Chabad Library · Around Chassidus

History of Chabad in the Holy Land·Chapter 5: Establishing a Separate Kollel for Chabadתולדות חב״ד בארץ הקודש·פרק ה. יסוד כולל נפרד לאנשי חב"ד

אפתיחה
כבר נזכר בפרק הקודם, שבין השנים תקס"ג-ה גבה טורא בין הר"א מקאליסק ובין כ"ק אדמו"ר הזקן, ע"י שלוחי א"י דלא מעליא, שחרחרו ריב ע"י הפצת שמועות כוזבות מזה לזה, בין בקשר להנהגת החסידים ובין בקשר לניהול קופת מעות אה"ק, עד אשר נפרד הר"א מאת כ"ק אדמו"ר הזקן ומינה את הרה"ק הר"מ מלעכוויטש על מעות אה"ק שברוסיה.
בהר"מ מלעכוויטש מינה מצדו שני גבאים כלליים למעות אה"ק, שיעבדו תחת פיקוחו [בדוגמת עבודתו של הר"י מסמיליאן שעבד תחת פיקוחו של כ"ק אדמו"ר הזקן, כמסופר לעיל בפרק השני]. שני הגבאים הם ר' אהרן ור' ישראל מאוסטראוונא.
גכתבתי "בין השנים תקס"ג-ה" - ע"פ האמור באגרת כ"ק אדמו"ר הזקן משלהי קיץ תקס"ה (אג"ק שלו אגרת נא):
דבחורף תקס"ג באו אלי הני נחותאי הידועים ובקשו ממני לבטל כל השלוחים במדינתנו מכל המעמדות הישנים, רק שיסבבו בעצמם ויעשו להם מעמדות חדשים מאוהבים אמיתיים, שאינם מכונים בשם חב"ד.. ואמרו לי בפירוש שעושים כן מדעת הרב שלהם [הר"א מקאליסק].. ולא אביתי שמוע אליהם, כדי שלא להרבות מחלוקת בישראל.. ברוב התאמצות מהרי"ס [הגבאי ר' יעקב סמיליאנער] פעל אצלם שיקבלו בשנה הזאת עכ"פ..
הובזה נסעו מאתי בשלום.
וובבואם מוויטבסק היתה רוח אחרת אתם.. והיתה עצתי שיכתוב הוא [מהרי"ס הנ"ל] להרב [הר"א מקאליסק] בהודעה נאמנה, איך שכל הסך המוגבה הוא תח"י מוהרי"ס, רק מפני שאנשיו המשולחים הנאמנים אומרים בשמו שבוודאי לא יקבל, לכן לא שלח מעות אליו.. ובאם שירצה האדון כת"ר לקבל המעות, יכתוב לכאן מכתב של חבה איך שרצונו לקבל, ויושלח לו כל הסך המוגבה, הקרן והריוח.. וזהו תורף מכתב מהרי"ס אשר כתב אליו, ונחתם בחתימת ידו בפני ממש, ושלח לאה"ק עם מעות היחידים.
זגם בשנת תקס"ד לא קיבלו המשולחים את המעות שנאספו ע"י כ"ק אדמו"ר הזקן ובחורף תקס"ה פנה הר"א מקאליסק בכמה מכתבים כלליים אל החסידים ברוסיה, בהם מתלונן שזה שנתיים לא קיבל מאומה מרוסיה ולכן הוא ממנה את הר"מ מלעכוויטש על מעות אה"ק שברוסיה (ראה אגרות בעל התניא ובני דורו ע' קסב-עא. קובץ בית אהרן וישראל גליון יב ע' קטו). על כך משיבו כ"ק אדמו"ר הזקן באותה אגרת: והגיע לידו [אגרת מהרי"ס הנ"ל] בודאי.. גם אם לא הגיע המכתב לידו עכ"פ אם אמת הדבר שהם שלוחי מהימני שלו ובשליחותו אמרו כן בכל המדינה, וגם אלי, וגם ביחוד להרי"ס, עד שנתאמת כן בלבי שלא יקבל בוודאי, וגם ממכתבו למדינתנו למחו' [הרה"ק הרלוי"צ מברדיטשוב] נ"י מבואר כן שעשו הכל מדעתו, א"כ מה צעק אלי וקרא אמרי מלא והשמיט כו'.
חבאותו תוכן משיב גם הרה"ק הרלוי"צ מברדיטשוב להר"א מקאליסק (באגרת שנדון בה להלן):
טואת אשר כתב אודות המעות, מאד תמוה בעיני עליו על תרעומתו, הלא הוא בעצמו שלח שלוחים לקלקל השורה.. ואמרו בשמו שאינו רוצה כלל המעות שלנו, ואיך הי' יכול לעשות באופן אחר, אדרבה יפה עשה.
יבכל אופן יוצא מכל הנ"ל שבמשך השנים תקס"ג-ד לא נשלחו המעות, ולאח"ז התמנה הר"מ מלעכוויטש. וא"כ יוצא מזה שגם מינוי שני הגבאים ר"א ור"י מאוסטראוונא היה בשנת תקס"ה. אעפ"כ כתבתי בהוספות לאג"ק אדמו"ר הזקן ע' תסז "שנתמנו בשנת תקס"ג-ד". ובהערה שבע' קז כתבתי "בשנת תקס"ג". על כך משיג הר"ר אברהם אביש שור בקובץ בית אהרן וישראל גליון יב ע' קכא-ב וכותב:
יאבמחצית השניה של שנת תקס"ה.. מינה הרה"ק רבי אברהם מקאליסק את הרה"ק רבי מרדכי מלעכוויטש זיע"א.. ונראה שבטעות כתבו במקורות והערות באגרות קודש.. שנתמנו (ר' אהרן ור' ישראל) ע"י הר"מ מלעכוויטש בשנת תקס"ג.. ואיני יודע על מה הסתמכו בקביעתם.
יבואני על שלי אעמודה שאין כאן שום טעות, וקביעתי בנויה על:
יגא) באגרת כ"ק אדמו"ר הזקן הנ"ל מסיים "מה שכתב עלי היו כולנה [כיון שלא הגיעה שום תמיכה מחו"ל בשנים תקס"ג-ד].. ההוספה שבלעחוויץ עם הנלווים, עולה לכפל שליחות מוהרי"ס", א"כ מפורש כאן שכבר בשנים תקס"ג-ד אסף הר"מ מלעכוויטש ושלח מעות תמיכה לאה"ק.
ידב) בהערה הנ"ל ציינתי לאגרת שכתב הר"א מקאליסק בחורף תקס"ה ונמצא בכתובים בכת"י 582 שבספריית כ"ק אדמו"ר שליט"א. בכת"י הנ"ל אין תאריך, אך בתחלת האגרת מספר:
טוויתבשרו ענוים חן וחסד ה' מלאה ארץ בביאת שלוחינו ידיד ה' וידיד נפשינו עוז הרב המופלג בתורה ויראה הוותיק וחסיד ירא ושלם כק"ש כמו"ה צבי הירש סגל נ"י ביום א' דחנוכה.
טזידוע לנו מכמה מקורות שהרצ"ה חזר משליחותו בחנוכה תקס"ה, כמובא בקובץ הנ"ל ע' ק. א"כ נכתבה האגרת בחורף תקס"ה. ובהמשך לזה מספר:
יזהגיע לידינו כל כסף הר[..] אשר הורמו מתוך העדה ע"י הני תרי צוותא דדהבא הגובים נאמנים המה מאהבי נפשנו טובים השנים ברב אהבה המופלגים יראים הוותיקין ואנשי מעשה כמו"ה אהרן מאסטראוונא וכמ"ו ישראל חברו אש[ר] הונף ואשר הורם עי"ד ליד הגדולה גדולת מרדכי הוא ניהו רב רחומא הרב החסיד המפורסם בפרסומא נשא חסידא ופרישא עמודא דנהורא אור זרוע לצדיק ונושע קדוש הוא לאלקים כבוד ק' שמו מו"ה מרדכי מלאכאוויץ נ"י ויופיע הולך ואור עד ביאת המושיע, ועי"ד הושע לנו שהגיע לנו מעין השלוח כל כסף הקדשים משני שנים העבר.
יח. ואחר כל הנ"ל לא נתברר לי איזה סתירה מצא לקביעה הנ"ל ממ"ש הר"מ מלעכוויטש בי"א כסלו תקס"ו "ומי לד' אלי ישמע והחי יתן אל לבו להיות מעשה הצדקה שלם.. ליד הני רבנים המופלגים גזברים נאמנים שד"ר כבוד.. מו"ה אהרן מאוסטראוונע וחד דעמיה.. מו"ה ישראל". נכונה אמנם קביעתו שאגרת זו נכתבה בשנת תקס"ו ולא בשנת תקס"ב, אבל היכן כתוב כאן שזה עתה ממנה אותם לגזברים, עד שבעטיו כותב עלי שבטעות כתבתי שהתמנו בשנת תקס"ג!? נודע לנו אם כן, שמיד בשנת תקס"ג, בעת שהשיבו המשולחים אל כ"ק אדמו"ר הזקן "שיסבבו בעצמם ויעשו להם מעמדות חדשים.. [ו]שיש להם הבטחה נאמנה מהצדיקים דוואלין ואקריינא על סך שיספיק להם", מיד אז מינה הר"מ מלעכוויטש את ר"י ור"א מאוסטראוונא לגבאים, שאליהם נמשכים דברי כ"ק אדמו"ר הזקן הנ"ל "ההוספה שבלעחוויץ עם הנלוים".
יטקופה מיוחדת לאנשי חב"ד שבארה"ק
אנשי חב"ד שבארה"ק סבלו מאד מחבריהם באותה שעה והוכרחו לעבור מטבריה לצפת. הם לא קבלו ממעות כולל החסידים שבטבריה וכ"ק אדמו"ר הזקן היה אוסף ושולח להם בנפרד מדי שנה בשנה.
כהרה"ק הרלוי"צ מברדיטשוב וכ"ק אדמו"ר הזקן היו לא רק ידידי נפש, עוד מזמן היותם בשבת תחכמוני אצל הרב המגיד ממעזריטש, אלא אף מחותנים, מאז נשא ר' יקותיאל זוסמן נכדו של הרה"ק הרלוי"צ מברדיטשוב את נכדת כ"ק אדמו"ר הזקן. החתונה היתה אמנם בסיון תקס"ז, אך כבר באגרות השנים שלפנ"ז הרי הם מכנים זא"ז בשם מחותנים.
כאבעת שגבה טורא ביניהם עמד הרה"ק הרלוי"צ לצד כ"ק אדמו"ר הזקן. הר"א מקאליסק כתב אליו בזה בארוכה (חלקו נדפס בס' אגרות בעל התניא ע' קסט ואת השלמתו פרסמתי בקובץ יגדיל תורה חוב' סח ע' נא), בין בענין שיטת חב"ד ובין בענין מעות אה"ק. מענה הרה"ק הרלוי"צ מברדיטשוב נדפס בס' אגרות בעל התניא ע' קעא, ובו משיב לו על כל דבריו. בדבר שיטת חסידות חב"ד משיב לו:
כבהנה מאשר מתרעם מעלתו על הנהגותיו ואומר שאינו כפי הדרך של אדמו"ר המגיד זללה"ה נ"ע.. איך יעלה על הדעת להיות מתרעם על הנהגותיו של אדמו"ר, אשר זה הי' כל עיקר הנהגותיו של אדמו"ר הה"מ זללה"ה נ"ע .. ואדרבה מי שאיננו נוהג ע"פ דרך זה אינו לפי דרך מורנו נ"ע וכל המתרעם על זה הדרך כאלו מתרעם ח"ו על כ' אדמו"ר נ"ע, כי עיקר עבודתו והנהגותיו הקדושים הי' רק ע"ד זה, ומאד יפלא בעיני עליו, אשר הי' באמנה אתנו אצל אדמו"ר נ"ע שיפלא ממנו דרך זה.
כגובדבר קבלתו מהרב המגיד ממעזריטש כותב לו:
כדהנה את זה לא שמעתי. אך את זה אני מעיד בעדות גמורה, שמאד הי' יקר כבוד הרב מחותני הגאון נ"י בעיני מורנו נ"ע עד אין שיעור, והי' מפליג אותו תמיד עד אין שיעור מאד.
כהלבסוף מאשים את ה"אנשים רעים בני בליעל [ש]הביאו לשון הרע באזניו", ומשיב לו גם בענין המעות - כמובא לעיל.
כוכשם שהרה"ק רלוי"צ מברדיטשוב עמד בשעה זו לצדו של כ"ק אדמו"ר הזקן כך גם אנשיו שבאה"ק עמדו לצד אנשי חב"ד שבאה"ק להצילם מרודפיהם, כנראה על פי הוראת רבם הרה"ק הרלוי"צ מברדיטשוב. ולכן סבלו גם אנשיו שבעה"ק טבריה עד שהוכרחו אף הם לעבור מטבריה לצפת.
כזמעתה ואילך עבדו כ"ק אדמו"ר הזקן והרה"ק הרלוי"צ מברדיטשוב ביחד, לאסוף מאנשי שלומם ברוסיה ובוואהלין ולשלוח לאנשיהם באה"ק שעברו מטבריה לצפת. ביחד היו שולחים את המעות וביחד היו המעות מתחלקים בין החסידים של שניהם. בשנת תקס"ה שלח הרלוי"צ מברדיטשוב את המעות ע"י הרה"ק ר' ארי' ליב מוואלאציסק, שעלה באותו קיץ לאה"ק. משלוח זה נזכר באגרת שכתב החוזה מלובלין אל הרה"ק הרלוי"צ מברדיטשוב מאותה שעה ונדפסה בס' אגרות בעל התניא ע' קפו:
כחקודם כתיבת ידי בא לידי אגרת מן מחותני הגאון הישיש מוה"ר ארי' ליב אב"ד דק"ק וואלצשיסק שנוסע לאה"ק, ואיני זוכר אם מאדעס או מסטאמבול, ושם נאמר שכבודו הרמה הי' אצלו ונתן בידו ממון לחלקו לעניים באה"ק.
כטאת תגובתו של הרה"ק הר"א מקאליסק פרסמתי בקובץ יגדיל תורה (גליון סח ע' נב):
לתיוהא קא חזינא הכא דלא טיבותא היא, מוטב הי' שנשלח משם כל קבוצת הכסף ע"י שילוח א' מפני מראית עין רואה ואוזן שומעת שבאו שני שילוחים מוואלין.. ובעוה"ר מיום אשר יצא לחלק אנשי וואלין מאנשי רוסי' התחילו העניני' להיות באתגליא וכמה קלקולים יצא מזה.. ועל הראשונים אנו מצערין ועתה חדשים מקרוב באו שלשה שילוחים.. לבד מה שרבו כמו רבו המחלוקות בין אנשי וואלין דעה"ק צפת תובב"א ובין אנשי וואלין דפהע"ק אשר איש את רעהו כו' ורציתי להכניס עצמי בשלום אמנם ראו ראיתי שהוא בלא יועיל מכמה טעמים שאין להעלות עה"כ.
לאנזכרו כאן שלשה שילוחים, אך ביניהם הפרש גדול. השילוח הכללי מוואהלין, נשלח אמנם בנפרד משילוח רוסיה, אך לערך משנת תקס"א ואילך עבר גם הוא ע"י הרה"ק הר"א מקאליסק, כמבואר בפרק הקודם. משא"כ השילוח של הרה"ק הרלוי"צ מברדיטשוב נשלח ישר לאנשיו שנפרדו ועברו מטבריה לצפת. לכן הולך ומבאר את הסכסוך שבין אנשי צפת לאנשי טבריה. נזכר כאן רק השילוח של הרלוי"צ לאנשיו שבעה"ק צפת. ובאשר לכ"ק אדמו"ר הזקן, כותב הוא באגרת משנת תק"ע, בדברו על המעות שהוא שולח בנפרד לאה"ק (אגרות קודש אגרת נז):
לבלהחיות רוח שפלים ונדכאים מאחיהם הידועים עניי צאן קדשים אשר בעה"ק צפת תובב"א ממדינתינו, וכן רבים ושלמים מפלניא העומדים לימין צדקם להצילם מרודפיהם אחיהם הידועים.
לגלא נתפרש כאן מי הם אלו מפלניא העומדים לימין צדקם של חסידי חב"ד באה"ק, שעברו מטבריה לצפת. זאת מספר לנו הר"א מקאליסק באגרת הנ"ל, שהם אנשי הרלוי"צ מברדיטשוב שעברו אף הם לצפת. גם לא נתפרש כאן ע"י מי היה כ"ק אדמו"ר הזקן שולח את המעות לארה"ק, אך באגרת נו כותב "אני כבר לויתי ושלחתי לאה"ק ע"י ציר נאמן של מחותני הגאון הרב דבארדיטשוב".
לדאחר הסתלקות הרה"ק הרלוי"צ מברדיטשוב המשיך בדרך זו גם בנו הרה"ק ר' ישראל מפיקוב. גם הוא לא שלח אותן בלי התייעצות עם כ"ק אדמו"ר הזקן שכותב לו (אגרת סב) איך וע"י מי לשלוח "ולהשביעו שלא ישנה ח"ו תפקידו אשר יפוקד ויצווה למסור בשלימות בצפת תובב"א לכל או"א כפי הרשימה של כת"ר לאנשי פלניא וכפי רשימה שלי לכל או"א הנקובים שם בשמותם".
להאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן, בכ"ד טבת תקע"ג, המשיך בדרך זו גם בנו ממלא מקומו כ"ק אדמו"ר האמצעי. באגרת שכתב בין השנים תקע"ד-ו (אגרות קודש שלו אגרת יד) כותב בין השאר:
לוכפי הרשימה שמצאתי במכי"ק [אאמו"ר] ז"ל לשלוח לאה"ק לאנשים מיוחדים בצפת.. והוספתי על הרשימה שלו עוד כו'. ואמנם לפי העת והזמן נתרבה ביותר תושבי צפת כו'. וגם רבים מטבריא מאנשי פולין דשם השלמים אתנו. והגעני מכתב מכל אנשי צפת בבקשות עצומות להחזיק ישיבתם בארץ החיים כו'.
לזלא נזכר כאן בפירוש שהכוונה לחסידי הרה"ק מברדישטוב, אך העובדה, שבהמשך לזה כותב "הגיעני מכתב.. וממחותני הרב דפיקוב נ"י שהמה משתדלים בהתאמצות יתירה להוסיף אומץ בלב כל הסרים למשמעתם" מרמזת לנו שגם כעת נמשך שיתוף הפעולה הזה ביניהם.