Chabad Library · Around Chassidus
History of Chabad in the Holy Land·
אפתיחה
על רעיון יסוד הועד החברוני ומטרתו כותב לראשונה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, אל ר' יעקב יוסף סלונים בחברון, ביום ב' אד"ש תרס"ה (אג"ק שלו ח"א אגרת ט:
על רעיון יסוד הועד החברוני ומטרתו כותב לראשונה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, אל ר' יעקב יוסף סלונים בחברון, ביום ב' אד"ש תרס"ה (אג"ק שלו ח"א אגרת ט:
בבדעתי עלה הרעיון ליסד אגודה חדשה בשם "חברונים". מטרת האגודה הוא לחזק הישוב בחברון בכלל, ולהגדיל התורה ובפרט, ולבלי להניח לממשלת הרשעים והסט"א לכנוס שמה, בבתי סופריהם וחדרי מתוקניהם וכו' וכו' כ"א שתתנהג עפ"י הנהגת הקדש.
גנקודת האגודה תהי' לשמור את הסדר והרצון אשר סידרו ורצו כ"ק אבותינו רבותינו, ולבלי לסור מדרכם ורצונם אפי' כחוט השערה. מעשי האגודה, הוא כנ"ל בעשיית ישיבות והדומה כו'.
דועד האגודה יהי' נחלק לשנים, ועד א' יהי' באה"ק, אבל הוא יהי' ועד רוחני היינו ועד מבקרים שיבקרו אם שומרים את הסדר כפי החוקים שיגבילו, הן בהנהגת התפלה, והלימודים קודם התפלה ואחרי' (כפי שרצה ש"ב הרש"ל [ה"ר שיל"א] לעשות סדר, והי' ביחוד בשביל זה בראגאצ[וב], ולא פעל מאומה). והן בהנהגת הלימודים בהישיבה, והת"ת, והן בהנהגת איש איש בביתו בחינוך בניו וב"ב, שכ"ז צריך ודורש השגחה מעולה.
הולהודיע להועד העיקרי אשר ימצא במדינתינו, והוא ועד הב' שיהי' פה מדינתינו, מקובץ משבעה אנשים, לא פחות. מעשיהם, קיבוץ כספים (לא הרבה, דבר קבוע 1 רו"כ לשנה) ולעשות אסיפות בעת הדרוש להתיעץ, להיות מגן בהועד הראגאצ' בהנוגע לעניני החברונים. והיינו שקודם שצ"ל הועד בראגאצ' יהי' אסיפה אצל אגודת "חברונים" בהועד שבפה לידע מה יבקשו בהועד הראגאצ'. וכל החומר לאסיפה הזאת צריכה להכין הועד הא' הנמצא בחברון. וכן הועד הראגאצ' צריך להודיע לועד "החברונים" מתחלה, באיזה ענינים השייכים לחברון עיה"ק ידובר בועד ההוא, למען ידעו ועד חברונים, אם צריכים להסכים ע"ז. וכל דבר אשר לא יאושר מטעם ועד החברונים לא יקובל לידי החלט.
וכן דעתי בכלל, אמנם בהפרטים לא אוכל להחליט דבר עדי אשר אדבר עם כ"ק אאמו"ר שליט"א ארוכות בזה.
זכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע הביא את הדברים לפני כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שקיבל ואישר את ההצעה בשמחה. הוא קרא לאספה מיוחדת מגדולי רבני ועסקני חב"ד ברוסיה והרציא לפניהם את התוכנית הזאת.
חבהזמנתו לאספה הזאת כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ביום בדר"ח תמוז תרס"ה (אג"ק שלו ח"ד אגרת תתקא):
טכאשר עניני אה"ק עזובים מאד והעיקר במצב הרוחני.. ההכרח למצוא עצה בעזרתו ית' איך לחזק הדבר. ועתה עוד יש תקוה לתקן אי"ה, ולזאת החלטתי לבקש יחידי סגולה מידידינו להתאסף פה לטכס עצה איך ובמה לתקן ולחזק אי"ה.
יואני חושב את כבודו [הרב אליעזר משה מודייבסקי מחורול], ואת ידידינו הריע"מ [בעזפאלאוו] מפאלט[אווא], ואת ב"ד הרי"ל [שניאורסאהן] מוועליז והרח"ל [איטקין] מאטשאקוב וש"ב הר' לויק [שניאורסאהן מיקטרינוסלב] והר"א שו"ב [גרוסמן] מניקאל[יוב] ור' יעקב באס מנאוו[גאראד]-ס[יווערסק].
יאה"ועד החברוני" עדיין אינו נזכר כאן בפירוש, אמנם למחרת כותב אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אגרת תתקב):
יבהוחלט לעשות כעת אסיפה מיחידי סגולה מידידינו ולטכס עצה בכללות הענין, ולפי ההחלטה יוקבע כעת הועד החברוני, ואז תתחיל העבודה בפועל.
יגביום י"ד תמוז (אגרת תתקו) כותב שוב אל אחד מהרבנים המוזמנים:
ידבדעתי לקבוע אי"ה ועד מיוחד ע"ז מידידינו בפרט, שיעיינו ויפקחו בהענין, וגם יהי' ועד הפועל אשר ישתדלו להביא כל החלט לידי פועל אי"ה.
טוהאסיפה התקיימה בשלהי תמוז בנאות דשא הסמוכה לשעבעקינא, ששם שהה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב במשם חדשי הקיץ. ביום ב' כ"א תמוז כותב אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אגרת תתקח):
טזבשבוע זו יתוועדו אי"ה ידידינו יחיו בדבר עניני אה"ק. אם יש לך דבר להציע בזה תכתוב לי כי עפ"ע [על פי ערך] תומשך ההתוועדות.
יזעפ"ע יבואו מחר.. עפ"ע תהי' התוועדות הראשונה ביום ה' אי"ה.
יחויומשך עפ"ע איזה ימים גם בשבוע הבע"ל.
יטובר"ח מנ"א כותב לו שוב (אגרת תתקט): "עד היום הייתי טרוד בהאסיפה".
כמינוי גבאי ושד"רים מיוחדים
את האספה הזאת ותוצאותיה מזכיר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע באגרת שכתב בח"י שבט תרס"ו (אג"ק שלו ח"א אגרת יא):
את האספה הזאת ותוצאותיה מזכיר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע באגרת שכתב בח"י שבט תרס"ו (אג"ק שלו ח"א אגרת יא):
כאבקיץ העבר התאספו רבנים נכבדים מידידינו שי' להתייעץ בדבר עסקי הרמבה"ן [קופת רבנו מאיר בעל הנס] באופני ההטבה בההכנסות, ומצא כ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א להכרח ליסד וועד מיוחד בשם "חברונים" שענינו יהי' לפקח על עסקי ההכנסה בעין פקיחא. וראשית המפעל מהוועד הנכבד הנ"ל להשתדל להרחיב ולהגדיל קביעות השופרות בכל אתר ואתר.
כבגם באגרת הנ"ל, שכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בשלהי חורף תרס"ה, מזכיר את החלק הזה מעבודת הועד "קיבוץ כספים (לא הרבה, דבר קבוע 1 רו"כ לשנה)"; אמנם לא נתפרש שם אם הכוונה לאוסף מיוחד לטובת הישוב החב"די בחברון, או לקופה הכללית של כולל חב"ד באה"ק. ההוספה "לא הרבה, דבר קבוע 1 רו"כ לשנה" מורה אולי שמדובר כאן בהוספה מיוחדת לטובת הישוב בחברון. אמנם ההחלטה הסופית של הועד בודאי לא היתה כך, אלא "להשתדל להרחיב ולהגדיל קביעות השופרות בכל אתר ואתר".
כגלעיל פל"ו סופר על הנסיון לבטל את השד"רים שהיו נוסעים בעיירות רוסיה ולקבוע שהגבאים שבכל עיר ישלחו את המעות הנגבים בדואר ישר לידי "בעלי האדרעס" בירושלים, ואילו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע עמד על נחיצות השד"רים האלו. נזכר שם השד"ר ר' משולם רייך וגם השד"ר החדש שמונה אז ר' מאיר ליב הורוויץ. מונה אז גם גבאי מיוחד על מעות אה"ק שברוסיה, מטעם "ועד החברונים", הוא ר' זלמן יצחק וואלשאניק מריגא.
כדאחרי גמר הדיונים ומינוי הגבאי והשד"רים האלו יצא כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע במכתב-כללי לאנ"ש, בי"ט שבט תרס"ו (אג"ק שלו ח"א אגרת קמח).
כהבמכתב זה מרבה לרומם את גודל מצות צדקת אה"ק "אשר כ"ק אבינו הגדול אדמו"ר זצוקללה"ה נ"ע יגע וטרח הרבה מאד לייסד צדקת אה"ק במדינתינו", וממשיך לתאר איך ש"בשנים האחרונות נחלשה הרבה מעשה הצדקה הזאת בכמה עיירות", ומסיים אשר:
כולזאת החלטנו לשלוח ציר מיוחד לעורר את אנ"ש למעשה הצדקה הזאת שישתדלו בה ביותר, וכאשר בכמה בתים לא נמצא כלל שופרות של צדקה, ישתדל לקבוע שופרות אצל כאו"א החפץ בזה, ותקותי חזקה אשר באוות נפש יחפצו להביא הברכה הזאת את ביתם. ובחרנו בידידינו הר' המופ' ווח"ס מו"ה מאיר ליב הורוויץ שי' להיות שליח מצוה במצוה הגדולה הלזו. והנני מבקשם לקבלו בספ"י ולקרבו בימין צדקם.. ופרטי התקנות בזה יבאר בני הרי"י שיחי במכתבו.
כזלמכתב-כללי זה צורף מכתב מיוחד מאת כ"ק אדמו"ר בנו מוהריי"צ נ"ע (אג"ק שלו ח"א אגרת יא), שבו כותב בין השאר:
כחואלו הם פרטי פועל הוועד "חברונים" בע"ה:
כטראשית הוא ההשתדלות לקבוע שופרות בכל בית ובית ממש מבלי שום הבדל בין עני לעשיר, כי יד ד' פתוחה להשפיע שפעת ברכה והצלחה וברכת ד' היא תעשיר את עושי צדקה ומה גם צדקה נעלית ונשגבה כזו אשר עלי' מסרו נפשם קדושי עליון. ומובן כי קביעת השופרות הוא בבית אשר לא הי' שם מכבר.
להשנית הוא שהגבאי והרב דמתא והבע"ב הגבוהים ה' עליהם יחי' יכניסו א"ע בזה בהתעוררות אמיתי ולעורר את כל בית ישראל בתרומות כסף הקדשים ומהבע"ב הנכבדים יבחרו המתעסקים בהמפעל הקדוש הזה לגאון ולתפארת הן בקביעות השופרות והן בגביית כסף הקדשים במועד המיעודה, כפי הכתוב באגרת כ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א הניתן על יד המשולח הרב ר' מאיר ליב שי' הורויץ.
לאהשלישית כי מהשופרות החדשים יקבצו התרומה - המורם לקדש - הגובים הנכבדים ה' עליהם יחיו, פעם בכל משך שלשה חדשים (היינו ד' פעמים בשנה) ובכל עת שיגיע מועד אסיפת כסף התרומה, יקבלו המכובדים בנזר "גביית כסף הקדשים" מכתב מיוחד מאת וועד הפועל "חברונים" על ידי הגבאי דכסף הקדשים בעיר ההיא.
לבהרביעית. הכסף הנאסף בכל פעם יושלח אל הגבאי הראשי לעניני הכספים במדינתינו ה"ה הגביר הנכבד ומרומם הרה"ח מוהר"ר זלמן יצחק שי' ואלשאניק בריגע, כפי האדרעס שיקבלו בעת הדרוש, וכמו שהי' לפנים בעוד שמשן של אבות העולם הי' מאיר לארץ ולדרים עלי' שהכסף הי' מתאסף בפנים המדינה ולעת הדרוש יושלח למטרתו.
לגהיו כאלו שרצו לפרש גם כאן שהכוונה היא במיוחד לתמיכת הישוב החב"די בחברון, אמנם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב הודיע מיד בכרוז מיוחד (אג"ק שלו ח"ג אגרת קמט):
לדבאתי להודיע ברבים אשר לא עלה כלל על דעתי אשר השופרות החדשות יהיו בשביל חברון לבדה, והרי הן כמו כולן בשביל הכלל כולו.
להגם בקונטרס שכתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב בחודש מ"ח תרס"ז הוא "אשר לא עלה על דעתי כלל שיהי' השופרות בשביל חברון לבדה" - כמועתק לקמן.
לוצירוף הרמד"ס ל"אדרעס"
המטרה השניה והעיקרית של הועד הזה היתה, כאמור באגרת הנ"ל "לחזק ולהגדיל ישוב חברון להחזיר עטרת הישיבה ליושנה, ושתהי' תחת השגחה טובה".
המטרה השניה והעיקרית של הועד הזה היתה, כאמור באגרת הנ"ל "לחזק ולהגדיל ישוב חברון להחזיר עטרת הישיבה ליושנה, ושתהי' תחת השגחה טובה".
לזלעיל פל"ה סופר כי משנת תרמ"ח ואילך נשלחו המעות מרוב העיירות על ידי בעל האדרעס בירושלים, ומשנת תרס"ג ואילך היה זה ע"ש ה"ר מרדכי שלאנק וה"ר דובער אפרת.
לחבקיץ תרס"ה, לאחר אספת היסוד הנ"ל של ה"ועד החברוני", פנו חברי הועד אל ועד "מסדרי הרשימה" ברוגוטשוב, בדרישה לצרף ל"אדרעס" את ה"ר מרדכי דובער סלונים, אחד מממוני כולל חב"ד בחברון ("המשפיע" ע' רג):
לטב"ה יום ג' ער"ח מנ"א התרס"ה, מושב הקיץ סמוך ללאזניא
משלום וברכה לידי"נ הרה"ג החסי' המפורסמי' מסדרי הרשי' ממסחר האתרוגי' בכולל אנ"ש חב"ד שליט"א
מאבהתאספנו יחד לתל תלפיות כ"ק אדמו"ר שליט"א, לפקח ולדאוג בדבר הרמת מצב ישוב אה"ק בכלל, וישוב עיה"ק בפרט, אשר יושבי העיר הזאת צועקים בקול מר צורח לבא לעזרתם בעוד מועד שלא יתמוטט וילך כלה ח"ו הישוב הנ"ל, ולהשתתף אתם לבנות חרבות חברון על מבועי התורה והדת ולקיים נשמת חברון ברו"ג, הנה זה את מה שנצטוינו מפי מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א, להודיע לכת"ר הסכמת דעתו הטהורה ופקודתו, וכן אנחנו כיהודא ועוד לקרא מסכימים לדעתו בהחלט גמור בל ישונה, שימנה גם הרב ר' מרדכי דובער סלאנים מחברון, אל האדרעסא על שילוח המעות מחו"ל מפדיון האתרוגים, וידפיסו גם את שמו בהדפסתם את האדרעסין במכתביהם שהמה שולחים לחו"ל, למען יהי' ליושבי חברון דעה בכללות ההנהגה, ביחד עם יושבי ירושלים תובב"א, ובזה סרה תלונתם כו' וכל העם על מקומו יבוא בשלום, וד' יהי' בעזרנו לעשות לתקן לרומם ישוב חברון, כאשר כן הי' רצון רבותי' הק' נ"ע זיע"א.
מבידידם יהודה ליב באו"מ הרב מוהרש"ז ז"ל שניאורסאהן מוויעליז ידידם אליעזר משה בהרב מוהר"א מאדייעווסקי מחאראל ידידם יעקב מרדכי בה"ר [ניסן] מפאלטאווא ידידם חיים ליב איטקין מאטשאקוב יעקב ב"ר יצחק באסס מנאווגאראדסעויערסק אשר ב"ר מאיר ז"ל שו"ב מניקאלאויעב בקיץ תרס"ה הגיעו ידיעות שממוני עיה"ק ירושלים העלימו מעות ממוני עיה"ק חברון. באגרת שכתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ביום ז' אלול תרס"ה (אג"ק שלו ח"א אגרת קמד) מוחה על דבר זה, ומוסיף:
מגולמען שלא יהי' עוד מקרים כאלה יצורף מעתה ב"ד הרה"ח הרמד"ס [ה"ר מרדכי דובער סלונים] נ"י באדרעס בשילוח המעות מכל מדינתינו, וכבר הודעתי לכמה מקומות ולהמשולחים שישלחו מעתה ע"ש הרמד"ס והרמ"ש יחי', ואתם תדפיסו על הניירות שלכם את האדרעס כנ"ל.
מדוכעין זה הורה באגרות רבות במשך אלול תרס"ה וחורף תרס"ו.
מההקונטרסים בעניני כולל חב"ד
כאמור לעיל נשלח השד"ר החדש בחודש שבט תרס"ו לעיירות שונות ברוסיה לגבות את מעות השופרות (הקופות) החדשות. לאחר שביקר השד"ר בחרקוב כתב אחד מחסידי בברויסק אל האדמו"ר מוהרש"נ מבברויסק (מתוך הקונ' דלקמן, שהו"ל האדמו"ר מבברויסק):
כאמור לעיל נשלח השד"ר החדש בחודש שבט תרס"ו לעיירות שונות ברוסיה לגבות את מעות השופרות (הקופות) החדשות. לאחר שביקר השד"ר בחרקוב כתב אחד מחסידי בברויסק אל האדמו"ר מוהרש"נ מבברויסק (מתוך הקונ' דלקמן, שהו"ל האדמו"ר מבברויסק):
מועתה בא לחארקאוו שליח מליוב[אוויטש], מסתמא נוסע הוא לכל העיירות, מצוה בשם אדמו"ר דליבאוויץ לשלוח כסף הרמב"ן לא"י ע"ש רמב"ס דווקא ולא ע"ש רד"א. עוד זאת מצווה לעשות פוסקעס מיוחדים על יושבי עיר חברון לבד, כי עיקר ישוב א"י הוא בחברון דוקא, וכך הי' כוונת אדמוהז"ק זיע"א.
מזכ"ק אדמו"ר מוהרש"נ מבברויסק לא היתה דעתו נוחה מיסוד ה"ועד החברוני", וכשקיבל את האגרת הזאת החליט לפרסם קונטרס מיוחד, לבאר בו:
מחא) את התנגדותו לקביעת השופרות החדשים בעד חברון, כיון "שאין משנין מצדקה לצדקה, והלא עושה בזה גרעון רב בהפושקעס הישנים".
מטב) התנגדותו לצירוף הרמד"ס ל"אדרעס", כי "ע"פ דין מי שזכה בזה כבר ע"פ מינוי מן הצבור בודאי אין אחר יכול לעשות בזה כלל, והר"ד אפרת שיחי' נתמנה לשלוח מעות האתרוגים על אדרעס שלו בח"י כל הכולל, לא יכול אחר להשיג גבולו ולזכות בזה.
נג) אי הסכמתו להעדיף את תמיכת הישוב החב"די בחברון על גבי הישוב החב"די בירושלים, כי "הכל יודעים מעלת קדושת ירושלים על כל א"י", והולך ומבאר באריכות גדולה את מעלת ישוב ירושלים בהלכה וקבלה.
נא[הקונטרס הנזכר לא נודע ממנו כיום אף טופס. כל ידיעתינו עליו מבוססת על ההזכרה בקונטרס המענה עליו, שפרסם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ומתחיל "מכתבם צירוף הקונט' של ב"ד הרש"נ [בן-דודי אדמו"ר מוהרש"נ מבברויסק] נ"י נכון הגיעני". גם לא נודע אם אמנם התפרסם הקונ' הזה בדפוס או רק בהעתקות בכתב. לאחרונה מצאתי טופס אחד בכת"י, בארכיון זוסניץ שבספריה הצבורית בנ.י., ומשם העתקתי את האמור לעיל].
נבכשהתקבל הקונטרס הזה לליובאוויטש, בקיץ תרס"ו, ראה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע הכרח להשיב עליו. רעיון עריכת והדפסת הקונטרס הזה בא מאת כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. במענה למכתבו בזה משיב לו כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בד' מנ"א (ח"ד אגרת תתקלז):
נגהצעתך בדבר ההדפסה יכול להיות שהיא נכונה ועדיין לא חשבתי בזה הרבה, אמנם אם על הן דרוש ע"ז מסדר שידע איך לעשות הדבר ועוד חזון כו'.
נדובט"ו מנ"א כותב לו (שם תתקמא):
נההתשובה על הקונט' עוד לא התחלתי להעריך, וכבר הכנותי עט עופרת לכוונה זו, ואי"ה אשתדל להעריכו בעזרתו ית'.
נועריכת הקונטרס נמשכה עד חודש מ"ח תרס"ז, ובר"ח כסלו כותב אל ר' ישעי' ברלין (שם תתקנא) "אני שולח לו במכ' מיוחד מה שהשבתי על הקונט' דבאב'".
נזבאותה שעה נדפס הקונ' הזה במימיוגרף, כת"י ר' שמואל הסופר, וכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע היה חותם בעצמו בכתי"ק על הטפסים שהיה שולח לאנשים הקשורים לענין. לאח"ז, באותו חורף, נדפס הקונטרס בירושלים. חלקו (בעיקר - חלק ההלכה שבו ובהשמטת עניני המחלוקת) נדפס שוב בקובץ יגדיל תורה נ.י.
נחחוברת ג, ובאג"ק שלו ח"ד אגרת תתקנ*.
נטבקונטרס זה משיב על שלושת הטענות, ומתחיל:
סיסוד הקונט' הוא דברי ר' שמרי' קאזארנאבסקי שהודיע לבאב' שאני כותב במכתבי לשלוח המעות ע"ש ר' מרדכי דובער סלאנים ולא ע"ש ר' דובער אפרת, ואשר עיקר ישוב א"י הוא בחברון, ואני מצוה לקבוע שופרות מיוחדים על יושבי חברון לבד. וזה שקר גמור. במכתבי לא נזכר מהדברים האלו כלל וכלל.. במכתבי ובמכתב בני שי' לא נזכר כלל שהשופרות החדשות הן בשביל חברון (והאמת כן הוא אשר לא עלה על דעתי כלל שיהי' השופרות בשביל חברון לבדה).. ומה שנזכר במכתב בני שיחי' וועד החברוני הוא, כי כשנתאספו פה ידידינו הרבנים שי' בקיץ תרס"ה החלטנו לעשות ועד חברוני, ומטרתו יהי' לחזק ולהגדיל ישוב חברון להחזיר עטרת הישיבה ליושנה, ושתהי' תחת השגחה טובה. וגם יתעסק הועד לחזק ולהגדיל את הכנסת אה"ק בכלל (ולהרז"י [הגבאי הכללי ר' זלמן יצחק וואלשאניק הנ"ל] כתבתי אז שכאשר יתאסף אצלו מאה רו"כ ישלחם לתמן על שני שמות הא' ממוני חברון ת"ו וא' ממוני ירושלים ת"ו, היינו הרמד"ס ורמ"ש, וזה הוכחה גמורה שלא הי' כוונתי בהשופרות בשביל חברון לבדה)...
סאסיבת העמדת הרמד"ס שי' בהאדרעס, הנה לבד אשר ישר ונכון הדבר במושכל ראשון שאחד מממוני חברון יהי' ג"כ בהאדרעס, ובפרט אחרי שבשנים הקודמים בימי אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע הי' חברון העיקר וכל כסף הקדשים באו לחברון ומשם יצאה השפע לירושלים ת"ו, עתה עכ"פ נכון הדבר שיהי' אחד מממוני' בהאדרעס.. שזה נותן תוקף גדול אל הממונים ונרגש לאנשים המקבלים אשר המה בע"ב וצריכים לשמוע להם..
סבאח"כ נודע לנו אשר ממוני ירושלים העלימו מממוני חברון ת"ו סך עצום במשך כמה שנים ממעות ועד כל הכוללים אשר נתנו לממוני ירושלים גם בעד חברון.. ואם הי' ממוני חברון יודעים מכל הכספים המתקבלים לא הי' אפשר להיות העלמות כאלו.
סגאח"כ עובר לענין העדפת הישוב החב"די בחברון ההולך ופוחת על גבי הישוב החב"די בירושלים, באריכות גדולה ביותר בהלכה, וגם מבחינה מעשית (חלק נעתק לעיל בסוף הפרק הקודם), ומסיים:
סדואני אומר דעתי גלוי לכל, אשר בעלי תורה צריכים להיות ישיבתם בחברון דוקא, ובזה יש לקוות שתתאים תורתם עם יראתם ויחדיו תמים יהי' למטה ולמעלה.
סהכ"ק אדמו"ר מוהרש"נ מבברויסק עדיין התנגד לשינוי ב"אדרעס", והדפיס קונ' נוסף לבאר את דעתו בזה. מאז ואילך הורה כ"ק אדמו"ר מוהרש"נ מבאברויסק לחסידיו לשלוח כמקדם ע"ש שלאנק-אפרת, ואילו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע הורה לחסידי ליובאוויטש לשלוח את המעות ע"ש סלונים-שלאנק.
סוגם המעות האלו שנשלחו ע"ש סלונים, לא קיבל אותם הוא בעצמו מהדואר, שהרי הוא היה גר בחברון והמעות התקבלו בדואר אשר בירושלים. מ"מ הועיל דבר זה, שגם הוא, בתור אחר הממונים לכולל חב"ד שבעיה"ק חברון ידע את סכום מעות ההכנסה אשר בקופת כולל חב"ד. את הדברים האלה מודיעים ממוני ירושלים, בהודעתם לפני הבד"צ בירושלים, בט"ז אייר תרס"ו (נעתק בקונ' בעניני כולל חב"ד מכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ירושלים תרס"ז):
סזהרמד"ס יחי' לא ראה כלל פני כסף האתרוגים [כינוי למעות הכולל], בין אשר הגיעו על שמו לבד בין אשר באו על שמו בצירוף שם הרד"א ורמ"ש, כי רק חתם על הפאוועשטקעס ושלחם חזרה תומ"י בפאסט החוזר, והכסף נכנס מ[י]ד לכיס הכולל.
סחסדר זה במשלוח מעות התמיכה, שהיו כאלה ששלחו ע"ש אפרת שלאנק והיו כאלו ששלחו ע"ש סלונים שלאנק, נמשך עד שנת תער"ב, שאז נפטר ה"ר דובער אפרת. על התקופה שלאח"ז יסופר לקמן פמ"א.