History of Chabad in the Holy Land·Chapter 30. Chabad Yeshivos in Jerusalemתולדות חב״ד בארץ הקודש·פרק ל. ישיבות חב"ד בירושלים

אפתיחה
ב"לוח שמות הבתי מדרשות דק"ק חב"ד הי"ו" שבמפקד תרט"ו מתואר בימ"ד בשם "דת משה ויהודית" [מונטיפיורי] שהיה קיים בבהכנ"ס חב"ד ולומדים בו 12 בחורים, גמרא עם מפרשים, פוסקים וכו', ספרי מוסר עם קבלה (הכוונה לדא"ח) הנלמדים "עם הה"ג ר' אלי' יוסף" ריבלין (ראה "בטאון חב"ד" גליון 32 ע' 39).

בב"לוח שמות הבתי מדרשות" שבמפקד תרכ"ו כבר למדו בו 20 בחורים ו-15 בעלי בתים. מקום הלימוד היה בחדר שבנו על גג ביהכ"נ "בית מנחם" כדלעיל פכ"ח.

גבשנים הבאות כשהתרבו הישיבות הכלליות בירושלים, עץ חיים, חיי עולם ועוד, עברו גם רוב הצעירים מבני כולל חב"ד ללמוד בישיבות אלו. כך היה במשך עשרות השנים הבאות, אשר לימוד תורת החסידות נשכח לאט מבני אנשי כולל חב"ד בירושלים.

דנסיון פתיחת ישיבה בשנים תרס"ב-ד
את מצב הדברים בשנת תרס"ג מתאר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע באגרת יום א' י"ד אלול (אג"ק שלו ח"ג אגרת תתכט):

ההנה כאשר מצב עסק דא"ח באה"ק הוא בשפל המצב מאד וכמעט שאין לומדים דא"ח כלל ובפרט הצעירים והאברכים אינם שייכים לזה כלל, וזה כמה שנים אשר הרבה נצטערתי ע"ז, וביותר שראיתי מהם אברכים יקרים באמת עוסקים בתורה כל ימיהם ויר"א בתכלית, ובדא"ח אין להם שום ידיעה כל דהוא ממש ורחוקים מזה בתכלית (לבד אחדים ממש), וכל אשר לב רגש לו יצטער על הדבר הזה, וביתרון פעל ע"ז מה שבכוללינו אין ישיבות, והרבה מאברכי חב"ד לומדים בישיבות הפרושים וזה פעל הרבה על העדר העסק הנ"ל.

ווהנה זה כשנה ויותר אשר עבר רוח טהרה על אחינו יושבי תמן ונתעוררו לעשות ישיבות חב"ד בעה"ק ירושלים ת"ו ובעה"ק חברון ת"ו אשר אברכי כוללינו ילמדו בהישיבות האלו דוקא, ושיהי' קביעות על לימוד דא"ח ולהשתדל להדריכם בעזה"י בדרך הזה. וכאשר הציעו לפני הדבר הזה שמחתי בנפשי בגוף ועצם הענין שיהי' ישיבות משלנו, והעיקר אשר אברכי אחינו לא יהיו עזובים ונטושים מתורת כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע זי"ע.

זעל פתיחת ישיבת חב"ד בחברון באותה שנה כבר סופר לעיל פכ"ד. יסופר בזה על ההשתדלות לפתוח את הישיבה בירושלים בשנים תרס"ב; כנזכר כאן "זה כשנה ויותר":

חתחלת הדיון על פתיחת ישיבת חב"ד בירושלים היה בחורף תרס"ב, לאחר פטירת הרה"ג שניאור זלמן מלובלין בעל ה"תורת חסד" בליל ש"ק ה' ניסן.

טהבית שדר בו הוא הבית שקנה הגביר ר' ישעי' ברלין עבורו והקדישו לכולל חב"ד. אחר פטירתו הציעו ממוני ומנהלי כולל חב"ד בירושלים, אל אדמו"רי ליובאוויטש לאדי ובברויסק לייסד בו ישיבת חב"ד.

יאחר חג השבועות השיגו את כתב ההקדש שעשה הרה"ג, באופן רשמי בערבית, וכתוב בו בפירוש להקדיש הבית לכולל חב"ד לעשות בו דיורים לעניי אנ"ש בירושלים ויוטל גורל על הדרים אחת לשלוש שנים וידורו בהם הזוכים בגורל. את כתב ההקדש העתיקו ללה"ק ושלחוהו לר"י ברלין במכתבי כ"ח סיון וב' תמוז (פנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ב).

יאעל כך שאל הר"י ברלין אצל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שהשיבו בח"י תמוז (אג"ק שלו ח"ג אגרת תשפט) "לפ"ד צריך לעשות כפי כתב ההקדש שעשה הרה"ג ז"ל ולעשות בו דיורים".

יבלאח"ז התחיל דיון על פתיחת ישיבה במקום אחר - בעליה שעל בתי הכולל במאה שערים. בזה התנהל הדיון במשך קיץ תרס"ב וכל שנת תרס"ג וממוני ומנהלי כולל חב"ד בירושלים טענו נגד זה, כיון שזה יכול להפריע להכנסות הכולל (פנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ג).

יגכבר בקיץ תרס"ב הוחלט על פתיחת הישיבה, ונשלח לשם כך שד"ר מיוחד לחו"ל, למטרת מגבית מיוחדת ליסוד הישיבה. בה' אלול כותב על כך ר' יהודה ליב מנוחין אל ר' חיים אליעזר ביכאווסקי (פנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ב):

ידשבוע העברה נסע מפה לחו"ל מ' חיים שמואלזאן, תורת שליחות ממייסדי חברת ת"ת וישיבה מחב"ד (כלומר מהנתעוררים לייסד חבר' הנ"ל). והנה אודות עצם הענין אם נחוץ אין ספק בזה שנחוץ מאד, והטעם פשוט, כי אם לא ישיגו המבוקש הזה ח"ו וישאר כפי שמתנהג עד הנה, במשך שנים ישתכח ח"ו בירושלם עיה"ק לימוד חסידות מכל וכל, אחרי שהאברכים של חב"ד לומדים בישיבות ות"ת של הפרוש', מפיהם המה חיין ברו"ג, ממילא משחדים אצלי שנעשה חד. וע"ז אין צריך הסבר, כי ישתכח גם הנוסח ח"ו אחרי שמתפללים אצלם בבהמ"ד שלהם. רק שמוטל על כת"ר להשתדל שלא יגיע היזק לכולל רמב"ן, ולא לשמוע לדבריו שיבטיח בע"פ, אבל לחפש [..] זה איך צו באווארנען זיך.

טווהולך ומאריך באופני ההיזק שיכול להגיע מאוסף מעות זה ל"כולל חב"ד".

טזובי"ג אלול כותבים בזה ממוני ומנהלי כולל חב"ד אל ר' חיים באגין (שם):

יזזה כשבוע ימים אשר נסע מפה ידידנו הר"ח שמואלזאהן ודעתו להציע לפני הסוה"ג [הסוחרים הגדולים במסחר האתרוגים (כולל חב"ד), הם אדמו"רי חב"ד נשיאי הכולל] שליט"א, לייסד ישיבה בעד אנ"ש חב"ד.

יחוהנה בגוף הענין אין אנו מנגדים, הגם כי המוכשרים לזה מאברכי אנ"ש מתקבלים גם בהישיבות של המתנגדים כמו במאה שערים ובישיבת הרה"ג דבריסק ז"ל ודומ[יהן], אכן אולי כאשר יהי' ישיבה מיוחדה לחב"ד ילמדו שם בכנופיא גם דא"ח בתמידות ויתפללו נוסח חב"ד, לא כן המשועבדים כו'. אכן כל זה אילו הי' ברור שלא יהי' מזה גרם היזק למעות רמבה"ן, וכאשר כן אמר בפיו הר"ח שמואלזאהן בטרם יצא מפה שיז[הר] מאוד שלא יגע בקופה של רמבה"נ, ומכ"ש שלא יבקש מכתר"ה וחבריו הגבאים להעמיד איזה סכום [בהר]שימה. אבל מי יודע אם את מוצא שפתיו ישמור.. אם יהי' איזה נגיעה קטנה במעות רמבה"נ יתהוה מזה קטטות ומריבות.. לא נדע מה ידונו הסוה"ג שליט"א [בזה] אך את כתר"ה נבקש לשום לבבו הטהור לזה, ושלא יהי' נוח לרשום ח"ו ברשימה איזה סכום בע[ד הישי]בה ולא יצית עלינו אש קנאה ומשטמה מה שלא נוכל לסבול כלל.

יטעל תוכן הענין הזה חוזרים מו"מ כולל חב"ד בכמה מאגרותיהן במשך שנת תרס"ג (שם תרס"ג). בז' כסלו כותבים אל מסדרי הרשימה:

כע"ד נסיעת הר"ח שמואלזאהן, ע"ד ישיבה לכולל חב"ד, אם כי הדבר ישר ונכון שיהי' ישיבה מיוחדת לכולל חב"ד ולא יצטרכו אברכי כוללינו להיות כבנים חורגים בישיבות המתנגדים, וגם באשר תהי' ישיבה מיוחדה לחב"ד אין ספק כי יקבעו שעות קבועות בכל יום ללמוד דא"ח, בכל זה צריך לעשות משמרת למשמרת שלא ינגעו בקופת רמבה"נ, ומהראוי לשום עין פקוחה לזה להרחיק כל היזק וגרם היזק אשר יוכל להסבב מהישיבה אל קופת הכולל, כי אין דבר העומד בפני פקו"נ.

כאובכ"ג כסלו:

כבהר"ח שמואלזאהן נסע לייסד ישיבה חב"ד בעה"ק בשם תורה אור, וכעת הוא בביחאב, ולפי דבריו הסכימו סוה"ג על ידו. והאמת כי מי יאמר על יסוד ישיבה, שיש בה תקוה גם ללמוד דא"ח בקביעות, שאין זה נכון ח"ו, ירבו ישיבות ובתי מדרשות (לכה"פ כמנין מלאתי הנזכר במד"ר).

כגאכן יש לחוש לנגיעה בלחם האביונים קופת רמבה"נ. והשד"ר עצמו המתעסק בזה, אם כי אוהבינו ואהובינו הוא, אין לסמוך על הבחנתו בזה שידקדק דקדוק הראוי לזה. ואלו יצוייר שיהי' איזו נגיעה, לא יצוייר הקטגוריא והמחלוקת שיתהוה חלילה מזה, ואין אתנו יודע איך לגדור גדר וסייג משמרת למשמרת שלא להוציא ישן מפני חדש ח"ו. ומהראוי עכ"ה לפרסם זה ברבים שיזהרו שלא לשנות מקופת רמבה"נ למצוה אחרת.

כדאעפ"כ הסכימו הסוה"ג לייסד את הישיבה, ובחודש טבת כתב בזה ר' חיים אליעזר ביכאווסקי אל מנהלי הכולל בירושלים, ועל כך כותבים בשלהי טבת:

כהזה מקרוב הגיענו מכתב מיד"נ הרחא"ב יחי' ודעתו לבנות (מהמעות אשר שלח בעד בנין בתים לעניים) ישיבה על גגי הבתים המוקדשים לעניים, ואם יחסר יקחו לזה גם מעזבון יאקובשטאט המוקדש בפירוש בעד בנין בתים לעניים, והמכתב הזה בהגלות נגלות לבני הכולל רעשו אמות הסיפים. גם מייסדי הישיבה עצמם כמו הררש"ל [הר"ר שמואל לוין] וחבריו נשתוממו על המראה והודו בעצמם שלא זו היתה כונתם לבנות ישיבה מחרבן הכולל ח"ו, והאנשים שבאו להאסיפה כתבו מחאה להרחא"ב שיחי' ושלחו לו. ובאמת מהראוי לשמר את הכולל שלא יהרס מפני הישיבה, ואין דוחין צבור מפני חיי איזה פרטיים.

כולא נתפרש כאן מה הם הבתים האלו ומהו עזבון יאקובשטאט, אמנם בקונטרס "ספר חקי חברת בנין יהודה והגליל, אגודתה לבנות בתי מחסה לעניי כולל חב"ד" (ירושלים תרס"ג. בטופס שלפנינו נחתכו קצות הדפים):

כזעוד נדב [ר' יצחק ב"ר אהרן מקניגסבערג] סכום מסויים עפ"י פרטים ואופנים ידועים ש[מהם] נבנו ארבעה בתי כוללנו במאה שערים הסמוכים לבהמ["ד] ובח[ו]ק יטילו עליהם גורל אחת לשלש השנים כנהוג...

כחמעזבון הג' ר' יהושע נאטקין ז"ל מיאקובשטאט נת[קבלו] ע"י האפטרופסים באמצעות הג' הנכבד המפורסם מו"ה [..] שווארץ בארד נ"י אלף רו"כ למקנה בית קרן קיים לא[נשי] חב"ד.

כטהדיון בדבר יסוד הישיבה נמשך במשך כל הקיץ, שאז כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע על פתיחתה כמועתק לעיל. אמנם מסיבות לא ידועות לנו לא בא הדבר לפועל באותה שעה (ראה אג"ק שלו ח"ג אגרת תתכט* ובהערות שם).

לאם לא אז הרי לפחות בקיץ תרס"ד, ואם לא ישיבה מאורגנת לכל פרטיה, הרי לפחות משהו מעין ישיבה נוסד בקיץ תרס"ד. הידיעה היחידה שראיתי בזה היא, בפנקס אגרות כולל חב"ד תרס"ג-ח "חשבון פרטי מהלוואה שניתן להישיבה דחב"ד מאת הכולל". ברשימה זו מופיעים 10 סכומים שניתנו בין התאריכים כ"ז סיון תרס"ד לבין כ"ח אייר תרס"ה.

לאאפשר שזוהי הישיבה שנפתחה באותה שעה בירושלים בראשות הדיין ה"ר אברהם כהן (דלעיל פרק שלפנ"ז). ר' מרדכי דובער סלונים מזכיר אותה באגרת שכתב ביום ב' ד' כסלו תרס"ד אל שיל"א (ארכיון שיל"א). באותה אגרת מתלונן על מיעוט התמיכה מקופת "כולל חב"ד" לישוב החב"די בחברון, לעומת ירושלים, ובהקשר לזה כותב "שלאנ"ש שבירוש' שולחים להם על כל שנצרך להם.. ועבור ישיבת ר"א הכהן". ובאותו תוכן גם באגרת י"ט מנ"א תרס"ה. רבנו היה מסופק בטיבה של הישיבה הזאת, ובכ"א מנ"א כותב אל ה"ר ישראל דובער פרומקין (אג"ק שלו ח"ד אגרת תתקמג):

לבראוי אשר כבודו ישי[ם] לב אל ישיבת ר"א כהן לדעת אם ראוי' היא לברכה. גם דבר לימוד החסידות אשר הדבר כשהיא לעצמה נחוצה ומוכרחת היא מאד, אם ישנה היא באמת או רק רשומה בהרשימה, ומי המה המשפיעים ומקבלים שכר על השפעתם, ואם ראוים המה לכך.

לגאמנם מהשנים הבאות אין אנו שומעים על הישיבה הזאת. עדיין נשארו חייבים לשד"ר הנ"ל ר' חיים שמואלזאהן, מחשבון שליחותו. על תשלום זה בשנים תרס"ח-ט אנו קוראים בשתים מאגרות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (אג"ק שלו ח"ב אגרת קצ וח"ד אגרת א'י).

לדאחרי פתיחת הישיבה תורת אמת בחברון, בשנת תער"ב, נפתח סניף גם בירושלים, כדלעיל פכ"ה. שם מסופר גם שראש הישיבה היה הגרצ"פ פראנק. אמנם רק ידיעות קטועות הגיעו לידינו מסניף זה.

להאחרי תום המלחמה, בשנת תרפ"ב נפתחה מחדש הישיבה "תורת אמת", והפעם בעיה"ק ירושלים. וע"ז יסופר בפרטיות בפרק שלאח"ז.

לוישיבת "צמח צדק"
בתום המלחמה, בשנת תר"פ, התחילו מגורשי אה"ק לחזור לביתם. בני חברון לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו אף הם בעיקר בירושלים. התעורר אז ה"ר מנחם מענדל נאה לייסד ישיבה בשם "צמח צדק", שעליה כותב אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ביום ח"י סיון תרפ"ב (פנקס אגרות כולל חב"ד תרפ"ב-ח):

לזלאחר שנות המלחמה ובשובי מגלותי, ונעתרתי לחזור למשמרתי בהכולל, בחודש טבת תר"ף.. הוחלט תקציב של ערך 15 לי"ש [לירות שטערלינג] לחדש, למען שהאברכים ובחורים מבני הישיבות יקבעו להם למוד דא"ח בכ"י בביהכנ"ס בית מנחם צמח צדק, לערך שתי שעות, ובאופן מסודר כראוי, ובשם ישיבת צמח צדק נקראת.

לחב"פרטי-כל" ששלחו חברי ההנהלה והמועצה של "כולל חב"ד" אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בי"ט אד"ר תרח"צ, יש גם "סקירה קצרה ורשימת לומדי ישיבת צמח צדק", ובה נאמר בין השאר:

לטהישיבה נוסדה בשנת תרפ"א [אוצ"ל תר"פ].. ע"י מוהר"מ נאה שליט"א, עם שובו אחרי המלחמה העולמית מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל - היתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות.

ממטרת יסודה - מלוי רצון קדשו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נבג"מ זיע"א, לשקוד במדה יתירה ומיוחדת לעזרת בני התורה של הכולל, ולקשרם ללמודי דא"ח בקביעות. למטרה עיקרית זו נוספה גם מגמה שני' למלא את החובה כלפי נדיבי הכולל, ולקבוע מקום מיוחד לקיום זכויותיהם הרוחניות.

מאתכנית הישיבה - לרכז בישיבה אברכים ת"ח מבני כוללנו, רק אלה שתורתם אומנתם והלומדים בהישיבות השונות שבירושלים, אלה יבואו מדי יום ביומו לשתי שעות בישיבת צמח צדק, ויקבעו את למודם כך: שעה אחת ומחצה לדא"ח, ומחצית השעה שעור במשנה וכו' לעי"נ נדיבי הכולל הנעדרים.

מבאח"כ באה רשימת 22 תלמידיה וסכום קבלת כל אחד מהם. תלמידים אלו הם אברכים הלומדים בכוללות השונים שבירושלים, ושעתיים ביום באים ללמוד בביהכנ"ס "בית מנחם" דא"ח ומשניות.

מגלהלן בפרק הבא יסופר על פתיחת ישיבת "תורת אמת" בירושלים בשנת תרפ"ב.

מדבכ"ה סיון חתמו מנהלי הישיבה הסכם עם מנהלי "כולל חב"ד" בקשר לאוסף מעות לטובת הישיבה והכולל. בהסכם זה יש גם סעיף בקשר לישיבת "צמח צדק" שלפנינו:

מההקבוץ של הת"ח הלומדים דא"ח ועוד בכל יום בביהכנ"ס בית מנחם, אשר יסדו הכולל בשנת תר"פ, ועומד עד היום תחת הנהלת הכולל ובשם ישיבת צמח צדק יכונה, כנדפס בלוח השנתי של תר"פ תרפ"א, ישאר גם הלאה למוסדו וקנינו של הכולל, ויתנהל בכל עניניו וסדריו, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ עפ"י חו"ד מו"מ הכולל הי"ו.

מוהתענינות ועזרת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לישיבה הזאת היתה מרובה.

מזבאגרות מרובות כותב ע"ד הישיבה הזאת באגרותיו (ראה במפתח הכללי שבאג"ק שלו חי"ב ע' שסד). בג' מנ"א תרח"צ כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אג"ק שלו ח"ד אגרת א'מז) אתענין לדעת בפרטית רשימת תלמידי ישיבת צ"צ שי' בשמותיהם שנותיהם, מצב ב"ב שי' כשרונותיהם, לימודם בנגלה ובדא"ח כמה זמן הם לומדים ומה הם לומדים, וכמה זמן שלומדים בישיבת צ"צ יצ"ו.

מחובי"א אייר תש"א כותב אל בני הישיבה הזאת (שם ח"ה אגרת א'תמב):

מטאתענין לדעת מה הם הלימודים הקבועים בלימוד דא"ח בימות החול ובש"ק, ובטח הם מקבלים את המאמרים הנאמרים פה ונכון שילמדום. וכל אחד ואחד מבני ישיבת צמח-צדק צריך לעשות סביבה של התעוררות לקבוע עתים לתורה, והשי"ת ישמור אותם ואת ב"ב יחיו בתוככי אנ"ש וכאחב"י שי' מכל צו"צ נו"מ [צרה וצוקה נגע ומחלה] וישפיע להם שפעת חיים וברכה מרובה בפרנסה טובה בגשמיות וברוחניות.

נהמשפיע ר' ניסן הורביץ השיב על השאלות האלו, ובי"ז אלול כותב לו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (שם אגרת א'תקל):

נאבמענה על מכתבו המפורט מכ"ב סיון שקבלתיו ימים אלו, על אדות לימוד דא"ח של הלומדים בישיבת צמח צדק יצ"ו, נהניתי במאד מזה והשי"ת יעזר להם ויצליחו בלימודם שיפעול בעבודה שבלב זו תפלה.

נבובהמשך לזה גם שם ח"ו אגרת א'תקעה. ושוב כותב אליו ואל התלמידים בער"ה תש"ד - שם ח"ז אגרות ב'קנ, ב'קנא.

נגישיבת "מדרש שמואל"
בקיץ תש"ד נוסדה ע"י הכולל גם ישיבה נוספת בשם "מדרש שמואל", עליה כותבים בכרוז שהדפיסו [בלי תאריך] לערך בשנת תש"ה:

נדהישיבה הקדושה "מדרש שמואל" בעיר העתיקה ירושלים ת"ו (ע"ש כ"ק אדמו"ר הגאון האלקי מרנא ורבנא שמואל נבג"מ זיע"א).. עומדת תחת נשיאותו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ומתנהלת ע"י בא כחו הרה"ג מוה"ר יצחק אביגדור אורנשטין שליט"א, בצירוף הנהלה קבועה המורכבת מאת הרב הגאון מוה"ר אלכסנדר יודאסן שליט"א והרה"ג מוה"ר יצחק נאה שליט"א.

נהמטרותיה של הישיבה הק'.. לשקוד לתקנתו של חוג הלומדים והנוער החרדי, בעיקר שבעיר העתיקה, לקבוע מרכז חב"ד ומתיבתא מרכזית ללמודים קבועים, ש"ס ופוסקים וכו' ודא"ח לפי תורת כ"ק רבוה"ק נבג"מ זיע"א.

נובקובץ ליובאוויטש גליון 5 ע' 82 מספרים על פתיחתה:

נזפון ירושלים איז אנגעקומען א ידיעה אז דארט איז געגרינדעט געווארען א ליובאוויטשער ישיבה מיט'ן נאמען "מדרש שמואל" אויפן נאמען פון כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע. די לימודים האבען זיך אנגעהויבען בשעטומו"צ דינסטאג טו"ב אלול תש"ד.

נחבר"ח אדר תש"ה כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לראש הישיבה הרי"א אורנשטיין (אג"ק שלו ח"ח אגרת ב'תרלח):

נטהנני בזה לבקשו לשלוח לי את שמות הלומדים בישיבה "מדרש שמואל", גילם ומהותם בלימוד ובהנהגה, ויפרט שמות בני ביתם וגילם והיכן הם לומדים.

סובי"ז אייר כותב אל המנהל הרא"ס יודאסין (שם ב' תרצז):

סאבמענה על מכתבו מב' אדר העבר אודות התעוררות ידידי דבר התיסדות ישיבה בבהכנ"ס חב"ד בעיר העתיקה, כתב לי ידידי מחות' הרה"ג וו"ח אי"א מוהרי"א שי' אורינשטיין, ובמכתבי הכללי לאנ"ש שי' ולידי"ע מחות' הרה"ג הרי"א שי' הנ"ל אשרתי דבר התיסדות הישיבה בעיר העתיקה וקראתי שמה "מדרש שמואל" על שמו הקדוש של הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מרנא ורבנא שמואל - מוהר"ש - זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע, ושתהי' תחת הנהלת ידי"ע מחות' הרה"ג הרי"א שי' אורינשטיין הנ"ל, ולידידי שי' יש זכות גדולה בהתיסדות ישיבה זו ואשרי חלקו בגשם וברוח.

סבועל חג הפסח שלחתי עזר לישיבת מדרש שמואל הנ"ל סך חמשים שקלים, והנני מחכה לידיעות מפורטות ורשימת חברי הישיבה הלזו.

סגישיבה זו התקיימה עד לכיבוש ירושלים העתיקה בשנת תש"ח, ונזכרת גם באג"ק שם ח"ט אגרות ב'תשפז (כ"ב מ"ח תש"ו); ג'קל (ט"ז מ"ח תש"ח).