History of Chabad in the Holy Land·Chapter 9: Shlichus from Hebron to Russiaתולדות חב״ד בארץ הקודש·פרק ט. שד"רות חברון לרוסיה

אפתיחה
ידיעותינו על שד"רות עדת חב"ד בחברון לרוסיה רפויות הן ביותר. יש לנו ידיעות מפורטות יותר על השד"רויות המשותפות שלהם עם עדת הספרדים לארצות הספרדיות, ונדון בהן בפרקים הבאים. יש לנו גם ידיעות מפורטות על השד"רות הראשונה לרוסיה, בקשר ליסוד הישוב החב"די בחברון, כמסופר בארוכה לעיל פ"ו.

באמנם על השד"רות לרוסיה בשנים הבאות לא ידוע לנו הרבה. גם עצם קיום שד"רות זו עומד בספק. שמא לא הוזקקו לה בשנים האלו:

גשני מטרות היו לשד"רות בשנים הראשונות לעליית החסידים מרוסיה, הא' לעורר את אנשי חו"ל לתרום לתמיכת העולים והב' להביא לאה"ק את המעות הנאספים ע"י גבאי ושד"רי חו"ל, כמסופר בארוכה לעיל פ"ב. בשנים האלו, היתה קופת "כולל חב"ד" נפרדת מקופת עדת החסידים הכללית.

דכל ההכנסה מרוסיה היתה רק מעדת חב"ד שבה. לזה הספיקה הוראת וזירוז כ"ק אדמו"ר האמצעי, לקבוע קופת צדקת אה"ק בכל בית ולהקציב מכסה שנתית לכל חסיד, בין לעשירים ובין לעניים, כדלעיל בפרק הקודם. שוב לא היה צורך בשד"ר מיוחד שיבא לעורר על התמיכה.

היתירה מזו: ימים אלו, משנת תקפ"ג ואילך, היו ימי דוחק ועוני ברוסיה, שבאו עקב גזירת גירוש היהודים מהכפרים ושאר הגזירות שבאו אז על בני ישראל ברוסיה, כנזכר לעיל פ"ז. בשעה כזאת לא היתה כל תקוה להגדיל את התמיכה שבאה מאנ"ש ברוסיה - יותר על מה שהועילה הוראת כ"ק אדמו"ר האמצעי האמורה, ולא היתה כל תועלת בשליחת שד"ר מיוחד.

וובאשר למשלוח המעות מרוסיה לאה"ק; רבים מחב"ד עלו מרוסיה לאה"ק בימים האלו. מתוך מפקד מונטיפיורי נראה, שמשנת תקע"ה ואילך, כמעט בכל שנה עלו מרוסיה לאה"ק אנשים או משפחות מחב"ד. יש לשער שעל ידם היה כ"ק אדמו"ר האמצעי שולח את התמיכה לאנ"ש באה"ק. ידיעה ברורה ממשלוח כזה יש לנו רק משנת תק"צ. מעות התמיכה נשלחו אז ע"י ר' אפרים יצחק עפשטיין וחתנו ר' יוסף יהודה ליב ב"ר חיים משיוף. בכתב הקבלה (מג"ע ע' תקיט) לא נזכר ששנים הנ"ל עלו בשעה זו להתיישב באה"ק, אמנם במפקד מונטיפיורי תקצ"ט כותבים שניהם, שעלו לאה"ק בשנת תק"צ. זה היה כבר שנתיים לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר האמצעי - בשנת תקפ"ח, אך אפשר שגם הוא היה שולח המעות ע"י החסידים העולים.

זגם ידוע לנו שמזמן לזמן היו אחדים מאנ"ש המתיישבים בחברון יוצאים לזמן קצר למקום מגורם הראשון ברוסיה, לחסל עסקיהם ברוסיה או לצורך עניניהם האישיים, כדלקמן, ואפשר הדבר שעל ידם היו שולחים את מעות התמיכה.

חמלבד זאת ידוע לנו שלפעמים היה שולח את המעות ע"י שד"רי שאר הכוללות.

טלפחות כך היה בשנת תקפ"ב ששלח את המעות ע"י "ר' יצחק מראדוויל", כנזכר באגרת ר' משה מייזליש המועתקת לעיל פ"ו. הרה"ק ר' יצחק מראדוויל הוא בנו של הרה"ק ר' יחיאל מיכל מזלאטשוב ואחיו של הרה"ק ר' מרדכי מקרעמניץ, אשר כ"ק אדמו"ר האמצעי מתארו (אג"ק שלו אגרת יד) "הרב המופ' הישיש גבאי הכולל דוואלין מוהר"ר מרדכי מקראמניץ בן הצדיק המפורסם מוהר"ר מיכל זלאטשובער זלה"ה נ"ע". העובדה שהוא עמד בקשר עם הגבאי הכללי הזה בעת כתיבת האגרת הנ"ל לערך בשנת תקע"ה והעובדה ששלח את מעות התמיכה ע"י אחיו בשנת תקפ"ב, נותנת מקום לשער שגם בשנים אחרות היה שולח על ידם את תמיכתו לאנ"ש שבאה"ק.

יבאותה אגרת מזכיר, בקשר למעות אה"ק, גם את "מחותני הרב דפיקוב", הוא הרה"ק ר' ישראל מפיקוב בן הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב, שעל ידם וביחד אתם היה כ"ק אדמו"ר הזקן שולח את מעות התמיכה לאנ"ש שבאה"ק משנת תקע"ה ואילך, כדלעיל פ"ה. יש א"כ מקום לשער שגם כ"ק בנו אדמו"ר האמצעי המשיך לשלוח ביחד אתו את מעות התמיכה לאנ"ש שבאה"ק.

יאמכל הנ"ל יוצא איפוא, שבשנים האלו לא היה צורך גדול לשלוח שד"ר מיוחד מחברון לרוסיה, ואפשר שאמנם לא הרבו במשלוח שד"רים מחברון לרוסיה בשנים האלו. מ"מ הגיעו לידינו ידיעות מקוטעות משד"רי חברון ברוסיה בעת ההיא.

יבננסה ללקט את הידיעות המקוטעות על שד"רות חברון בשנים האלו, ואת נסיעת אחדים מאנ"ש שבחברון לביקור קצר לרוסיה לצורך עניניהם הפרטיים, שאפשר גם שהיתה בזה משום שד"רות.

יגשד"רי שנת תקפ"ג
בס' "דובנא רבתי" (ח. ז. מרגליות.ווארשא תר"ע) ע' 166 מעתיק מפנקס קהל דובנא (מועתק קטע זה ב"שלוחי א"י" ע' 682):

ידהן היום בא לכאן המשולח מאה"ק חברון ובידו רייסטר מנדבות שהתנדבו מכמה קהלות לשלוח לשם בכל שנה הנדבות, ומבואר שם בהרייסטר שהתנדבו לשלוח מקהלתינו סך מאתים זה' בכל שנה. והנה אחרי שראינו שיש ת"י המשולח כח והרשאה מאנשי חברון הנ"ל שעשייתו כעשייתן התפשרנו עם השליח הנ"ל וסלקנו לידו מעבר עד עתה באופן שמהיום והלאה פטורים רוזנים נגידי קהלתיהו מנדבה הנ"ל עד עולם ועל הפשר הלז חתום המשולח הנ"ל בח"י ממש בהרייסטר הנ"ל היום יום א' י"ב מנחם תקפ"גימל ל'.

טובאמת לא נזכרת כאן עדת חב"ד אשר בחברון, וקיימת אפשרות שהמדובר בשד"ר הקהלה הספרדית שבעיה"ק חברון. אך אם אמנם מדובר כאן בשד"ר עדת חב"ד, בודאי לא היה זה ר' שמעון שמערלינג שיצא כשד"ר חב"ד בחברון בקיץ תקפ"א וחזר לחברון בשנת תקפ"ג, כדלעיל פ"ו:

טזא) על פי המסורה חזר לחברון אחרי פסח תקפ"ג, כדלעיל שם, וא"כ לא היה בדובנא בחודש מנ"א.

יזב) כבר נתבאר לעיל שם שהר"ש שמערלינג היה השד"ר החב"די הראשון שיצא מחברון לחו"ל וכאן בפנקס קהל דובנא מורה סגנון הדברים שהשד"ר הראשון רק קיבל את חתימת יד הנגידים בעיר דובנא שהתחייבו לשלוח מאתים זהובים בכל שנה, והשד"ר השני בא עתה לגבות את הסכום הזה. א"כ לא היה זה הר"ש שמערלינג.

יחמיהו א"כ השד"ר השני, שהיה בדובנא בחודש מנ"א תקפ"ג? כבר נעתק לעיל פ"ו מאגרת ר' משה מייזליש (שכתב בחורף תקפ"ג אל ר' שלמה פ"ח, שעמד לצאת מירושלים לחו"ל באותו חורף) "אם יהי' לך בדרך איזו ידיעה מאנשי חברון שבחוץ לארץ, אם מהרב ר' ליב מבעלז בעצמו ואם מר' שמעון משקלאב, או מאיזה שליח אחר השייך לחברון, תודיעני ע"י מוקדם". נודע לנו מכך שמלבד הר"ש [שמערלינג] משקלאב היה באותה שעה בחו"ל גם ר' ליב מבעלז, שהבעתי לעיל שם את ההשערה שהוא ר' ליב בעל היסורים, ואפשר שהוא השד"ר שהיה בקיץ תקפ"ג בדובנא.

יטאך גם נודע מכאן, שיותר משד"ר אחד מחברון היו בחורף תקפ"ג בחו"ל. ויש לעיין בדיוק לשונו "או מאיזה שליח אחר השייך לחברון". מה פירושן של דברים "השייך לחברון"? שפת יתר זו מורה שלא מדובר כאן בשד"ר מיוחד, שנסע מחברון לחו"ל כשד"ר, אלא שהוא שד"ר מכולל אחר, שנשלחו אתו גם המעות השייכות לחברון. או שהוא עולה חדש שרוצה להתיישב בחברון ונשלחו על ידו המעות. או שהוא אחד מאנשי חברון שיצא לחו"ל לעניניו האישיים ובדרכו חזרה לחברון נשלחו על ידו מעות התמיכה, וככל האמור לעיל בתחלת הפרק.

כשד"רים בשנים תקפ"ה-ו
ננסה להתעכב על האפשרות השלישית, שאמנם ידועים לנו שנים מאנשי חברון שיצאו בשנים האלו לביקור קצר לרוסיא. אולי היה מצורף בנסיעתם גם ענין שד"רות. אמנם בשניהם נראה שהם נסעו מחברון לרוסיה אחרי שנת תקפ"ג:

כאא) הרב שמואל ב"ר מרדכי סגל מו"ץ דק' ראהאטשוב, שימש כרבה הראשון של עדת חב"ד בחברון. במפקד מונטיפיורי משנת תקצ"ט רשום שעלה לאה"ק בשנת תקפ"ד. אחריו שימש ברבנות ראהאטשוב הרב ישכר בער הורביץ, הכותב בתשובה בחורף תקפ"ה (קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' נט ע' רלח) "שמיע לי מיני' דמ"ר שמואל מ"ץ ממחנינו שנסע לאה"ק ששמע מאדמו"ר נ"ע..". ובתשובה נוספת שכתב בחורף תקפ"ו (ראה בהערות שם) "שמעתי מהרב ר"ש מ"ץ אחרי ביאתו מאה"ק". נראה מכך שחזר מרוסיה בין חורף תקפ"ה (שאז מתארהו רק "שנסע לאה"ק") לבין חורף תקפ"ו (שאז מזכיר גם את "ביאותו מאה"ק").

כבבאמת נכתב הקטע הנ"ל שבתשובה השניה בצד הגליון, וא"כ אפשר שנכתבה הגהה זו אחרי תקפ"ו ואין להוכיח ממנה על זמן ביאת הר"ש לביקור ברוסיה. מ"מ מסתבר שנכתבה בסמיכות לכתיבת התשובה בחורף תקפ"ו: הרי"ב שימש ברבנות ראהאטשוב עד שלהי שנת תקפ"ז, שאז נתקבל למ"ץ בביחוב חדש (ראה קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' ל ע' רפא. חוב' נט ע' רכה). ומלשונו הסתמי "הרב ר"ש מ"ץ" ולא פירש באיזו עיר, נראה שנכתב במשך כהונתו כרבה של ראהאטשוב, היינו לפני הגירתו לביחוב חדש בשלהי שנת תקפ"ז. גם העובדה שר"ש דידן לא חתום על כתבי השד"רות של שנת תקפ"ז (מגדל עז ע' תקטו-יז) מורה שבאותה שעה לא היה בחברון.

כגב) אחריו שימש ברבנות חברון הרב שמעון מנשה חייקין. גם הוא נזכר בהגהה לתשובת הרי"ב הורביץ הנ"ל מחורף תקפ"ו "וכן שמעתי ברור מר' שמעון מנשה משקלאב". כבר הוזכר לעיל שאין ידיעה ברורה לזמן כתיבת ההגהה הזאת, אך מסתבר שנכתבה בסמיכות לזמן כתיבת התשובה עצמה. וא"כ נודע לנו שגם הרש"מ חייקין יצא מחברון לחו"ל לפני שנת תקפ"ז.

כדבמפקד מונטיפיורי תקצ"ט רשום שעלה לאה"ק בשנת תק"פ, במפקד תרט"ו רשום שעלה בשנת תקע"ח, במפקד תרכ"ו - בשנת תקע"ט ובמפקד תרל"ה - בשנת תקע"ה.

כהלפי כל הנוסחאות האלו אפשר שבשנת תקפ"ג הי' בחו"ל, אך מלשונו בכרוז תרמ"ח (הנעתק לעיל פ"ו) "מעיד אני מה שראיתי בעיני המכתב י"ק שכתב האדמו"ר האמצעי נבג"מ לאנ"ש דפעה"ק בשנת תקפ"ג.. היו כל חסידי חב"ד יחד את כולל חסידי וואלין בעה"ק צפת. בימים ההם גזר עליהם ואני בתוכם כי נעתיק משם ההרה ליסד עה"ק חברון למושב חסי' חב"ד וקיימנו דבריו בע"ה". כבר דנתי לעיל שם בדיוק הלשון ובקביעת מועד המדויק להגירה זו מצפת לחברון, אמנם בכל אופן נראה מסגנון לשון זה שבשנת תקפ"ג היה הרש"מ בחברון ולא בחו"ל.

כונחזור לענין הראשון, שאם אמנם השד"ר מחברון הנזכר בפנקס קהל דובנא, שביקר שם בקיץ תקפ"ג, היה מעדת חב"ד שבחברון, אפשר הדבר שהיה זה ר' ליב מבעלז [בעל היסורים?], אך לא הרב שמואל מו"ץ דראהאטשוב, וגם לא הרב שמעון מנשה חייקין, שלא יצאו לחו"ל אלא לאחרי שנת תקפ"ג.

כזובאשר ל"איזה שליח אחר השייך לחברון" שבאותה אגרת של ר' משה מייזליש אל ר' שלמה פ"ח, בחורף תקפ"ג, לא ידוע לנו דבר.

כחכתבי שד"רות
מלבד ענין השד"רים שבאגרת הזאת, יש ללמוד מתוכה גם על מערכת שלמה של מכתבים מחברון לחו"ל, שהיו נשלחים ע"י שד"רי שאר הכוללות לקושטא ומשם, בדרך הדואר ליעודם. לא ברור מתוך האגרת אם מדובר כאן במכתבים אישיים או במכתבי תעמולה לתמיכה בישוב החב"די החדש שבחברון, והאחרון נראה. גם יש ללמוד מתוך האגרת הזאת על יחסיו של ראש כולל החסידים שבצפת לרעיון יסוד הישוב החב"די בצפת, שכבר סופר לעיל פ"ו על התנגדותו של הכולל הזה לשד"ר שנסע מטעם חברון לחו"ל, בקיץ תקפ"א, וכאן מסופר על אגרות התעמולה שעיכב מלמסור. בתחלתה של האגרת מספר לו על המכתבים שהוא עצמו כתב, על מנת לשלוח למכריו שבחו"ל, ע"י בנו שבווילנא:

כטאה' ידידי! מה מאד שמחתני במכתבך שקבלתי היום אשר הודעתני מנסיעתך לטובה ואשר קבלת כל מכתביי על נכון ובודאי אני בטוח שתראה בכל מאמצי כוחך להתעסק עד שיבוא כל המכתבים לידי בני לווילנא בשלימות.

לואין לי מה לחדש לכתוב לבני או לקרוביי אשר כבר יש בידך בתכריך ארבעים איגרות מפורש בקשתי לכל א'.

לאובסופה מוסיף בדבר המכתבים שנכתבו ע"י ר' ליב מסענע בחברון:

לבקבלתי תכריך איג' מיד הרב ר' ישראל אשר המה נכתבים מן הרבני מ' ליב מסענע המכונה חיטריק הדר כהיום בחברון ת"ו, [וכשהיה?] פה צפת ת"ו כתב כל האיג' והניח בידי למסור ליד ה"ר ישראל הנ"ל.

לגאמנם מסיבה באו כל האיג' ליד הרב מסקעליט [הרב גרשון מרגליות, ראש כולל החסידים בצפת] ולקח מן התכריך כמה איג' ועיכב בידו והמותר נתן בידי. מסרתי אותם ליד הרב ר' ישראל. אמנם יודע אני שאיג' א' מה שכתב ר' ליב הנ"ל להאשכנזים אשר בסטמבול שיקבלו את התכריך כתבים ושישלחו לחוץ כפי שמדובר שהיה לו עמהם בהיותו שמה בסטמבול, זה האגרת לא החזיר לי הרב [הכולל הנ"ל], בכן לא ידעו האנשים הנ"ל כלל מה לעשות מהם, וגם אתה לא תדע מה תעשה בהם.

לדואני כתבתי לר' ליב לחברון שיכתוב איג' אחרת לשני האשכנזים הנ"ל, אמנם לא ידעתי אם כתב ואם בא לירושלים. בכן מהיות טוב תעשה עמו טובה ותמסור את התכריך כתבים שלו ליד שני האשכנזים הנ"ל, היינו ר' אהרן כהן ור' אברהם לייבל, והם מכירים אותו כפי הנרשם בפנקס שלהם, ותאמר שהיה להם איג' מיוחדת אמנם נשאר בצפת והוא הלך לחברון ואינו יודע מזה, לכן יעשו כפי המדובר שלהם וישלחו לחוץ, וגמ"ח גדול הוא.

להוגם באיג' שכתבתי להם בקשתי אותם גם כזו. ואפשר אם תתעכב עוד זמן מה בירושלים יבוא איזו איג' לירושלים מן ר' ליב הנ"ל, ותשאל אצל הרב ר' מענדל או הרב מוהר"ש זלמן אם לא בא לידם.

לומסגנון הדברים נראה אולי שהאגרות האלו נכתבו ע"י ר' ליב מסענע בשמו של ר' ישראל. אמנם האגרת שכתב ר' ליב הנ"ל לשני האשכנזים שבסטמבול בודאי נכתבו מטעם ר' ליב בעצמו, ע"פ מה שהתדבר אתם בהיותו בסטמבול. ואולי למדנו מכאן שגם הוא נסע מאה"ק לחו"ל אחרי עלייתו:

לזבמפקד מונטיפיורי משנת תקצ"ט רשום שעלה לאה"ק בשנת תקפ"א. וכאן בחורף תקפ"ג כבר נזכר שהיה בסטמבול. האם נסע לחו"ל מיד אחרי עלייתו, או אולי היתה התדברות זאת, עם שני האשכנזים בסטמבול, בעת היותו שם בדרכו לאה"ק, בשנת תקפ"א.

לחזהו כל מה שנודע לנו לעת עתה על שד"רות חברון לרוסיה, בשנים הראשונות ליסוד הישוב החב"די בחברון.

לטהשד"ר ר' ישראל יפה המדפיס מקאפוסט
ב"זכרון לחובבים הראשונים" חוב' יא, תרפ"ח, פרסם גרייבסקי כתב ב"ד מחברון מחודש שבט תקפ"ט בקשר לעזבון ר' ישראל יפה הנ"ל, ובו נאמר בין השאר "אחרי נמכר העזבון עם המעות מזומן שנמצא ואחרי נכוי חלקו הנוגע לו מן השליחות..". מכאן למדנו שהר"י יפה יצא כשד"ר מחברון לחו"ל ואשר נפטר לפני שבט תקפ"ט.

מב"התמים" חוב' ב ע' עט מסופר:

מאבא דעם זיידען [כ"ק אדמו"ר האמצעי] זיינען געווען אזעלכע חסידים וועלכע ער האט ניט געוואלט זיי זאלען פארען קיין ארץ ישראל, און געווען אזעלכע חסידים וועלכע ער האט געוואלט זיי זאלען יע פארען קיין ארץ ישראל. איינער פון די לעצטע איז געווען החסיד ר' ישראל יפה, מדפיס דקאפוסט, אבער ר' ישראל האט ניט געוואלט פארען, אוועקפארען פון רבי'ן, ער האט געוואלט הערען חסידות (צוליב אים האט דער זיידע געשריבען דעם פירוש המלות) האט דער זיידע אים מבטיח געווען אז ער וועט אים שיקען די כתבים, און פלעגט אים שיקען זיין אייגענהענטיגע כתבי-יד.

מבבאג"ק אדה"ז ע' תק ובקובץ יגדיל תורה חוב נב ע' קנו הוכחתי שהר"י יפה לא עלה לאה"ק עד אחד קיץ תקפ"ב, שבאותה שנה ערך והדפיס בקאפוסט את סידורו של כ"ק אדמו"ר הזקן.

מגבמבוא לשבחי הבעש"ט מכתב-יד ע' 19 מקשה עלי ידידי הר"י שי' מונדשיין ממפקד מונטיפיורי משנת תקצ"ט, שר' ישראל יפה מקאפוסט עלה לאה"ק בשנת תק"פ.

מדאמנם שם לא רשום ר' ישראל יפה המדפיס מקאפוסט והשד"ר שלפנינו, שהרי הוא נפטר לפני שבט תקפ"ט ולא נזכר כלל במפקד תקצ"ט. שם רשום ר' ישראל יפה נוסף שעלה מקאפוסט וחי שנים רבות אח"כ. ר' אפרים בנו של ר' ישראל יפה המדפיס רושם במפקד מונטיורי משנת תקצ"ט שעלה לאה"ק בשנת תקפ"ג. מסתבר א"כ שהוא עם אביו עלו ביחד באותה שנה (ודלא כמ"ש בבית רבי קז,א שעלה בזמנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק).

מהבמגדל עז ע' תקטו-יז אנו מוצאים שלשה מסמכים שבהם אינה מופיעה חתימתו של הר"י יפה, כ"א חתימת בנו "אפרים בא"א מוהר"ר ישראל שי' יפה". אילו היה הר"י יפה באותה שעה בחברון, לא היה חותם בנו במקומו. על כן מסתבר שבאותה שעה היה הר"י יפה בשליחות חברון בחו"ל. מכל הנ"ל למדנו שר' ישראל יפה המדפיס מקאפוסט עלה לאה"ק בשנת תקפ"ג, יחד עם בנו ר' אפרים. יצא כשד"ר לפני אדר תקפ"ז ונפטר לפני שבט תקפ"ט. אך עדיין לא נודע לנו אם אמנם היתה שד"רות זו לרוסיה, או כנ"ל, שלרוסיה לא היו שולחים שד"רים בשנים האלו, ושד"רות זאת היתה למדינה אחרת.

מור' אורי אורנשטיין
על שליחותו מסופר בס' תולדות חכמי ירושלים ע' 262. מלואים ע' 74.

מזשלוחי א"י ע' 691. חברון ע' 120. כרם החסידות ח"ב, ניסן תשמ"ה, ע' ריג.

מחבכל הנ"ל לא מובא שום מסמך משליחותו, ולכן גם לא ברור להיכן נשלח. סיכום הדברים ע"פ המקורות הנ"ל:

מטהוא נולד בשנת תקס"ו בסלונים. התקרב לחב"ד בנעוריו. בשנת תקצ"ב עלה לאה"ק עם אביו והתיישב בצפת. בפרעות וברעידות האדמה של השנים תקצ"ד-ח נהרגו אביו ושלושה מילדיו ונשדד מכל אשר לו. בשנת תר"א עבר מצפת לירושלים ומיד נשלח בשליחות חב"ד שבחברון. בשליחות זאת שהה חמש שנים. בני ביתו ישבו במשך זמן זה בחברון. לאחר שובו נשלח שוב ושהה בשליחותו שבע שנים. נפטר בירושלים בי"ז אדר תרל"ט.

נלכאורה אפשר היה להפריך את רוב הפרטים הנ"ל ע"פ מפקד חברון משנת תקצ"ט, שבו מופיע ר' אורי מסלאנים [א"כ לא עבר מצפת לירושלים אלא לחברון, ומשם נשלח בשד"רות חברון]. בן לו [א"כ נולד בשנת תקס"ג]. עלה מסלאנים לאה"ק בשנת תקצ"ו [א"כ לא היה בצפת במאורעות תקצ"ד]. נשוי עם שני בנים:

נאיוסף בן ג' שנים, וחיים בן ג' חדשים [בנו חיים לא ידוע לנו ממקור אחר ובנו ישעיה חסר כאן].

נבכך היה עלינו להסיק אם לא היינו פוגשים אותו באותה שעה גם במפקד צפת.

נגאך עובדה היא שאותו ר' אורי מסלונים מופיע במפקד תקצ"ט הן בחברון והן בצפת. במפקד צפת רשום (ראה ספונות ס' ששי ע' תסד) בין אנשי כולל הפרושים [שלא היה שם כולל חב"ד], הוא בן 35 [א"כ נולד בשנת תקס"ד], גר באה"ק י' שנים [א"כ עלה בשנת תקפ"ט]. נשוי עם שני בנים: ישעיה - בן ד' שנים, ויוסף בן שנה אחת. הוא נפגע ב"ב' שללות ורעש" הן שני הפרעות ורעידת האדמה הנ"ל.

נדהעובדה שבתו נהרגה ברעידת האדמה מתאשרת גם ממקור נוסף - "רשימת הרוגי צפת" (ס' השנה של א"י שנה ב-ג, תרפ"ד-ה, ע' 109): "הבתולה ציפא לאה בהר' אורי'".

נהמחמת שינוי הפרטים היה אולי צריך להסיק שהם שני אנשים נפרדים, וזה שבצפת אינו מחב"ד. אמנם בארכיון מונטיפיורי נמצאת אגרת שכתבו אליו ששה מאנשי כולל הפרושים שבצפת, כנראה בקיץ תקצ"ט. באותה אגרת כותבים "אנחנו צעירי צאן קדשים מק"ק פרושים אשר נשארנו פה העירה אחר הרעש והשלל, ונתפרדו אחב"י זה מזה כאו"א למצוא לו מקום מנוחה מעט, וכל אנשי כוללינו עלו ובאו לתוך עה"ק ירושלם ת"ו, ואנן בדידן נשארנו פה ערומים ויחפים רעבים גם צמאים", ומבקשים עזרה. ראשון החותמים הוא "אורי חב"ד". כלומר: בעצם הוא שייך לכולל חב"ד, אלא שכאן בצפת לא נמצא כולל חב"ד ולכן הוא מצורף לכולל הפרושים.

נווא"כ איך זה הוא רשום גם במפקד חברון? ובשינוי פרטים כ"כ!? נראה לי לאמר, שאחרי הרעש והשלל בצפת, בשנים תקצ"ז-ח, כאשר "כאו"א [נתפרד] למצוא לו מקום מנוחה מעט" החליט ר' אורי הנ"ל לעבור מצפת לחברון, אלא שלא אסתייע מילתא לעשות הדבר עד קיץ תקצ"ט. הוא נשאר אז בצפת ונרשם במפקד בין אנשי כולל פרושים. אנשי חב"ד שבחברון ציפו לבואו לחברון ולכן רשמו אותו בין דיירי חברון. אנשי חברון ידעו שנשארו לו שני בנים אך טעו בשמותיהם ושנותיהם, ואף בשנת עלייתו לאה"ק. אולי זוהי גם הסיבה שהוא נרשם אחרון ברשימה, במפקד חברון. קיימת גם אפשרות נוספת: המפקד בצפת נעשה מיד לאחר חג השבועות תקצ"ט, בעת ביקורו של מונטיפיורי בצפת. המפקד בחברון נעשה בד' תמוז, בעת ביקורו בחברון (ראה מאמרו של א. שישא, ב"כרם חב"ד" גליון 1, ע' 105). שמא עבר ר' אורי מצפת לחברון בין שני תאריכים אלו ולכן מופיע בשני המפקדים. אמנם אי הדיקוים הגדולים ברישומו במפקד חברון מורה שהוא לא היה באותה שעה בחברון.

נזמ"מ יש עוד שינויים בשנותיו בין מפקדים אלו למפקדי ירושלים מהשנים תרט"ו; תרכ"ו; תרל"ה (בשנים האלו גר בירושלים), שלפיהם נולד בשנת תק"ע או תקס"ז, ועלה לאה"ק בשנת תקצ"ג, תקצ"ז או תר"י.

נחמה שכן נודע לנו מכל הסיבוך הזה הוא אשר בקיץ תקצ"ט עדיין היה גר ר' אורי בצפת. נשאר עדיין לברר אם כנים הדברים שבשנת תר"א עבר מצפת לירושלים.

נטוקצת תמוה הדבר, שהרי באותה שנה נסע בשד"רות חברון לחו"ל; בני ביתו ישבו במשך זמן זה בחברון; וא"כ מה זו ההתיישבות הזאת בירושלים? הדבר לא מתקבל על הדעת! וגם מתוך המסמכים שבידינו אין הדברים נראים:

סבאגרת שכתבו בשנת תר"ט - "אנשי כולל חב"ד שבעיה"ק חברון תובב"א, אשר זה שנתיים עלינו ונתישבנו בעיה"ק ירושלים תובב"א" אל מונטיפיורי (ארכיון מונטיפיורי) - החותם השני הוא "אורי בל"א מהר"ר משה זללה"ה מסלאנים"; א"כ לא התיישב בירושלים עד שנת תר"ז, יחד עם שאר מתיישבי חב"ד בירושלים - כדלקמן פ"..

סאבאותה שנה אף חתם בירושלים על שני מכתבים נוספים למונטיפיורי ("קלויזנר" ע' 307; 310), וחותם "ממונה דכולל חב"ד הי"ו בירושלים ת"ו". גם במפקד תר"ט הוא רשום בין ממוני כולל חב"ד בירושלים.

סבב"אבני זכרון" חי"ב רשומה פטירתו "הרה"ח הגאון ר' אורי אורנשטין, חתנו של ה"קרן אורה", יז אדר תרל"ט". ופטירת אשתו "ה' זיסיל בת ר' יצחק אב"ד דקארלין, אשת הרה"ג ר' אורי אורנשטין, יב אד"ש תרמ"ו".

סגר' משה בר"ד יפה
מלבד השד"ר ר' אורי הנ"ל, משנת תר"א, ידוע לנו גם שד"ר נוסף שנסע באותה תקופה לערך. על השליחות הזאת יודעים אנו רק מתוך שטר הרשאה שכתבו ממוני ומשגיחי עדת חב"ד בחברון (ארכיון ירושלים, תיבה 199 תיק 144):

סדמודים אנחנו הח"מ [החתומים מטה] ממוני ומשגיחי עדתינו ק"ק חב"ד הי"ו בצירוף זט"ה [ז' טובי העיר] איך היות או"ץ [אמת וצדק] שאנחנו מקנים מאחוזתינו ד' אמות קרקע למעלת טובים השנים הרבנים המופלגים כבוד מו"ה יוסף יהודה הי"ו [משיוף] וכבוד משה במו"ה שמעון ז"ל הי"ו [שמרלינג] ואגבן אגב ק"ס [קנין סודר] הרשינו ומנינו אותם להיותם מורשים גמורים לאשתעי דינא עם כבוד מעלת הרבנים המופלגים ומפורסמים ממוני ומשגיחי ק"ק פרושים הי"ו על כל טו"ת [טענות ותביעות] שיש לנו עליהם ובפרט ע"ד מעות אונגרין ווין שהגיע חלקינו לידם, לדון עמהם על העבר והוה ועתיד, וגם אנחנו מרשים את המורשים הנז' שיגמרו הד"ת שיש לנו עם השד"ר שלנו מ"ה משה בר"ד נ"י. ומעתה ומעכשיו תהא ידם כידינו ופיהם כפינו ועשייתם כעשייתינו ומחילתם כמחילתינו וכל מה שיעשו בכל עניני טו"ת הנז' הוא עשוי כאלו עשינו בעצמינו, וכך אמרנו לר' יוסף יהודא נ"י ולר' משה נ"י המורשים הנז' זילו דונו וזכו ואפיקו לנפשייכו וכל מה דמתעני לכו מן דינא עלי דידן יהא הדר הן לזכות או לחובה ולא נוכל לומר לתקונינו שדרנו לכו ולא לעוותינו. וגם בפי' ניתן להם כח ורשות לירד עם הנז' בין לדין בין לפשרה ולהרחיב זמן וליתן פטורים. כל הנ"ל קבלנו עלינו הח"מ בק"ס אג"ק [בקנין סודר אגב קרקע] כנ"ל באופן שקנו אחרים מידינו ובת"כ בפ"מ [ובתקיעת כף בפנים מועילות] בתורת שבועה חמורה עד"ר [על דעת רבים] שמחוייבים אנחנו לאשר ולקיים כל אשר יעשו המורשים הנז', ושטר הרשאה זו לא יפסל ולא יגרע כחו בשום ריעותא וגריעותא בעולם רק תמיד יהא בתוקפו כתוקף וחו"ח [וחומר וחוזק] כל שטרי הרשאה דנהגין בישראל העשויין כתחז"ל דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי בביטול וכו' ובפיסול וכו' לדעת הרשב"א ז"ל ההוה פעה"ק תו"ב ועד"א [ועל דעת אמת] וצדק ח"ש [חתמנו שמינו] יום ט"ו לח' שבט התר"ג לפ"ק פהע"ק חברון תובב"א והכל שריר ובריר וקיים.

סהנאם שמואל בא"א מוהר"ר מרדכי סג"ל זללה"ה מו"צ דק' ראהאטשאוו ונאם יהודא ליב ב"מ זאב וואלף זללה"ה סענר ונאם אפרים בהרר"י יפה זללה"ה ונאם מנשה שמעון בא"א מוהר"ר יוסף ז"ל ונאם אפרים יצחק ב"מ אברהם עפשטיין ונאם שמעון מנשה בלא"א מו"ה משה נ"י ונאם אביגדור בהמנוח מוהר"ר יעקב זבולון זללה"ה ונאם מרדכי בהמנוח מוהר"ר ישראל יפה ז"ל

סוכיון ששטר הרשאה זה נכתב בשנת תר"ג, נודע לנו שכבר לפני זה יצא ר' משה בר"ד לשליחות.

סזר' משה ב"ר דוד רשום במפקד תקצ"ט שהוא בן 30, שעלה משקלאב בשנת תק"פ, נשוי ויש לו ב' בנים. שם משפחתו לא נמסר לא כאן ולא כאן; אבל בארכיון יערי שבספריית ירושלים יש מכתב של מ. ש. סלונים אליו מיום ג' סיון תשי"ב:

סחשם משפחתו יפה, וילדו דוד ליב בן 3 נזכר ברשי' תרכ"ו: ר' דוד ליב ב"ר משה יפה בן 31 יליד הארץ. זוכר אני אותו קצת. הוא עבר לגור בירושלים ושם נפטר בג' חשון תר"ע.

סטב"אבני זכרון" חי"ב רשום ביום הנ"ל "ר' דוד ליב ב"ר משה יפה מחברון".

עבמפקד תר"ט רשום שר' משה ב"ר דוד הנ"ל הוא ת"ח-שד"ר; אמנם שם מדובר בשד"רות נוספת, שנסע בה בשנת תר"ו מטעם החסידים בטבריה, כמסופר ב'שלוחי א"י' ע' 788.

עאר' יוסף יהודה ליב משיוף
נדיר הדבר ביותר שיכתבו כתב שד"רות בלי תאריך, אבל כזה הוא הנדפס ב'אילנות' (ישראל תשכ"ז) ע' 47, בחתימת 14 מו"מ ויח"ס מעדת חב"ד בחברון.

עבהאגרת היא "אל אצילי בני ישראל.. די בכל אתר ואתר", והיא לשליחותו של:

עגכבוד מוהר"ר יוסף יהודא ליב בהרב המנוח מו"ה חיים ז"ל מתושבי ק"ק שקלאב יע"א, אשר נבחר מאתנו להביא את כסף התרומה כנהוג, וגם לעורר לבב אחינו ב"י על רוב התלאה אשר מצאתנו בזה השנה, כאשר פי המדבר אליכם הוא יפרש שיחתינו מכל פרשת העבור עלינו ה' יאמר לצרותינו די.

עדב'אילנות' שם ע' 230 (מביאו ב'ותיקין' ע' 80 בהערה) כותב שכתב השד"רות הזה הוא משנת תרי"ד. אמנם מראשוני החותמים בו הוא ר' משה מייזליש, שיתבאר בפרק הבא שנפטר בחודש מנ"א תר"ט. גם בלא"ה נראה לקבוע את תאריך הכתב הזה לתקופה מוקדמת יותר, ע"פ התואר שמתארים בו את אביו "הרב המנוח"; מתאים למה שחותם הוא עמצו באגרות תקצ"ט (כרם חב"ד גליון 1 ע' 115-107) "בהרב המנוח". נראה לי ששטר השליחות הוא משנת תר"ד (אפשר שכך רשום אצלו (מעל"ד או כיו"ב), ובטעות הוסיפו בו "י" וכתבו שהוא משנת "תרי"ד"). שהה שנתיים בשליחותו וחזר בקיץ תר"ו.

עהמלבד האמור לעיל, נראה להוכיח מסגנון השטר הזה, שנכתב לערך בשנת תר"ד. כי בהמשך הדברים כותבים בו:

עוההכרח של ידידנו הנז' לצאת החוצה לכתת רגליו על פתחי נדיבים כי מטה ידו מאד, מסיבות שונות אשר חלפו ועברו עליו בשנים הללו, שנות ראינו רעה בעו"ה, גם כי בנו שי' הגיע לפרק נשואין".

עזלהלן בפרק הבא יובא ממפקד תקצ"ט, שבנו הגדול היה בשנת תקצ"ט בן י"ג.

עחבאותה תקופה היו רגילים לינשא בגיל צעיר, וכשכותבים "בנו שי' הגיע לפרק נשואין", מסתבר שהיה אז לערך בן י"ח לחופה, והיינו בשנת תר"ד.

עטהעובדה שבשנת תר"ו היה בשד"רות חברון בחו"ל ידועה לנו מתוך אגרת שכתב משקלאב אל ד"ר אליעזר הלוי (מזכירו של ר' משה מונטיפיורי), בערב פסח תר"ו, שפרסמה ר' אברהם שישא ב"כרם חב"ד" גליון 2 ע' 130-129. בה מודיעו:

פנימצאתי כאן ק' שקלאב לשליח הכולל מכללינו הי"ו. שלחתי בחודש כסליו העבר דרך ווילנא ליד השר הי"ו [מונטיפיורי] סך ששה מאות רו"כ שעולים ערך שני מאות גינעס שיגיעו לדמשק [ע"מ להעבירם לחברון].. נסיעתי לביתי לחזרה לחטול"ש [לחיים טובים ולשלום] יהי' אי"ה תיכף אחר חג הפסח.

פאלמדנו מכאן שכבר לפני חודש כסלו תר"ו הספיק לאסוף את הסכום הזה ולשלחו לחברון ע"י השר משה מונטיפיורי, ועדיין לא ידענו כמה שנים שהה בשליחות זו.

פבאמנם בחודש שבט תר"ג מצאנוהו נוסע מחברון לירושלים כמורשה של כולל חב"ד לדון עם שני כוללות שבירושלים ועם השד"ר ר' משה יפה (שטר ההרשאה מועתק לעיל אצל שד"רות ר' משה הנ"ל). א"כ ניתן להניח שבשנת תר"ד נכתב שטר השד"רות לר' יוסף יהודה ליב משיוף, שבה שהה שתי שנים - עד אחר חג הפסח תר"ו.

פגנתעכב כאן על ביטוי אחד בכתב השד"רות הזה: "אשר נבחר מאתנו להביא את כסף התרומה כנהוג, וגם לעורר לבב אחינו ב"י על רוב התלאה". שני דברים נפרדים שנויים כאן: מלבד עבודת השד"ר "לעורר לבב אחינו" נמסרה לו גם השליחות "להביא את כסף התרומה", שכבר נאסף בחו"ל, ע"י הגבאים שמינה כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" - כדלקמן פט"ז (ולפנ"ז ע"י כ"ק אדמו"ר האמצעי - כדלעיל פ"ח-ט).

פדעל נסיעת מנהלי הכולל אל כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" ראה לקמן פט"ז. על שד"רות תר"ז לארה"ב - לקמן פי"ב. על שד"רות ר' שניאור זלמן מנדלוביץ בשנת תרי"ב לארצות המזרח - לקמן פט"ו. על שד"רות תרי"ז - לקמן פ".. ועל שד"רות שיל"א בשנים הבאות - לקמן פ"..