History of Chabad in the Holy Land·Chapter 38: Center of Kolel Chabad in Hebron or Jerusalemתולדות חב״ד בארץ הקודש·פרק לח. מרכז כולל חב"ד בחברון או בירושלים

אפתיחה
לעיל פל"ה נתבאר שבין השנים תר"י-תרכ"ו היה אחד מממוני הכולל בירושלים נכלל גם ברשימת ממוני הכולל בחברון, כיון שבחברון היה הועד המרכזי ל"כולל חב"ד" שבכל ארבעת ערי הקודש, ורצו שתהיה בו גם נציגות מהכולל שבירושלים.

בלעיל פרק שלפנ"ז נתבאר שבהסכמים שבין ועד "כולל חב"ד" לבין ועד הכללי לכל הכוללות, שמרכזו היה בירושלים, לא באו על החתום ולא נזכרו בו ממוני כולל חב"ד שבירושלים - אלא ממוני הכולל שבחברון, כיון שהם היו הממונים הכלליים לכולל חב"ד שבכל ארבעת ערי הקודש. ויתירה מזו נתפרש בהסכם תרל"ב (סעיף ז), שרק ב"אסיפות הנוגעות לצרכי העיר" ירושלים, יוכל כולל חב"ד שבירושלים לבחור נציג להשתתף בהן. משא"כ בשאר האסיפות של הועד הכללי לא יוכל להשתתף אלא נציג כולל חב"ד שבחברון - ר' לוי יצחק סלונים, כיון שהוא משמש כעין ממונה הראשי.

גמ. שפירא דן ב"ותיקין" ע' 102 בשאלת הבכורה לועד הכולל שבירושלים ושבחברון. הוא מביא מדברי שריון ב"זכרונות" ע' 67 שהמרכז הוא בירושלים ומפריכו ע"פ דברי הסכם תרל"ב שבפרק הקודם וע"פ האמור ב"יהודה וירושלים" משנת תרל"ח ש"עיקר כוללם הוא בעיר הקודש חברון", ומסיים ש"יש להניח שזכרונו [של שריון] הטעהו".

דהאמת היא שעד שנת תרמ"ח היה המרכז בחברון. מעות הכולל היו נשלחים ע"י השד"רים אל הממונים שבעיה"ק חברון, ומשם היו המעות מתחלקים לירושלים וכן לצפת וטבריה. כך היה בין בקשר למעות הכולל שמתקבלים מרוסיה ובין בקשר למעות שמתקבלים מהפקוא"מ באמשטרדם, שכך הם כותבים לממונים שבעיה"ק חברון ביום כ"ו תשרי תרכ"ו (כרם החסידות ח"ב, ניסן תשמ"ה, ע' רנו):

הסוף מעשה אשר עשו רומכ"ת נ"י לחלק ממה ששלחנו בעד עיה"ק חברון ת"ו גם לאנשי כולל הנקר' חב"ד היושבים בשערי ירושלם.. היה במחשבתינו תחלה, כאשר שלחנו הכסף אל הקדש פנימה, כי כאשר מכסף ההכנסה הנהוגה המגיע לכולל חב"ד יאכלו גם אנשי הכולל ההוא הגרים בירושלם ת"ו, הטבנו גם בחלוקת הנה"ח [הנדבה החדשה] את האנשים ההם על חשבון הכסף אשר הפרשנו בעד עה"ק חברון ת"ו.

ווב"יהודה וירושלים" תרל"ח (מהדורת קרסל, ירושלים תשט"ו, ע' 145) מדובר במעות שנתקבלו מאנגליה לועד הכללי על מנת לחלק לכל הכוללות. את חלק כולל חב"ד מסרו לגבאי הכולל בירושלים, כנראה, כדי שהוא ימסור את המעות לממוני הכולל בחברון והם יחלקוהו בין שאר ערי הקודש. את ההסבר לכך נותן המחבר, סוכן הועד הכללי - ר' יואל משה סלומון:

זוחלק חב"ד (אשר עיקר כוללם הוא בעיר הקודש חברון, תבנה ותגאל, וחלק גדול מכוללם הוא פה עיר הקדש ירושלם, תבנה ותכונן, ויש מהם גם בערי הקדש צפת וטבריה וביפו) נמסר פה ליד ה"ר אהרן ליפקין.

חמעשה תרמ"ח
לערך משנת תרמ"ח ואילך עבר המרכז לירושלים, כדלעיל פל"ה - שמאותה שעה ואילך היו שולחים את המעות והמכתבים דרך הדואר לבעל האדרעס שבירושלים.

טבאותה שנה, תרמ"ח, ניסו ראשי כולל חב"ד בירושלים לפרוק מעל עצמם את מרותם של ממוני חברון ואף את מרותו של הגבאי הכללי בחו"ל ר' דן תומרקין, העומד בראש ה"ועד הרגוטשובי" - מסדר הרשימה. הם פרסמו מודעות בהם מכנים את עצמם בשם "ראשי כולל חב"ד" והודיעו לחו"ל שישלחו את הכסף ישר לידם, והם יחלקו את המעות ליושבי חברון ושאר ערי הקודש.

יממוני כולל חב"ד שבחברון, ובראשם הרב שמעון מנשה חייקין, השיבו על כך בכרוז מיוחד (דף בודד. תצלומו ב"מגדל עז ע' תקכו-ט) בו כותב בין השאר:

יאאת קול הקורא קול ענות שמעתי וראיתי, את אשר השמיעו איזה אנשים מבאי הארץ בשנים אלו, המכנים א"ע בשם ראשי כולל חב"ד.. להפר דעת קדו"ע ופקודתו אשר ביד הרד"ת יריצו נדבותים לקודש.. שישלחו המנדבים בעם כסף תרומתם לידם, להשתרר בחזקה על צאן קדשים, ואנחנו יושבי עמק הבכא עמק חברון כארבע מאות נפשות נבקש לחמינו מידם.

יבואז הולך הרש"מ וסוקר את תולדות ההתיישבות בחברון בימי כ"ק אדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק", שצוו על ישוב חברון דוקא, ומסיים "ידידי עליון! לכו בדרכי אבותיכם ורבותיכם, שקלו כסף תרומתכם על דרך האמת הנהוג מימי קדם".

יגמעבר לדף נכתב בארוכה באותו נושא, ובאים על החתום כ-50 מאנשי חב"ד שבחברון וכ-50 נוספים מאנשי חב"ד שבירושלים. אלו האחרונים מוסיפים:

ידראה ראינו מה שכתבו וחתמו אחינו אנ"ש יושבי עמק חברון ת"ו, היוצאים בצלותא ובבעותא מלחמה בשלום, נגד הלוקחים עטרה לעצמם להקרא בשם ראשי הכולל, אשר בקול קוראים להתגאות עלינו, ולקנא קנאתינו. והנה אנחנו בקודש ירושלים ת"ו הננו מגלים דעתינו ורצונינו, חלילה לנו אנחנו הדבוקים בקדושת רבותינו הקדושים זי"ע, וההולכים בדרכי החסידים, להתנגד נגד דעתם דעת עליון, והסכמתם הרצוייה רבות בשנים, או לבטל תהלוכות הנהוג בסדר כסף הקדשים, או לשנות מיד ליד, כ"א רצונינו ובקשתינו אחת היא לאומה הישראלית להחזיק בנושנות, והכל יתנהג כאשר היה באמנה עד עתה.

טונראין הדברים, שאף אם לא פעלו ממוני הכולל שבירושלים מיד את כל אשר ביקשו, הרי לפחות רוב הדברים שבקשו הם פעלו במשך השנים הקרובות. זאת למדים אנו מתוך כרוז "תשובה לדורשי האדרעס" שבו כותב הרח"א ביכאווסקי "אנכי נכנסתי לשמש.. בשנת תרנ"א ואז היה האדרעס ע"ש הג' ר' משה וויענבערג, ואחרי פטירתו נתמנה ר"ר מאניס ווערעוולעאנסקי ור' מרדכי שלאנק יחד ואחרי פטירת ה"ר מאנוס מינו בתמן במקומו את הרב ר' דובער אפרת".

טזכבר נתבאר לעיל פל"ה שבעל האדרעס הוא הממונה הראשי שאליו מגיעים המעות מחו"ל והוא שולחם גם לשאר ערי הקודש. והרי אנו רואים כאן שכבר לפני שנת תרנ"א היה בעל האדרעס בירושלים ואליו היו מגיעים כל המעות, גם אלו השייכים לחברון. מכאן ואילך היה אמנם מרכז כולל חב"ד בירושלים.

יזבשנים הבאות
כבר סופר לעיל פי"ט על מצבם הקשה של יהודי חברון ועל תהליך עזיבת חברון בקרב בני עדת חב"ד במשך 30 השנים תרל"ה-תרס"ה.

יחמצב זה החמיר לאחר שמרכזו של ועד כולל חב"ד בארה"ק עבר מחברון לירושלים. ועד זה דאג יותר לצרכי הקהלה בירושלים מאשר לצרכי הקהלה בחברון, וזאת היתה סיבה נוספת למיעוט פרנסת אנשי חב"ד בחברון ולהגירתם מחברון לירושלים.

יטגם ה"ועד הרוגוטשובי", הוא ועד מסדרי הרשימה שבחו"ל, שבראשו עמדו בשנים האלו ר' חיים אליעזר ביכאווסקי ור' חיים באגין, גם הם ראו זכות לעצמם להעדיף את תמיכת הקהלה החב"דית בירושלים, ההולכת ומשגשגת, על פני הקהלה החב"דית בחברון, ההולכת ומתמעטת.

כלעיל פ"כ סופר על השתדלותו הנמרצת של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לתמוך בישוב החב"די בחברון ולשפר את מצבו הגשמי והרוחני באופנים שונים.

כאבמסגרת השתדלות זאת יסד בקיץ תרס"ה את ה"ועד החברוני", שישתדל בחו"ל לעמוד על זכויות עיה"ק חברון בתמיכת כולל חב"ד. באותו קיץ אף התחיל לדרוש שאחד מנציגי ממוני הכולל שבעיה"ק חברון יהיה בין "בעלי האדרעס" שבירושלים, כדי שידע מכל הכנסות הכולל במשרדו הראשי, ימנע העלמות מחלק המגיע ליעה"ק חברון ויוכל לעמוד על שאר זכויותיה. על כל זאת - בפרק הבא.

כבבבואו לבאר את סיבת עמידתו האיתנה למען זכויותיה של עיה"ק חברון לעומת עיה"ק ירושלים, פרסם בראשית שנת תרס"ז קונטרס ארוך (רובו נעתק באג"ק שלו ח"ד אגרת תתקנ*), שבו כותב בין השאר:

כגבשנים הקודמים בימי אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע הי' חברון העיקר וכל כסף הקדשים באו לחברון, ומשם יצאה השפע לירושלים ת"ו.. והנה עה"ק חברון ת"ו אשר עד לפני איזה שנים היתה נקי' וברורה מכל תערובות פסולת. בשנים האחרונות נמצא גם בה סיגים ופסולת, אם כי עד עתה ת"ל עלה בידי היראים ובראשם הרב והממונים לבלי להניח להטות לב בני הנעורים ולעבירם ח"ו מדרך התורה והמצוה, ויעזור להם השי"ת על להבא שלא יבא דבר תועבה למחנם הק' בזכות האבות הק' הקבורים בה..

כדונוכל לומר דעם היות דירושלים מקודשת יותר מ"מ עתה קדושת המקום יותר בחברון מבירושלים, כי החוטאים והפושעים שבה מטמאים את הארץ .. והלא אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע ידעו יותר ממנו מעלת קדושת ירושלים, והרי הדבר ידוע ומפורסם לכל אשר כ"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נ"ע וכן אאזמו"ר שצוקללה"ה נ"ע בחרו בחברון דוקא, וכאשר יש מכתב אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נ"ע אודות ישוב חברון בדברי חסידות מדבר במעלת חברון, וכ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נ"ע שלח את בני משפחתינו לחברון דוקא.. ואני אומר דעתי גלוי לכל, אשר בעלי תורה צריכים להיות ישיבתם בחברון דוקא, ובזה יש לקוות שתתאים תורתם עם יראתם ויחדיו תמים יהי' למטה ולמעלה.. החלוקה [בחברון] אינה מספקת למקבלי' ומוכרחים המה למצוא דבר ממה להתפרנס, ובירושלים יש כמה ישיבות שנותנים סכום נכון להלומדים בהם, והאברכים לומדי תורה מכוללינו לומדים בכל הישיבות ומקבלים פרס ע"ז, גם יש בה בתים הרבה של נדיבים שנותנים דירות בחנם, אשר כ"ז אין בחברון.

כהוזה א' מהדברים אשר חשבתי, ותקותי אי"ה שיבוא לידי פועל במשך הזמן, להחזיק את הישיבה של חברון ולגדלה, למען תת היכולת לאברכי כוללינו להיות בחברון לעסוק בתורה ועבודה תמימה. וכבר החלטנו בשנה דאשתקד לייסד חברה מיוחדת אשר תקרא בשם חברונים, לדאוג לטובת חברון להרימה בעזרתו ית' בשביל הכוונה הטובה הנ"ל, אך מפני השערורית דהאי שתא לא בא הדבר עדיין לפועל. וה' החפץ בהגדלת וחיזוק התורה והיראה יהי' בעזרינו אי"ה, ונבוא אי"ה אל אמיתית כוונתינו.