History of Chabad in the Holy Land·Chapter 13: Figures and Familiesתולדות חב״ד בארץ הקודש·פרק יג. אישים ומשפחות

אר' שמעון שמרלינג
כבר סופר לעיל פ"ו בארוכה איך שר' שמעון שמרלינג היה ממייסדי הישוב החב"די בחברון והוא אף היה השד"ר הראשון שלה, שנסע לרוסיה במיוחד למטרה זו.

בהוא חתום על שטר מכירת ד' אמות בחברון משנת תקפ"ב (לעיל פ"ו). על ההסכם שבין שתי העדות בשנת תק"צ (לעיל פ"י). על האגרת אל כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" בשנת תקצ"א ובשנת תקצ"ד (מגדל עז ע' תקיט-כא) ועל כתב השד"רות של ר' נתן עמרם בשנת תקצ"ד (לעיל פי"א).

גבין השנים תקצ"ד-תקצ"ט נפטר ובמפקד מונטיפיורי משנת תקצ"ט נזכרת אלמנתו שרה, בת 53, שעלתה משקלאב לאה"ק בשנת תקפ"א. מותר לשער שהיא עלתה לאה"ק יחד עם בעלה, לפני או לאחרי שנת תקפ"א, והתאריכים שבמפקדים אינם מדויקים.

דבס' חיים ש. שמרלינג (תדהר, ת"א תש"ו, ע' 14-11) ובס' תולדות משפחת הרב מלאדי (ע' 60) מסופר בארוכה אשר כ"ק אדמו"ר האמצעי שלחו בתשרי תקפ"ג ליסד את הישוב החב"די בחברון, אשר בנו ר' משה היה משודך עם הבחורה חנה דבורה והורה לו כ"ק אדמו"ר האמצעי שיסע בדרך לאה"ק דרך העיר ששם גרה הכלה, לא ירך מהעגלה אלא ישאל אם הנערה מוכנה לנסוע אתם לאה"ק, ואז לסדר מיד החתונה ולקחת אותה אתם. וכן היה. אמנם לעיל שם הובא מכמה מקורות, שכבר לפני זה היה באה"ק, ואשר בקיץ תקפ"א יצא בשד"רות חברון לליובאוויטש, בקשר ליסוד הישוב החב"די בחברון.

הגם מתוך מפקדי מונטיפיורי נראה שעלו לפני תקפ"ג:

ור' משה שמערלינג הנ"ל רשום במפקד תקצ"ט שהוא בן לב ועלה לאה"ק בשנת תקפ"א. בנו יוסף יהודא הוא בן ח"י וכבר נשוי ויש לו ילד בשם חיים יצחק בן שנה אחת. ועוד בן יש לר' משה בשם חיים בן טו. א"כ נולד בנו יוסף יהודה בשנת תקפ"א, בשנת עלייתם לאה"ק. גם במפקד תרכ"ו רשום שהוא נולד בשנת תקפ"א אבל במפקד תרט"ו רשום שהוא נולד בשנת תק"פ ובמפקד תרל"ה שנולד בשנת תקע"ז.

זהשנים אמנם אינן מתאימות, אך בכולן נרשם שהוא נולד בחברון. קשה להסיק מסקנה מתוך המפקדים האלו, אך הכי מסתבר מתוכן הוא שההורים עלו לערך בשנת תקפ"א וסמוך לעלייתם נולד הבן יוסף יהודה.

חר' משה הנ"ל היה אחד מהמורשים בחורף תר"ג ללכת לירושלים לדון מטעם עדת חב"ד בחברון (לעיל פ"ט). והוא חתום על שתים מהאגרות למונטיפיורי בקיץ תקצ"ט - בהוספת התואר "גבאי הכנסת" (לקמן פי"ז). על אגרת אליו בשנת ת"ר (לקמן שם). על כתב השד"רות לר' יוסף יהודא ליב משיוף לערך בשנת תר"ד (לעיל פ"ט). על אגרת לפקוא"מ בחורף תר"ד (לעיל פי"א) ובשנת תר"ו (לעיל פי"ב).

טבין שנת תר"ט-תרט"ו נפטר. במפקד תר"ט הוא רשום ת"ח-שד"ר. ובמפקד תרט"ו רשומה אלמנתו חנה דבורה.

יהנכד הראשון ר' יוסף יהודה נולד כאמור בשנת תקפ"א. הוא נקרא בכמה מקומות "יוסף יהודה בכור". חתום על האגרת לפקוא"מ תר"ד (לעיל פי"א) "נאמן הכולל". נפטר ב' אלול תרנ"ה בירושלים (אבני זכרון חי"ב. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 75).

יאהבן השני חיים שמואל עבר בשנת תרכ"ו לגור ביפו ויסד שם את הישוב החב"די. הוא נפטר ביפו כ' אד"ר תרנ"ד ונקבר בירושלים (ס' חיים ש. שמרלינג, תדהר, ת"א תש"ו. אבני זכרון, גראייבסקי, ירושלים תרצ"א. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 77-75).

יבר' ליב בעל היסורים
יחד עם ר' שמעון שמרלינג היה הוא בין מיסדי הישוב החב"די בחברון, כדלעיל פ"ו וכמסופר ב"שערי ירושלים" שער ד:

יגתחילת התיישבת[!] האשכנזי' הי' הרב החסיד המפורסם מו"ה ליב ז"ל מאנשי חב"ד, ונקרא ר' ליבלי מחברון וגם ר' ליב בעל יסורין. האיש הזה הי' גדול בתור' וירא אלקי' מרבי', ובסוף ימיו נסע לעה"ק צפת"ו ונפטר שמה זקן ושבע ימים. וצוה לפני מותו שכל מי שיהי' לו עת צרה ר"ל ישתטח על קברו ויעזרוהו. וכן עושי' עד היום.

ידתצלום מצבתו והעתקתה ב"כפר חב"ד" (גליון 263, יז מ"ח תשמ"ז, ע' 7):

טו"פ"נ הר"ר ליב מחברון בעל היסורים נפטר ט"ו חשון תקצ"ז ת'נ'צ'ב'ה'".

טזהר"ב שי' לנדוי ב"כרם החסידות" (ח"ב, ניסן תשמ"ה ע' רי בהערה) והרא"י שי' גורארי' ב"כפר חב"ד" (שם) קובעים, ללא כל אסמכתא, כי ר' ליב בעל היסורין הוא ר' ליב מטערקיש מאהילוב. יתירה מזו, ע"פ הסיפור המובא אצל הרא"י גו"א שם עולה כי בשעת פטירתו - בשנת תקצ"ז - עלו שנותיו בהרבה על מאה שנה, וזאת לא שמענו. ב"בית רבי" (ע' 144) כותב פרטים רבים על ר' ליב מטערקיש ממוהילוב, ואינו מזכיר כלל מענין עלייתו לאה"ק, ומהיכן נודע הדבר לאותם כותבים? מ. שפירא ב"ותיקין" (ע' 88 הע' 77) כותב "על פי שותפות השם, הרי האדם היחידי שאפשר לזהותו על ר' ליבלי, הוא ר' יהודה ליב בן זאב וולף סענדער (סענער)". וטעות היא בידו; שמו אינו סענדער, ותיבת "סענער" משמעותה שהוא מהעיר סענא. ואיך שיהיה, אין הוא ר' ליב בעל היסורים שנפטר בט"ו חשון תקצ"ז, ואילו ר' ליב סענער חי לפחות עד שנת תר"ד, שאז מצאנוהו חתום באגרת לפקוא"מ (לעיל פי"א).

יזבבואנו לזהות את ר' ליב בעל היסורים בין האנשים הידועים לנו, עלינו לחפש דמות המתאימה לנתונים הבאים: א) מאנשי חב"ד. ב) היה גר בחברון. ג) שמו ר' ליב. ד) שמו אינו מופיע במפקד מוטיפיורי של שנת תקצ"ט (שהרי ר' ליב דנן נפטר בשנת תקצ"ז).

יחמצינו שני שמות העונים לדרישות הללו: א) "יהודא ליב בא"א אברהם יהושע העשל" החתום בין ממוני חב"ד שבחברון על כתב שד"רות משנת תקפ"ז (לעיל פ"ז).

יטב) "הרב ר' ליב מבעלז" הנזכר באגרת ר' משה מייזליש משנת תקפ"ג (דלעיל פ"ו). יתכן ששנים אלו אינם אלא אחד, ושהוא הוא "ר' ליב בעל היסורים" - אך ראיה לדבר אין.

כר' ליב מבעלז הנ"ל נזכר גם ב"אבני זכרון" חי"ב, שבכ"א אדר תרל"ט נפטר "בנימ[י]ן אבא ב"ר מאיר נכד הרה"ק ליב בעלזער".

כאר' ישראל יפה המדפיס מקאפוסט
עוד אחד מבין מייסדי הישוב בחברון, שנפטרי שנים אחדות לאח"ז, הוא ר' ישראל ב"ר יצחק יפה המדפיס מקאפוסט. על עלייתו בשנת תקפ"ג, על נסיעתו בשד"רות חברון לפני שנת תקפ"ז ועל פטירתו לפני שבט תקפ"ט כבר סופר לעיל פ"ט. לראשונה אנו פוגשים אותו כאחד מהחתומים על תקנות לאזניא בשנת תקנ"ו (אג"ק אדה"ז אגרת לא). על היחידות שלו אצל כ"ק אדמו"ר הזקן ומענה כ"ק אדמו"ר הזקן אליו בכתב, בהמשך ליחידות - באג"ק שלו אגרת פ ובמקורות והערות שם.

כבבנו ר' אפרים רשום במפקד תקצ"ט שהוא בן מד. שעלה מקאפוסט בשנת תקפ"ג.

כגשהוא נשוי ושבתו חנה היא בת ג' שנים. הוא היה ממונה ב"כולל חב"ד". בס' אגרות הפקוא"מ מאמ"ד תקפ"ט ע' 225 "מו"ה אפרים במוהר"ר ישראל יפה ממונה דכו' חב"ד שבעה"ק חברון ת"ו". חתום בכתבי השד"רות של שנת תקפ"ז (לעיל פ"ז). על אגרות קיץ תקצ"ט למונטיפיורי (לקמן פי"ז). על שטר הרשאה לריי"ל משיוף ולר"מ שמרלינג לדון בירושלים מטעם כולל חב"ד שבחברון, בשנת תר"ג (לעיל פ"ט). על כתב שד"רות לר' יוסף יהודא ליב משיוף לערך בשנת תר"ד (לעיל פ"ט). על אגרת לפקוא"מ בשנת תר"ד (לעיל פי"א) ובשנת תר"ו (לעיל פי"ב).

כדבין השנים תר"ו-ט נפטר ובמפקד תר"ט רשומה אלמנתו חאשי' ובניו. על המשך צאצאיו - לקמן פל"ב.

כהבנוסף לר' ישראל ב"ר יצחק המדפיס מקאפוסט היה עוד ר' ישראל יפה מקאפוסט בחברון, והמעניין הוא, שגם הוא היה מדפיס בקאפוסט ומראשוני העולים מחב"ד המתיישבים בחברון:

כובמפקד תקצ"ט רשום שהוא בן סד, שעלה לאה"ק בשנת תק"פ. במפקד תרט"ו רשומה אלמנתו גיסא.

כזהוא חתום על אגרת לכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" משנת תקצ"א (מגדל עז ע' תקיט) "ישראל יפה הקטן מקאפוסט". ועדיין לא ידענו מיהו. אמנם בכתב השד"רות לריי"ל משיוף, משנת תר"ד (לעיל פ"ט) הוא חותם "ישראל בלא"א המנוח א"ש פייווש יפה זללה"ה". מכאן נודע לנו שהוא המדפיס השני מקאפוסט, שהדפיס בשנת תקע"ו את שלחן ערוך אדה"ז, או"ח ח"א-ג "בדפוס האחים המשותפים המופלגים הנגידים מהור"ר יהודא נ"י ומו' ישראל נ"י בני המנוח מו' א"ש פייווש יפה זצללה"ה".

כחשני ר' ישראל יפה היו בקאפוסט. שניהם מדפיסים, שהדפיסו בין השאר את ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן. שניהם עלו לאה"ק והתיישבו בחברון. האחד, הוא הגדול, שיצא כשד"ר ונפטר לפני שבט תקפ"ט והשני חותם הקטן ונפטר לפני שנת תקט"ו.

כטועוד ר' ישראל יפה שלישי היה בחברון, שעלה, יחד עם אביו ר' מרדכי, בשנת תקצ"ג (לא מקאפוסט אלא משקלאוו).

לבמפקד תקצ"ט רשומים האב ר' מרדכי, בן נח, שעלה לאה"ק משקלאב בשנת תקצ"א, ובנו ר' ישראל, בן כה, שעלה משקלאב בשנת תקצ"ג, נשוי עם בן ובת.

לאר' מרדכי חתום על כתב השד"רות משנת תקצ"ד (שריד ופליט ע' 61). על שטר הרשאה לדון בירושלים משנת תר"ג (לעיל פ"ט) ועל אגרת לפקוא"מ משנת תר"ד (לעיל פי"א).

לבר' משה מייזליש
ר' משה מייזליש, מחבר ספר "שירת משה" על תרי"ג מצות, היה בין המתיישבים והממונים הראשונים ב"כולל חב"ד" בחברון, כדלעיל פ"ו.

לגבמפקד תקצ"ט רשום שהוא בן פ ועלה מווילנא לאה"ק בשנת תקע"ח, עם בנו ר' צבי שהוא בן מג, נשוי ויש לו בן ובת הסמוכים על שלחנו, ועוד בן ר' מרדכי שהוא נשוי, בן כ, ויש לו בן ובת. וכמו"כ רשום במפקד תרט"ו שבנו ר' צבי הנ"ל עלה בשנת תקע"ח. אמנם במכתבו של ר' משה משנת תקצ"ח (ציון ד, ירושלים תר"צ, ע' 42) כותב "והריני כ"ב שנה באה"ק" וא"כ עלה כבר בשנת תקע"ו.

לדבמשך שנים רבות היה נאמן הקהל בווילנא. בין השנים תקנ"ו-ח נתקרב לחב"ד ורדפוהו בשל כך בווילנא, עד שהוכרח לברוח מווילנא להיות נודד ללחם בין השנים תקס"א-ג (ראה אג"ק אדה"ז אגרת לב; מח, ובמקורות והערות שם ע' תלו; תמד-ה). בעת מלחמת נפוליון ריגל לטובת קיסר רוסיה, ונפגש בשל כך ב' פעמים עם נפוליון בעצמו (ראה שם אגרת סד, ובמקורות והערות שם ע' תנד-ה).

להאחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן היה מסור אל כ"ק בנו אדמו"ר האמצעי, שהרבה לכתוב לו, ומכנהו "אהובי ידידי חביבי כנפשי מנעורי איש נאמן רוח ונבון דבר", "ידידי נאמני עוז חיבתו בתוונא דליבאי", "ידידי נפשי עוז ונאמן לבבי" (ראה אג"ק שלו אגרות ח. י-יג).

לובין השנים תקע"ד-ה שאל אצל כ"ק אדמו"ר האמצעי אודות נסיעה להתיישב באה"ק, והשיב לו עצתו לא לנסוע (שם אגרת י) "ועכ"פ זה לא יעלה בדעתם שאתן מקופת הצדקה שלנו אפי' פ"א על הוצאות נסיעתם עד בואם לשם ויקבעו דירה בירושלים עה"ק, יהי' להם מעמד עד ערך חמשים אדומים לשניהם [הוא והרה"ג ר' ברוך מרדכי אבד"ק בברויסק] לא יותר בשום אופן".

לזבין השנים תקע"ו-ז הורה כ"ק אדמו"ר האמצעי לכמה מחסידיו לעלות לאה"ק ואז עלה גם ר' משה מייזליש והתיישב בצפת ובחורף תקפ"ג עבר לחברון (ראה לעיל פ"ו. מקורות והערות שם ע' תצא), והיה לאחר הממונים שבו, החותם על רוב כתבי הקהלה, שבין השנים תקפ"ז-תר"א:

לחהוא חתום על כתבי השד"רות של שנת תקפ"ז (לעיל פ"ז). על הסכם שתי העדות בשנת תק"צ (לעיל פ"י). על האגרת לכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" בשנת תקצ"א (מגדל עז ע' תקיט). על כתבי השד"רות של שנת תקצ"ד (לעיל פי"א. שריד ופליט ע' 62-61) ועל כתב השד"רות משנת תר"ד לערך (לעיל פ"ט).

לטברשימות יערי (ארכיון שלו בספרית ירושלים) מביא מ"מגנזי ירושלים" חכ"ב שהוא נפטר בחברון ביום כ"ד מנ"א תר"ט. ובס' חברון ע' 150 "כשהוא בן תשעים, בקירוב, ביום ו' עש"ק, פרשת ראה, תר"א". אך בשנת תר"א לא היה אלא בן שמונים ושתים, ואולי צ"ל תר"ט (הקביעות עש"ק פר' ראה אינה מתאימה לכ"ד מנ"א לא בשנת תר"א [כ"ו מנ"א] ולא בשנת תר"ט [כ"ט מנ"א]).

מבנו ר' צבי הירש הנ"ל חתום על האגרת לפקוא"מ משנת תר"ד (לעיל פי"א).

מאר' ליב חיטריק מסענא
גם הוא היה בין ממוני כולל חב"ד הראשונים וחתום על רוב כתבי הקהלה במשך השנים תקפ"ז-תר"ד.

מבבדרך כלל לא מזכיר בחתימתו את שם המשפחה "חיטריק", אבל צאצאיו רגילים לחתום בשם זה, ואותו בעמצו מצאתי נזכר בשם זה רק באגרת ר' משה מייזליש משנת תקפ"ג (לעיל פ"ט) "הרבני מ' ליב מסענע המכונה חיטריק הדר כהיום בחברון". גם נכדו ר' שמרי' שמואל מייזליש חותם באגרת משנת תרנ"ו "נאום שמרי' שמואל נכד הרב ר' ליב חיטריק זצ"ל".

מגבמפקד תקצ"ט רשום "ר' ליב סעניר", בן סד, עלה לאה"ק בשנת תרפ"א. ובנו ר' אברהם דוב רשום שהוא בן מב, הוא נשוי ויש לו ג' בנים. האב רשום במפקד תר"ט "ת"ח זקן" ובמפקד תרט"ו לא נזכר, א"כ נפטר בין השנים תר"ט-תרט"ו. הבן רשום במפקד תרט"ו כחבר ב"ד של הרש"מ חייקין ובמפקד תרכ"ו רשומה אלמנתו יכנא, א"כ נפטר בין תרט"ו לתרכ"ו.

מדר' ליב חתום על כתב השד"רות משנת תקפ"ז (לעיל פ"ז) "יהודא ליב בא"א מו"ה זאב וואלף זלה"ה נאמן מעה"ק חברון תוב"ב". על הסכם שתי העדות בשנת תק"צ (לעיל פ"י). על האגרת לכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" בשנים תקצ"א; תקצ"ד (מגדל עז ע' תקיט-תקכא). על כתבי השד"רות משנת תקצ"ד (לעיל פי"א. שריד ופליט ע' 63-61). על האגרות למונטיפיורי משנת תקצ"ט (לקמן פי"ז). על שטר הרשאה לדון בירושלים בשנת תר"ג (לעיל פ"ט). על אגרת לפקוא"מ בשנת תר"ד (לעיל פי"א) ועל כתב שד"רות משנת תר"ד לערך (לעיל פ"ט).

מההבן ר' אברהם דובער חתום על כתב השד"רות משנת תקצ"ד (שריד ופליט ע' 61). על כתב השד"רות משנת תר"ד לערך (לעיל פ"ט) ועל האגרת לפקוא"מ משנת תר"ד (לעיל פי"א).

מור' יוסף יהודה ליב משיוף
בס' 'תולדות משפחת הרב מלאדי' ע' 44 כותב בקשר לר' משה משקלוב:

מזהאגדה מספרת: כי בשעה שרצה לעלות ארצה בתקופת עלית ההחסידים בשנת תקל"ח בערך התיעץ עם חבריו החסידים ותשובתם היתה: כי מכיון שהעליה לא"י היא רק למות בה, והוא עודנו בגיל בינוני ויש לו עוד לחיות כשלשים שנה כפי שיש לקוות, - הרי אין לו למהר בזה. אחר-כך שאל ר' משה בעצת כ"ק אדמו"ר רבנו הזקן בעל התניא, וכפי שמוסרים היתה תשובתו של כ"ק אדמו"ר: "יפים שלשים יום בארץ-ישראל משלשים שנה בחוץ לארץ". וכך היה - ר' משה עלה וחי בארץ (בטבריה) רק 30 יום מאמצע אלול עד לימים שבין יוה"כ לסכות.

מחעל בנו ר' חיים משיוף כותב שם ע' 50:

מטהר' חיים שו"ב משיוף (השו"ב הראשון לעדת האשכנזים בעיה"ק ירושלם (תו"ב) בא לאה"ק בעליה הראשונה יחד עם אביו, בשנת תקל"ח בערך. נפטר בירושלם ר"ח תמוז תקצ"א.

נועל נכדו ר' יוסף יהודא ליב משיוף כותב שם ע' 60: הר' יוסף יהודא ליב משיוף שנקרא "יושע החברוני". אשתו מרת גיטל בת אידלא ואפרים יצחק אפשטין.

נאעל הדברים האלו חוזר שם (ע' 71) בקשר לבתו מרת שמקא אשת ר' מרדכי דובער סלונים:

נבהיא היתה ילידת הארץ בת הר' יוסף יהודא ליב משיוף שנקרא "יושע-החברוני" יליד הארץ, בן הר"ר חיים שו"ב (השו"ב הראשון לעדת האשכנזים בירושלם) שבא לאה"ק בהיותו קטן יחד עם אביו הר' משה משקלוב בשנת תקל"ח בערך.

נגאיני יודע עד כמה אפשר לסמוך על האגדה הנ"ל, בקשר לר' משה משקלאב.

נדהוראת כ"ק אדמו"ר הזקן המובאת בה "יפים שלושים יום בא"י משלשים שנה בחו"ל" נראית מוזרה ותמוהה. גם שאר הפרטים שבסיפור הזה נראים מפוקפקים. אפילו שם העיר "טבריה" לא נראה מדויק, שהרי בתחלת בוא החסידים לארה"ק, באלול תקל"ז, התיישבו בצפת ולא בטבריה, ורק כעבור שלוש וחצי שנים, בשנת תקמ"א, עבר חלק מהם לטבריה, כדלעיל פ"א.

נהאך בנוסף לכל זאת נראה לי, שאף אם התרחש אי פעם מאורע כזה, לא היה מעשה זה בזקנו של ר' יוסף יהודה ליב משיוף הנ"ל. יתירה מזו נראה לי, שר' יוסף יהודה ליב משיוף אף לא היה בנו של ר' חיים ב"ר משה הנ"ל - השו"ב הראשון לעדת האשכנזים בירושלים, שהרי:

נוא) במפקד מונטיפיורי משנת תקצ"ט מופיע: ר' יוסף יהודה בהר"ר חיים.

נזמולדתו: שקלאוו. שנותיו: לג. בא לאה"ק: [תק"]צ. מעשיו: תורה וע'. נשוי.

נחילדיו וגיליהם: יעקב - יג. טויבא - ח. רבקה - ו. חיים יצחק - ב. סימע - א' חוד'.

נטאין כל ספק בדבר, שר' יוסף יהודה זה הוא ר' יוסף יהודה ליב משיוף, ששמות בניו וגיליהם מתאימים לידוע לנו ממקורות אחרים: ר' יעקב זבולון משיוף מסופר עליו בס' 'תולדות משפחת הרב מלאדי' ע' 75 שנפטר בשנת תרכ"ח בן 42 - א"כ היה בשנת תקצ"ט בן י"ג. גם מסופר שם על הבנות מרת טויבא טויסטר מטבריה, מרת רבקה פונדמינסקי ומרת סימע [היא שמקא הנ"ל] סלונים.

סכיון שמפורש במפקד שהוא עלה משקלאב לאה"ק בשנת תק"צ א"כ אין הוא בנו של ר' חיים משיוף שעלה לאה"ק בשנת תקל"ח, ושימש כשו"ב בירושלים.

סאב) בקשר לר' חיים הנ"ל כותב לעיל שהוא השו"ב הראשון לאשכנזים בירושלים. נראה שהמקור הוא ב'תולדות חכמי ירושלים' ח"ג ע' 178, שם מעתיק מפנקס הח"ק "הרב ר' חיים ב"ר משה משקלאב, השוחט הראשון לעדת האשכנזים". גם הלשון הזה מורה שלא מדובר כאן באחד שעלה לפני 61 שנה משקלאב לטבריה, בתור ילד. הרי לנו א"כ שגם ר' יוסף יהודה ליב משיוף וגם ר' חיים שו"ב בירושלים, שניהם עלו לארה"ק משקלאב, זמן רב אחר תקל"ח.

סבג) לעיל פ"ט נדפס צילום כתב שד"רות אל "כבוד מוהר"ר יוסף יהודא ליב בהרב המנוח מו"ה חיים ז"ל" וחתומים אליו 14 ממוני ומנהלי ויח"ס מעדת חב"ד בחברון.

סגבכתב השליחות כותבים עליו שאביו הוא "מתושבי ק"ק שקלאב.. אביו ומשפחתו ידועים ומפורסמי' שהיו עשירים ורוזני ארץ". כל הפרטים האלו אינם מתאימים לר' חיים הנ"ל, שהיה שו"ב בירושלים ושם נפטר, ולא מה"עשירים ורוזני ארץ" בשקלאב; אע"פ שגם הוא מוצאו משקלאב. ויתירה מזו, גם לאחר פטירת אביו הנ"ל נשארו בני המשפחה בשקלאב. לחג הפסח תר"ו נסע ריי"ל לשקלאב לבלות בחוג בני המשפחה, כדלעיל פ"ט. יוצא לנו א"כ שר' חיים השו"ב בירושלים לא היה כלל אביו של ר' יוסף יהודה ליב משיוף.

סדד) גם מלבד זאת אפשר להוכיח, שר' חיים שו"ב הנ"ל לא היה כלל אביו של ר' יוסף יהודה ליב משיוף:

סהכבר הובא לעיל מס' 'תולדות משפחת הרב מלאדי' שתאריך פטירת ר' חיים הנ"ל הוא ר"ח תמוז תקצ"א. תאריך זה משובש. המקור הוא כנראה מ"תולדות חכמי ירושלים" ח"ג ע' 178, שם: "כפי ההעתק מפנקס ח"ק גחש"א שנמצא עוד בידם":

סו"הרב ר' חיים ב"ר משה משקלאב, השוחט הראשון לעדת האשכנזים, ר"ח תמוז תקצ"ט".

סזב'כרם חב"ד' גליון 2 ע' 116-104 מובאים ששה מכתבים מראשי עדת חב"ד בחברון אל השר משה מונטיפיורי. כולם נכתבו בקיץ תקצ"ט. בכולם חותם, בין ראשי העדה, גם "יוסף יהודה ליב בהמנוח הרב מ' חיים זצללה"ה".

סחתאריכו של המכתב הראשון שבהם הוא כח סיון תקצ"ט, וגם בו חותם "בהמנוח הרב מ' חיים זצללה"ה" - יומיים לפני פטירת ר' חיים שו"ב האשכנזים בירושלים הנ"ל! כיון שכל סמיכתינו, בין באגדה הנ"ל, ובין בעובדה שר' יושע החברוני משיוף הוא בנו של ר' חיים השו"ב מירושלים, היא רק על מ"ש בס' 'תולדות משפכת הרב מלאדי', שנכתב יותר ממאה שנים לאח"ז, מבלי להביא כל מקור לדבריו (והרי במובא לעיל מפנקס הח"ק בירושלים לא נזכר כלל שר' חיים משקלאב שם משפחתו 'משיוף'), מחובתינו לברר תחלה את מקורה של אגדה זו:

סטברשימות יערי, שבארכיון שלו שבספריית ירושלים, כותב בקשר לר' יוסף יהודה ליב משיוף:

ענכדו, שמואל משהיוף, במאמרו "שבעה דורות בארץ-ישראל", ב"הארץ" מיום [..] אב תרצ"ז, כותב שנולד בחברון, ושאביו ר' חיים עלה עם אביו ר' משה משקלוב לא"י בשנת תקל"ח, אבי-אביו ר' משה נפטר בטבריה וחי בה רק חודש ימים ונפטר, והיה כבן 40 [בעל]ותו. ר' חיים נשאר בטבריה, ואח"כ בהשפעת האדמו"ר האמצעי עבר לחברון. עתון הארץ לא היה למראה עיני, אמנם המועתק ממנו ע"י יערי, בודאי שאינו תואם את המציאות, כאמור לעיל. וגם יערי עצמו מעיר על פרט אחד שבו "ואין זה נכון". וא"כ נפל לנו כל המקור לאגדה זו. ואם יש בה משהו מהמציאות - לא ידענו מהו. את הסיפור עם ר' משה משקלוב חזר ר' שמואל משיוף וסיפרו בפירוט ובהרחבה - פעמיים בזקנותו: א) בספר 'חברון' (ירושלים תש"ל) ע' 157-155. ב) במוצש"ק יתרו אור לכ"ה בשבט תשל"ג, בראיון לשדורי ישראל, והתפרסם בבטאון איגוד צאצאי רבנו הזקן "מחצבת" (ירושלים תשל"ג) ע' 40, ומשם נעתק לס' "הצאצאים" ע' 266.

עאמכל הנ"ל נראה שהוא הוא המקור לאגדה זו. וכיון שנפל היסוד נפל גם הבנין, ואין לנו שום הוכחה שר' יוסף יהודה ליב משיוף הוא בנו של ר' חיים ב"ר משה משקלאב שו"ב בירושלים, ואין לנו גם שום הוכחה שהוא נכדו של ר' משה הנ"ל. כבר הובא לעיל ממפקד תקצ"ט שהוא עלה לאה"ק בשנת תק"צ. ב'מגדל עז' ע' תקיט מועתק מכתב מחסידי חב"ד בחברון אל כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", אל הרה"ק ר' חיים אברהם בן אדמו"ר הזקן ואל הרה"ק ר' נחום בן אדמו"ר האמצעי, מיום י"ד כסלו תקצ"א. במכתב זה מודים על משלוח התמיכה, בשנת תק"ץ. ומוסיפים, ש"על יום הכסא [ר"ה תקצ"א] באו לאה"ק.. ויקלקל הדרך ושעת חירום נתאחרו מלבא פה עד זמן כסלו" [תקצ"א].

עבהשלוחים שהביאו את מעות התמיכה הם "הרב מותיק וחסיד כבוד מו"ה אפרים יצחק והרבני המופלא מו"ה יוסף ב"מ חיים שיחי'", בלי שום תואר 'שד"רים' - שנשלחו מחברון לחו"ל. מכך נראה שהם עולים חדשים, שעלו בשעה זו מחו"ל על מנת להתיישב בחברון, ועל ידם שלח כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" את מעות התמיכה, או בלשונם במכתב הנ"ל "קול אומר הודו לה' כי הגדיל לעשות להעיר רוח אדמו"ר שיחי' וסיעתו להקדים ולמהר השילוח".

עגהשלוחים האלו לא תוארו כאן בשם משפחתם או ע"ש מקום מולדתם. אמנם על פי מפקד מונטיפיורי ידוע לנו שר' יוסף יהודה ליב [משיוף] ור' אפרים יצחק [עפשטיין] שניהם עלו לאה"ק משקלאוו ושניהם בשנת תק"צ. נודע לנו אם כן שהם הם השלוחים הנזכרים כאן.

עדע"פ המובא לעיל מ'תולדות משפחת הרב מלאדי' היה ר' אפרים יצחק עפשטיין חותנו של ר' יוסף יהודה ליב משיוף. זה נותן לנו הסבר לסיבת נסיעת השנים יחדיו. במפקד תקצ"ט רשום גם ר' זלמן בנו [של ר' אפרים יצחק אפשטיין] שעלה גם הוא עם אביו משקלאוו בשנת תק"צ. בשנת תקצ"ט הוא בן כ"ד, וא"כ היה בשעת עלייתו עם אביו בשנת תק"צ בן ט"ו.

עהיוצא לנו א"כ מכל הנ"ל שבשנת תק"צ לקח אתו ר' אפרים יצחק עפשטיין את אשתו בנו בתו וחתנו ובנם יעקב זבולון [בן הארבע] ועלו כולם יחד להתיישב בעיה"ק חברון. כששמע על כך כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" שלח על ידם את מעות התמיכה של שנת תק"צ לאנ"ש בחברון.

עוגם ר' אפרים יצחק עפשטיין הנ"ל מתואר בס' 'תולדות משפחת הרב מלאדי', הוא וחותנו, וגם בזה נראה לי שהמחבר השתבש:

עזבע' 60 כותב:

עחבת הר' זלמן פינסק אפשטין ואשתו הכבודה גיטל בה"ר הלל: מרת אידלא אפשטין אשת הר' אפרים יצחק אפשטין.

עטובע' 51:

פהר' זלמן פינסקר אפשטיין.. הוא היה מהמקושרים אל רבנו בעל הצ"צ ואחרי הסתלקות רבנו היה נוסע אל כ"ק אדמו"ר מוהר"ש. היה רב בעיר חערסאן ושם מנו"כ.

פאאת הקטע האחרון העתיק מהס' 'בית רבי' (קכח,ב), אך אי אפשר שיהיה זה חותנו של ר' אפרים זלמן עפשטיין (וגם ב'בית רבי' לא נזכר ששמו עפשטיין):

פבבמפקד תקצ"ט רשום גילו של ר' אפרים יצחק 'נד' - א"כ נולד בשנת תקמ"ה.

פגבמפקד תרט"ו נרשמה אלמנתו אודלי שנולדה בשנת תק"נ. א"כ יש לשער שאביה-חותנו נולד לא יאוחר משנת תק"ל-לה, ובעת הסתלקות אדמו"ר ה"צמח צדק" בשנת תרכ"ו, באם עדיין היה חי אז, היה קרוב לבן מאה שנים או יותר, ועל שעה זו כותב "היה נוסע על כ"ק אדמו"ר מוהר"ש"?! קרוב לודאי שעירב כאן שני אנשים שאין כל קשר ביניהם.

פדר' אפרים יצחק עפשטיין חתום על שטר הרשאה לדון בירושלים בשנת תר"ג (לעיל פ"ט). על כתב השד"רות לחתנו הנ"ל משנת תר"ד (שם). על אגרת לפקוא"מ משנת תר"ד (לעיל פי"א) על אגרת ראשי הכולל משנת תר"ו (מגדל עז ע' תקכד) ועל אגרת למונטיפיורי משנת תר"ט (לקמן פכ"ז).

פהר' יוסף יהודה ליב משיוף נסע כשד"ר לרוסיה בין השנים תר"ד-ו, כדלעיל פ"ט, והוא חתום על האגרות למונטיפיורי משנת תקצ"ט (לקמן פי"ז). על הסכם שתי העדות בשנת תר"ב (חברון ע' 192). על אגרת למונטיפיורי משנת תר"ט (לקמן פכ"ז) ועל כתב השד"רות משנת תרי"ז (לקמן פל"ו).

פושניהם עברו בשנת תר"ז מחברו לירושלים, כדלקמן פכ"ז.

פזר' יעקב (כולי) סלונים וסייעתו
לערך בשנת תר"ד הורה כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" לכמה מבני משפחתו לעלות לאה"ק ולהתיישב בחברון. מאז ואילך היו העולים האלה יסוד הבנין של הישוב החב"די בחברון, מהם אבן ומהם פינה.

פחשלוש מנכדות כ"ק אדמו"ר הזקן עלו אז מליובאוויטש לחברון, הן ומשפחותיהן: א) מרת מנוחה רחל בת כ"ק אדמו"ר האמצעי, עם בעלה ר' יעקב סלונים וכמה מבניהם. ב) מרת שרה רבקה בת הר"מ באדה"ז, עם בעלה ר' נחום יוסף שניאורסאהן ובניהם. ג) מרת רחל בת הר"מ באדה"ז, עם בעלה ר' משה צבי פונדמינסקי ובניהם.

פטעל עליית שלוש המשפחות האלו ותולדותיהן ראה ס' תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 57-52; 60; 74-69. "הצאצאים" ע' 105-100; 166-161. נוסיף עליהם איזה פרטים:

צבמפקד תרכ"ו רשומה האלמנה מנוחה רחל בת אדמו"ר, בת 63, עלתה בשנת תר"ג; א"כ נולדה בשנת תקס"ג. אמנם בס' תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 52 מביא מסורה שנולדה בי"ט כסלו תקנ"ט, ומוכיח שעלתה בשנים תר"ד-ה.

צאבעלה ר' יעקב (כולי) נפטר ביום ב' טבת תרי"ז. במפקד תרט"ו רשום שהוא הגבאי בביהכ"נ וחזן בימים נוראים "אין לנו חזן קבוע ובימים נוראים מתפלל הרב ר' שמעון מנשה והרב ר' יעקב ובנו ר' ליב סלאנם". עמד בראש החברה קדישא ובראש חברה גמ"ח. שלושה בנים ושלושה בנות היו להם. לפי הנראה עלו ביחד עם שלושת הבנים והבת הקטנה. שתי הבנות הגדולות נישאו בחו"ל לפני עלייתם. אמנם כעבור שנים רבות עלו גם הן והתיישבו בחברון:

צבהבת הראשונה היא, כנראה מרת שטרנא ריזא, אשת ר' שלום קזרנובסקי. הם עלו לחברון, ע"פ פקודת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" בשנים תר"כ-כא. בנם ר' אליעזר שמעון כבר היה נשוי אז ונשאר בחו"ל. הוא עלה עם משפחתו והתיישב בחברון בשנת תרל"ג. בנו ר' שלמה יהודה ליב אליעזרוב (שיל"א) עלה יחד אתו, והיה מראשי עדת חברון, הרב וממנהלי הכולל, משנת תרס"ג ואילך (ראה לקמן פכ"ג).

צגהבת השניה מרת רוזא מינא, אשת ר' ברוך מרדכי אפרת, עלתה לחברון לעת זקנה, בשנה שבנה ר' דובער אפרת היה הרב בחברון (ראה לקמן פי"ד).

צדשלושת הבנים: ר' יהודה ליב, ר' לוי יצחק ור' מרדכי דובער, היו כולם ממנהלי הכולל, וכך גם חתנם השלישי, ר' בנימים רבלין, אשת הבת הצעירה מרת שרה פרידא, גם הוא היה ממנהלי הכולל.

צהיחד משפחת סלונים, 6 נפשות, עלו גם שני בנות הר"מ באדה"ז ומשפחותיהן, שכללו ביחד באותה שעה 10 נפשות:

צומבין כל הנ"ל ברצוני להוסיף רק פרט אחד, בקשר לחשוב שבין הבנים ר' שניאור זלמן ב"ר נחום יוסף שינאורסאהן (שזבני), מחבר הספרים: נמוקי שזבנ"י ועוד. הוא נפטר בשנת תרמ"ב, וע"פ הס' "תולדות משפחת הרב מלאדי" ע' 98 השאיר אחריו בן אחד - העו"ד דוד צבי אריה שניאורסאהן (גיסו של שיל"א). בס' "הצאצאים" ע' 207 מוסיף עליו גם בת - מרת נחמה, אשת ר' ישראל פרלקוורט. גם רשימה זו אינה מלאה, שהיו לו עוד בנים שעדיין לא נזכרו עלי ספר:

צזכאשר נפטר שזבנ"י בחורף תרמ"ב, השאיר כמה בנות גדולות ובנים יתומים קטנים. בית הדין, בצירוף שני אחיו חיים צבי ופנחס, מינו שני אפוטרופסים לנכסיו. חוזה האפוטרופסים נמצא בספריית ירושלים מס. 1359, ובו נאמר בין השאר:

צחאפוטרופסים על עזבון המנוח ר' שניאור זלמן שניארזאהן.. לטובת היתומים.. ניתן להם רשות ויכלת להתפשר עם בנות המנוח ז"ל שיהי' לפי דעתם לטובת היתומים.

צטנרמזו פה לפחות שתי בנות ולפחות שתי יתומים. מלבד דוד צבי אריה ונחמה הנ"ל, רשומים במפקד תרט"ו הבנות מרים והנדיל. ובפנקס חשבונות כולל חב"ד משנת תרל"ג רשומות: שפרה בר"ז ברנ"י; אחותה נחמה. במפקד תרל"ה רשום (מלבד הנשואים כבר, שנרשמו בפ"ע) בן אחד. ואפשר שאחד מהיתומים הנזכרים בחוזה הנ"ל נולדו אחרי שנת תרל"ה.