Chabad Library · Around Chassidus
History of Chabad in the Holy Land·
אפתיחה
כבר בימי נשיאות כ"ק אדמו"ר האמצעי, בשולי אחת מאגרותיו בענין תמיכת אה"ק, מוסיף כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" לעורר את אנ"ש (אג"ק שלו אגרת ג):
כבר בימי נשיאות כ"ק אדמו"ר האמצעי, בשולי אחת מאגרותיו בענין תמיכת אה"ק, מוסיף כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" לעורר את אנ"ש (אג"ק שלו אגרת ג):
בגם אני באתי לזרז לזריזין במצות הצדקה להחזיק מעשיהם ולהשתדל בגודל המעשה כידוע גודל חין ערכה אשר יכולה היא מצוה רבה זו שתרחם לרומם קרנם מנפש ועד בשר למעלה למעלה ראש.
גכבר נתבארו לעיל פ"ז ופ"י הסיבות למיעוט ההכנסה מאנ"ש שברוסיה לתמיכת אה"ק בשנים האלו, מריבוי הגזירות ברוסיה על בני ישראל, שהביאו לדחקות ועניות. זה היה בעיקר בימי נשיאות כ"ק אדמו"ר האמצעי (תקע"ג-תקפ"ח), אבל נמשך גם לאח"ז בימי נשיאות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק". בשנת תרצ"ג לערך פנה במכתב כללי לאנ"ש (אג"ק שלו אגרת ו):
דבדבר אשר רפו ידיהם במצות צדקת אה"ק, נפלאת היא בעיני, וכל השומע תצילנה אזניו מדוע הקטין בעיניהם מצוה רבה חיזוק ישיבת אה"ק תב"ב א"ס.
האשר הנה מלבד שזה יותר מנ"ה שנה שהחזיקו רבותינו הקדושים נוחי עדן ועד עתה, דור אחר דור מחזיקים הדבר כל אנ"ש בכל מקומות מושבותם, ע"פ רבותינו קדושי עליון, וכאשר לא נעלם מעין כל כמה טרחות טרח ויגע אדמו"ר הגאון ז"ל לעורר לבב אנ"ש בזה, וכידוע לטועמים מצוף דבש אמרי נועם המפוארים בטוב טעם ודעת באגה"ק, מגודל הפלאת מצות צדקת אה"ק.
וואחריו גם בנו אדמו"ר ז"ל נ"ע איזן וחיקר ותיקן תקנות קב[י]עות הפושקעת בנתינת קצובתם לגבוהי' ונמוכים ובינונים כו'. ושילכו מידי שבוע לקבץ על יד הנאסף בפושקעס, ועכ"פ לא פחות מפעם אחד בחודש, ומה שיחסור מכפי הקצוב ישלים כו', בכדי שלא יכבד עליהם בסוף השנה כו', ושיהי' המעות צרורים וחתומים שלא להלוותם אפי' לדבר מצוה וצדקה אחרת, וכמבואר כ"ז בארוכה בתקנות שלו, וכל אנ"ש קבלו עליהם מצוה זו להתאמץ בה בשמחה רבה והצליחו ועשו פרי למעלה, להחיות נפשות רבות בני טובים המתהלכים לפני הוי' בארצות החיים כו'.
זאחרי אריכות הדברים במעלת המצוה הזו ש"כל אחינו שבגולה בכל תפוצות הגולה כולה במקומות הקרובים והרחוקים באשכנז וספרד ותוגרמא וכל ארצות המערב כולם מחזיקים בהדבר מצוה רבה זו ברוב עוז ותעצומות", מוסיף לעורר את אנ"ש על הגדלת התמיכה:
חוהעיקר לקבוע פושקעס סגורות, ולקבץ על יד מידי שבוע, ולכל הפחות פעם אחת בחודש, ומה שיחסר מכפי התקנה ישלים כ"א בחדשו, בכדי שלא יכבד עליהם בסוף השנה. ולמנות ע"ז אנשים חשובים אשר דעתם וכחם יפה להשגיח ע"ז בעין יפה ובאמת ובלב שלם, שיקיימו בכל תקנות הנ"ל.
טהמעות הנאספים ע"י השד"רים המיוחדים היו נמסרים לידי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" והוא היה שולחם לחברון. אתו עזרו במלאכה זו - דודו הרה"ק ר' חיים אברהם באדמו"ר הזקן וגיסו הרה"ק ר' מנחם נחום באדמו"ר האמצעי. כך נראה מתוך שתי אגרות ראשי אנ"ש שבחברון (מגדל עז ע' תקיט-כא), שהם כותבים אל כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" בדבר מעות התמיכה, ומוסיפים בפנייתם, בראשונה, משנת תקצ"א: "וה"ה הרב החסיד המפורסם מו"ה אברהם בן אדמו"ר הזקן נ"ע שי' והרב ותיק וחסיק הנגיד המפורסם מו"ה מ' נחום בן אדמו"ר נ"ע שי'". ובשניה, משנת תקצ"ד: "וכבוד אדונינו הרב החסיד המפורסם כקש"ת מוהר"ר חיים אברהם נ"י וכבוד הרב החסיד המפורסם מוהר"ר נחום בן כבוד אדמו"ר נ"ע זי"ע".
יבאותה אגרת אנו גם רואים, שמלבד משלוח המעות היה כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" שולח גם רשימה מפורטת, עם סכום התמיכה לכל אחד מתושבי חברון. שכך הם כותבים באותה אגרת משנת תקצ"א:
יאקול אומר הודו לה' כי הגדיל לעשות להעיר רוח אדמו"ר שיחי' וסיעתו להקדים ולמהר השילוח.. נתחלק הקופה כראוי לכאו"א בלי מגרעת אשר פקודתם שמרה רוחינו ככל האמור באיג' קדשם לא נפל דבר. והברכות יחולו על ראש צדיק וסיעתו אשר כאו"א ברך אותם ממעמקי לבו מלבד אשר במקהילות בכל שבת עושים מ"ש [מי שברך] כנהוג בשמם הטוב ובכל עת מצוא תפילתנו אצל מערת המכפלה וקבר ישי אבי דוד ועתניאל בן קנז ואבנר בן נר ושארי צדיקים. שוש תשיש נפשכם כי הטבתם חסדכם יפה זכיתם להחיותנו לעת האסיף ועל להבא צדקה תהי' לכם כי תשמרו לעשות ככה מידי שנה בשנה.
יבאמנם יש לשער ש"מידי שנה בשנה" נשלחה אגרת אישור קבלת המעות מידי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" וסיעתו, אך לא הגיעה לידינו אלא אגרת זו משנת תקצ"א, וזו משלהי שנת תקצ"ד, שבה מודיעים על מאורעות הקיץ, כדלעיל פי"א. באותה אגרת באים בבקשה מיוחדת לשנה זו:
יגאתאנו לחלות פני כ"ק ימחולו נא להודיע צערינו ברבים אל אחינו אנ"ש גואלינו אנ"ש מרחמינו יוסיפו נא אומץ איזה מנה חדשה איש כברכתו אשר ברכו ה' בתוספות מרובה להחיותינו כי עת צרה היא ועת [לחננה] כי דלונו מאד.
ידראשי כולל חב"ד נוסעים אל כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"
העובדה הזאת שכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" היה מסדר בעצמו את רשימת התמיכה לכל אחד מיושבי חברון נזכרת גם באגרת שכתבו ממוני ומנהלי כולל חב"ד אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בח"י סיון תרפ"ב (פנקס אגרות מו"מ כו"ח תרפ"ב-ח) "בחיי הצ"צ, שהרב הרש"מ זצ"ל נסע אצלו ועשה הרשימה במחיצתו". ובאשר לסכום שקיבל כל אחד, כותבים באותה אגרת "לפנינו רשימות עתיקות משנת תרכ"ד ותרכ"ו .. הי' בשוויון 15 רו"כ לכ"נ [לכל נפש], ובהוספה היו חילוקים, הרב רש"מ זצ"ל נרשם 20 רו"כ, ובערך זה שלשה ארבעה במספר, ואחריהם סכומים של 10 רו"כ, עד 4/5 רו"כ. וכמו"כ בהתקופה של אדמו"ר מהר"ש נבג"מ וזי"ע לא נשתנו הסדרים".
העובדה הזאת שכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" היה מסדר בעצמו את רשימת התמיכה לכל אחד מיושבי חברון נזכרת גם באגרת שכתבו ממוני ומנהלי כולל חב"ד אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בח"י סיון תרפ"ב (פנקס אגרות מו"מ כו"ח תרפ"ב-ח) "בחיי הצ"צ, שהרב הרש"מ זצ"ל נסע אצלו ועשה הרשימה במחיצתו". ובאשר לסכום שקיבל כל אחד, כותבים באותה אגרת "לפנינו רשימות עתיקות משנת תרכ"ד ותרכ"ו .. הי' בשוויון 15 רו"כ לכ"נ [לכל נפש], ובהוספה היו חילוקים, הרב רש"מ זצ"ל נרשם 20 רו"כ, ובערך זה שלשה ארבעה במספר, ואחריהם סכומים של 10 רו"כ, עד 4/5 רו"כ. וכמו"כ בהתקופה של אדמו"ר מהר"ש נבג"מ וזי"ע לא נשתנו הסדרים".
טולא רק הרש"מ נסע לליובאוויטש בקשר להבאת המעות וסידור הרשימה. בשעה שהרש"מ התחיל להתעסק ברבנות עברה עיקר הנהגת הכולל לידי האחים סלונים.
טזבשנים הראשונות לר' יהודה ליב ולר' לוי יצחק ואח"כ לר' מרדכי דובער. גם הם נסעו לליובאוויטש כדי לסדר את עניני הכולל:
יזבס' תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 69 כותב בקשר לר' יהודה ליב אשר "היה ממונה לכולל חב"ד יחד עם אחיו הררלוי"צ ז"ל" ואשר "בקר פעמים רבות בליובאוויטש". אין לנו ידיעות מפורטות מהנסיעות המרובות האלו. הראשונה שבהן היתה, בהיותו בן י"ח (ראה בהמשך הדברים שם); ומסתבר שנסיעה זו לא היתה קשורה לכולל חב"ד. אחת מנסיעותיו לליובאויטש היתה אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", כדי לסדר את המשך תמיכת הכולל ע"י בניו הקדושים. אתו שלח אליהם הראשון לציון ר' חיים דוד חזן, אגרת מיוחדת שכתב בכ"ה שבט תרכ"ז (יגדיל תורה נ.י.
יחחוב' סו ע' שטו):
יטהן ידעתי באר היטב מי ומי תכן יסוד כולל חב"ד באדמת הקדש הלא ע"י אבותם הק' נתייסדו קהלות חב"ד בעה"ק חברון תובב"א וירושלים ת"ו..
כוהן עתה בהלקח ארון האלקים ואין מנחם משיב נפש קול בוכים נשמעה במקהלות חב"ד על אבדן סגולתם, ויתאבלו במר נפשם כי גם עוזר גם תומך אין להם.. אכן תהי' נחמת כל שרידי ה' אשר הלכו לאורו כי גם בניו עדי עד ישבו לכסא ויקבלו עליהם עול עבודת הקודש כאשר הי' באמנה את אביהם זצוקללה"ה. ועל פתגם דנא באתי להמליץ טוב בעד אנשי חב"ד היושבים בשתי ערי הק', כבודם הרמה ישימו נא עין חמלה על נוטרי כרם ה'.
כאאנכי הרואה כי בהעדר השגחתם, רעה גדולה חלילה נשקפה על אחב"י מקהלות חב"ד כאשר יהיו כצאן בלא רועה. ובאמת מה נהדר הי' כוללת חב"ד כלילת יופי מני אז עד היום. אי לזאת חזקו ידיכם אחים אהובים ומעשי אבות יעשו בנים כמו שאמר הכתוב תחת אבותיך יהיו בניך..
כבויותר ממה שגיליתי לפניכם יודע להם קושט אמרי אמת ע"י ידידי הרב המופלג בתוי"ר מוהר"ר יהודא ליב סלאנים נ"י אליו תשמעון ויטכסו עצה יחד לתקן הנהגת הכולל באופנים טובים ומועילים. יהי' ה' עמכם כאשר הי' עם אבותיכם ויכין כסא כבודם עדי עד.
כגנסיעתו האחרונה היתה בשנת תרמ"ה (ראה אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"א אגרת ד) וביום כ"ז תמוז תרנ"ג נפטר.
כדהגבאי הכללי שבחו"ל
בחו"ל היה כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" ממנה שד"רים מיוחדים וגבאי כללי למעות אה"ק. את סדר הגבאים שמינה כ"ק אדמו"ר הצ"צ מונה כ"ק אדמו"ר מוהרש"נ מבברויסק בקונ' שהו"ל בקיץ תרס"ו בעיניני כולל חב"ד (דלקמן פל"ט):
בחו"ל היה כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" ממנה שד"רים מיוחדים וגבאי כללי למעות אה"ק. את סדר הגבאים שמינה כ"ק אדמו"ר הצ"צ מונה כ"ק אדמו"ר מוהרש"נ מבברויסק בקונ' שהו"ל בקיץ תרס"ו בעיניני כולל חב"ד (דלקמן פל"ט):
כהמסר הדברים להגאון החסיד מוהר"נ ז"ל מדובראוונע [מח"ס דברי נחמיה] ואחר פטירתו נמסר הדבר להרה"ג החסיד מו"ה זאב ז"ל מרעציצא והרב הנאמן רוח ושונא בצע מוהר"א ז"ל הרב דראגאצאוו. ואחר עלות הרב דרעציצא לא"י נמנה במקומו הרה"ג החסיד מוהר"ר יצחק אייזיק מביחאוו וצירף להם את הגביר החסיד דן תומארקין.
כולא נפרטו כאן התאריכים, אמנם ידוע לנו שר' נחמיה מדובראוונא נפטר בט"ו בשבט תרי"ב (בית רבי סט,ב). ועל מינויו של ר' דן תומרקין מסופר בבית רבי (קכז,ב):
כזהרה"ח המפורסם הגביר ר' דן תומארקין זלה"ה מראהאטשאוו.. בשנת תרט"ו שם רבינו עליו המשרה להיות גבאי הכולל, והתעסק בזה יותר משלושים שנה.
כחלמדנו מכאן, שר' זאב מרעציצע כיהן במשרה זו משנת תרי"ב עד שנת תרט"ו, ובשנים הסמוכות שלאח"ז עלה לאה"ק. הוא לא נזכר במפקד מונטיפיורי של שנת תרט"ו, ובמפקד של שנת תרכ"ו רשומה בין היתומות בירושלים "חאשא בת ר' זאב מראציצע" שנולדה בשנת תרי"ז ברעציצע [שאלתו מלפני אדמו"ר הצ"צ נדפסה בקובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' מז ע' שלג. היא מקיץ תקצ"ד וחותם בה "זאב בן הדסה מ"ץ דרעציצא"].
כטעם עליית ר' זאב לאה"ק התמנה ר' דן תומרקין, שעל מינויו מסופר בכרוז שהדפיס הרש"מ חייקין בשנת תרמ"ח (מגדל עז ע' תקכח):
לחוק הניתן מאת יקר תפארת גדולת קדושת מרן אדמו"ר צמח צדק זי"ע ובניו אשר כהנו תחתיו, רבותינו הקדושים זיע"א, אשר עטו אור כשלמה צדק וצדקה, וברוח קדשו הופיע עלינו שפעת פרנסת חיי נפשנו; דרך סולם מוצב וראשו מגיע השמימה, הוא עמודא דאמצעותא, זורע צדקות איש אמונים, מטיבינו ואיש חסדינו, ידי"ע וידי"נ הרה"ג החסיד מוהרד"ת הי"ו, אשר קדש ידידי עתותיו, זה ארבעים שנה, לשים לנו שארית בארץ, ומוסמך ועומד מראשונים כמלאכים, אשר סמכו ידיהם עליו, חלף עבודתו הרצויה ומקובלת, ועסקו באמונה בדעת ותבונה, הוא המשביר לכל יושבי קודש, ומפרי מעשיו תשבע הארץ.
לאבתחלה היה ר' דן רק אחד מחבר הועד ולאח"ז היה הוא הגבאי הכללי וראש הועד של כולל חב"ד בחו"ל. הוא היה מוסר את המעות לידי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" שהיה מסדר הרשימות ושולחן לאה"ק. הוא היה גר ברוגוטשוב ולכן נוסד הועד הזה בעירו רוגוטשוב. הועד הזה נשאר ברוגוטשוב גם אחרי פטירת ר' דן, לשם היו נאספים כל המעות ושם היו מסדרים את הרשימות ומנהלים את כל עניני הכולל, ומפורסם היה בשמו "הועד הרוגוטשובי". לא נודע לנו לע"ע באיזה שנה נוסד הועד הזה. ההזכרה הראשונה של הועד הזה ראיתי בפנקס חשבונות כולל חב"ד משנת תרל"ג "שלחו מראהטשאוו". אמנם מסתבר שנוסד בתקופת, ואולי ע"י כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק".