Chabad Library · Around Chassidus
History of Chabad in the Holy Land·
אפתיחה
את הישיבה "תורת אמת" יסד כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בתברון בתחלת שנת תער"ב, כששלח אליה משפיע מיוחד ושבעה מתלמידיה המצויינים שבישיבת "תומכי תמימים" שבליובאוויטש.
את הישיבה "תורת אמת" יסד כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בתברון בתחלת שנת תער"ב, כששלח אליה משפיע מיוחד ושבעה מתלמידיה המצויינים שבישיבת "תומכי תמימים" שבליובאוויטש.
בכשהתחילה מלחמת העולם הראשונה בשנת עדר"ת חזרו המשפיע והתלמידים השלוחים לרוסיה. כעבור שבע שנים, אחר תום המלחמה ואחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, נשלח המשפיע שוב, ע"י כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לארה"ק, כדי לפתוח את הישיבה מחדש בירושלים, שם היא קיימת עד היום הזה.
גגם לפני התייסדות ישיבת "תורת אמת" בחברון היתה קיימת שם ישיבת חב"ד, היא ישיבת "מגן אבות" שנוסדה בשנת תרמ"ט והתקיימה בחברון עד ליסוד ישיבת "תורת אמת" בשנת תער"ב. גם אותה ארגן מחדש כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בשנת תרס"ג כמסופר בפרק הקודם. מ"מ בזה לא הסתפק כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע והחליט לפתוח ישיבה חדשה בחברון. על הסיבה לכך כותב בחשון תרס"ט (אג"ק שלו ח"ב אגרת קצח):
דכאשר תוסד ישיבה בחברות"ו ותמשיך אלי' אברכים יראים ועוסקי תורה ושיהי' הכל אי"ה תחת השגחה טובה בעזה"י קימה תהי' לה (יש גם עכשיו ישיבה בחברון אבל מצערה היא ולא כמו הכוונה האמיתית בענין הישיבה אשר בכוונתינו בהתייסדות ישיבה שמה).
הומבאר יותר הדברים באגרת י"ד אלול תרס"ג (שם ח"ג אגרת תתכט):
והנה כאשר מצב עסק דא"ח באה"ק הוא בשפל המצב מאד וכמעט שאין לומדים דא"ח כלל ובפרט הצעירים והאברכים אינם שייכים לזה כלל. וזה כמה שנים אשר הרבה נצטערתי ע"ז. וביותר שראיתי מהם אברכים יקרים באמת עוסקים בתורה כל ימיהם ויר"א בתכלית, ובדא"ח אין להם שום ידיעה כל דהוא ממש ורחוקים מזה בתכלית (לבד אחדים ממש), וכל אשר לב רגש לו יצטער על הדבר הזה.
זזאת היתה אמנם הסיבה שהכניס עצמו באותה שנה (תרס"ג) לארגן מחדש את הישיבה "מגן אבות" שבעיה"ק חברון, כמסופר בפרק הקודם. אך עברו שנים אחדות, והמצב עדיין לא עבר שינוי יסודי. סוכ"ס לא נמצאו באה"ק המשפיעים שזכו ללמוד וללמד בישיבת "תומכי תמימים" ברוסיה, להורות את דרכה לתלמידים ואברכים שבאה"ק, מה גם שחסרה לתלמידי אה"ק הדוגמה החיה של התלמיד התמים בישיבת "תומכי תמימים" ברוסיה, לימודו, תפלתו ועבודתו את ה'. על ההסבר הזה לפתיחת ישיבת "תורת אמת" כותב במכתב-כללי שכתב לאנ"ש בחורף תער"ב, בדבר תמיכת הישיבה (שם ח"ב אגרת שי):
חעסק דא"ח כמעט שחסר לגמרי. ובאמת דאבון נפש הוא לכל אשר לב לו, הלא זה הדבר לבד - עסק התורה והעבודה - הוא הוא שהי' חפץ האמיתי והעצמי של צדיקי עולם אבותינו רבותינו הק' נ"ע, ואיך אפשר בלעדי זאת ח"ו. ואחת הסבות העיקריות בזה הוא חסרון ישיבה בכוללנו, אשר גם מי שנדבה לבו לעסוק בתורה, אין לו תמיכה מיוחדת, ומוכרח לעסוק בד"א, וגם מי שבא לישיבות אחרות, אינו נשלם בזה כלל הכונה האמיתית. וע"כ הנני לבשר לכל החיל אשר יראת ד' ואהבת תוה"ק ואמיתות חפץ רבותינו הק' נ"ע נוגע ללבם, אשר בעזרתו ית' אנחנו מיסדים ישיבה לאברכים ובחורים הגונים יר"א בעה"ק חברון תובב"א.
טוכבר בחורף תרס"ט כותב כנ"ל, שהישיבה הקיימת כבר בחברון היא "לא כמו הכוונה האמיתית בענין הישיבה אשר בכוונתינו בהתייסדות ישיבה שמה".
י"תורת אמת" כהמשך לישיבת "מגן אבות"
זאת היא ההזכרה היחידה שיש לנו משנים אלו (תרס"ט-עת"ר) מתוכנית התייסדות ישיבה חדשה בחברון. בשאר אגרות שנים אלו אינו מזכיר אלא את הישיבה הקיימת כבר בחברון. מסתבר שבאותה שעה לא היתה התוכנית לייסד ישיבה חדשה במקום "מגן אבות" אלא לפתח את ישיבת "מגן אבות" להכניס בה רוח חדשה ולהרבות גבולה בתלמידים חדשים. וזהו דיוק לשונו באגרת קצח הנ"ל "יש גם עכשיו ישיבה בחברון אבל מצערה היא", כלומר שהיא קטנה מדאי ולכן רוצה להגדילה ולהרחיבה.
זאת היא ההזכרה היחידה שיש לנו משנים אלו (תרס"ט-עת"ר) מתוכנית התייסדות ישיבה חדשה בחברון. בשאר אגרות שנים אלו אינו מזכיר אלא את הישיבה הקיימת כבר בחברון. מסתבר שבאותה שעה לא היתה התוכנית לייסד ישיבה חדשה במקום "מגן אבות" אלא לפתח את ישיבת "מגן אבות" להכניס בה רוח חדשה ולהרבות גבולה בתלמידים חדשים. וזהו דיוק לשונו באגרת קצח הנ"ל "יש גם עכשיו ישיבה בחברון אבל מצערה היא", כלומר שהיא קטנה מדאי ולכן רוצה להגדילה ולהרחיבה.
יאההחלטה לשלוח את המשפיע והתלמידים לחברון התקבלה בשנת תרע"א. באותה שנה כולה שהה שיל"א בחו"ל, בעיקר בליובאוויטש. רבים הם הענינים שעסק בהם שם בקשר לעיה"ק חברון, אך העיקרי שבהם הוא דבר הרחבת הישיבה "מגן אבות" בחברון. בזה דן בארוכה עם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ועל כך כותב בפרטיות לר' שמעון הויזמן, בכ"ח כסלו תרע"א (העתק המכתב בארכיון שיל"א, ומשם נעתק בס' המשפיע ע' רלח):
יבבאתי לפה אור כ"ד אלול, ועד אור ליום ח' חשון לא זכיתי להכנס ביחידות לפני מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א, הגם כי זכיתי לקבל פני קדשו שליט"א בכל יום ובפנים מסבירות ומפיקות רצון ב"ה, אך לא בעת המוכשר לדבר מענינים פנימיים ובפרט בענינים המכאיבים כל לב כמו עניני עיקות"ו, והאורחים באים בכל יום רבים ונכבדים כ"י וכ"י ועומדים צפופים ודוחקים את השעה מאד להכנס ביחידות כי בעלי מו"מ המה ואין באפשרם להתעכב כלל, וזמן יחידות שלהם מעט במספר מינוטין והמרבה לא ירבה יותר מחצי שעה, משא"כ אני שנחשב לבן בית ומתעכב בלה"כ ונדרש ליחידות אתי זמן מרובה איזה שעות, ע"כ נדחה היחידות אתי לזמן המוכשר לזה...
יגביום י"א חשון נסע מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א יחד בנו שליט"א לפ"ב לתכלית פעולת הועידה הרבנית דאשתקד אשר כמעט יסודי היהדות דכל רחבי המדינה הזאת תלוי' בעבודתו והשתדלותו של מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א ואך בעבודתו הוא, כי ממש הוא נתון לכ"ז במס"נ והענין הגדול והרם הזה לוקח כל הזמן וכל התנועה מכל שארי ענינים גם מענינים הגדולים מאד...
ידוהנה ביום ד' כסלו חזרו לשלום מפ"ב לפה, ואור י"ג כסלו נסע לחו"ל למרחצאות בוויסבאדן, ה' ברחמיו ירפאהו ויבריאהו שיהי' בריא אולם לעבודתו ועבודת תוה"ק ועמו כיר"א...
טומרן כ"ק אדמו"ר שליט"א הגביל זמן ליחידות בעדי באור ליום י"ב כסלו, יום א' לפני נסיעתו צלחה, וגם באותה הלילה לא הי' מופנה מכמה יחידות שקדמוני. מובן כי לא הי' במציאות כלל להאריך הדיבור אתו ובפרט בעניני עיקות"ו הארוכים מארץ ומסובכים מאד, אשר לכל פרט לבד נדרש יחידות לילה שלמה לכה"פ, מהם עניני עצמי, הכולל, עיקות"ו, הנחלאות, הישיבה, ומה אבחור ומה אדחה ובמה אפתח כו'.
טזמובן כי הייתי מוכרח לקצר מאד במקום שהי' נחוץ להאריך מאד, וגם בהקיצור הזה עבר ד' שעות. כשבאתי בענין הישיבה דעיקות"ו הנה..
יזהי' תשובתו לתמוך באלף רו"כ לשנה לישיבת מג"א הוא באפשרות בעזרה"י, אך שיהי' כדאי עכ"פ גם מעט מצד המקבלים (היינו שיתמידו בלימודם ובפרט בלימוד הדא"ח, שזה עיקר המכוון, שישימו לבבם לפנימיות הדברים ולחזור עליהם הרבה להבין לדעת את ה' את עבודתו ואת תורתו, לא להיות שמחים בחלקם בעבודתם וידיעתם גם שאינם מבינים כלום...
יחהתקוה הוא שסוף סוף ישלחו מפה איזה אברכים ואיש נכבד להשפיע דא"ח בעיקות"ו. ומתי יהי' זה לא אדע. וכל התקוה היא, כאשר יושלם כל תשלומי הנחלאות בעזרה"י, אז יהי' גם הכנסות הנחלאות לטובת הישיבה, ואז יהי' באפשר להביא עוד אברכים מירושת"ו.
יטכבר נזכר כאן הדיון על שליחות המשפיע והתלמידים, אך גם זה רק במסגרת הישיבה הקיימת "מגן אבות", שישלח עבורה תמיכה מסודרת "אלף רו"כ לשנה". אלף רו"כ אלו באו מקופת ישיבת "תומכי תמימים" הכללית, אודותם נודע לנו גם מתוך מקורות אחרים כמסופר לעיל בסוף הפרק הקודם.
כבי"ג כסלו נסע כאמור לויסבאדען, משם חזר לביתו לפני חג הפסח. הדיון המפורט בדבר הישיבה נדחה לאור לכ"ה אייר, שעליו מודיע שיל"א בכמה אגרות שכתב לחברון בימים ט-י סיון:
כאשש אנכי לבשר לעיקות"ו (לעת עתה עוד יהי' הדבר בסוד אצלם) בהודאה והלל לה' הטוב כי עוד יזרח לנו אור תורה וחסידות בעיקות"ו ובזה ירום בעזרה"י קרן עיקות"ו ברו"ג כרצון ה' ויראי' אבורה"ק מיסדי' נבג"מ זיע"א.
כבאור כ"ה אייר דנא ישבנו לפני מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א יחד מנהלי אגודת תו"ת הי"ו שלשה שעות ורביע רצופות. עיקר קביעות ישיבתינו זאת נתייחדה אך לטכס עצה טובה בעזרה"י לטובת עיקות"ו להאיר בה תוי"ר ודא"ח וכו'.
כגמרן כ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר בקדשו דברים חוצבים להבות קודש בחיוב הענין הזה באין פוטר והחליט לשלוח לעיקות"ו מהחניכים בהישיבה הק' דפה איזה אברכים מצוינים ומתוכם גם משפיע מצוין בדא"ח וליסד ישי' מג"א דעיקות"ו על בסיס נכון גם בגשמיותה להספיקם כפי האפשרי באופן שתהי' הספקת' קבע מדי חדש בחדשו בעזרה"י.. ותהי' סניף מאגודת תו"ת דפה ותחת השגחתה כשאר הסניפים דפה בעזרה"י. ונדברו כמעט כל עקרי הפרטים הנחוצים בזה ונמסר הדבר למנהלי האגודה להוציא מכח אל הפועל הטוב בעזרה"י מי ומי הנוסעים לעיקות"ו והעיקר מי המשפיע המוכשר לזה.
כדגם עד אז היתה הישיבה "מגן אבות" סניף לישיבת "תומכי תמימים" המרכזית, כנזכר לעיל. וע"ז מתאים שיל"א, באגרת נוספת שכתב ביום זה "שתהי' תחת דגל האגודה תו"ת בגלוי, לא בהעלם כאשר היתה עד כה". זהו החידוש הרשמי היחיד בישיבה לגבי מה שהיה עד אז. עדיין לא מדובר כאן ביסוד ישיבה חדשה אלא "ליסד ישי' מג"א דעיקות"ו על בסיס נכון". רק לאחר הגיע המשפיע והתלמידים, נתקבלה הוראת שם הישיבה "תורת אמת" - באגרת שכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל המשפיע ה"ר שלמה זלמן הבלין באדר"ח כסלו תער"ב (אג"ק שלו ח"א ע' סח): הישיבה נקראת "תורת אמת".
כהלא רק שינוי השם גרידא יש כאן אלא גם שינוי ההנהלה, כפי שאנו למדים מתוך מכתב שכתב שיל"א לגיסו ה"ר מנחם מענדל נאה, בל"ג בעומר תער"ב (ארכיון שיל"א):
כוהגביר ה' מאיר וואזלינסקי יחי' מנעוועל שלח קודם פורים דנא סך ארבעים רו"כ על אדרעסתי בעד מג"א, והמה שייכים לתורת אמת..
כזועל להבא הזהר נא שלא תמסור לגבאי מג"א הכספים הבאים מרוסי' בלתי ידיעתי.
כחכך עברה ישיבת "מגן אבות" ונכללה בישיבת "תורה אמת" שנוסדה באותה שעה בחברון.
כטנסיעת המשפיע והתלמידים
כאמור לעיל, סוכמו בעת אספת אור לכ"ה אייר "כמעט כל עקרי הפרטים הנחוצים בזה ונמסר הדבר למנהלי האגודה להוציא מכח אל הפועל הטוב בעזרה"י מי ומי הנוסעים לעיקות"ו והעיקר מי המשפיע המוכשר לזה". מ"מ עדיין היה צריך לבא להחלטה סופית בכל הפרטים השייכים לזה. על זה ממשיך וכותב באותו מכתב:
כאמור לעיל, סוכמו בעת אספת אור לכ"ה אייר "כמעט כל עקרי הפרטים הנחוצים בזה ונמסר הדבר למנהלי האגודה להוציא מכח אל הפועל הטוב בעזרה"י מי ומי הנוסעים לעיקות"ו והעיקר מי המשפיע המוכשר לזה". מ"מ עדיין היה צריך לבא להחלטה סופית בכל הפרטים השייכים לזה. על זה ממשיך וכותב באותו מכתב:
לאחר החג הלא תיכף יתחילו בהכנות לנאות דשא. מקומה חצי תחנה למעלה מרודני. ואני הולך ובא ומעורר בענין עד שאמר לי מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א כי צריך אני לבוא אתם לנאות דשא בלה"כ, ושם בעזרה"י יוגמר הענין בכי טוב.. יוגמרו כל הסדרים בכי טוב. ואקוה שבסוף מנ"א יבואו עיקות"ו. שם המשפיע ר' זלמן הבלין נ"י מהאראדישץ ועוד שנים או שלשה אתו וטרם נבחרו. עתה יהי' הדבר בסוד אצלם.
לאהסוד נשמר עד ער"ח מנ"א, שאז כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל ר' יצחק חן, שעלה בתחלת אותה שנה לחברון (אג"ק שלו ח"א אגרת לא):
לבאבשרו כי בחסדי השי"ת קרב כ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א ליסד ישיבה בעיה"ק חברות"ו, ונפקד ועד מיוחד לזה, הוגבלו משפיע וכת חברים תלמידים נעימים המתעתדים לנסוע בקרוב, ונגביל להם בתים [חדרים] בחצר הגדול שלו בעיה"ק חברות"ו חמשה במספר, שלשה בדיוטא העליונה שנים עבור הרב המשפיע שליט"א ואחת עבור קאנטור להמוסד ולכלכלת עניני הנחלאות ושנים בדיוטא התחתונה עבור חבורת תלמידים היקרים שי' הנוסעים מפה, בעזה"י בערך אחר שבת נחמו הבע"ל.
לגבשני המכתבים האחרונים האלו נזכרת התוכנית שהמשפיע והתלמידים יסעו באמצע חודש מנ"א, אמנם לפועל נדחתה הנסיעה לאחרי החגים. בי"ב תשרי תער"ב כותב שיל"א אל ה"ר מאיר שמחה חן מנעויל (העתק בארכיון שיל"א):
לדהיום אמר לי ש"ב הרי"י שליט"א [כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע] לכתוב לכמע"ל שישלח סך שלש מאות רו"כ בתור גמ"ח על שנים או שלשה חדשים כי נחוץ זה לשילוח המשפיע והבחורים יחי' לאה"ק ת"ו, שעולה קרוב לאלף ות"ק.
לההמועד המדויק של הנסיעה מליובאוויטש לא ידוע לנו; אך העובדה שביום השני לחודש מ"ח כתבו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (אג"ק שלו ח"ב אגרת שח**) וכ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אג"ק שלו ח"א אגרת לב) מכתבים עם הוראות מפורטות אל המשפיע הנוסע, בסדר הנהגת הישיבה בחברון, עובדה זו נותנת מקום לשער שבאותו יום, או למחרת, יצאו המשפיע והתלמידים מליובאוויטש, בדרכם לעיה"ק חברון.
לואת התהלוכה וברכת הפרידה שבשעת נסיעתם מליובאוויטש, מזכיר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל הרש"ז הבלין, כעבור שלש עשרה שנים, בכ"ב סיון תרפ"ה (אג"ק שלו ח"א אגרת רסז):
לזשלש עשרה שנה עברו, מיום הבהיר ההוא, יום הברכה אשר נתברכת, אתה וקבוצת התלמדידים שנבחרו אז לנסוע אתך עמך לאה"ק ת"ו, ליסד הכרם תורת אמת יצ"ו. כמו חי עומד לנגד עיני המראה הנוראה, מחזות הדרת קדש, בצאת הנשיא הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ללות אתכם, את הקיבוץ הנוסע לאה"ק ת"ו, בלוית ועד ההנהגה המשפיעים המשגיחים המלמדים ראשי ישיבות ותלמידי האולם תלמידי החדרים והשיעורים מימין ומשמאל, כולנו קוראים את ברכת הפרידה וברכת ההצלחה.
לחיחד עם המשפיע ה"ר שלמה זלמן הבלין היו אמורים לנסוע שבעה בחורים מתלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש. אך לפועל נסעו אתו רק ארבעה מהם. שלושה האחרונים נסעו זמן קצר לאח"ז. את הסיבה לכך כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע באגרת ט"ו מ"ח (אג"ק שלו ח"א אגרת לג): נסעו צלחה ארבעה תלמידים יחיו, ושלשה ממניעת הפאס' נשארו על זמן מה. ושנים ג"כ קבלו רק מחכים על השלישי. והנני מקוה כי יסעו בקרוב בעזה"י צלחה.
לטמלבד הרשז"ה וארבעת התלמידים נסע אתם מליובאוויטש לחברון - גם הבחור מנחם שמואל שניאורסאהן (קזרנובסקי), בן-אחי שיל"א, כפי שיסופר להלן.
מלפני הנסיעה כתב לו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב פתקה נוספת עם הוראות הנסיעה.
מאפתקה זו אין בה תאריך, אך מהתוכן נראה שנכתבה ביום הנסיעה מליובאוויטש, בדרכם לאדעס, לרדת שם לאניה ההולכת לאה"ק. ע"פ הנ"ל יש לשער שגם היא נכתבה באותו יום ב' מ"ח (שם אגרת שח***):
מבב"ה
מגא) בבואו לאדעס וכאשר יכינו א"ע לנסוע יודיעו תומ"י בטע"ג, מתי נוסעים צלחה.
מדב) יום הנסיעה יודיעו בדיפעש כי נוסעים הם צלחה. ובמכתב יכתוב הר"ז שי' כמה הולכת הספינה, ובאיזה מקום תתעכב, באיזה עיר וכמה, ומתי אי"ה תבואו צלחה בריאים ושלמים לעיר יפו.
מהג) יום הנסיעה יודיעו בטע"ג ליפו ולירושלים, כאמור בהנוסח, ויחתמו חב"ד.
מוד) בכל מקום באמצע הדרך מן אדעס עד יפו שתתעכב הספינה שיהי' נא באפשר לשלוח טע"ג (ע"י שליח, וח"ו לא ישלח אחד מן התלמידים שי' כ"א ע"י מאטראס הם משמשי הספינה) ישלח טע"ג לפה, נוסעים בטוב.
מזה) בבואם ליפו יודיעו בטע"ג לפה, כנוסח האמור.
מחו) בצאתם מירושלים לחברון יודיעו בטע"ג.
מטז) מכתבים ישלחו מכל מקום שיהי' באפשר, ויכתבו גם התלמידים יחיו.
נח) כאשר אקבל ידיעה טובה מצאתם מאדעס אכתוב לו מכ' זאקאז לירושלים ע"י הרמ"מ שי' נאה.
נאולשלום אין קץ.
נבבאדעס חיכו כמה ימים לאניה, כמסופר באגרת שכתב הרש"ז הבלין אל שיל"א (המשפיע ע' מ):
נגכשבאתי לאדעס נסעתי ישר לזלעדיץ [אכסניה], והשיבו לי שאין להם מקום.. ודרשתי גאסטיניצע [מלון] ושכרתי שם חדר אחד בעד ב"ב ואח"כ שכרתי ג"כ בעד הבחורים.
נדהוא לא מודיע כאן כמה זמן שהו באדעס, אך ע"פ האמור לעיל, שיצאו מליובאוויטש ביום ב' מ"ח, וע"פ המברקים הנזכרים ב"המשפיע" ע' לט, נראה שהגיעו לאדעס באמצע השבוע של פ' לך, נשארו באדעס כחצי שבוע - עד למועד הפלגת האניה בש"פ לך י"ג מ"ח. על הנסיעה מאדעס דווח בעתון "המודיע" (פולטבה. נעתק ב"המשפיע" ע' לח): בשבת פ' "אל הארץ אשר אראך" הפליגה מחוף אודעסא אנית הקיטור שבה יצאה קבוצה הראשונה של בחורי חמד מהמוסד "תומכי תמימים", שנשלחו מהאדמו"ר מליובאביטש שליט"א חברונה תובב"א להישיבה שיסד שם בחצר שקנה שם.
נהלברך את שלוחי מצוה אלו בברכת הפרידה באו אל החוף כמאה ועוד חסידי ליובאביטש, וגם מניקוליוב באו לברכם. הדרת קודש רחפה על כל הנוסעים ומלויהם.
נוהתחנה הראשונה אחרי אודיסה היתה קושטא. משם כותב הרש"ז הבלין אל שיל"א ביום ב' ט"ו מ"ח (המשפיע ע' מ):
נזאוכל לבשר לכם אשר ב"ה באנו לפה בלי שום צער. סדר הנסיעה הי' יצאנו מאודעס לערך שעה שישית ובאנו לפה ביום ב' בשעה תשיעית. אקצר מפני הטרדות הרבות שיש לי.
נחעשרה ימים ארכה הדרך מאודיסה עד אה"ק. ביום ד' כ"ד מ"ח הגיעה האניה לחוף יפו. מיד בהגיעם שלחו מברק לליובאוויטש לבשר דבר בואם בשלום (המשפיע ע' מ): גוט אנגיטראפון. מארגען ירושלים. האוולין. תלמידים. שמואל.
נטהחותם אחרון "שמואל" הוא הבחור מנחם שמואל שניאורסאהן (קזרנובסקי), בן-אחי שיל"א, שנסע מליובאוויטש לחברון יחד עם המשפיע והתלמידים.
סהרמ"ש הנ"ל אף שלח באותו יום מברק לעיה"ק חברון, להודיע דבר הגיעם ליפו. למחרת כותב על כך ה"ר שמעון בר"ז ז"ל אל שיל"א:
סאכן באתי להודיע לכ"מ שכעת ביום ד' כ"ד לחדש חשון בא תלגר' מהאדון שמואל שניאורזאן שירד המספינה, הוא והמשפיע ואפשר ביום ה' כ"ה לחדש הנ"ל יבואו לכאן.
סבלאחר הגיעם לחברון התישב הרמ"ש הנ"ל לתאר את בואם ליפו, במכתב שכתב אל שיל"א ביום ב' ער"ח כסלו (ארכיון שיל"א. חלקו נעתק בהמשפיע ע' מ):
סגבבואנו ליפו באו לקראתינו על הספינה ש"ב ב"ד ר' אלטער שמערלינג וש"ב ר' שלמה שרייבער ומאנ"ש חב"ד ר' יעקב מאלכוב ועוד כמה אנשים, כן בנו ר' אברהם אליעזראוו ה"י, אשר המתין עלינו מיום א' ואנחנו באנו ביום ד' בבקר.
סדכל נסיעתנו על הים הי' עשרה ימים והי' כל העת שקט ומנוחה אף שלא הרגשנו שאנו נוסעים על ספינה. כן ביפו הי' הים שקט בלי תנועה קלה אשר באמת נתפלאו ואמרו אך זאת ברכת ורצון כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א עמד לנו. כן ירידתינו הי' בנקל מאד.
סהועל שפת החוף המתינו לנו דודנו הר"י שמערלינג והר"י אסעסקאוויטץ ה"י וגם ידידנו הנכבד העסקן לטובת ישוב חברון האדון אליעזר קלאנסקי ה"י אשר הי' ביפו לרגלי מסחרו. וכן עבר המכס בלי שום דיבור קל, אף לא פתחו החפצים רק דודנו השתדל בזה וקיבלו ע"ז איזה גרוש. כן הפ"פ [הפספורט] שלהם הרוסי חזרו תומ"י ליד בעליהם בלי נתינת נייר אדום ג"כ בהשתדלות דודנו הרי"ש ה"י, אך נתן שלשה לי"פ עבור כל הפ"פ שעולה פחות מחצי לי"פ כל פ"פ.
סוכן ש"ב הרשז"ס [הרש"ז סלונים, רב לעדת חב"ד ביפו] ה"י הכין עצמו לעשות כבוד ופאראד גדול, אך בלילה קודם ביאתנו נפל בקדחת חזק רח"ל וכל יום הד' שכב בחום גדול. אעפי"כ חזק א"ע וביקש לכבדהו לבוא אליו, וישב כמה שעות עמהם לקרבם.
סזונתאכסנו באכסני' אשר הכינו להם אצל ר"י מלכוב הנ"ל, מאנ"ש חסידי ונאמני חב"ד מלובאוויטץ. והחפצים תומ"י שלחנו אותם לחברון ע"י הבע"ג. ואני מהרתי כפקודתו לנסוע חברונה ונסעתי ביום ה' בבקר ביחד ידי"נ הנאמן הרא"ק [ה"ר אליעזר קלונסקי] וביום בערב נסענו לחברון תו"ב...
סחאתמול [ביום א' כ"ח מ"ח] באו והופיעו האורחים הנכבדים לעיקת"ו יחד עם בנו ה"ר [אברהם אליעזרוב] שיחי'. ומובן אשר עלינו לראות דרישתם ולהיות עמהם ולתאר ולהכיר לפניהם כל באי לקבל פניהם.
סטכיון שכאמור לעיל, נסעו דרך ירושלים, נראה ששם שבתו בש"פ חיי שרה, ולמחרת ביום א' נסעו מירושלים לחברון. כך הגיע הקבוצה לחברון בכ"ח מ"ח תער"ב, קרוב לארבעה שבועות לאחר צאתם מליובאוויטש - ביום ג' ב' מ"ח.
עפתיחת הישיבה
נזכר לעיל שביום נסיעתם מליובאוויטש, ב' מ"ח תער"ב, קבל המשפיע הרש"ז הבלין מכתבים מאת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע נשיא הישיבה ומאת כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מנהל הישיבה, בהוראות מפורטות בהנהגת הישיבה בחברון. באגרת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע נאמר:
נזכר לעיל שביום נסיעתם מליובאוויטש, ב' מ"ח תער"ב, קבל המשפיע הרש"ז הבלין מכתבים מאת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע נשיא הישיבה ומאת כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מנהל הישיבה, בהוראות מפורטות בהנהגת הישיבה בחברון. באגרת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע נאמר:
עאכל ענינך בעה"ק חברון תובב"א יהי' רק דבר הישיבה בעזרתו ית', ויהיו עינך ולבך שם כה"י לרבות כו' ולא תתערב בשום ענין זולת זה (לבד ההשגחה על החצירות שלנו כמדובר).
עבמה שתקבל אי"ה אברכים או בחורים מבני תמן יחיו, תשגיח היטב על למודם בדא"ח ובנגלה שידעו מה שילמדו, ושלא יבטלו את הזמן, ויהי' הכל בסדר מסודר ובזמן קבוע בכניסתם וביציאתם בהשגחה מדויקת כפי הנהוג כאן, והשי"ת יצליח לך ותהי' פעולתך טובה כפי רצון כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללד"ה נבג"מ זיע"א.
עגבצירוף לאגרת זו קבל באגרת מאת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שבה נאמר:
עדבפקודת כ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א, נשיא מוסד "תומכי תמימים" התמנה לועד המוסד. ועל פי תוקף האגרת המוסגר בזה - כתב ידו - אשר בו יתכבד להתמנות למשפיע ומשגיח מחלקת ישיבת "תומכי תמימים" בעה"ק חברון ת"ו, לנהלה ולכלכלה בכל הדרוש לה, בקבלת התלמידים וסדר תמיכתם הגשמי וכלכלתם הרוחני.
עההנני להודיעו כי הבאת הסדרים הרוחניים והגשמיים מסורים לכבודו, לקרב ולרחק, כפי משפטי ותנאיי המוסד הנעלים.
עותוארו בא-כח מוסד "תומכי-תמימים" בעיר הקדש חברון ת"ו ויעשה לו חותם בנוסח הזה, ועל כל הכתבים הנועדים לטובת המוסד הנזכר יניח החותם הנ"ל.
עזאגרת זו נכתבה בשעה שהיתה התוכנית שתהיה הישיבה סניף מישיבת "תומכי תמימים" המרכזית. הרש"ז הבלין התמנה לחבר ועד המוסד הכללי, לבא-כח המוסד בעה"ק חברון ולמשפיע המחלקה שבעה"ק חברון.
עחלא נזכרת כאן ישיבת "מגן אבות" וגם לא ישיבת "תורת אמת" אלא ישיבת "תומכי תמימים"; ולא דבר ריק הוא, שהרי מצוה עליו לעשות לעצמו חותם רשמי שבו יוחרט שם הישיבה "תומכי תמימים".
עטלא רק שינוי השם יש כאן אלא גם שינוי הקופה: בשעה שהיה שם המוסד "מגן אבות" קיבלו תמיכה חלקית מקופת הישיבה "תומכי תמימים" כמובא לעיל. כעת שנפתחה הישיבה כאחת המחלקות של "תומכי תמימים" יבוא כל התקציב מקופת "תומכי תמימים" הכללית, כמו בשאר מחלקות תומכי תמימים שבעיירות השונות ברוסיה. כאשר הוחלט לקרוא לישיבה "תורת אמת" שוב נפתחה קופה מיוחדת לישיבה הזאת, בלי כל קשר לקופת ישיבת "תומכי תמימים" הכללית - כדלקמן.
פההחלטה לקרוא לישיבה בשם "תורה אמת" התקבלה במשך חודש כסלו, כאשר היו המשפיע והתלמידים בדרך. היא נזכרת לראשונה באגרת שכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע באדר"ח כסלו תער"ב, יום לאחר הגיע המשפיע והתלמידים לחברון. כלומר מיד לאחר שנתקבל המברק שהגיעו בשלום לחברון, התיישב לכתוב אגרת ארוכה ומפורטת ביותר (בת 12 עמודים - בס' אג"ק שלו ח"א אגרת לד), אל המשפיע והתלמידים העולים לחברון, שבסופה מודיע: הישיבה נקראת "תורת אמת".
פאלא נזכרת כאן העובדה שמעתה תהיה לישיבה קופה נפרדת מהקופה הכללית של "תומכי תמימים", אמנם בקונטרס "קריאה נאמנה מאת המוסד הקדוש ישיבת תורת אמת בעיה"ק חברון תובב"א" (צילומו בס' "מגדל עז" ע' תקנז ואילך) כותבים הרש"ז הבלין ושיל"א בחנוכה תער"ב:
פבוכגון דא חל עלינו חובת ביאור להודיע לכל אחינו חברינו ידידנו תומכי ישיבתנו הק' בעה"ק חברון ת"ו יחיו.. אין עוד שום קישור וחבור לישיבתנו בחברון ת"ו עם הישיבה הק' "תומכי תמימים" דליובאוויטש יע"א בשום ענין השפעה גשמיות כלל וכלל, ע"כ יזהרו נא אחינו חברינו ידידינו יחיו, שאל יערבו מזה לזה, ולא ישנו צדקתם ח"ו מזה לזה כלל, כי אין זה פוטר את זה, וכל אחד קובע ברכה מיוחדת לעצמו על ידי ועד מיוחד ושד"ררים מיוחדים בלי שום שותפות כלל וכלל.
פגוביו"ד שבט כותב שיל"א אל הרש"ז הבלין (המשפיע ע' ס):
פדהכנסות מוסדינו זה אינו כלל באופן הכנסות תו"ת, וזה טובה גדולה מאד שלא יזיק את תו"ת, כי יראים מזה מאד שלא יזיק לתו"ת, ובעבור זה נתרצו לעשותו דוקא בתבנית מוסד אה"ק מיוחד בפני עצמו.
פהבאותה שעה פונה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע במכתב כללי לאנ"ש בדבר הישיבה "תורת אמת" (אג"ק שלו ח"ב אגרת שי), שבה כותב בין השאר:
פוהנני לבשר לכל החיל אשר יראת ד' ואהבת תוה"ק ואמיתות חפץ רבותינו הק' נ"ע נוגע ללבם, אשר בעזרתו ית' אנחנו מיסדים ישיבה לאברכים ובחורים הגונים יר"א בעה"ק חברון תובב"א, ואנחנו קובעים בה שיעור הגון ללמוד דא"ח.
פזוכבר שלחנו לתמן אחד מהמשגיחים דהישיבה הק' תומכי תמימים, איש מצויין בתו"ע ויודע פרק בהשגחה ה"ה הרה"ח מהר"ש זלמן האוולין שיחי. גם שלחנו לתמן בחורי חמד מחניכי הישיבה דתו"ת למען התנהג בעזרתו ית' הישיבה דתמן בכל הסדרים כמו הישיבה דפה, והכל יהי' אי"ה על פי הנהגה והשגחה הראשית של בני הרב יחי'.
פחונקבע על זה בפה ועד מיוחד, ושולחים אנחנו משולחים מיוחדים על הדבר הזה ביחוד.
פטוהשי"ת יהי' בעזרנו שיתיסד הענין בטוב ויהי' בהצלחה בכל פרט שתושלם אמיתת הכונה הפנינית, בזכות אבהן קדישין ישיני חברון ת"ו ובזכות כ"ק אבותינו רבותינו הק' נבג"מ זיע"א.
צלא נתפרש מיהו הועד המיוחד, אמנם באגרת שכתב מליובאוויטש, ה"ר אלחנן מרוזוב אל הרש"ז הבלין, בה' נשא תרע"ג, כותב לו בין השאר (המשפיע ע' עב):
צאע"ד דאגתך אודות החובות, תדע ידידי כי לו הי' הסתדרות נכונה בועד החברוני פה הי' מתאסף על ישיבת תורת אמת הרבה כסף והי' מספיק אף להוסיף עוד אברכים בהישיבה, אך חסר הפועל בהועד דפה, ואני כבר יצאתי מהועד דפה בפועל, אך מפני שלא נכנס עוד אחר במקומי לזאת מעמיסים עלי את הענין עוד במקצת.. ואי"ה בקרוב יסתדר פה הנהגת הועד דפה, ויתמלא החסרון בחברון ת"ו.
צבמכאן למדנו שה"ועד החברוני" שנוסד בקיץ תרס"ו, ומסופר עליו במקום אחר, עליו הוטלה עבודת השגת תקציב הישיבה "תורת אמת" בחברון.
צגכך נפתחה, בסופו של דבר, ישיבת "תורת אמת" בעה"ק חברון ת"ו, כישיבה בפ"ע, בעלת קופה בפ"ע - נפרדת מקופת הישיבה הכללית "תומכי תמימים".
צדהתלמידים
כאמור לעיל נשלחו שבעה מבחירי תלמידי "תומכי תמימים" לייסד בהם את ישיבת "תורת אמת" בחברון. שבעת התלמידים הם:
כאמור לעיל נשלחו שבעה מבחירי תלמידי "תומכי תמימים" לייסד בהם את ישיבת "תורת אמת" בחברון. שבעת התלמידים הם:
צה1) אלטער שמחוביץ מפאטשעפ.
צו2) הלל פרוטקין ממאריפאל (המשפיע ע' נז. ליובאוויטש וחייליה ע' 86) ומפאטשעפ (בטאון חב"ד חוב' ט ע' 37, שם הוא מתואר בפרוטרוט, וכך הוא ב"מגדל עז ע' תקנה. ועפ"ז צריך לתקן בליובאוויטש וחייליה ע' 405).
צז3) צבי הירש קצב מהאדיטש.
צח4) יחזקאל פייגין.
צט5) מנחם [נאכע] קרסיק מהומין.
ק6) אברהם אלי' אשעראוו מסוראז.
קא7) ישראל זלמן אסנאס מיאנאוויץ.
קבבנוסף אליהם התקבלו לישיבה 9 תלמידים מתושבי חברון וירושלים.
קגרשימתם ניתנה ב"המשפיע" ע' נו:
קדמחלקת האברכים המופלגים המקבלים פרס להספקת צרכיהם:
קה1) אברהם אליעזראוו, חברוני [בן שיל"א].
קו2) יצחק אורינשיין, ירושלמי.
קז3) מרדכי גראנער, ירושלמי.
קח4) מרדכי שלמה בוימאן, ירושלמי [חתן שיל"א].
קט5) מנחם מענדיל סלאנים, חברוני [בהרש"ז, רב החסידים ביפו].
קי6) יהודה זרחי' שפירא, ירושלמי.
קיא7) משה ליב שפירא, ירושלמי.
קיב8) יצחק שפאקאיינע, רוסי'.
קיג9) שמואל שניאורסאהן, חברוני [שבא אתם בדרך מליובאוויטש, כנ"ל].
קידעוד רשומים ברשימה הנ"ל שב"המשפיע" - שמות מחלקת הזקנים הלומדים ומתפללים בבהכ"נ של אאע"ה ומחלקת הישיבה קטנה ומחלקת הבחורים לומדי גפ"ת בחדר ה"ר שמואל תנחום שוחאט, ואינן שייכות לנידון שאנו עסוקים בו כאן.
קיהברשימה זו לא רשום תאריך. על פי התוכן נראה שנרשמה בקיץ תער"ב, שהרי בחורף תער"ב לא קיבלו תלמידי אה"ק תמיכה - כדלקמן, וכאן כתוב עליהם "המקבלים פרס להספקת צרכיהם". במשך הקיץ חזר ה"ר אלתר שמחוביץ לליובאוויטש ובסופו התקבל לישיבה ה"ר שמעון גליצנשטיין - כדלקמן, וברשימה זו מופיע ר' אלתר ולא ר' שמעון.
קיועל תמיכת התלמידים יושבי ארה"ק כותב לו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע באגרת אדר"ח כסלו הנ"ל:
קיזבדבר תלמידים משם תכריז ותודיע כי במשך החורף הלזה לא יקובל שום תלמיד ע"מ לקבל פרס, ושלא ע"מ לקבל פרס עליך האחריות אם השתתפותו עם תלמידינו ראוי' היא.
קיחכאשר ביקש שיל"א שתנתן תמיכה גם ליושבי ארה"ק השיב לו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בח' טבת (אג"ק שלו ח"ב אגרת שיא):
קיטכבודו אמר לי קודם נסיעתי שכתב לתמן שאותן שיתקבלו כעת לא יקבלו פרס עד אחר חג הפסח הבע"ל. ומסת' נצרך ליתן להם איזה תמיכה. בטח יכתוב בני יחי' איזה סדר בזה.
קכוכן כותב לו בכ' טבת (שם אגרת שיב):
קכאובדבר התמיכה. אותן שאינם מוכרחים, ודאי יכולים להמתין עד אחר חה"פ כאשר כבר כתב כבודו להם, וע"ז נתרצו (ויטעמו טעם תו"ע שלא ע"מ לקבל פרס). והמוכרחים בטח יהי' בזה דבר מבני יחי' ליתן להם לע"ע מה שבהכרח.
קכבבהתאם לזה כותב שיל"א ביו"ד שבט אל הרש"ז הבלין (המשפיע ע' ס):
קכגמרן כ"ק אדמו"ר שליט"א כתב בפירוש שאותן האברכים הנחוצים ביותר לתמיכה צריך ליתן להם איזה תמיכה גם בחורף זה, וכשהי' הרי"י שליט"א פה דברתי אתו בזה.
קכדובט' אדר כותב שוב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל שיל"א (אג"ק שלו ח"ב אגרת שכה):
קכהבני יחי' א"ל שזה כג' שבועות שלח לתמן ג' מאות ר', ויסדר אי"ה שיתן גם לבני תמן יחיו.
קכוכך התחילו גם בני ארה"ק לקבל תמיכה. ואודות קבלת תלמידים מבני אה"ק כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע באור לז' שבט (שם אגרת ש):
קכזבודאי דרושים להיות מובחרים, אבל מסופק אני אם אפשר הדבר בעת הראשונה להעמיד קו המדידה כ"כ, מפני שני דברים, הא' מפני הבוחן הוא הרז"ה שי' שאינו בקי בהם עדיין, ובמשך זמן שיהי' שם יהי' אי"ה בקי בטיב האנשים (אם לא יתלמד ח"ו להיות מוטעה), והב' שלא להטיל פחד ואימה יתירה על המתקבלים שיראו לגשת. ומובן שאין כוונתי לקבל כל הבא כו', רק לדקדק ביותר איני יודע אם אפשר וכדאי הוא. ויתברר הדבר אי"ה במשך איזה זמן.
קכחבט"ז תמוז כותב הרש"ז הבלין אל שיל"א (המשפיע ע' רסב):
קכטידידי צריכים לחשוב על זמן הבא אודות לקבל עוד איזה אברכים, אשר מההכרח הוא..
קלבאותו תוכן וביתר פרטים כתב גם אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, המשיב לו ביו"ד מנ"א (אג"ק שלו ח"א אגרת לט): במכתבו אלי הוא מפליא דבר האברכים הנמצאים בעיה"ק ירושלים ת"ו, שמפני משבר הישיבות הם רעבים וגם צמאים, ובהם יקרים וטובים י"ש אמיתיים ולומדים מופלגים באמת, ומצוה וחובה לקרבם.
קלאהנה יחקור וידרוש על מהותי האברכים הנ"ל, ויברר לי מפרטים האלה, מבני איזה כולל הם, חסידים או מתנגדים, שנותיהם בערך, כמה אפשר לקבל מאלה שיהיו לפי כוונת תורת אמת (אשר כוונתה כמו תו"ת כידוע לך), ובכמה יספיקו עצמן לכלכל ב"ב, בכמה רו"כ או גרוש לחדש, מצב משפחתו של כל אחד, ומכסת נפשות ביתו, באיזה ענין עוסק לבד עסקו בישיבה.
קלבאך הנני מזהירך באזהרה גדולה שלא יודע שום איש מצעטיל זה.
קלגנראה שאמנם התקבלו אז תלמידים חדשים לישיבה, אף אם אמנם לא במדה מרובה. שכך כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל הרש"ז הבלין ביום ב' כסלו תרע"ג (שם אגרת מג):
קלדמאד חפצינו כי יוקחו עוד תלמידים, אבל בכסף מה יהי'. בכ"ז הוחלט שיקח עוד ג' אברכים (אם לא לקח עד עתה) היינו להוסיף על התלמידים האברכים שהיו בקיץ העבר. דבר תשלומיהן יתבונן היטב שלא לפזר.
קלהאחד מהתלמידים שהתקבלו לישיבה בשלהי קיץ תער"ב הוא ה"ר שמעון גליצנשטיין, המזכיר זאת במאמרו שב"בטאון חב"ד" (חוב' ח' ע' יח):
קלוכשנכנסתי ללמוד בישיבת "תורת אמת", בשנה ראשונה להתיסדותה בחברון, בשלהי שנת תרע"ב.
קלזמהשנים הבאות, תרע"ג-ד, לא הגיעו לידינו ידיעות ברורות. רק זאת נודע לנו, שבהמשך למה שכתב לעיל, שבירושלים יש אברכים שכדאי לקבל מהם לישיבה, נפתח בשנה זו סניף מהישיבה - בירושלים. הסניף הזה נזכר באגרת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שכתב אל הרש"ז הבלין בג' כסלו תרד"ע (שם אגרת נ):
קלחחשבון הסניף בירושלים, כמה לחדש ולמי בפרט ופרטי פרטיות.
קלטרש"ז שי' הבלין (הנכד) כותב בקשר לסניף זה (המשפיע ע' עד):
קמר"מ פלג הישיבה שנוסד בירושלים היה הגרצ"פ פראנק. לימים מרבניה הגדולים של ירושלים.
קמאהלימודים בישיבה
מיד עם בואם לעה"ק חברון כותב להם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע באדר"ח כסלו תערב (אג"ק שלו ח"א אגרת לד):
מיד עם בואם לעה"ק חברון כותב להם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע באדר"ח כסלו תערב (אג"ק שלו ח"א אגרת לד):
קמבהנה ת"ל כי באתם אל הנחלה, ולא אפונה כי ת"ל באתם גם אל המנוחה מעמל הדרך והנסיעה, וכבר סדרתם סדר הלימודים איש איש על מקומו, בלימוד הנגלה ודא"ח בעבודה שבלב, והרב המשפיע שי' בראשיכם מסודר בזמניו ועתותיו. ולזאת הנה מצאתי לנחוץ לבוא בכתובים בסדר הענינים, למען תדעו את אשר לפניכם, ולמען תשכילו (וכתרגומו תצליחו) בעבודתכם הקדושה, על פי הכוונה האמיתית אשר כל זאת היא משאת נפש אהובינו ומחמד נפשינו עטרת ראשינו כ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א, ומחשבתו הטהורה במשך כמעט תשעה שנה, הנה כהיום בנסיעתכם באה אל הפועל, ולכשיהי' אלקים בעזריכם, ותזכו להיות כלים פנימיים אל הכוונה הקדושה הנזכרת, על ידי עבודתכם הפנימיית בעבודה שבלב ומוח בתפלה, ושקידת הלימוד בנגלה ודא"ח, אז הנה על ידכם יומשך ויתגלה הכוונה האמיתית.
קמגוהולך ומבאר להם באריכות גדולה ביותר את מטרת התייסדות הישיבה בחברון ואת העבודה בתורה ועבודה המוטלת עליהם. ומוסיף:
קמדאל תדמו בנפשכם לטעות בטעות גס אפילו גם קל, ותעמדו חזק על נפשיכם להתחזק בלימוד בכל האפשרי. ואל תשכחו גם רגע (ואפשר כבר הכרתם ובעיניכם ראיתם) כי המצב דאה"ק לא השתנה כלל ועיקר, ואדרבא כו' וכו' כי הזקנים מזקינים, ה' יאריך ימיהם, ולעת זקנותם לכה"פ יכירו את האמת, והצעירים מי יודע מה רוחם, והמצב בלתי ספק במעמדו הוא עומד, וצריכים התגברות הכח ביותר, להוסיף אומץ ושקידה בכל האפשרי, כי זה אמת שהמקום גורם, וזכות אבות מסייעתן, אבל צריכים גם להשתדל למסור ולשעבד הלב והמוח בעבודה הנדרשת, ולכן התחזקו ויהי' אלקים עמכם לעשות חיל בעבודה האמיתית ותזכו שעל ידכם יתגלה הרצה"ע ב"ה שהוא רצון כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים, וזכותכם גדול עד מאד, ואז תצליחו בהצלחה מופלגת בחסדי אל הרחמן.
קמהוכעבור שתי שבועות כותב להם שוב ביום ט"ו כסלו (שם אגרת לה):
קמוהנני מקווה אשר אתם שוקדים בעבודתכם כמוטל עליכם מקדש. ועליכם לדעת כי זאת היא עיקר הכוונה. כבר הארכתי לכם (למענכם) במכתבי העבר מיום א' דח"ז, אשר בטח קבלתם אותו במועדו.
קמזואל המשפיע הרש"ז הבלין כותב באותה אגרת:
קמחההשגחה שלו על התלמידים יחי יהי' בשבע עינים, ואל יעלים עין אפילו מדבר קטן.. יראה כי התלמידים יחיו ישקדו בלימוד בנגלה ודא"ח וישתדל להרים מצב העיר עי"ז שיראו ששוקדים בלימוד ובתפלה.
קמטלא עבר זמן רב וכבר התחילו להגיע ידיעות מחברון מגודל השקידה בלימודים בישיבה החדשה. בח' טבת כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב אל שיל"א (אג"ק שלו ח"ב אגרת שיא):
קנשני מכתביו נכון הגיעני, ונהניתי מאד מהידיעות מתמן שלומדים בשקידה ת"ל, והשי"ת יחזק מוחם ולבם לעסוק בתו"ע לעבדו ית' באמת ובלב שלם תמיד כה"י, ואני מבקשו שבכ"ע שיקבל ידיעות מתמן ימהר להודיעני.
קנאוביום כ' טבת כותב לו שוב (שם אגרת שיב):
קנבמכתבי כבודו נכון הגיעני לרוב עונג. גם ראיתי מכתב ב"ד הרמד"ס נ"י וקבלתי נחת רב. ויתן השי"ת שבני הישיבה יחיו יהיו קרובים באמת לה' ותורתו במוחם ולבם ויעבדו את השי"ת באמת ובלב שלם ויתרומם כללות מצב אה"ק ועה"ק חברון תובב"א, ופועל ידינו ירצה ה' ויצליח בכל פרט ברו"ג.
קנגהרמד"ס הוא ה"ר מרדכי דובער סלונים, שכתב מחברון אל שיל"א, בי"ד טבת (המשפיע ע' סב וע' רנב):
קנדגודל הטובה שפעל ועשה לעי"ק ת"ו בכלל ובפרט, בשלחו המשפיע והבחורי חמד אשר האיר בזה עי"ק ת"ו ממש מחושך לאור גדול, אשר נתיאשתי בחשבי שלא יש עוד תקווה ח"ו, כאשר דברנו בזה כמה פעמים. והאמת אגיד כי לו לא ראיתי בעיני לא האמנתי כו'. וכמה כחו של מרן כ"ק שליט"א להפוך מחושך ואפילה לאור גדול. הרושם שעשה בהאברכים והבחורים דפה בפעולה ניכרת לכל. ולא אכחוד שגם לנו הזקנים האיר הניצוץ האלקי אשר כבר נכבה ממש. ולא אוכל לתאר לו הענג הנפשי בשמעי בכל יום פרק תניא, ובכל עת מצוא דא"ח. ולא אני לבדי והזקנים, גם לצני הדור המלעגים על כל דבר מתפעלים ומודים כו' אשר כעת יש תקווה טובה שעי"ק ת"ו תהי' קדושה לתו' ותפלה, ויאיר בה אור החסידות כרצון אבותינו רבותינו הק' נ"ע זי"ע ע"י מרן כ"ק שליט"א.
קנהבסוף החורף כתב בזה שוב אל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, המשיבו ביום יו"ד אדר (שם אגרת שכו):
קנומכתב כבודו נכון הגיעני לרוב עונג ושמחתי על דבריו. והנה אינני מסופק כלל בשמחת נפש כבודו והרגשתו הטובה בכללות הענין הזה, אמנם אם התעוררות האברכים והבחורים היא אמיתית ישמח לבי מאד, ומעומק לבי אודה לה' שהגיעני עד כה, והשי"ת יזכני לראות בקרב בהרמת קרן עה"ק חברון ת"ו וממנה תצא אורה לכל אה"ק.
קנזתכלית כוונתי שיהי' עסק דא"ח באה"ק, התעסקות אמיתי בנתינת נפשם ע"ז ביגיעת נפש ויגיעת בשר אשר היא המביאה לידי עבודה שבלב..
קנחוחפץ ה' בידינו יצליח לבוא אל אמיתת הכוונה ויאירו נפשינו באור חיי החיים ולאורו נסע ונלך כו'.
קנטובמוצש"ק כ"א אדר כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל המשפיע הרש"ז הבלין (שם אגרת שכח): מכתבך נכון הגיעני ונהנתי משקידת הבחורים יחיו והשי"ת יחזק מוחם ולבבם בתו"ע ית', ות"ל אשר בני תמן יחיו נמסרו אל הענין הגדול, ויתן השי"ת שיהיו נתונים בלבם ונפשם אל ה' ותורתו ועבודתו ית' לטוב להם כל הימים.
קסמכתבו של הרש"ז הבלין אל אדמו"ר לא הגיע לידינו, אמנם בארכיון שיל"א נמצא מכתבו שכתב בער"ח שבט אל ה"ר אלחנן דובער מרוזוב (שהיה באותה שעה מזכיר הועד למען תורת אמת):
קסאידידי יקירי, אני כותב המכתב בהישיבה. אם היית רואה איך שהבחורים לומדים עם האברכים וגם הנערים, ובמראות קטנות הוא כמו בישיבה של ליובאוויץ, והבחורים שמאריכים בתפי' הוא כמו בליובאוויץ, לא נשתנה ח"ו שום דבר, ואני משתדל שלא להוסיף ולא לגרוע שיהי' ממש בכל הפרטים כמו בליובאוויץ, כמ"ש במכתב אדמו"ר שליט"א כו'. ובוודאי היית מקבל עונג גדול מזה. ובאמת אם לא יהי' מניעות ממעות וכה"ג שלא יהי' ח"ו מעשה שטן, אז יכולים פה לעשות ישיבה ממש כמו אצלנו, ולא כמו שחשבנו שפה אינם מוכשרים, אדרבה הם נתונים ומסורים בכל לבם ונפשם.
קסבוב"המשפיע" ע' רנח נדפס מכתב שכתב בכ"ה אייר אל שיל"א (שעסק עדיין בליובאוויטש לטובת הישיבה):
קסגידידי, אל תדמו שאין אנו מכירים עבודתכם ויגיעכם כל הזמן, אבל הלא אתם יודעים שב"ה עבודתכם הצליחה, וכל עבודתכם היא כלא ואין לגבי הענינים שנפעלו בזה הזמן, לו אם הייתם רואים לע"ע ציור הישיבה, אשר ב"ה נתעלה עם אברכים טובים, וגם האברכים דפה ב"ה אינם יכולים לבטלם. וגם הבחורים עם המלמד.
קסדעוד נמצא בארכיון שיל"א מכתב שכתב אל מזכיר הישיבה בירושלים ה"ר יעקב יוסף סלונים, ביום י"א מנ"א תער"ב (נדפס ב"המשפיע" ע' עז), ובו כותב בין השאר: תכתבו מכתב להאברך הג' צבי הירש גורארי' משמי, ותודיעו לו מכל פרטיות הישיבה, וגם תבארו שלא כמו שדימה בכל פעם לבטל בני אה"ק, רק שהוא טועה בזה, ויש יקרי ערך, וגם אנו מקוים שמהמוסד הזה יצאו ענינים גדולים, ואיך שלומדים דא"ח ונגלה וחיים חיי צער ודוחק, ולא ילמוד משל כלל מאותם המסבבים בחו"ל.
קסהועל הלימודים בשנת תרע"ג כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל שיל"א בער"ח ניסן (שם אגרת שעה): נהניתי מאד מהפ"ש מהישיבה אשר עושים ומתעסקים היטב בתורה ובעבוד"ה. יחזק השי"ת מוחם ולבם לעסוק בתורה הנגלית והנסתר דא"ח, שיוקלט היטב במוחם ויאיר נפשם בעבודה שבלב לעבדו ית' באמת בלב שלם לשמור ולעשות ולקיים כו'.
קסוהחזרה לליובאוויטש
כשנסעו המשפיע לייסד את הישיבה בחברון בתחלת שנת תער"ב, לא נסעו על מנת להשתקע בארה"ק, אלא לתקופת זמן, עד אשר תתבסס הישיבה. ואז יראו מה לעשות אח"כ. הדבר התבטא בנידון שמירת יו"ט שני של גלויות, אשר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע כותב בזה אל הרש"ז הבלין בכ"א אדר תער"ב (אג"ק שלו ח"ב אגרת שכח): בדבר הנהגת יו"ט הבע"ל. לפ"ד הבחורים יחיו באשר דעתם לחזור אי"ה, יתנהגו בכל דבר כבני חו"ל. ואתה באשר אתה עם ב"ב יחיו תתנהג כבני א"י.. קביעותך באה"ק עוד בספיקות אצלך.
כשנסעו המשפיע לייסד את הישיבה בחברון בתחלת שנת תער"ב, לא נסעו על מנת להשתקע בארה"ק, אלא לתקופת זמן, עד אשר תתבסס הישיבה. ואז יראו מה לעשות אח"כ. הדבר התבטא בנידון שמירת יו"ט שני של גלויות, אשר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע כותב בזה אל הרש"ז הבלין בכ"א אדר תער"ב (אג"ק שלו ח"ב אגרת שכח): בדבר הנהגת יו"ט הבע"ל. לפ"ד הבחורים יחיו באשר דעתם לחזור אי"ה, יתנהגו בכל דבר כבני חו"ל. ואתה באשר אתה עם ב"ב יחיו תתנהג כבני א"י.. קביעותך באה"ק עוד בספיקות אצלך.
קסזהראשון מבין התלמידים שחזר לליובאוויטש היה ה"ר אלטר שימחוביץ, שחזר לליובאוויטש מיד בקיץ תער"ב. ה"ר שמעון גליצנשטיין מזכיר זאת במאמרו "איש המעלה ואציל הרוח" שב"בטאון חב"ד" (חוב' ח ע' יח):
קסחכשנכנסתי ללמוד בישיבת "תורת אמת", בשנה ראשונה להתיסדותה בחברון, בשלהי שנת תרע"ב, כבר לא מצאתי בה את ר' אלטר שמחוביץ נ"ע.. אחרי היותו בחברון זמן קצר בערך, גמר אומר לעזוב את הישיבה בעיר אבות ולחזור למקורו ושרשו בליובאוויטש.
קסטבעת שנכנסתי ללמוד בישיבת "תורת אמת" בחברון מצאתי חמשת התמימים הנותרים שהמשיכו עוד זמן מה למודיהם כאן, עד פרוץ המלחמה הראשונה, בשלהי שנת תרע"ד, ואז חזרו כולם לליובאוויטש.
קעלמדנו מכאן שעוד אחד משבעת התמימים השלוחים, חזר אף הוא לליובאוויטש, מיד בקיץ תער"ב, ולא נתברר לעת עתה מי הוא.
קעאהמשפיע הרש"ז הבלין ובני ביתו רצו לחזור, או לפחות לבוא למשך זמן לליובאוויטש, בקיץ תרע"ג. אמנם ה"ר אלחנן דוב מרוזוב, שהיה ממונה בליובאוויטש על המתעסקים בתמיכת הישיבה "תורת אמת", כותב לו בה' נשא (המשפיע ע' עב):
קעבהנני להודיעך מה שאמר לי כ"ק אדמו"ר שליט"א לכתוב לך: שבני ביתך ודאי ישארו בחברון, ואל יחשבו לנסוע לפה. ואתה בעצמך אל תהין לנסוע לפה עד שתקבל ידיעה ממנו. אם ימצא נסיעתך לפה, מובן על דעת לחזור לחברון, נחוצה, ירשה לך, ואם לאו לא ירשה לך לבוא הנה לע"ע.
קעגאולי קשור רצונו לחזור לרוסיה עם התוכנית לשלוח לחברון, את ה"ר אהרן תומרקין, בחורף תרע"ג, תוכנית זאת נזכרת באגרת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שכתב אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ביום ז' שבט תער"ג (אג"ק שלו ח"ב אגרת שסד):
קעדמה שדברנו בדבר הר"א תומארקין נצרך לכתוב לר"ז האוולין וגם להר"א, וכאשר דברנו להכין הדבר אי"ה בימי החורף למען יוכל לבוא לפועל אי"ה בימי הקיץ הבע"ל.
קעהאך אין דבר זה ברור, שאפשר היה אמור לנסוע בתור עוזר לרש"ז הבלין וכיו"ב. בכל אופן לא יצא הדבר לפועל. הרש"ז הבלין נשאר לנהל את הישיבה לבדו, עד קיץ תרד"ע.
קעועל נסיעתו חזרה בקיץ תרע"ד מספר הרש"ז הבלין ברשימתו מיום כ"ב שבט תרפ"ב (המשפיע ע' עז):
קעזנסעתי מאה"ק י"א תמוז תרע"ד ובאתי לליובאוויץ במנ"א לאחר שכבר התחילה המלחמה העולמית, ואדמו"ר נ"ע הי' אז על הדאצע סמוך לליובאוויץ הנק' [זא]אלשע והי[יתי] שם אצלו על הדאצע עד ר"ה..
קעחואח"כ הי[יתי] כל שנת תרע"ה בליובאוויטש.
קעטעל הנסיעה הזאת ונסיעת בני ביתו והתלמידים כותב רש"ז הבלין (הנכד) על פי מכתב זקנו לבני ביתו מיום כ"ט מנ"א תרע"ד, הנמצא בידו (שם):
קפימים אחדים קודם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, יצא הרז"ה לליובאביטש.
קפאסיבת נסיעתו אינה ברורה. אפשר שהיתה לשם חיזוק מעמד הישיבה והתפתחותה וביקור אצל אדמו"ר הרש"ב נ"ע ואפשר שעמדה על הפרק השאלה אם להמשיך בא"י. כפי המשתמע ממכתבו של הרז"ה לנו"ב מיום כ"ט מנ"א תרע"ד הנשלח מדאצע [זא]אלשע לא אבתה זוגתו להשאר במקומה וביקשה לשוב. מכתב זה כתוב תחת ההשפעה המזעזעת של פרוץ המלחמה העולמית הראשונה והתערערות מוסדות תבל. הרז"ה מוסר כי ביום הקודם נכנס אל אדמו"ר הרש"ב נבג"מ, ואדמו"ר התעניין במיוחד במצבם ושלומם של זוגתו והילדים הרבים. בענין התנגדותה להשאר ורצונה לחזור אמר אדמו"ר נ"ע כי אין השעה כשרה עתה לדון בענין זה.
קפבביציאותו הניח הרז"ה את זוגתו מטופלת בשמונה ילדים רכים ולאחר שהחלה המלחמה וכאשר תורכיה הצטרפה לצד גרמניה, נעשו אזרחי רוסיה לאזרחי ארץ אויב, ונצטוו לעזוב את הארץ. בני המשפחה עם בחורי הישיבה שמחו"ל גורשו ודרך מצרים באו חזרה לרוסיה.