Chabad Library · Around Chassidus
History of Chabad in the Holy Land· Chapter 24. Magen Avos Yeshivah in Hebronתולדות חב״ד בארץ הקודש· פרק כד. הישיבה "מגן אבות" בחברון
אפתיחה
לא הגיעו לידינו ידיעות ברורות על מצב הישיבה והת"ת בשנים תרס"ו-ט.
לא הגיעו לידינו ידיעות ברורות על מצב הישיבה והת"ת בשנים תרס"ו-ט.
בבאור לעשרה בטבת עת"ר כותב אל מוה"ר שלמה יהודה ליב אליעזרוב, מנהל ישיבת "מגן אבות" בחברון, (אג"ק ח"ב אגרת רמז):
גבמכתבו האחרון הזכיר רק אשר מצב הישיבה הוטב ברוחניות ונהניתי הרבה מזה, ואלו כתב בפרטיות הי' לי תענוג רוחני. ובקשתי לכתוב בפרטיות כמה לומדים ואת מהותם, ואם לומדים בשקידה, ואם לומדים דא"ח, ואם חושבים זה לענין עיקרי להתעסק בזה לשום את הדברים על לבם, וגם אם מספיק לו לשלם להלומדים יחיו.
דבאותה שעה כבר נקנתה ע"י כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע חצר רומנו המפורסמת בחברון, שבה הייתה עתידה להתקיים ישיבת "תורת אמת", שיסופר עליה בפרק הבא; אלא שמסיבות היתה עדיין רשומה ע"ש ה"ר שמעון הויזמן והיתה עדיין מושכרת לדיירים. על כך מוסיף לכתוב באותה אגרת: ידידנו הרש"ה יחי' בטח נותן לכבודו הכנסת החצר על הוצאת הישיבה, כי כמדומה לי שפעם כתב שממתין על ידיעה בזה מפה, ואמרתי מכבר לבני יחי' שיכתוב אליו ליתן על הישיבה.
הבנוסף לחצר הגדולה הזו קנה בחורף תרס"ט עוד חצר קטנה באותו מבוי, ורצה לקנות גם את שאר החצרות שבאותו מבוי, שיהיה כל המבוי ברשות היהודים.
ועל כך כותב לאחד מהנדיבים בי"ג סיון תרס"ט (שם אגרת רכו):
זהענין מצ"ע הוא דבר גדול מאד, כי כל החצרים המה בשכונה אחת, וכשיעלה בידנו לקנות את החצר הנ"ל נשאר שמה עוד חצר לקנות ואז תהי' כל המבוי שייכה אלינו וגם הכנסה מזה הוא ענין נעלה מאד.
חההכנסה מהחצרות הקודמים המה על הישיבה שיסדנו ת"ל בעה"ק חברון ת"ו שזה לעצמו ענין נעלה ונכבד מאד.
טהכוונה היא לישיבת "מגן אבות", שנוסדה מחדש בשנת תרס"ג, בהשתדלות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, כמסופר לעיל.
יעל שגשוג הישיבה בשנה הבאה למדים אנו מתוך קריאה מיוחדת שכתב אז הרב לעדת הספרדים בחברון, מוה"ר סלימאן מנחם מני (ארכיון שיל"א):
יאבנפש חפצה ובשמחת לבב הנני מעיד אנכי הח"מ רב ומו"ץ דק"ק ספרדים יצ"ו וחכם באשי פעיה"ק חברון תו"ב אודות תלמוד התורה לתשב"ר והישיבה הקדושה מגן אבות יכב"ץ אשר לעדת אחינו ק"ק האשכנזים יצ"ו פעיקו"ת אשר נתיסדה בשנת התרמ"ט עוד בחיים חיותם של מע' הרבנים הגדולים, הצדיקים המפורסמים וכו' וכו' עט"ר וצ"ת מ"א כקש"ת כמוהר"ר אליהו מני זצוק"ל וכקש"ת מוה"ר שמעון מנשה חייקין זצוק"ל רבנים ומו"ץ פעיקו"ת אשר הרבנים הגדולים האלה עזרו על יד המיסד העקרי ה"ה מע' ידי"ן הרב הגדול חסידא קדישא וכו' הגאון בנש"ק כקש"ת כמוהר"ר שלמה יהודה ליב אליעזראוו שליט"א רב ומו"ץ דק"ק אשכנזים יצ"ו פעיקו"ת אשר הקריב מיטב חלבו ודמו ליסד את המוסד הנכבד הלזה, ועודנו טורח ומקדיש מבחר כחותיו להקים את דגל התורה ולדאוג לכל מחסורי הישיבה הקדושה הנ"ל ומאז ועד היום עובד בכל כחו לנהל את בית המדרש הנ"ל כראוי, ובזמן האחרון התחיל לשגשג ולפרוח המוסד הנכבד הלזה באופן מצוין מצד זה מע' ידי"ן הרה"ג הנז' יצ"ו שהוא ראש הישיבה הנ"ל תומך בימינם כראוי, באופן שלא יצטרכו לדאוג לפרנסתם, ומצד זה מע' הרבנים והת"ח יצ"ו עושים את חובתם ולומדים [...] נמרץ, ומשימים לילות כימים על התורה ועל העבודה, ונכון לבי בטוח כי חפץ ה' יצליח ביד מע' ידי"ן הרה"ג הנז' יצ"ו להגיע אל מטרתו הקדושה להאיר אור התורה פעיקו"ת, ולגדל רבנים מורי הוראות בישראל מהישיבה הקדושה הלזו על טהרת הקדש.
יבועדאמו"ץ ח"ש פעיה"ק חברון תו"ב בש"א לחדש חשון שנת העת"ר והכל שריר ובריר וקיים
יגהצעיר <3R> סלימאן מנחם מני
ידהי"ו
טוסניף לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש
מיד בעת חידוש הישיבה בשנת תרס"ג עלה רעיון סיפוח הישיבה למרכז הישיבות "תומכי-תמימים" בליובאוויטש. אפשרות זאת נזכרת באגרת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ששימש אז כמנהל-פועל בישיבת תו"ת. ביום ה' ב' אד"ש תרס"ה כותב אל ר' יעקב יוסף סלונים מחברון (אג"ק שלו ח"א אגרת ט):
מיד בעת חידוש הישיבה בשנת תרס"ג עלה רעיון סיפוח הישיבה למרכז הישיבות "תומכי-תמימים" בליובאוויטש. אפשרות זאת נזכרת באגרת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ששימש אז כמנהל-פועל בישיבת תו"ת. ביום ה' ב' אד"ש תרס"ה כותב אל ר' יעקב יוסף סלונים מחברון (אג"ק שלו ח"א אגרת ט):
טזוהנה לעשות עוד סניף לאגודתינו קשה הוא ביותר לפנינו, כי בשנה הזאת מפני השערורית הגדולה במדינתינו מבית ולפנים (אשר בודאי ידועים הענינים גם במדינתם) אי אפשר לע"ע להרחיב ולהגדיל הוצאות אגודתינו "תומכי-תמימים", אבל ת"ל יש לי הרבה דרכים בזה, ואם יעזור השי"ת אקוה לעשות פרי טוב.
יזלשעה נדחה הרעיון, אך כעבור מספר שנים התקבל רעיון זה לפועל, עכ"פ במדה מסוימת. נודע לנו על כך מתוך אגרת שכתב שיל"א מליובאוויטש אל גיסו מוה"ר מנחם מענדל נאה, באור לר"ח אדר תרע"א (ארכיון שיל"א). לאגרת זו מצרף משלוח 200 רו"כ ורשימת שמות תלמידי הישיבה וסכומי התמיכה לכל אחד. בראש הרשימה כותב שיל"א:
יחרשימת תשלומי חדשי תמוז ומנ"א עת"ר לבני ישיבת מגן אבות בעיקו"ת חברות"ו הי"ו, תמיכתם מאגודת תומכי-תמימים יכב"ץ דפעי"ת ליבאוויטש יע"א תחת נשיאותו והשפעתו של מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א.
יטכל אחד שקיבל את תמיכתו הוצרך לחתום אל שטר קבלה שבה נאמר:
כבעזרהי"ו
כאנכון קבלתי ע"י הרשיל"א יצ"ו ר"מ ומנהל ישיבת "מגן אבות" יכב"ץ פעיקו"ת חברון תובב"א סך.. עבור חדש.. תמיכתי מאגודת "תומכי-תמימים" יכב"ץ בעי"ת לובאוויטש יע"א, תחת נשיאותו והשפעתו של מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א ורב ברכות בכל טוב רו"ג להעושים והמעשים שליט"א, כעתרת הבעה"ח יום.. לחדש.. תר" פעיקות"ו הנ"ל.
כבבאותה שעה כבר התחילו ההכנות ליסוד הישיבה "תורת אמת", שנוסדה, כאמור, בתחלת שנת תער"ב, שיסופר עליה בפרק הבא.