History of Chabad in Czarist Russia·Third Generation - The Tzemach Tzedek·The Rabbinical Conference in St Petersburgתולדות חב״ד ברוסיה הצארית·דור שלישי – אדמו"ר הצמח צדק·ועידת הרבנים בפטרבורג

אועידת הרבנים בפטרבורג
הכנות לועידה
אודות הועידה הזו ותוצאותיה מסופר ב"בית רבי" ח"ג פ"ג-ד, ובקונ' אדמו"ר ה"צמח צדק" ותנועת ה"השכלה" פ"ו-ז. אמנם עדיין רב הנעלם על הידוע ממהלך הועידה הזאת. וכך מסכם בבית רבי שם:

בכל ענין השאלות שהי' שם לא ניתן להגלות, והוא סתום וחתום ממנו ... פרטי הדברים שהי' במושב האסיפה לא גלה, כי אמר שלא ניתן רשות להגלות.

גבפרקים הבאים נשתדל ללקט את הידוע לנו אודות ההכנות לועידה הזאת, על פי מה שהתפרסם במקומות שונים במשך השנים³⁸¹, על פי מסמכים שהתגלו במשך הזמן³⁸², ועל פי מה שנרמז בתשובותיו של אדמו"ר ה"צמח צדק".

דתוכן השתלשלות הדברים בקצרה:

הבשנת תר"א החליט הממשל "להשכיל" את העם היהודי, ולהכריחם ללמד את ילדיהם "השכלה" במקום תורת ה'. על המבצע הזה הם מינו את ה"משכיל" ד"ר מאקס ליליינטאל מריגא.

והמשכילים הודיעו לממשלה שעיקר ההתנגדות לתוכנית הזאת תבוא מצד החסידים, ובעיקר מראשם – הוא כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", ולכן נצטוותה הבולשת לחקור אודות מהותו ומעמדו של רבינו.

זלצורך זה בא שוטר מיוחד לליובאוויטש שחקר את רבינו וערך חיפוש בביתו.

חמרוב התרגשות ופחד חלה רבינו ונפל למשכב. ועד כדי כך גבר הפחד מהלשנות חדשות, אשר רבינו ניסה אז לפרוק מעליו את עול נשיאות "כולל חב"ד", שקשור עם אוסף כספים, ויכול להיות אמתלא להלשנות ומאסרים.

טאחר כך הציעו ה"משכילים" לממשלה לקרוא לאסיפה מיוחדת, של שר ההשכלה עם אחדים מגדולי ישראל, כדי להכריחם להסכים לפתוח בתי "השכלה" לנוער היהודי.

יהם הציעו להזמין את רבינו לועידה, וד"ר ליליינטאל בא בעצמו לליובאוויטש להזמין את רבינו לועידה.

יארבינו השיבו על כך, שמאז החיפוש בית והחקירות, בריאותו חלושה ואינו יכול לנסוע ולהשתתף בועידה.

יבבסופו של דבר הוסכם, שחשוב מאד שרבינו בעצמו יסע לועידה, כדי לשמור מפני התוכניות הנזכרות ולהבטיח שלא יבואו בה להחלטות לא רצויות.

יגרבינו לקח אתו שני עוזרים, אחד מבניו ואחד מהחסידים, וביקש מהשלטון לתת לו אישור מיוחד עבורם.

ידהועידה התקיימה מי"ח אייר עד חודש אלול תר"ג.

טוכדי לנצל את זמנו שם, לקח אתו כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" כשלושים ספרים, עם נייר כדי לכתוב עליהם את חידושיו שיתחדשו לו במשך זמן שהותו בפטרבורג.

טזועדת השרים לעניני היהודים
מאז חלוקת פולין בשנת תקל"ב, כאשר חלק גדול ממדינת פולין, יחד עם היהודים שבו, עברו לרוסיה, לא היו חוקים מוגדרים למעמדם של היהודים.

יז"חוקת היהודים" המפורטת הראשונה נערכה בשנת תקס"ד, וב-9 בדצמבר 1804 [כ' כסלו תקס"ה] נחתמה על ידי הקיסר אלכסנדר הראשון³⁸³.

יחבעלות ניקולי על כס המלוכה, התחיל להרבות בגזירות חדשות על היהודים. בשנת תקצ"ה הוכנה "חוקת היהודים" משוכללת, שנחתמה על ידו ב-13 באפריל 1835 [כ"ו ניסן תקצ"ה], ונדפסה גם בעברית באותה שנה (חק על אודות יהודים, ווילנא והוראדנא תקצ"ה).

יטבשלהי שנת 1840 (תחלת שנת תר"א) ציוה הקיסר ניקולי להושיב ועדת שרים מיוחדת, כדי לתקן את חיי היהודים "תיקון יסודי"³⁸⁴.

כלחברי אותו "ועד לעניני יהודים" נתמנו: שר הפנים סטרוגאנוב, שר ההשכלה אוברוב, שר האוצר וורוטשנקו, ומנכ"ל המשרד למתן חוקים בלודוב. בראש הועד הזה עמד הגראף קיסילוב. אחר כך הוסיף הקיסר לועד הזה גם את מנהל "המחלקה השלישית" (הבולשת) האלוף דובלט.

כאשר ההשכלה אוברוב קיבל עליו את המשימה "להשכיל" את העם היהודי, וכרת ברית עם ה"משכילים" שבאותה תקופה, לדכא את העם ביד חזקה, ולהכריח אותם לפתוח בתי חנוך להשכלה עבור בני היהודים.

כבהשר אוברוב מינה אז את ד"ר מאקס ליליינטאל (שהי' עד אז מנהל בית הספר היהודי בריגא) להיות המתווך בינו ובין אוכלסי היהודים, והטיל עליו לערוך תכניות מפורטות של תיקון החנוך היהודי³⁸⁵.

כגדלטוריה על רבינו
כמעט כל היהודים שבאותו הדור היו יראי שמים, וכשהתפשטו השמועות אודות תוכניות משרד ההשכלה, נגרמה מבוכה רבה בין היהודים.

כדאמנם המתנגדים היותר קנאים ומתנגדים ל"השכלה" היו החסידים, ולכן החליטו המשכילים ללחום נגדם בכל תוקף, על ידי דלטוריה לפני הממשלה.

כהב-5 בפברואר 1841 (כ"ו שבט תר"א) הופיע בעתון הגרמני-יהודי "איזראליטישע אנאלען" (גליון 6), מאמר שנשלח מווילנא, ובו נאמר בין השאר:

כוהקהלות הגדולות של החסידים ברוסיה, בוויטעבסק ומוהילוב, משתדלים בכל יכלתם למנות לראש ומנהיג כללי של החסידות ברוסיה, את אחד מראשי כת החסידים הנקראת בשם חב"ד, הוא מענדל ליובאוויטשער, אשר בו הם רואים את אוצר כל החכמות, בעל מופת וקדוש…

כזיש להניח, אשר הנזק שנעשה בכל הקהלות המקומיות, על ידי המייסד הראשון של התנועה הזאת, משנת 1740³⁸⁶, ידוע היטב.

כחהמטרה הראשונה והעיקרית, כשיש תוכניות כל כך יפות, היא להחליש את התנועה הזאת המתנגדת לממשל. את זה אפשר להשיג רק על ידי שלילת השפעה של הכת הנזכרת, היינו שאף אחד מהם לא יורשה לעמוד בראש הקהלה, בכדי שהדרך הזאת של אמונה בצדיקים תוהים כאלו, שמגיעה לפעמים לקצה אחרון (שלזה הרי ראינו לדאבונינו מקרים מעציבים), לא תמצא לעצמה מקור התחזקות.

כטבמשך הזמן ישתדל העם, שאצלו אין חסרון בשכל בריא, לפנות לטובה, ובעצמו יסייע ליסד מוסדות החנוך, במקום מה שעכשיו הוא עוסק בחלומות הבל, ובחלק הדל שבו מוצא הוא מקום להרגשת גאוה, וחושב את ההשתחררות מזה כצרה הכי גדולה.

לאחרי שנדפס המאמר הזה, הוא הוגש על ידי המשכילים אל שר ההשכלה אוברוב.

לאכעבור חודש ב-28 במרץ 1841 [ח"י ניסן תר"א], כתב שר ההשכלה אוברוב אל שר הפנים סטרוגאנוב:

לבקיבלתי ידיעות מגרמניה, שכוונותיה של ממשלתנו לתקן את המצב המוסרי של יהודי רוסיה כבר מצאו להם מתנגדים זדונים, ושכת החסידים הידועה, הנמצאת בפלכי רוסיה הלבנה, וראשה ומנהיגה הוא אדם אחד ושמו מענדל ליובאוויטשער, היא היא המשתדלת ביחוד בכל התחבולות שבידה לסכל את מחשבותיה של ממשלתנו.

לגלפיכך הריני מבקש מאת רום מעלתו להודיעני, שמא יש במשרד הפנים אי אלו ידיעות על אותו ליובאוויטשער ואישיותו, וכמו-כן על מדרגת השפעתו על היהודים בכלל ועל אנשי כת החסידים בפרט³⁸⁷.

לדכעבור יומיים ב-30 במרץ [כ' ניסן תר"א], פנה שר ההשכלה אוברוב באותו נושא, גם אל ראש המחלקה השלישית (הבולשת) בנקנדורף:

לה30 במרץ 1841

לוסודי

לזאדון רב חסד הגראף אלכסנדר כריטאפאראוויטש

לחודאי ידועים להוד מעלתו התוכניות של הממשל שלנו אודות הטבת מצב היהודים הנמצאים ברוסיה על ידי השכלה. תוכניות וכוונות אלו כבר מצאו מתנגדים בקרב היהודים שלנו.

לטמתוך הגליון מספר 6 של העתון "איזראליטישע אנאלען" היוצא לאור בפראנקפורט דמאין, יכיר רום מעלתו, שכת החסידים היהודית אשר בפלך וויטעבסק ובפלך מוהילוב, ושאדם אחד בשם מענדל ליובאוויטשער נחשב למנהיגה, מבקשת בכל התחבולות שבידה להתקומם כנגד תכניותיה וכוונותיה של הממשלה.

מהמוציא לאור את העתון, ד"ר יוסט, ידוע כמלומד ואדם נאמן, ואם הוא מאשר את הדבר בפומבי, אפשר לסמוך עליו, ולפיכך הריני רואה צורך לעצמי לבקש את רום מעלתו להודיעני, אם אין ידיעות על אותו מענדל ליובאוויטשער, מה טיבו של אדם זה? ועד היכן מגעת השפעתו על היהודים? ואם אין ידיעות אלה, אזי אבקש שאדוני רב החסד ימצא חשיבות בהודעה זו שבעתון של יוסט, ויטיל על מי שצריך להטיל, לאסוף ידיעות מפורטות על ליובאוויטשער, שיהא בהן כדי לברר את הענין³⁸⁸.

מאשר הפנים סטרוגאנוב השיב לשר ההשכלה אוברוב ב-7 באפריל 1841 [כ"ח ניסן תר"א], שאין לו ידיעות על הליובאוויטשער, אבל ידוע לו כי:

מבהרב היהודי מענדל ליובאוויטשער היושב ברוסיה הלבנה ונמנה על כת החסידים, הריהו מכובד באמת על היהודים ויש לו השפעה גדולה עליהם, וביחוד על יושבי רוסיה הלבנה וליטא³⁸⁹.

מגביקור בית
אחרי שקיבל ראש המחלקה השלישית (הבולשת) הגראף בנקנדורף את שאלות שר ההשכלה אוברוב³⁹⁰, פנה בנושא הזה ב-5 באפריל [כ"ו ניסן תר"א] אל גנרל גוברנטור של וויטעבסק-מוהילוב דיאקוב, ואל מפקד גליל הפקידות הרביעי של הזשאנדארמריה הגנרל פרייגאנג, והציע להם לאסוף בחשאי ידיעות על יהודי אחד ושמו מענדל ליובאוויטשער: מה טיבו של אדם זה? מה הנהגתו? מה דעותיו ומדותיו? עם מי עומד הוא בקשר? עד היכן מגיעה השפעתו על היהודים?

מדהגנרל גוברנטור דיאקוב השיב ב-9 ביוני [ב' תמוז תר"א]:

מהמס' 116

מו9 ביוני 1841, וויטעבסק

מזסודי

מחבפניית הוד מעלתו אלי מה-5 באפריל שנה זו, מס' 2006, ביקש לדרוש ממני לאסוף תחת ידי ידיעות מפורטות על היהודי מענדל ליובאוויטשער, מה טיבו של אדם זה. מה הנהגתו. מה דעותיו ומדותיו. עם מי עומד הוא בקשר, ועד היכן מגיעה השפעתו על היהודים.

מטבחקירה הראשונה שלי התגלה שהיהודי הנזכר הוא מענדל שניאורסאהן, הדר בקביעות בעיירה ליובאוויטש שבמחוז ארשא פלך מוהילוב.

נהטלתי על שר הפלך המוהילובי לאסוף ידיעות הנדרשות בידי הוד מעלתו אודות שניאורסאהן בכל הפרטים. וזה הדבר שהוברר על פי הידיעות הללו:

נאמענדל שניאורסאהן מוכתב כסוחר של הגילדה השלישית, בעיר באבינאוויטש של פלך מוהילוב, אלא שאינו עוסק במסחר, והניח זאת לבני משפחתו. בליובאוויטש הריהו דר בקביעות משנת 1813.

נבהריהו בן חמשים ומחמת חולשת בריאותו כמעט שאינו יוצא מביתו³⁹¹.

נגמדותיו והנהגתו טובות הן. בנוגע לדעותיו, הנה לא נמצא בו משהו נוגד לחוקים.

נדרוסית הוא מדבר רק קצת ואינו מבין טוב את השפה הזאת.

נהכיון שהוא שוקד כל ימיו על חיבורים עבריים, הריהו בקי בהם בקיאות גדולה כל כך, שהיהודים מכת החסידים שהוא שייך לה, ואפילו המתנגדים, פונים אליו בבקשה לפתור את הספקות שלהם בעניני הדת. ובגלל זה באים אצלו יהודים גם ממקומות אחרים, והוא מסביר להם את כללי האמונה ופותר להם ספקות שמתעוררות אצלם.

נומטבע הדברים הוא, שעל ידי כך יש לו השפעה על היהודים. הם מוקירים את ערכו במידה יתירה ומתייחסים אליו באמון רב מתוך רגש כבוד והערצה לאבותיו, שהיו רבנים גדולים.

נזמטעם זה הם קוראים גם לשניאורסאהן בתואר רב, אעפ"י שהוא בכלל לא רב, כי בעיירה ליובאוויטש יש מישהו אחר שנבחר בידי הקהל ומאושר בידי הממשל, התושב ברוך זארניק³⁹².

נחאחרי הדיווח שלי להוד מעלתו בנושא זה, יש לי את הכבוד להוסיף, אשר מענדל שניאורסאהן הנזכר הוא נכד של אותו רב יהודי של לאזני, שכבר נפטר, וכפי שאומרים היה ידוע בפטרבורג, מחמת איזשהו מקרה³⁹³.

נטגנרל גוברנטור גנרל אדיוטנט דיאקוב

סכשקיבל ראש המחלקה השלישית (הבולשת) הגראף בנקנדורף את המכתב הזה מאת המושל דיאקוב, דיווח על כך אל שר ההשכלה אובארוב, ב-18 ביוני [י"א תמוז תר"א]:

סאמס' 3509

סב18 ביוני 1841 פטרבורג

סגאודות יהודי מענדל שניאורסאהן

סדסודי

סהסערגיי סימיאנאוויטש

סובהתאם לפניית הוד מעלתו אלי ב-30 במרץ שעבר, אודות אחד בשם מענדל ליובאוויטשער, הנחשב לראש הכת הנמצאת בוויטעבסק ומוהילוב הנקראת בשם חסידים, שמתנגדת לתוכניות הממשל אודות מצב יהודים.

סזבשעתו נתתי פקודה לאסוף תחת ידי ידיעות אודותיו. מה טיבו של אדם זה. מה הנהגתו. מה דעותיו ומדותיו. עם מי עומד הוא בקשר, ועד היכן מגיעה השפעתו על היהודים.

סחעכשיו הודיע לי האדון גרנל גוברנטור של פלכי סמולנסק וויטעבסק ומוהילוב דיאקוב, אשר היהודי הנזכר הריהו מענדל שניאורסאן ...³⁹⁴.

סטבדיווחי אודות זה להוד מעלתו אבקש ממנו בהכנעה, אדון רב חסד, להודיע לי איזה מסקנה רוצים להסיק מידיעות הנזכרות.

עב-12 באפריל [ג' אייר תר"א] פנה מפקד גליל הפקידות הרביעי של הזשאנדארמריה הגנרל פרייגאנג אל קציני הזשאנדארמים, שהיו משועבדים לשלטונו במוהילוב, בוויטעבסק ומינסק, ושאלם בענין זה, בפקודתו של ראש המחלקה השלישית (הבולשת) בנקנדורף.

עאבהתאם לשאלת הגנרל פרייגאנג נסע הפולקובניק הזשאנדארמי וואיצעך ממוהילוב, לחקור את אדמו"ר ה"צמח צדק" בליובאוויטש, ואחר כך דיווח לגנרל פרייגאנג, ב-29 במאי [כ"א סיון תר"א].

עבאל מפקד גליל הפקידות הרביעי של הזשאנדארמיה הגנרל פרייגאנג

עגמס' 24

עד29 במאי 1841, מוהילוב

עהסודי

עובהתאם להוראת הוד מעלתו מה-12 באפריל מס' 162, אודות יהודי אחד מכת החסידים מענדל ליובאוויטשער, יש לי הכבוד לדווח בכבוד.

עזעוד לפני חודש ינואר של שנה זאת שמעתי סיפורים אודות יהודי מענדל שניאורסאהן הגר בעיירה ליובאוויטש.

עחאביו זקנו היה מנהיגה של כת החסידים, בשנת 1812, אלא שעזב את כל רכושו לאויב, והלך מרצונו עם בני ביתו (נכדו מענדל לא היה אז אלא יותר מבן עשרים) אחרי מחנה הצבא שלנו אל מעמקי ארץ רוסיה³⁹⁵. הוא ביקש הגנה מהאדון גנרל נעוואראווסקי, והוא נתן לו 4 קאזאקים ללוותו, מלאדי עד למקום הראשון שלא היתה בו סכנה.

עטמחמת סקרנותי רציתי לראותו בעצמי ולדבר עם מענדל שניאורסאן.

פכשהיה יריד בליובאוויטש בחודש פברואר³⁹⁶, חקרתי ודרשתי עליו תחילה את פקידי המקום, את ה"איספראווניק"³⁹⁷, את ה"סטאנובוי" ואת מנהל האחוזה של ליובאוויטש.

פאהללו אמרו לי, שהוא חשוב ומכובד עד מאוד, לא רק על בני הכת שלו, שהוא מנהיגה, אלא גם על יהודים אחרים; שמנהגו יפה, אינו מכניס עצמו בשום סכסוכים, אלא משתדל להשקיט כל המריבות שבין יהודים, ושהוא נחשב בעיני היהודים ללמדן גדול בתורה.

פבכשחקרתי אודות בית הכנסת היהודי, נכנסתי לביתו של מענדל שניאורסאהן³⁹⁸ ומצאתיו כשהוא יושב ומעיין בספר. הוא למעלה מבן חמשים, אדם חלוש.

פגהייתי מסיח עמו על המאורעות של שנת 1812 ועל החיים של עכשיו, ונוכחתי שהוא מדבר רוסית בקושי.

פדמתוך התשובות שהיה מחזיר לי, וגם מתוך דעותיו על ענינים שונים, ראיתי והכרתי, שרחוק הוא מלהיות ראוי לתואר "מלומד גדול"³⁹⁹ שהיהודים חולקים לאותו האיש מביניהם, המבלה את רוב ימי חייו בעיון בספרים.

פהבבית שלו ראיתי שהוא חי בעניות ולא מתוך נקיות מספיקה כל צרכה, כדרך היהודים. יש לו ששה בנים ושתי בנות.

פוהוא מוכתב לסוחר גילדיה שלישית, אבל במסחר עוסקים רק בני ביתו.

פזבאופן זה הכרתי את מענדל שניאורסאהן, שכנראה נק' ליובאוויטשער בגלל שגר בליובאוויטש, עוד לפני שקבלתי את הפקודה מאת הוד מעלתו.

פחאחר כך מאז ועד עכשיו אספתי תחת ידי ידיעות חדשות, אבל אין לי מה להוסיף, חוץ מלחזור על דברי, שהוא אדם פשוט, ששכלו מצומצם. בהנהגתו ומדותיו המוסריות, אין להטיל דופי. הריהו עוזר, עד כמה שאפשר, לעניים⁴⁰⁰, ומשגיח בהקפדה על האמונה של הכת שלו, שכפי שנודע לי כמעט אינה נבדלת מכת ה"מתנגדים", שגם הם פונים אליו, כשמתעוררת אצלם איזו שאלה.

פטמעשים שיש בהם משום הפרת החוק לא עשה עד עכשיו. יש לו קשרים והשפעה על היהודים מבני סיעתו אשר בפלך וויטעבסק ובפלך מוהילוב.

צהוא לא רב, כפי שהיה אביו, אלא שקיבל תואר זה בירושה, אבל הוא דוחה זאת, ברצונו לעבור ימיו בשקט בבית עם הספרים.

צאפולקובניק וואיצעך

צבתחת השגחת המשטרה החשאית
כאשר מפקד גליל הפקידות הרביעי של הזשאנדארמריה הגנרל פרייגאנג קיבל את התשובות מקציני הזשאנדארמים במוהילוב, וויטעבסק ומינסק, הוא דיווח על כך אל ראש המחלקה השלישית (הבולשת) הגראף בנקנדורף, ב-12 ביוני [ה' תמוז]:

צגמס' 239

צד12 ביוני 1841, מינסק

צהמאת מפקד גליל הפקידות הרביעי של הזשאנדארמיה

צואל ראש הזשאנדארמים גראף בנקנדורף

צזאודות היהודי מענדל שניאורסאהן ליובאוויטשער

צחסודי

צטלפי פקודת הוד מעלתו מ-5 באפריל שנה זאת מס' 2007 ציוויתי למטה קציני הפלכים השייכים לגליל הרביעי, ובמיוחד בוויטעבסק ובמוהילוב, לאסוף ידיעות מפורטות, האם נמצא בפלכים אלו מישהו בשם מענדל ליובאוויטשער, אשר לפי מה שהגיע לידיעת הוד מעלתו, הוא נחשב לראש כת היהודית הקיימת בוויטעבסק ומוהילוב שנקראת בשם חסידים, והיא מתנגדת לתוכניות הממשל אודות היהודים.

קואם ימצא יהודי כזה, לברר מה טיבו של אדם זה. מה הנהגתו. מה דעותיו ומדותיו. עם מי עומד הוא בקשר, ועד היכן מגיעה השפעתו על היהודים.

קאבהתאם להוראה זו, נתקבלו אלי דו"חות מהפלכים וויטעבסק מוהילוב ומינסק, על ידי הפולקובניק קוצינסקי, וואיצעך, וקאפיטאן יורקאווסקי, אשר בתוכנם הכללי תואמים הם זה לזה בהחלט.

קבדהיינו שהיהודי הנחשב לראש הכת החסידים, צריך להיות לא אחר מאשר מענדל שניאורסאהן, הנק' ליובאוויטשער, הגר בעיירה ליובאוויטש בפלך מוהילוב, ומזה קיבל את השם ליובאוויטשער.

קגהוא ממלא את מקום הרב, מדותיו נאות, בחייו מתנהג בפשטות, אורח חיים צנוע, מראה עצמו לאדם לא עשיר, יש לו השפעה על סביבתו, לפי מדת הכבוד שרוכשים לו היהודים.

קדבפרטיות יותר דיווח לי כל אחד משלושת פלכים האלו, לפי הבדיקה על אתר:

קהמוויטעבסק דיווח הפולקובניק קוצינסקי, אשר היהודי הזה שומר בהקפדה על מנהגי היהדות הקדמונים ונמשך אחריהם בפנטיות ונחשב בעיני בני סיעתו למלומד גדול.

קוממוהילוב דיווח הפולקובניק וואיצעך, שלפי הערכות שהוא שמע, יהודי זה מכובד מאד לא רק בכת שלו שהוא עומד בראשה, אלא אף בידי יהודים אחרים, אבל אינו מתערב בשום סכסוכים ומשתדל להפסיק מריבות בין יהודים, וכשראה אותו בעצמו ובדיבורו אתו, הוא וואיצעך מצא אותו רחוק מהתואר מלומד. בחיי ביתו ניכרת עניות, וחוסר נקיות השייך ליהודים. בכלל נראה לו שהוא אדם פשוט, אבל יש לו קשר והשפעה על יהודי הכת שלו בפלכי וויטעבסק ומוהילוב.

קזממינסק דיווח הקאפיטאן יורקאווסקי, כי מענדל ליובאוויטשער היה לפני שש שנים במינסק⁴⁰¹ ודרש שם דרשות וביאר מאמרים שונים מן הקבלה וקצת גם מהתלמוד. בעיני ההדיוטות הריהו חשוב, אדם שנחה עליו רוח הקודש ופילוסוף, ירא השם וחזק באמונתו. יהודים משכילים אינם מוצאים בו כשרונות שכליים מיוחדים וכשרון דיבור מיוחד ולא משהו מנבואה; ואף על פי כן סבורים הם, שמסירותו לתורת החסידות יסודתה באמונתו העמוקה והתקיפה כי הקבלה אמיתית היא, ושאין לו שום כוונות להשתמש באמונות ההבל של היהודים הבוערים לתועלת צבירת הון לעצמו.

קחאומרים שהסבא של מענדל ליובאוויטשער, המנוח זלמן, נקרא לחקירה ודרישה בפטרבורג בשנת 1802 כמדומה, בגלל חשד שייכותו לאיזה כת המזיקה, אבל התנצל וחזר בקרוב למקום מגוריו.

קטאחרי שאני מדווח בכבוד אודות זה להוד מעלתו יש לי הכבוד להציג גם את הדו"ח המקורי אודות נושא זה, שכתב הפולקובניק וואיצעך ב-29 במאי מס' 24, כדי שיוכל לעיין בעצמו במקור באופן מפורט יותר.

קיוהריני לדווח בזה, שאם יתקבלו עוד ידיעות אודות מענדל הרב מליובאוויטש, מקציני המטה של שאר הפלכים, לא אמנע מלדווח במיוחד להוד מעלתו.

קיאגנרל מאיאר פרייגאנג

קיבמשקיבל ראש המחלקה השלישית (הבולשת) בנקנדורף את הדיווחים, שלח אותם אל שר ההשכלה אוברוב, ב-25 ביוני 1841 [י"ח תמוז תר"א]:

קיגמס' 3626

קיד25 ביוני 1841, פטרבורג

קיהבצירוף דו"ח, גנרל מאיאר פרייגאנג

קיוסודי

קיזבנוסף למכתבי להוד מעלתו מ-18 ביוני מס' 3509 אודות היהודי מענדל שניאורסאהן הגר בעיירה ליובאוויטש פלך מוהילוב, אשר כאילו נחשב לראש כת יהודית שקיימת בוויטעבסק מוהילוב בשם חסידים, שמתנגדת לתוכניות הממשל אודות היהודים.

קיחיש לי את הכבוד למסור בזה דו"ח שנתקבל אלי מאת מפקד גליל הפקידות הרביעי של הזשאנדארמיה, אודות שניאורסאהן הנזכר.

קיטבהכנעה אבקש מאת האדון רב החסד, להחזיר לי אותו, כאשר לא יהי' בו צורך יותר.

קכשר ההשכלה אובארוב השיב על כך ב-7 ביולי [ר"ח מנ"א תר"א]:

קכאמאת שר ההשכלה הגראף אובארוב

קכבאל א. כ. בנקנדורף

קכגמס' 6997

קכד7 ביולי 1841

קכהסודי

קכואדון רב החסד אלכסנדר כריסטופורוביטש

קכזאף שעל פי מכתביו של הוד מעלתו מה-18 ומה-25 ביוני, מס' 3509 ו-3626, ומהניירות שצורפו אליהם, אפשר להסיק שהיהודי מענדל שניאורסאהן הנקרא ליובאוויטשער לא עשה עד עכשיו מעשים שאינם כחוק, ואשר לפי תכונותיו המוסריות ושכלו המצומצם נראה שאינו איש מסוכן.

קכחאף על פי כן סבורני, שלא למותר יהיה להשגיח עליו בסתר, ביחוד במשך הזמן שהממשלה תוציא לפעולה את התוכניות החדשות שלה בדבר מוסדות השכלה ליהודים.

קכטהריני מחזיר בזה את שני הניירות אודות היהודי מענדל.

קלב-21 ביולי 1841 [ט"ו מנ"א תר"א] מסר מנהל "המחלקה השלישית" (הבולשת) הוראה זו אל פקידות הזשאנדרמים המוהילובית:

קלאפקודה לפולקובניק הזשאנדרמי וואיצעך

קלבמס' 4132

קלג21 ביולי 1841

קלדסודי

קלהלפי רצון האדון ראש הזשאנדארמים הריני מפקד להוד מעלתו להשגיח בסתר על הנהגתו ודעותיו של היהודי הסוחר מענדל שניאורסאהן הגר בפלך מוהילוב מחוז ארשא עיירה ליובאוויטש, אשר לפי הידיעות שהגיעו אלינו יש עליו חשד שמתנגד עם בני סיעתו לתוכניות הממשל אודות ליהודים.

קלוגנרל מאיאר של צוות הוד רוממותו

קלזדובלט

קלחחולשה ופחד מהחיפוש והחקירה
כיון שהיה רבינו אדם חלוש, סופו שחלה ונפל למשכב מחמת התרגשות הנפש, שגרם לו הדבר⁴⁰².

קלט*
רבינו הי' נשיא מעות כולל חב"ד במדינות רוסיה. לפי הסכם מיוחד היו השד"רים גובים את מעות "מעמד בית הרב"⁴⁰³ יחד עם מעות הכולל, ואחוז מסוים ממעות אלו היו עבור "מעמד בית הרב".

קמכשהתחילה השגחה זו, גבר הפחד על רבינו מהצפוי לו על ידי פקידי המלוכה, ואף חשש ממסירה בנושא מעות הכולל. הוא חשב אז למסור את כל ניהול מעות ארץ הקודש לידי אחד מנגידי החסידים, שאף יקבל סכום מסויים מהחלק שמגיע לרבינו, עבור עבודת ניהול עסק זה.

קמאעל כל הנ"ל מספר רבינו באחת מתשובותיו, בצורה נסתרת ומוסווית⁴⁰⁴:

קמבבקיץ תר"א הי' על מוהר"צ⁴⁰⁵ יסורים מנגישת חוב וועקסלין שנתערב עבור אחרים, ונשלחו מלייפציג למאסקווא⁴⁰⁶ על כן עלה על דעתו אחר כך בחורף תר"ב לשכור איש שינהיג על שמו המסחור גיוואנט ושא"ד⁴⁰⁷ דמאסקעוי'⁴⁰⁸, וביקש לשכור על זה את מוהר"ט שהוא ינהיג העסק הנ"ל…

קמגאמר מוהרר"ט למוהר"צ, שאם רצונו לשוכרו בשביל להסיר פחד נגישת הוועקסלין מעליו, אין דרך אלא אם כן יסלק את עצמו מכל העסק, ושיהי' רק מוהר"ט העוסק בכל מכל, ועל ידי זה יצא שמו של מוהר"ט על זה, אבל כל שיהי' למוהר"צ אפילו קצת עסק בזה יקרא הכל על שמו, כי ר"צ מפורסם לסוחר…

קמדאח"כ תיכף ומיד ממש נתגלגל הדבר שלא נתקיים המעשה כלל … מפני שהמעות הנפדים על ידי מוליכי הגיוואנט והריפש ושארי סחורות למכור בנעזין ובעזראש [נאווא אלכסנדראווסק] ובבייעשנקוויץ⁴⁰⁹, לא רצו בשום אופן שימסרו המעות והחשבונות למוהר"ט מכמה טעמים שאמרו, והוכרח מוהר"צ לקבל מהן⁴¹⁰ … אם כן נקרא כל העסק עליו כמקדם.

קמהרבינו כתב כמה תשובות בנושא, ובאחת מהן⁴¹¹ חוזר על עיקרי הדברים, ואף מעתיק את נוסח החוזה שחתמו ביניהם, בהסוואה, כמובן:

קמוז"ל הצעטיל, לקבל החשבונות מהמשולחים המוכרים הריפ"ש וציט, והמעות (שפודים עבור זה), והשילוח (ר"ל המעות למאסקעוי'), והחלוקה (כמה יסולק לכל סוחר⁴¹²), ואפשר שיהי' עוד אחד שיעזור בעת השילוח והח[לוקה], ויהיה במחניכם או במחנו⁴¹³…

קמזהבעל הבית⁴¹⁴ לא רצה שיהי' המסחור דמאסקעוי' נקרא על שמו, מצד היראה (שחייב שם חוב לסוחר גדול והיה מתיירא כשיקרא על שמו אולי יעכבו כו'), על כן רצה שיקרא על שם ר"ט. ואמר ר"ט בעצמו שזה אי אפשר רק על ידי שיהיה הוא לבדו העוסק … ואם יהי' לבעה"ב אפילו מקצת עסק בזה יקרא כל העסק על שמו ולא ע"ש ר"ט, כי הוא מפורסם אצלם … וסוף דבר הי' כל העסק על שם בעל הבית.

קמחביקור הד"ר ליליינטאל
מיד כשנתמנה הד"ר מאקס ליליינטאל להיות הממונה על השכלת העם היהודי, נצטווה לנסוע אל הערים הגדולות ולהכשיר את היהודים היושבים בהן לקבל את הטובה שהממשלה אומרת להושיט להם.

קמטב-11 במרץ 1841 [ר"ח ניסן תר"א] כתב אל הפקיד דוקשט דושינסקי אשר במשרד ההשכלה, כי היה לו משא ומתן עם החסידים שבמינסק⁴¹⁵ ובוויטעבסק, והבין כי מצדם עתידה לבוא התנגדות עצומה ועקבית ואשר הממשלה צריכה איפוא להתערב בדבר הזה, ולדכאם באופן היותר קשה.

קנכעבור ששה ימים [ז' ניסן תר"א] הוסיף לכתוב באותו תוכן, ומבקש רשיון לפנות במכתב רשמי אל הצדיק מוהרמ"מ מליובאוויטש, לדעת מה ישיב על דבריו⁴¹⁶.

קנאהפקיד הנזכר דוקשט דושינסקי השיב על כך אל ליליינטאל, שהוא יכול לכתוב אליו בתור איש פרטי אבל לא בדרך רשמית⁴¹⁷.

קנבכעבור משך זמן, בשנת תר"ב, דיווח אל משרד ההשכלה:

קנגשלחתי מכתב ידידות רבה להרבי הגדול של החסידים מענדל שניאורסאהן בליובאוויטש להודיעו שאני נכון לבוא אליו ולהניח את דעת חסידיו.

קנדרבינו הסכים לקבלו, ואחרי הביקור אצלו דיווח שוב אל משרד ההשכלה:

קנהאנכי נסעתי לליובאוויטש לראות את הרמ"מ. הוא כבן ארבעים וחמש. לא גבוה. מתנהג בפשטות גמורה.

קנועוד מוסיף לספר כי הוא הציע ל"צמח צדק" להשתתף בועד הרבנים העתיד להתקיים בפטרבורג, וכי רבינו סרב בתחלה לקבל את הדבר הזה ואמר, כי מהיום שהיה אצלו החפוש, הוא לא בריא ועדיין לא שב לאיתנו.

קנזליליינטאל ביקש להפגש גם עם חסידי וויטעבסק, וקיבל מרבינו מכתב אליהם בנושא. הוא נפגש אתם, וגם דעתם היתה שרבינו לא ישתתף בועידה בפטרבורג, כי אז יפרסמו המשכילים שגם רבינו מסכים לדיעותיהם.

קנחבתחלת שנת תר"ג התקבלה הפקודה מפטרבורג, שהקהלה המקומית תשלח נציג לועידה בפטרבורג שתדון בעניני השכלת היהודים. החסידים בחרו תחלה בהרב החסיד ר' יצחק אייזיק אבד"ק ארשא⁴¹⁸. אמנם אחר כך הוחלט שטוב יותר שרבינו בעצמו יסע בתור נציג החסידים.

קנטב-10 בפברואר 1843 [כ"ב אד"ר תר"ג] כתב החסיד העסקן ר' חיים גינזבורג אל הד"ר ליליינטאל, כי כולם רוצים אשר רבינו יסע לפטרבורג בתור נציג החסידים.

קסמיד ב-19 בפברואר 1843 [בדר"ח אד"ש תר"ג] הודיע הד"ר ליליינטאל אל רבינו כי הוא מוזמן אל הועידה בפטרבורג, וב-22 לחודש [ד' אד"ש תר"ג] כתב ליליינטאל אל משרד ההשכלה:

קסאהרב היותר חשוב בין היהודים הרוסים הוא ר' מנדל מליובאוויטש, כי החסידים שבוויטעבסק, מוהילוב, טשערניגאוו, קיוב, חרסון ומינסק מנשאים אותו עליהם לראש, הם נכנעים לפניו בלי גבול, והסכמתו לרצון הממשלה תהיה לחסידים לחוק ולא יעבר.

קסבאכן גדולי היהודים שבוויטעבסק ומוהילוב בקשו לבחר תחת ר' מענדל את הסוחר והחכם התלמודי ר' דוד לוריא מביחוב; אולם בדבר הזה הם מתכוונים לא לטובת הממשלה אלא לרעתה, כי בחירה זו תתן בידם האפשרות אחרי כן להטיל את כל האחריות על ראשי ה"מתנגדים" שנואי נפשם. ומלבד זאת הם יראים פן יקרה לרבם אסון. הפחד הזה נשתרש בלבם מעת שנעשתה החקירה בבית הרמ"מ.

קסגומה שנוגע לר' אייזיק מארשא, הוא אינו יכול להביא כל תועלת, אחרי שכל החסידים, לפי דבריו של חיים גינזבורג מוויטעבסק, מוחים נגד בחירה זו ומבקשים לבחור רק את ר' מענדל. ועל כן ראוי להזמין רק אותו כי בהסכמתו אפשר יהיה למשוך 2/3 החסידים. גם ר"י מוולאז'ין מבקש על דבר זה.

קסדאך צריך לאסור על הרמ"מ שלא יקח עמו את ר' דוד מביחוב, מפני שהוא פנטי קיצוני, רודף אחר הגדולה, ויגרם מחלוקת בתוך הועידה.

קסהשר ההשכלה אוברוב קיבל את הצעות הד"ר ליליינטאל, וב-14 במרץ [כ"ד אד"ש תר"ג] כתב אל הגנרל גוברנטור של פלכי וויטבסק סמולנסק ומוהילוב, פיוטר דיאקוב:

קסואנכי חושב לנחוץ להזמין בתור חבר הקומיסיא את אחד הרבני החסידים, שהם חלק גדול מישוב היהודים ברוסיה הלבנה ובליטא.

קסזמהידיעות שבאו אל המיניסטריום נראה שהחסידים שמו להם לראש את מענדל שניאורסאהן, שהוא מלבד מעלותיו המוסריות גם בעל שכל בריא, ועל כן אם כבוד הגנרל גוברנטור מסכים לבחירה זו, יואיל נא להודיע את שניאורסאהן שיסע לפטרבורג.

קסחהדבר מצא חן גם בעיני הגנרל גוברנטור, וכך נתאשר רבינו, בחודש ניסן תר"ג, בתור חבר הועידה בפטרבורג.

קסטהעוזרים שלקח אתו לפטרבורג
בבית רבי ח"ג פ"ג מסופר:

קעכאשר הגיע הפקודה לרבינו שיסע, שלח לליעפלי להרה"ח המפורסם ר' שמרי' פייטילסאן⁴¹⁹ זלה"ה (בן הרה"ח הגביר ר"מ מליעפלי⁴²⁰) שיבא לליובאוויטש ויסע עמו להיות לפה ולמליץ בינו ובין שרי הממשלה.

קעאוקודם נסיעתו שלח פ"נ ללאזני על קבר אמו ע"ה בת רבינו הגדול נ"ע⁴²¹.

קעבונסע הר"ש הנ"ל עמו, וגם את בנו אדמו"ר הררי"ל נ"ע לקח עמו.

קעגכדי לקחת אותם אתו עמו הוצרך לקבל רשיון מיוחד, וב-17 באפריל 1843 [כ"ט ניסן תר"ג], פנה בזה אל המושל דיאקוב⁴²²:

קעדקיבלתי מהגוברנטור האזרחי של מוהילוב תעודת מסע לנסיעתי לסט-פטרבורג, לכינון הועידה לעניני השכלת עם ישראל.

קעהבנוגע לתעודת-מסע, אעפ"י שניתנה לי רשות לקחת אתי שני יהודים לעזרה, הנה היות שלא הציגו עבורם דרכונים, הם לא הוזכרו באותה תעודת מסע⁴²³.

קעועכשיו, בהגיע לעיר וויטעבסק, נראה הצורך לקחת אתי אחד עבור תרגום בכתב ובעל פה, היות ואיני יודע כלל שום שפה חוץ מאידיש, את האזרח שמרי' בן מרדכי פייטלסון, ועבור עזרה בשבילי, בגלל מצב בריאותי החלש, את בני לייב שניאורסאהן.

קעזהנני מציג […] במקורו, תעודת-מסע עם דרכונים של פייטלסון ושל בני לייב שניאורסאהן, כבוד הוד רוממותך, והנני מבקש לתת לי האפשרות להספיק להגיע לתאריך הפתיחה של הועידה הנ"ל, ולזכות אותי, יחד עם העוזרים הנ"ל, לשהי' חופשית בסט-פטרבורג, עד גמר הועידה, וקבלת רשיון יציאה בתעודה המתאימה.

קעחכשבועיים אחרי זה נסעו לפטרבורג, שם התקיימה הועידה מה-6 במאי [י"ח אייר תר"ג] עד חודש אוגוסט 1843 [אלול תר"ג].

קעט*
אודות תוכן הדיונים בועידה הזאת במשך ארבעת חדשי קיומה, כבר הובא לעיל ריש פרק ‎סז מה שכתב בבית רבי ח"ג פ"ג-ד: "כל ענין השאלות שהי' שם לא ניתן להגלות, והוא סתום וחתום ממנו ... פרטי הדברים שהי' במושב האסיפה לא גלה, כי אמר שלא ניתן רשות להגלות".

קפפרטים אחדים, שהצליח בעל הבית רבי לדלות מכאן ומשם, סקר שם פ"ד. עוד חקר וליקט בזה איליא לוריא בספרו עדה ומדינה (ירושלים תשס"ו) ע' 68-72, וגם הוא מסיים שם אשר "האספה התנהלה בסודיות מוחלטת, ופרטי העניינים הנידונים והתנהגותם של הצדדים אפופים מיסתורין עד עצם היום הזה".

קפאהספרים שלקח אתו לפטרבורג
יותר מכל אדמו"רי חב"ד כתב רבינו. כמאה כרכים של כתב-ידו-הקדושה, או על כל פנים כתב-יד-סופר שהוגה בכתב-ידו-הקדושה של רבינו, נמצאים היום בעולם. כשמונים מהם – בספריית חב"ד-ליובאוויטש. עוד נמצאים בספריה כאלף כרכי העתקות מכתבי רבינו.

קפבאמנם כל אלו הם רק חלק ממה שנכתב על ידו והועתק על ידי הסופרים המעתיקים⁴²⁴.

קפג*
באחד מכרכי כתב-ידו-הקדושה, שרשם בה רבינו את תשובותיו בשנת תר"ג (כת"י 1050 כב, א), נמצאת רשימת ספרים בכתב-ידו-הקדושה, שמחובתינו לברר את תוכנה:

קפדתנ"ך עו"א ישעי' סידור מחזור לוח. חומש ח"א. מדרש רבה ג' וח"א קטן. מס' ב"מ עם הרי"ף ועם חי' הר"ן או שט"מ. סידור ברדיטשוב בה"ז תו"א. משניות קטן ח"א קדשים טהרות גדול. גם טהרות עם מס' נדה ר"ש. כוזרי ח"ה. זוה' ג בית אהרן קורקע'. ד' חלקי ש"ע. מכלול. איזה בוך מכת"י השייך לב"מ ולמקוואו' או משניות. (סדה"י) עה"כ דסה"ד. ר"ח). תניא. במקום ש"ע יד. ב' חלקים פתחי תשובה. מק"מ ח"א ד' קאפוסט עם צע'. ע"ח ד' שקלאוו עם צע'. ד' טורים. על איזה טור גם אחרוני' כדי לכתוב בס"ד גם ראשונים השייכי' כמו חי' רשב"א וריטב"א שעם צע' ג' כרכים של"ה.

קפהמתוכן דבריו "כדי לכתוב בס"ד", מובן שמדובר כאן בספרים לקחת עמו כדי לעיין בהם בדרך נסיעתו, וכדי לכתוב שם חידושים שיתעוררו אצלו בעת העיון.

קפוכך גם האמור כמה פעמים ברשימה הזאת "עם צע'", פירושו "עם צעטלאך" – פתקאות רשימותיו הגהות לספרים הללו, שאותם לקח עמו בדרך נסיעתו, כדי להמשיך ולעיין בספרים הללו ולהוסיף על גבי פתקאות אלו את הגהותיו שיתעוררו בעת עיונו בהם במשך נסיעתו. והיינו, שכדי שלא ישאר זמנו פנוי, לקח אתו מספר ספרים שיעיין בהם במשך זמן זה, וניירות לכתיבת חידושיו שיתעוררו אצלו בעת העיון הזה. את רשימת הספרים לקחת עמו רשם לעצמו באחד מכרכי כתב-היד, שבו רשם את תשובותיו שכתב באותה שנה. וכך יש לפענח את הרשימה הזאת:

קפזתנ"ך, מהדורה הנקראת עשרים וארבעה, ספר ישעי'.

קפחסידור.

קפטמחזור.

קצלוח השנה.

קצאחומש ח"א.

קצבמדרש רבה גדול, וח"א קטן.

קצגמס' ב"מ עם הרי"ף ועם חי' הר"ן או שט"מ.

קצדסידור עם דא"ח של רבינו הזקן שנדפס בברדיטשוב (תקע"ח).

קצהביאורי הזהר של רבינו הזקן (קאפוסט תקע"ו).

קצותורה אור של רבינו הזקן (קאפוסט תקצ"ז).

קצזמשניות קטן ח"א.

קצחקדשים טהרות גדול.

קצטגם טהרות שנדפס עם מס' נדה ובו נדפס פי' ר"ש.

רכוזרי.

ראחובות הלבבות.

רבזוהר שנדפס בפורמט גדול (לובלין שפ"ג).

רגבית אהרן [מ"מ לפסוקי תנ"ך הנדרשים בתלמודים מדרשים וס' הקדושים], (פפד"א ת"נ).

רדקונקורדנציה.

רהד' חלקי ש"ע.

רומכלול.

רזאיזה כרכים מכתב-ידו-הקדושה מחידושיו השייכים למסכת בבא מציעא ולמקוואו' או משניות.

רחסדר היום.

רטערכי הכינויים של בעל סדר הדורות.

ריראשית חכמה.

ריאתניא.

ריבבמקום שלחן ערוך יו"ד הגדולים, יקח את ב' חלקי השלחן ערוך יו"ד שעם הפתחי תשובה.

ריגמקדש מלך ח"א דפוס קאפוסט (תק"ע) עם צעטלאך (פתקאות שרושם בהם את הגהותיו) מונחים בתוך הכרך.

רידעץ חיים דפוס שקלאוו (תק"ס) עם צעטלאך מונחים בתוך הכרך, שרושם בהם את הגהותיו.

ריהד' טורים.

ריועל איזה טור גם אחרוני' כדי לכתוב בס"ד.

ריזגם ראשונים השייכי' כמו חי' רשב"א וריטב"א שעם צעטלאך, ג' כרכים.

ריחשל"ה.

ריט*
בנוסף ל"צעטלאך" הנ"ל, לקח אתו גם כרך קטן, כדי לרשום עליו את החידושים שיתחדשו אצלו בלימודו, בעת שהותו בפטרבורג.

רכמכרך זה מעתיק הגאון החסיד מוה"ר ישכר בער הלוי הורביץ, מ"ץ דליובאוויטש, בכת"י 1027 קפא, א:

רכאהעתק מכ"ק בנסיעתו לפ"ב, ביכל דק.

רכבסיום תקופת השגחת הסתר
הועידה בפטרבורג התקיימה כאמור במשך חדשי קיץ תר"ג. בהמשך לזה קיבל רבינו תעודת "אזרח נכבד", כדלקמן פרק ‎עח; אמנם השגחת הסתר עליו נמשכה עד שנת תר"ז⁴²⁵.

רכגבמשך הזמן הזה מת ראש המחלקה השלישית (הבולשת) בנקנדורף, ואת מקומו מילא הגראף אורלוב; הגנרל גוברנטור דיאקוב עזב את משרתו, ואת מקומו מילא הנסיך גוליצין.

רכדב-20 בינואר 1847 [ט"ו בשבט תר"ז] כתב הגראף אורלוב אל המושל גוליצין:

רכהלנסיך א. מ. גוליצין

רכומס' 121

רכז20 בינואר 1847

רכחסודי

רכטאדון רב החסד נסיך אנדריי מיכאלאוויטש

רללפי ידיעות שנתקבלו בשנת 1841, אשר הרב מענדל שניאורסאהן הגר בפלך מוהילוב התנגד לתוכניות הממשל אודות היהודים, ניתנה פקודה על ידי קודמו, להשגיח על היהודי הנזכר בסתר על ידי הזשאנדארמים.

רלאעכשיו נתקבל הדו"ח ששניאורסאהן נוהג חיי שקט ולא מתערב בשום סכסוך, הוא זכה לתואר "אזרח נכבד", ועל ידי הנהגתו זו זוכה להפטר מההשגחה שעליו.

רלבכשאני מודיע זאת להוד מעלתו רואה אני חובה לעצמי, לבקש בהכנעה מאת האדון רב החסד, לכבד אותי בהודעה איזה ידיעות יש אצלו אודות שניאורסאהן, ואם זוכה הוא לפי דעתו להקלה הנזכרת.

רלגחתם גראף אורלוב

רלדב-7 במרץ 1847 [ב' ניסן תר"ז] השיב המושל גוליצין אל הגראף אורלוב:

רלהממשל גנראל גוברנטור וויטעבסק מוהילוב וסמאלענסק

רלומס' 89

רלז7 במרץ 1847 וויטעבסק

רלחאל ראש הזשאנדארמים הגראף אורלוב

רלטסודי

רמאחרי שקבלתי בחודש ינואר של שנה זאת את מכתב הוד מעלתו מס' 121 אודות הרב מענדל שניאורסאהן הגר בפלך מוהילוב, הצעתי למושל אזרחי של מוהילוב להודיעיני איזה ידיעות יש לפניו אודות שניאורסאהן, ואם זוכה הוא לפי דעתו להפטר מהשגחה בסתר על ידי הזשאנדארמים עליו שהתחילה בשנת 1841, בגלל התנגדותו לתוכניות הממשל אודות היהודים.

רמאיועץ המדינה גאמאלין הודיע לי עכשיו, אשר הרב מענדל שניאורסאהן, שכפי שנתברר זכה לתעודת "אזרח נכבד", לפי העדות שהתקבלה בהשגחה התמידית על ידי הזשאנדארמים משנת 1841 אודות הנהגתו ואורח חייו וכל מעשיו, זוכה הוא להפטר מההשגחה שעליו.

רמבאת הידיעות האלו אודות הרב שניאורסאהן, המיוסדות על עדות ממשל הפלך המקומי, יש לי הכבוד להודיע להוד מעלתו, במענה למכתבו אלי הנזכר.

רמגשלך אדון רב החסד

רמדגנרל גוברנטור גנרל ליוטננט נסיך גאליצין

רמהב-14 במרץ [ט' ניסן תר"ז] כתב בענין הזה הגראף אורלוב אל שר ההשכלה אוברוב.

רמואל שר השכלה הגראף ס. ס. אוברוב

רמזמס' 411

רמח14 במרץ 1847

רמטסודי

רנאדון רב החסד הגראף סערגיי סערגיאוויטש

רנאלפי ידיעות שהתקבלו בשנת 1841, אשר הרב מענדל שניאורסאהן הגר בפלך מוהילוב מתנגד לתוכניות הממשל אודות היהודים, ניתנה פקודה על ידי קודמי, לפי פניה של הוד מעלתו מ-7 ביולי באותה שנה מס' 6997, לארגן השגחת סתר על היהודי הנזכר על ידי הזשאנדארמים.

רנבכעת הודיע לי הגנרל גוברנטור וויטעבסק מוהילוב הנסיך גאליצין, אשר שניאורסאהן נוהג חיי שקט ולא מתערב בשום דבר, וזכה לתואר "אזרח נכבד", ושלפי דעת ממשל המקומי הוא זוכה להפטר מההשגחה שעליו.

רנגסבור הנני אשר לפי תשובה כזאת של הממשל המקומי הי' אפשרי להפסיק את השגחת הסתר על שניאורסאהן; אעפי"כ חושב אני לחובה להודיע אודות זה להוד מעלתו, שיעיין בזה קודם מעשה, ולבקש בהכנעה מאת האדון רב החסד לכבד אותי בהודעה של חוות דעתו.

רנדחתם גראף ארלוב

רנהשר ההשכלה הסכים לזה, וב-19 במרץ [י"ד ניסן תר"ז] ניתן סוף סוף הצו לבטל את ההשגחה החשאית:

רנומאת משרד ההשכלה מחלקה השלישית שלחן השני

רנז19 במרץ 1847

רנחמס' 2643

רנטאל הגראף א. פ. ארלוב

רססודי

רסאאדון רב החסד הגראף אלכסיי פיודוראוויטש

רסבבמענה לפניית הוד מעלתו מה-14 במרץ הזה מס' 411, יש לי את הכבוד להודיע מתוך אחריות עצמית, שאני בהחלט מסכים עם דעתו אודות הפסק השגחת הסתר על האזרח הנכבד הרב היהודי מענדל שניאורסאהן, על ידי הזשאנדארמים.

רסגחתם גראף אובארוב

רסדוההשגחה הוסרה סוף סוף מעל רבינו.

רסההמשך הדיונים עם רבינו
אמנם פעילותו של רבנו, לדחות את גזירות ההשכלה על היהודים, נמשכה גם אחר כך, בשנת תר"ח:

רסואחד מהדיונים באותה ועידה בשנת תר"ג היתה ספרי הלימוד, וסדר הלימוד בחדרים; אשר רבינו עמד בתוקף שלא לשנות את יסודות הלימודים בחדרים ברחבי רוסיה.

רסזאמנם נציגי המשכילים המשיכו להכין תוכניות לימודים חדשים, אשר לדעתם יש להנהיג בחדרים. ואף הדפיסו, בתמיכת הממשל הרוסי, ספרי לקוטים שמהם ילמדו בחדרים.

רסחהם התאמצו להשיג לזה את הסכמת רבנו, אשר הוא הי' אחד מקובעי סדר הלימוד בחדרים בעת הועידה בשנת תר"ג.

רסטבשנת תר"ז החליף המשכיל ארי' ליב מנדלשטם את לילינטל במשרד ההשכלה, וסיים את עריכת ספרי הלקוטים הנ"ל.

רעבחורף תר"ח הגיע מנדלשטם לליובאוויטש, לדון בזה עם רבנו, ורבנו ביאר לפניו את הטעמים למניעת הלימוד בחדרים בספרי הליקוטים שהם הכינו.

רעאאחר כך הזמין את רבינו אל העיר מינסק, לשיחה נוספת בנושא, ורבנו משיב לו, בי"ג אדר ראשון (אגרות קודש שלו ח"א אגרת יב):

רעבאשר כתב אם אפשר שאסע למינסק ... אי אפשר לי באמת בשום אופן...

רעגהגם שכבר דברתי והשבתי לכבודו פנים אל פנים, בהיותו במחנינו, שלדעתי אין לשנות כלל ממה שסדרנו בקאמיסי' ונתאשרו מהממשלה בתוקף רצון אדונינו הקיר"ה, אשר הסידור ההוא שסדרנו בלימוד תורתינו הקדושה הוא אשר מצאנו הכרחי ללימוד הילדים, אשר ממנו אי אפשר בודאי לגרוע עוד דבר ח"ו.

רעדאעפי"כ גם אחר נסיעת כבודו עיינתי עוד בהשאלות אשר שאל כבודו, ולפי דעתי הדבר כן כאשר השבתי לכבודו, וכבר אמרנו גם כן כאשר היינו בקאמיסי'.

רעהשוב כתב בזה מנדלשטם אל רבינו בר"ח ניסן, ורבינו משיבו בכ"ד ניסן (עדה ומדינה, ע' 121⁴²⁶):

רעואגרתו מן ר"ח ניסן ממינסק ... הגיעני יום ד' ט' ניסן ... ואני הנראה לעניות דעתי כבר השבתי לכבודו יום ה' י"ג אדר הראשון כמצותו עלי ממינסק להשיב תיכף ומיד על כל הפרטים אשר שאל ממני והרבה התיישבתי משך חודש ימים עד אשר השבתי לכבודו על כל שאלותיו ... ובטחוני אשר כבודו ישים מקום לדברי אלה הנאמרים אל כבודו באמת ואהבה.

רעזכל זה לא הועיל, וכעבור שנתיים, בשנת תר"י, הדפיס הממשל בפטרבורג את חוברות הלימוד המקוצרים עבור החדרים – "איזה הלכות מיד החזקה להרמב"ם", ועל דף השער נכתב בסגנון, שכאילו נדפס באופן זה גם בהסכמת רבינו:

רעחנדפס על פי שו"ת ... הרב ר' מנחם נ"י דליובאוויטש.

רעטזאת למרות מה שהשיב רבינו למנדלשטאם (אגרות קודש שלו ח"א אגרת יב):

רפוע"ד ליקוטים מהרמב"ם ... אין צריך להעמיס עליהם לימוד חדש שלא עשוהו בקאמיסי', היינו לימוד הרמב"ם שאינו לתועלת להם.

רפאאזרח נכבד לדורותיו
במסמכים הנ"ל של שנת תר"ז, נזכר כמה פעמים שרבינו קיבל תעודת אזרח נכבד.

רפבבהערות ובאורים גליון תשכט עמ' 84 הביא הרב ברוך אבערלענדער משלשלת היחס שבהיום יום אשר "תר"ב – מקבל תעודת אזרח נכבד בחתימת הקיסר … תר"ה – מקבל תעודת אזרח נכבד לדורותיו".

רפגועוד הביא שם מכמה מקורות. ואחריו השלימו בגליון תשל עמ' 70-72 מעוד כמה מקורות. וברצוני להשלים עליהם מעוד מקורות ומסמכים מתקופת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק ולאחריה:

רפדבספריה יש צילום דיווח ברוסית על החסידים ורבינו הצמח צדק, שנכתב בשנת תרי"ד על ידי היהודי המלומד שבמשרד לאמונות שונות, לבקשת מושל פלך וויטעבסק. ובו נאמר בין השאר:

רפהבשנת תר"ג השתתף בועידה רבנית בפטרבורג, ופעל שכל המשתתפים יקבלו תעודת אזרח נכבד. אחר כך חשב גם על טובת בניו, ביקש שהחסידים יקנו כפר על שמו בפלך מינסק, ועל פי החוק נעשה על ידי זה אזרח נכבד לדורותיו.

רפוכעין זה גם במסמך רוסי שנכתב בשנת תרי"ח, ותרגומו נדפס ב"כפר חב"ד" (גליון 611 עמ' 80):

רפזבשנת 1843 הוא נבחר להיות חבר במועצת הרבנים שנוסדה באותה שנה על ידי משרד ההשכלה, וקיבל את התואר "אזרח נכבד". לאחר מכן קיבל גם את התואר "אזרח נכבד לדורותיו", בגלל שהשפיע על היהודים להתעסק בעבודת האדמה, ואף החזיק לשם כך ברשותו חלקת אדמה באיזור באברויסק במחוז מינסק⁴²⁷.

רפחבכפר חב"ד שם נדפס גם מכתב של רבינו מאותה שנה (תרגום מרוסית), וחותם בו "אזרח נכבד לדורותיו".

רפטעוד נדפס על כך בספר "קניז'קי וואסחאד" שלאותה תקופה (עמ' 106 ואילך), ונראה שמהמאמר ההוא הוא המקור לתרגום לעברית שב"החבצלת" אייר תרס"ח (גליונות 41; 44), ושם נאמר בקשר לענינינו:

רצהממשלה נתנה להרמ"מ בעד השתתפותו בקומיסיא את התאר "אזרח נכבד". כל ימי הקיץ עסקו שם בקומיסיא, ורק בחדש אוגוסט תר"ג שב הרמ"מ לליובויץ.

רצאב"בית רבי" (ח"ג ספ"ד) כותב:

רצבבמשך השנים, בשנת תרי"ב, השיג רבינו מממשלתינו תואר הכבוד בשם אזרח הארץ (פאטאמסטווע) לו ולזרעו גם עתה כו', וקנה אז את החצר סעדרין⁴²⁸ על שמו כו'.

רצגשתי התעודות הנזכרות היו בליובאוויטש, אצל כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע ואצל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, לפחות עד שנת תרד"ע.

רצדבאותה שנה התקיים המשפט הידוע של מענדל בייליס, ועו"ד הראשי שלו, מר גרוזנברג, הרציא בנאומו הראשי אודות כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.

רצהכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע כתב לו ביום ג' ד' מ"ח תרד"ע:

רצובקראי בעיתונים את ההרצאה שהרציאו בבית המשפט אודות אבי זקני מו"ר הרבי המפורסם מוהר"ר מנחם מענדל שניאורסאהן זצקללה"ה, מצאתי לנחוץ לשלוח לכבוד מעלתו את הפאטאמסטווע גראזדאנסטווע⁴²⁹ הניתן לאבי זקני מאת הקיסר ניקאלאי הראשון, ואני מצרף לזה גם הפאטשאטנע גראזדאנסטווא⁴³⁰, הניתן לו באיזה שנים מקודם, בחשבי אשר כבוד מעלתו ימצא בזה תועלת להוכיח את צדקתו ולהראות ישרת הנהגתו וכבודו ומעלתו בעיני הקיסר המנוח.

רצזאת המכתב הזה מזכיר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע במכתב נוסף, שכתב בג' שבט שלאותה שנה (אגרות-קודש שלו ח"ב אגרת תיח):

רצחשלחתי אליו על ידי ציר מיוחד את הפאטשאטני' גראזדאנסטווע הניתן לו מהקיסר ניקאלאי הראשון.

רצטאמנם לא ברור אם שלח לו את התעודה המקורית ואם הוחזרה לידי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע. מסתבר שכן, אבל כיום אינן נמצאות בארכיון הספריה, ואולי נאבדו בשנים הבאות.