כרכים מוגהים בגוכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

כבהדרוש המתוארך הראשון מהנחות אלה הוא משנת תרי"ג (כת"י 1063 רלג, א), בכותרת "בשלח, מוצאי מנוחה, תרי"ג".

כגאותו כרך כולל הנחות בכמה כתיבות, חלקן בגוכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע וחלקן בכת"י הרב"ק⁴⁵⁴ מוגהות על ידו. במקום אחד (רכד, ב) כותב כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע בהגהותיו "ונראה שזהו משגגת הכותב".

כדהדרושים מסודרים כסדר פרשיות התורה, וכרך זה כולל דרושי בראשית שמות ויקרא. המפתח – חלקו בגוכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע וחלקו בכת"י הסופר שלו, ר' שמואל סופר. אפשר שהיתה אז קבוצה של כותבי "הנחות" שעבדו ביחד, כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אסף את כל ההנחות האלו והגיה את חלקן, אז, או בתקופה מאוחרת יותר.

כהיש עוד כרך מסוג זה (כת"י 1028), שלפי הנראה אין הדרושים שבו מסודרים לפי סדר אמירתם, וחלקו מוגה בגוכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

כושאר כרכי ההנחות – מסודרים לפי סדר השנים: מאמרי שנת תרי"ד (כת"י 1117), תרט"ז (כת"י 1029. בשער שלו כתוב בכתי"ק: דרושי' הרשומי' אצלי משנת רחובת לפ"ק מן פ' ויצא עד פ' בראשית תריזיי"ן לפ"ק), תרי"ח-תרכ"ב (כת"י 1077). תרכ"ב-תרכ"ה (כת"י 1120).

כזעוד יש ביכל אחד כתי"ק, שכולל דרושי תרכ"ה-חורף תרכ"ו (כת"י 1011).

כחברשימת כתי"ק של ספרית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (ריגא) נרשם שם הבוך "תרכ"ה הנחות" וממספר הדפים המצוין שם, נראה, שהכוונה לבוך דידן. ועל פי זה הי' מקום לכאורה לומר, שגם מאמרי תרכ"ו שבבוך זה הם הנחות ממאמרי אדמו"ר ה"צמת צדק"; אבל:

כטא) בס' התולדות אדמו"ר מוהר"ש נ"ע (של כ"ק אדמו"ר זי"ע) ע' 13: בראשית השנה, ע"פ ציווי אביו אדמו"ר הצמח צדק, מתחיל לאמר דא"ח ברבים.

לב) בס' השיחות תש"ב ע' 103: א האלב יאר פאר זיין הסתלקות איז דעם צמח צדק געווען שווער צו רעדן.

לאג) בבית רבי קיט, ב : הדא"ח שהי' אומר בשנים אלו⁴⁵⁵ הי' קשה לשמוע ולהבין מחמת חלישותו . . . אחר כך גברה עליו המחלה ביותר עד שממש הי' קשה לו לזוז ידיו ורגליו.

לבד) לפני ד"ה מי אל כמוכה נכרכה רשימה קצרה בגוכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש: "בס"ד, מי אל כמוך . . . בוך ירמי' . . . ולהניח מקום על קיצור . . . להעתיק סי' ה' מביחעל קטון עם הקיצור", הרי שמאמר זה הוא העתק כמה קטעים ממאמרי אדמו"ר הצמח צדק - עם הוספת הגהות קיצורים וכו' עליו, וזה אינו רגיל ברשימת הנהות [גם בהמשך המאמר (רס"ט) : "שוב מצאתי בהרמ"ז", לשון שאינו רגיל בהנחה; אבל אפשר שזהו מהנעתק מביכלאך הנ"ל, ואינם תח"י].

לגה) דרוש מי כמוכה הראשון מועתק בכמה כת"י בין מאמרי אדמו"ר מוהר"ש (משנת תרכ"ז).

לדמכל הנ"ל נראה יותר שמאמרים אלו הם של אדמו"ר מוהר"ש בעצמו⁴⁵⁶.

לה*
במשך שנות נשיאותו, נוספו לאוסף כתבי-היד הזה – כעשרים כרכי גוכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע. והם דרושים שאמר וכתב במשך השנים תרכ"ו-תרמ"ג, דרושי כל שנה בכרך לעצמו (מפורטים בס' "רשימת מאמרי דא"ח", קה"ת תשמ"א).

לובדרך כלל היה כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע רושם בעצמו את הדרושים שהיה אומר, אך בנוסף לזה ישנן גם "הנחות", שהיה כותב כ"ק בנו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בעת שמעו הדרושים מאת כ"ק אביו. בספריה נמצאים חמשה כרכים מהנחות אלו בגוכתי"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע:

לזא) דרושים שנאמרו בשנים תרל"ה-תרל"ז (כת"י 1012).

לחב) דרושים שנאמרו בשנים תרל"ח-תרל"ט (כת"י 1260).

לטג) דרושים שנאמרו בשנת תר"מ (כת"י 1008).

מד) דרושים שנאמרו בשנת תרמ"א (כת"י 917).

מאה) דרושים שנאמרו בשנת תרמ"ב.

מבאוסף ספרי הדפוס
כשם שהיה כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אוסף כת"י דא"ח בצעירותו, כן היה אוסף ספרי דפוס. גם בין ספרי הדפוס שבספריה מצאנו ספרים שרשום עליהם "שייך להרב ר' שמואל בן אדמו"ר שליט"א" (אבודרהם ויניציאה ש"ו), "שמואל באדמו"ר שליט"א שניאורסאהן, במחיר 2.25 רו"כ" (פרדס, קארעץ תקמ"ו) וכיו"ב.

מגמרישום זה נמצינו למדים שהם נרכשו לפני הסתלקות כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח-צדק" בשנת תרכ"ו. אמנם ידענו גם, שאת אוסף הספרים שלו התחיל בגיל צעיר ביותר, כמסופר ברשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע המועתקת על ידי כ"ק אדמו"ר זי"ע (ס' התולדות אדמו"ר מהר"ש, קה"ת תש"ז, ע' 7-8):

מדנוהג הי' אדמו"ר הצמח צדק לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה הי' נותן להם מתנות כסף. אדמו"ר מהר"ש הי' מצרף סכומים אלו למה שהי' מקבל בכל יום ששי רובל אחד אסיגנאציע וקונה ספרים ...

מהבחדש אלול תר"ה⁴⁵⁷ בא מוכר ספרים לליובאוויטש. הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מוהר"ש חפץ לקנות ספרים, ובהיות כי רוב מעותיו המקובצים היו אצל כ"ק אביו הרה"ק, בא אליו ויבקש ליתן לו מכספו סך שלשים רו"כ. וישאלהו למה דרוש לך סכום גדול כזה. ויענה כי חפץ הוא לקנות ספרים. ויאמר לו הוד כ"ק אביו: ווער קלאר פריער די ספרים וואס דו האסט⁴⁵⁸ ... סוף דבר נתן לו הוד כ"ק אביו הרה"ק את הסכום אשר ביקש הוד כ"ק אאזמו"ר מוהר"ש מכספו, והוסיף לו עוד עשרה רו"כ במתנה וקנה אז הרבה ספרים.

מואל כל האוסף הפרטי הזה נוספו לאחר הסתלקות כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח-צדק" גם הספרים שקיבל בחלקו מעזבון הספרים, כמסופר לעיל פרק ‎פא. ועליהם הוסיף לקנות ספרים רבים במשך שנות נשיאותו – תרכ"ו-תרמ"ג.