History of Chabad in the Holy Land·Chapter 12: Support from the Amsterdam Officials and Treasurersתולדות חב״ד בארץ הקודש·פרק יב. תמיכת הפקידים והאמרכלים מאמשטרדם

אפתיחה
רבות כבר סופר בפרקים האחרונים על תמיכתו של ועד הפקידים והאמרכלים מאמשטרדם בישוב אה"ק ועל תמיכתו ב"כולל חב"ד". השם הרשמי של החברה היה "חברת תרומת הקודש" אלא שהיא ידועה יותר בשם "הפקידים והאמרכלים מאמשטרדם" [הפקוא"מ]. כל הגבאים שבארבע הארצות הולנד אשכנז צרפת ואנגליה היו שולחים להם את תרומותיהם והם היו שולחים ומחלקים את המעות בין כל הכוללות שבאה"ק.

בראשי החברה הרבו להתכתב עם ראשי הכוללות ועם הגבאים שבכל עיר. מכל האגרות שכתבו השאירו אצלם העתק, בפנקסי אגרות מיוחדים, שנשתמרו ונמצאים כיום ב-15 כרכים גדולים בספריית יד יצחק בן צבי.

גשלשת הכרכים הראשונים, שבהם אגרות השנים תקפ"ו-תקפ"ט, נדפסו בין השנים תשכ"ה-תשל"ט, בסדרת "אגרות הפקידים והאמרכלים מאמשטרדם", והכרכים האחרים עדיין מחכים לגואל.

דמתוך שאר הכרכים פרסם ר' בצלאל שי' לנדוי ב"כרם החסידות" (ח"ב ניסן תשמ"ה ע'רנב-ז) חמש אגרות שנכתבו לראשי עדת חב"ד בחברון.

הבחורף תשל"א עבר ר' שמואל שי' שניאורסאהן על כמה מכרכים אלו ורשם ציונים לאגרות השייכות לעדת חב"ד שבחברון. נעזרתי ברשימותיו, לסקור בהן את תמיכת הפקוא"מ בישוב החב"די בחברון.

ורוב המכתבים הקשורים לעדת חב"ד שבחברון, שבפנקסים הללו, הנן בקשר לחלוקה הכללית לארבעה הכוללות שבאה"ק: כולל הספרדים, כולל הפרושים, כולל החסידים וכולל חב"ד. המעות היו נשלחים ע"י הפקוא"מ ארבע פעמים בשנה, בד"כ דרך בירות. באגרות האלו באות חשבונות החלוקה. אישור קבלת משלוח המעות וכיו"ב.

זלעיל פ"ז נתבארו פרטי חלוקת המעות בין ארבעת הכוללים שבאה"ק. כל המעות שנאספו ע"י הפקוא"מ היו נחלקים ל-168 חלקים וכל כולל היה מקבל מספר מסוים של חלקי 168 אלו. חלק כוללות האשכנזים התחלק ל-101 חלקים שוים, שמהם קיבל "כולל חב"ד" 9 חלקים.

חסדרי החלוקה האלו נמשכו עד אדר תקצ"ו, שאז ערערו עליו אנשי הו"ד [הולנד ודייטשלאנד], שיסדו בינתיים כולל נפרד [חמישי] באה"ק. מספרם של העולים מהולנד ואשכנז היה קטן, אולם מאחר שרוב הכספים שאספו גבאי הפקוא"מ באו מארצות מוצאם ראו עצמם רשאים לדרוש יותר משהגיע להם לפי מספר הנפשות (ראה שלוחי א"י ע' 793).

טהיו כמה ד"ת, אלו מחייבים ואלו מזכים. הסכסוך נמשך עד תר"ח. הפקוא"מ דנים בזה בכמה אגרות (ראה שלוחי א"י ע' 796-793), ומה שקשור לענינינו הוא הדו"ד שהי' בזה בין "כולל חב"ד" ל"כולל הו"ד", שגם בזה דנים בכמה אגרות (ראה כרם החסידות ע' רנג. אגרות פקוא"מ פנקס 11 ע' 60-57. 409-387.

י440-430). ומסכמים הפקוא"מ את התוצאות בשטר פשר משנת תר"י (שלוחי א"י ע' 795):

יאמן תקפ"ה לפ"ק ואילך [נתחלק] כל הנכנס ובא לידינו סתם לשם ארץ ישראל ת"ו בין כל הכוללים הנז"ל [כוללי הספרדים, פרושים חסידים וחב"ד הי"ו בארבעת ערי הקדש] בארבעת ערי הקדש ת"ו. ואחרי העיר ה' גם.. מבני מדינות האללאנד ודייטשלאנד הי"ו לעלות לשבת באה"ק ת"ו, גם מהם לא מנענו הטוב הזה, ולמן תקצ"ז לפ"ק ואילך גם להם ניתן יד ושם בין הכוללים הנז"ל.. ומזמן לזמן נשתנה סדר החלוקה לטובת אנשי הו"ד.. עד שנת תר"ט לפ"ק שעברה, כי למן אז והלאה הושם לחק כי זה יהי' סדר החלוקה: כל הנשאר מפרי קבוצתנו אחרי נכוי ההוצאות, יחולק במאה ושמונה וששים חלקים, מהם יקבלו כוללות הספרדים הי"ו..

יב67/168, ומאותן 101/168 הנשארים יקבלו אנשי הו"ד הי"ו באה"ק ת"ו השליש, וב' שלישים הנותרים יחולקו במאה ואחד חלקים, מהם יקבלו..

יגכו' חסידי חב"ד הי"ו בעה"ק חברון ת"ו 9/101.. וזה סדר החלוקה עד היום.

ידוהיינו שחלק "כולל חב"ד" ביחס לשאר כוללות האשכנזים לא השתנה מאז פשרת תקפ"ט, דלעיל פ"ו, שחב"ד מקבלת 9 חלקי 101, אלא שכאן היה זה לאחר שהורד שליש מהסכום הכללי עבור כולל הו"ד הנוסד מחדש.

טותמיכה לבניית מקוה בחברון
כל הנ"ל היא החלוקה הכללית של המעות שנאספו על ידם בארבע מדינות אלו.

טזאמנם מזמן לזמן הצליחו להשיג תרומות למטרות מיוחדות, שגם בזה גדלה עזרתם לישוב החב"די שבחברון.

יזלדוגמה - כמה זמן נמשך הדיון בדבר בניית בית טבילה בחברון. בשנת תר"ז תרם הנגיד ר' אשר ב"ר שמשון מלונדון, ע"י הפקוא"מ, סכום אלף גרוש לבניית בית הטבילה. היו קשיים בהשגם מקום לבניית המקוה וביקשו רשום להחליף את הסכום הנשלח למטרה אחרת. בט"ו אלול תר"ז משיבים על כך ראשי הפקוא"מ לממוני "כולל חב"ד" (כרם החסידות ח"ב, ניסן תשמ"ה, ע' רנד):

יחמהודענא בזה ששלחנו מכתבם להגביר סי' אבר"ש היו לידו אל נכון, ובמכתבו אלינו שם משטרו עלינו להודיע לרומע"ל שאחרי ראה מגי"ה [מגלילת ידם הרמה] שלא עלה בידם לבנות בית הטבילה כאשר חשב בתחלה, אין דעתם נוטה לתת הסף אלף גרוש לא לגמ"ח ולא לבקור חולים, כי אם שרומכ"ת נ"י יתנו הסף הנז' אלינו לחזרה, ואנחנו נעמידהו בכולל אחר לקרן קיימת עושה פירות, והפירות לשמן למאור בבהכ"נ שלהם. והנה לא רצינו לעשות מעשה, לכתוב כולל שיקבל הסף הנז' מהם, עדי נקבל תשובת רומכ"ת נ"י על זה. הנה כי כן עינינו מיחלות לתש"ה [לתשובתם הרמה] על פתגם דנא במוקדם.

יטבסופו של דבר נמצא המקום המיועד לבניית המקוה, ובח' ניסן תר"ח כותבים שוב הפקוא"מ לממוני כולל חב"ד (אגרות הפקוא"מ, פנקס 11 ע' 289. קטעים אף ב"כרם החסידות שם ע' ריד):

כהגיענו לנכון גי"ה מן ב' כסלו שעבר ומן ט' א"ר שעבר ונהנינו לראות מדברות האחרונות שחפצם הצליח ה' בידם ומצאו מקום מוכשר לבית הטבילה. וחשנו ולא התמהמהנו לבשר כזאת להגביר סי' אשר ב"ר שמעון הי"ו בלונדון, וגם שלחנו לו מכתבם. והנה שלח לנו לצרך מה שיצטרך עוד יותר.. חמש מאות וחמשים גרוש שיעלה באומד להסך הנ"ל. וגם רצוף בזה מכתב מהגביר הנ"ל שקבלנו עם צרור כספו לקיים בו מצות שילוח לרומעכ"ת נ"י, כי נהנינו להתבשר מגי"ה להשיב מערת עתניאל בן קנז ותלמידיו נ"ע למקנה, הוציאוה מתחת ידי זרים משלו בו, יהי ד' אתם להוציא מחשבתם מהכח אל הועל לתקנו להדרו ולפארו וד' ישלם פעלם.

כאובקשר לסיוע נוסף מודיעים:

כבצר לנו כי אין מקום אתנו לעשותו, לעורר לבב המתנדברים בעם. הלא תדעו הלא תשמעו כי נהיתה שמע ושערוריה בקרב כל הארץ מסיבת פגעי הזמן ומסיבותיו, וכמעט נשבר כל מטה לחמם, ובתים גדולים מצדיקים רבים וכן שלמים, נשברו מחמת הפסד רב שהיה להם, ואין הזמן גורם לבקש עוד נדבות נוספות על הישנים, והלואי שלא תתמעט ההכנסה הנהוגה.

כגזאת היא דוגמה אחת של תמיכה למטרה מיוחדת. דוגמה נוספת נזכרת באגרת שכתב ד"ר אליעזר הלוי מחברון בט"ו מנ"א תקצ"ח (מבשרת ציון, תבוב תר"ז, א' צז):

כדלעת תפלת המנחה הראוני מנורת כסף נאוה תלויה לפני ארון הקדש.

כהקראתי את הדברים החרותים עליה, והנה היא נדבת ר' אשר שמשון מלונדון, איש נדיב ליושבי ארץ ישראל מעודו.

כולא נזכר כאן הקשר לפקוא"מ, אמנם ביום ח"י אלול תקצ"ב (כרם החסידות ח"ב, ניסן תשמ"ה, ע' רנב) כותב ר' צבי הירש לעהרין, העומד בראש הפקוא"מ, לראשי עדת חב"ד בחברון, על נדבה מיוחדת שהשיג ר' אשר הנ"ל לקניית שמן הנצרך להדלקה. ניתן לשער שיש קשר בין שני התרומות האלו, שבאו ע"י אותו אדם באותו פרק זמן לשני מטרות הקשורות זה לזה:

כזועתה נביא מן החדש, להודיעם דבר טוב אשר עשתה לשם כוללם הגבירה מ' מינדל תחי' בת יהודא ע"ה בלונדון ע"י השתדלות הגביר הידוע ר' אשר ב"ר שמשון יצ"ו.. נסעתי לעיר לונדון לטובת א"י בקיץ הלז, והרביתי שלום עם הגביר הנ"ל.. מסר לי הגביר הנ"ל מה שהקדישה הגבירה תי' לקרן קימת בכוללם סך חמשה ועשרים לי"ש.. ובמחיר הפירות ידליקו הנרות הצריכים בבהכ"נ ובביהמ"ד דכוללם תמן, דהיינו שיקנו במחיר הנ"ל שמן הנצרך להדלקה.

כחרבות היו תרומות מיוחדות כאלה, שבאו באמצעות הפקוא"מ במשך כל שנות קיומה של עדת חב"ד בחברון. ראה אגרות הפקוא"מ לראשי כולל חב"ד שבחברון, בין השנים תקצ"ב-תרכ"ו, שנתפרסמו ב"כרם החסידות" שם ע' רנב-ז. וראה גם לקמן פרק.. על תמיכתה בישיבת "מגן אבות" שיסדו, בשנים תרמ"ט-נ. ובארכיון שיל"א נמצאת אגרת שכתבו לו "פקידי ואמרכלי ערי הקדש ת"ו מע"ת אמשטרדם יע"א":

כטחלותנו היא בזה את פני רומכ"ת נ"י לקבוע שיעורא דרבנן בששי לחדש שבט הבע"ל לנר"ן הרב מו"ה יוסף ב"ר מנחם הנולד מן יטכא זצללה"ה וגם לרבות לבחור בטובו ארבעה ת"ח מתוך כוללות האשכנזים הי"ו במח"ת[?] ולהעמידם על משמרת השיעור הנ"ל, ובהיות נכון לבנו בטוח כי יאות לנו רומכ"ת נ"י לדבר הזה נגיע לו בעזה"י בדואר הסמוך את הקבוע לעומתו גם בעד ארבעה הת"ח אשר בחר וקרב אל הלמוד הנז'.

לחברת תרומת הקודש שבארה"ב והשד"רות לארה"ב
בראשית תקצ"ג יסדו גם בארה"ב "חברת תרומת הקדש" (ראה שלוחי א"י ע' 184; 769). במטרה דומה לחברה זו שבאמשטרדם, שדרכם היו מעבירים לא"י את כספי תמיכתם. גם הם ניסו למנוע שד"רים מיוחדים שבאו מאה"ק לסובב בעיירות, אך לא תמיד הצליחו בזה ולכן כתבו לפקוא"מ שאלו ששולחים לארה"ב משולחים מיוחדים לא יקבלו מחלקם, שהם אוספים ושולחים ע"י הפקוא"מ.

לאבס' "שלוחי א"י" ע' 692 מסופר על השד"ר ר' יחיאל כהן שנסע בשד"רות חברון לארה"ב בשנת תר"ז. לא נזכר כאן אם השד"ר הזה נסע מטעם העדה הספרדית או מעדת חב"ד שבחברון, אמנם באגרת הפקוא"מ לראשי "כולל חב"ד", מט"ו אלול תר"ז (כרם החסידות ע' רנד):

לבהודיענו הגביר הנז' [ר' אשר ב"ר שמשון מלונדון] שזה מקרוב היה בלונדון ר' יחיאל כהן שי' שנשלח מתמן לאמעריקא, וסיפר להגביר הנז' שהוא שליח משני הכוללים בעה"ק הנז' ת"ו, הן מספרדים הי"ו והן מאשכנזים הי"ו, ויש לו כתב שליחות משתיהם.. נכספה נפשנו לדעת האמת לאמתו, כיצד קבץ השליח הנז' וכמה קבלו כו' חב"ד הי"ו מזה.

לגשוב נשלח השד"ר הנ"ל לארה"ב בשנת תר"ט, והפעם מטעם ביהכ"נ "בית אל" של המקובלים בירושלים (שלוחי א"י ע' 693); אמנם נראה שגם בשליחות זו היה קשור "כולל חב"ד", שבכ"ה תמוז תרי"א כותבים אליהם הפקוא"מ (פנקס 11 ע' 503):

לדקבלנו איזה פעמים כסף הקדשים מק"ק נויאיארק יע"א, אכן בצו לצו שלא לתת ממעותיהם אף פרוטה א' לעיה"ק חברון ת"ו מפני ששלוחם ר' יחיאל הכהן הי"ו הי' סובב הולך במדינת אמיריקא זה זמן כביר והן גם עתה כו'.

להועוד דנים בזה באגרת כ"ח תשרי תרי"ב (פנקס 11 ע' 531).

לואגרות כולל חב"ד לפקוא"מ
מזמן לזמן היו הפקוא"מ מדפיסים גליונות מיוחדים לעורר את התורמים לתרומה גדולה יותר מחמת צוק העתים. הם היו מדפיסים קטעי אגרות מראשי הכוללות שבאה"ק שבהן מתארים את המצב הקשה ומבקשים עזרה. בפרק הקודם נעתקה אגרת ראשי כולל חב"ד שכתבו להם לאחר הפרעות ורעידת האדמה בקיץ תקצ"ד, מתוך הכרוז שהדפיסו הפקוא"מ. גם בשנת תר"ו הדפיסו כרוז שבו מועתקת בין השאר גם אגרת שקבלו מראשי כולל חב"ד שבאה"ק ("ירושלים" שנה ב, ירושלים תש"ט, ע' פו. טופס נוסף בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי):

לזמדי דברנו מצאנו חובה עלינו להגיד צערנו ותשוח עלינו נפשנו, כי הרעב כבד מאד בכל ארץ הקדושה תוב"ב, וביותר פה עה"ק ת"ו, אשר אי אפשר להביא לכאן תבואות ממקומות אחרים מפני המלחמה כידוע בוודאי מענין המלחמה שבין האחים שרי העיר זה קרוב לשנה, ונלאינו נשוא לכלכל לחם לפי הטף גם בצמצום גדול, וגדולה מאד צעקת עניים ואנקת אביונים לככר לחם, ועוללים שאלו לחם ואין בעוה"ר, אי לזאת אשרי משכיל את דל לעורר לבב נדיבי אחינו בני ישראל לטכס עצה להחיותנו ברעב ולוקח נפשות חכם, ובטחנו שיתן מקום לדברינו אלה הנכתבים בדמע ומצפים לישועה.

לחפעה"ק חברון ת"ו י"ג שבט <3R>וירם קרן

לטלעמו לפ"ק.

מוכך גם בשנים המאוחרות יותר, נדפס כרוז דומה ב"המגיד" (ט"ו אד"ר תר"ל, הוספה ע' 5), מחודש טבת תר"ל, וחתומים עליו חכמי חברון הספרדים והאשכנזים מעדת חב"ד.