Chabad Library · Around Chassidus
History of Chabad in the Holy Land·
אפתיחה
לעיל פכ"ה כתבנו על ישיבת "תורת אמת" שנוסדה בחברון בתחלת שנת תער"ב והתקיימה שם כשנתיים וחצי - עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, כאשר המשפיע-המנהל והתלמידים הוכרחו לחזור לרוסיה בתור נתיני ארץ אויבת.
לעיל פכ"ה כתבנו על ישיבת "תורת אמת" שנוסדה בחברון בתחלת שנת תער"ב והתקיימה שם כשנתיים וחצי - עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, כאשר המשפיע-המנהל והתלמידים הוכרחו לחזור לרוסיה בתור נתיני ארץ אויבת.
בלאחר הפסקה של שבע שנים, בימי מלחמת העולם הראשונה, נפתחה הישיבה מחדש בירושלים, שם היא קיימת עד היום הזה.
גהתלמידים הראשונים שנאלצו לשוב לרוסיה - שוב לא חזרו לאה"ק. רק המשפיע, הרש"ז הבלין, יחד עם בני ביתו, נשלח שוב לארה"ק, כדי ליסד מחדש את ישיבת "תורת אמת" ולנהלה.
דבמשך שבע שנות ה"הפסקה" אלו שהה הרש"ז במחיצת האדמו"ר, תחילה בליובאוויטש ולאחר מכן ברוסטוב. לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע נשאר במחיצת כ"ק בנו ממלא מקומו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, עד שנתאפשרה נסיעתו לארה"ק. בשנת תרפ"ב הוא אף ערך רשימה מפורטת על התעסקותו ב-7 שנים אלו, וזו נדפסה ב"המשפיע" ע' עז-ט.
הלפני ההסתלקות הורה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל הרש"ז הבלין, ע"ד חידוש ישיבת "תורת אמת" באפשרות הראשונה, כמסופר באגרת כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מיום ו' מ"ח תרפ"ד (אג"ק שלו ח"א אגרת קלד):
ובשנות המלחמה והבלבול ל"ע התבלבלה גם הנהגת המוסד, ולרגלי סבות שונות הוכרח הרש"ז שי' מנהל המוסד הנ"ל לעזוב את הארץ, ובהאפשרות הראשונה עשה הרב רש"ז שי' דרכו לשוב אל מקומו הראשון, אשר בו בחר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לסדר ולנהל ישיבת תורת אמת כבתחלה. ויסע במס"נ וסכנת דרכים ממש כנודע בעת ההיא, ודברי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר דיבר אתו עמו כי כאשר אך ורק יהי' אפשרית לנסוע יעשה דרכו מבלי התחשב עם שום דבר, על מנת להמשיך עבודתו בהנהגת ישיבת תורת אמת (פורים תר"פ) סמכתהו, וישם נפשו בכפו ויסע.
זכארבעה חדשים נמשכה הנסיעה המסובכת הזאת. הוא יצא מרוסטוב בחצי אלול והגיע לירושלים ביום ו' טבת. עם צאתו מרוסטוב כתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל שיל"א על נסיעתו, ביום ט"ז אלול תרפ"א (אג"ק שלו ח"א אגרת צא):
חידידנו הרב הרש"ז שי' האוולין נוסע צלחה לעיה"ק חברון ת"ו על משמרתו בתור מנהל ישיבת תורת אמת אשר יסדה הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לנהלה ולסדרה בסדר הראוי בעזה"י. ובזה הנני לבקש להיות לו בעוזר למו כפי אשר ידרוש, הן בגוף ועצם הענין והן מהמסתבך בזה.
טהתקוה היתה שיגיע לארה"ק תוך חודש חודשיים, לכן, מיד בי"ט מ"ח תרפ"ב כותב אליו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (שם אגרת צה):
יהנני מקוה לקבל בימים אלו מכתב מאתו מבואו צלחה למקום חפצו, ואשר מצא את כל ידידנו בחו"ש וקרב אל המלאכה מלאכת הקדש, דבר התיסדות המוסד ת"א, כאשר דברנו.
יאבאגרת נוספת ששלח באותו יום הוא מספר (שם אגרת צו):
יבידידנו רש"ז שי' האוולין נסע מפה בחצי אלול בערך, על דעת לנסוע על משמרתו בישיבת תורת אמת שיסד הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ונסע עם ב"ב שי'. וזה כשבועיים קבלתי ידיעה ממנו מטיפליס, אשר בעש"ק בראשית קבל הזכיות והרשיון לנסוע, ואשר אחר ש"ק יסע לבאטום, ומשם יסע צלחה לאה"ק. ויעזור לו השי"ת ויבוא על ידו הכוונה האמיתית בהרבצת התורה באה"ק.
יגאולם הנסיעה התארכה ונסתבכה מעבר למשוער. המזכיר ה"ר אלחנן דובער מרוזוב, מתייחס לכך באגרת ששיגר בסביבות חדוש טבת (ס' התולדות ע' 370):
ידבתחלת חדש אלול, שלח בן רבינו שליט"א את ידידנו הרב ר' זלמן שי' האוולין לאה"ק על משמרתו לנהל ישיבת תורת אמת אשר יסד הוד כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וכבר זה כחדש ויותר אשר התקבל ידיעה מירושלים ת"ו כי הממשלה המקומית שלחה הרשיון לרשז"ה שי' המחכה בקאנסטאנטי' לבוא לארץ הקדש ת"ו.
טוביו"ד שבט עדיין לא הגיעה ידיעה לבית הרבי מהגיעו לארה"ק. באותו יום כותב לו שוב (אג"ק שלו ח"א אגרת קו):
טזעוד טרם קבלתי מאתו שום מכתב מביאתו צלחה עם ב"ב שי', והנני מחכה מיום אל יום, ובטח יודיעני מהכל בארוכה.
יזבין יו"ד לכ"ט שבט התקבל ממנו סוף סוף, המכתב הראשון מארה"ק. באותו יום כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לאחר מראשי אנ"ש בארה"ב (שם אגרת קי):
יחבדבר תורת אמת, הנה ת"ל המשגיח הראשי ידידנו הרב רש"ז שי' האולין באה"ק ת"ו ות"ל קבלתי ממנו מכ' והענין מסתדר, אשר ע"כ אבקש להודיע לידידינו אנ"ש שי' כי תורת אמת ת"ל על מילואה, ועתה אפשר לשלוח כסף תמיכה בהשפעה נכונה.. ובקשתי להודיע ולפרסם ולשלוח כל סכומי הכסף מהמנדבים לדבר מצוה זו יעשה כפי דברי ומכתבי הרב המשגיח הרש"ז שי' האולין, מנהל ישיבת תו"א יצ"ו.
יטבמכתב לא מוזכר אמנם התאריך שבו הגיע לאה"ק, אולם בפנקס אגרות כולל חב"ד תרפ"ב-ח יש העתק מכתב שכתב ה"ר מנחם מענדל נאה לרבי ביום ט"ו טבת, ובו כותב בין השאר "הרז"ה יצ"ו שבא לפה ועש"ק ו' טבת".
כקביעותה בירושלים
התוכנית הראשונה היתה לפתוח את הישיבה מחדש בעה"ק חברון. כך כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע באגרת ט"ז אלול תרפ"א המועתקת לעיל "ידידינו הרב הרש"ז שי' האוולין נוסע צלחה לעיה"ק חברון ת"ו". אמנם בי"ט מ"ח תרפ"ב כתב הרבי לרש"ז הבלין (אג"ק שלו ח"א אגרת צה):
התוכנית הראשונה היתה לפתוח את הישיבה מחדש בעה"ק חברון. כך כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע באגרת ט"ז אלול תרפ"א המועתקת לעיל "ידידינו הרב הרש"ז שי' האוולין נוסע צלחה לעיה"ק חברון ת"ו". אמנם בי"ט מ"ח תרפ"ב כתב הרבי לרש"ז הבלין (אג"ק שלו ח"א אגרת צה):
כאכפי המכתב שקבלתי מהרמ"נ שי' [ה"ר מנחם מענדל נאה] על דבר חברון ת"ו, מצב המושב נהרס ל"ע, והעיקר כי התאחדו בו החופשים ביסוד בית ספר שלהם, ואשר בעת הראשונה עד אשר יסודר אי"ה הענין דת"א כדבעי יכבד הדבר מאד כי יוכל לקחת אברכים לחברון ת"ו.. ע"כ הנני חושב, אשר ראשית ההתיסדות צריכה להיות בירושלים ת"ו.
כבכעבור שלשה חדשים התברר יותר המצב וביום יו"ד שבט כתב לו שוב הרבי (שם אגרת קו):
כגאחרי נסיעתו בכלל התחילו להגיע מכתבים מתמן, ובעת הראשונה עוד לא ידעתי ממצב חברון ת"ו בכלל ובפרט ומהנעשה, ואח"כ קבלתי מכתבי ש"ב ידידנו הרשיל"א והרממ"נ שי' מבארים בדבר חברון ת"ו מההרס והשמה הרוחניות שבה, וד' הוא יודע האם אפשר הדבר ליסד בשם עתה המוסד תו"א יצ"ו הן ברוחניות והן בגשמיות.. והנה בעצם הענין אם רק אפשר הדבר לייסד הישיבה בחברון ת"ו צריכים להתחזק בעזרתו ית' ולכוננה בחברות"ו. ואם עדיין כבד הדבר אז לע"ע לייסדה בירושלים ת"ו.
כדכדי לברר את המצב בחברון נסעו לשם הרש"ז הבלין, עם שיל"א והרמ"מ נאה, מיד עם הגיעו לארה"ק. על כך מספר הרמ"מ נאה, באגרת שכתב אל הרבי בט"ו טבת תרפ"ב-ח (פנקס אגרות כולל חב"ד תרפ"ב):
כההמכ' מן ז"ך מרחשון בתשובה על מכתבינו.. קבלנו יום א' העבר, בעת שהיינו נחוצים לנסוע לעה"ק חברון ת"ו, אני וגיסי הרשיל"א יצ"ו והרז"ה יצ"ו, שבא לפה ועש"ק ו' טבת. אנחנו חזרנו ביום ג' והרז"ה שי' נשאר שמה להיות בש"ק ע"מ לחזור לע"ע לפה.
כובהיותם שם הוסכם אצלהם שעדיין אין שום אפשרות לפתוח את הישיבה בחברון. השינויים האלו בחברון נעשו במשך ימי המלחמה. כבר נזכר לעיל סוף פכ"ה שכל אזרחי רוסיה גורשו מהארץ ע"י ממשלת תורכיה בתור אזרחי ארץ אויבת. רוב אנשי חב"ד - גם אלו שגרו בארה"ק - היו אזרחי רוסיה, והוכרחו לעזוב את חברון, עד שזו כמעט התרוקנה מחב"ד, כדלעיל פכ"ו. ובאשר למצב הרוחני של העיר מסופר בס' "חברון" (ע' 70):
כזבאותה שנה (1918) מקימה המחלקה לחינוך של ההסתדרות הציונית בי"ס לבנים, בי"ס לבנות וגן-ילדים.
כחגם הבנין שבו התקיימה הישיבה שוב לא היה ברשות היהודים, כפי שמספר ישראל קפלו ב"התור" (גליון לב ע' 8):
כטבבנין הגדול, הנקרא סתמבולי, שנקנה לפני הרבה שנים ע"י האדמו"ר מליבויץ לשם ישיבה, נמצאים כהיום בית-האסורים, בית-המשפט ומהשטרה העירונית.
לעל כך כתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לרש"ז הבלין ביו"ד שבט תרפ"ב (אג"ק שלו ח"א אגרת קו):
לאוד' הוא יודע האם אפשר הדבר ליסד בשם עתה המוסד תו"א יצ"ו הן ברוחניות והן בגשמיות, כי האפשר יהי' לשלוח את השכנים הנמצאים שם עתה.
לבכך הוחלט, איפוא, בסופו של דבר, לקבוע את הישיבה בעה"ק ירושלים ת"ו, לפחות למשך התקופה הראשונה להתייסדותה. בקיץ תרפ"ג רצה הרש"ז הבלין לעשות נסיון נוסף להעביר את הישיבה לחברון. הוא כתב על כך אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ומזכירו ה"ר אלחנן דובער מרוזוב השיב לו בי"ב מנ"א (שם ע' רנז):
לגמכתביך נתקבלו עם הצעותיך ע"ד חברון.. הצעתי וחות דעתי בזה, לא להלכה רק לסברה, כיון שהמוסד לא מיוסד ומבוסס כ"כ וצריך עוד משך זמן עד שיתפרסם יותר ויתגדל מעט בכמותו ואיכותו, אין לעשות בו שינוי המקום, כי יגרום ח"ו לגריעותא ויקבל צורה חדשה.. ואם ברבות הימים יתגדל המוסד ויהי' בהאפשרות להעתיק מקומו מהכא להתם, לא הייתי מסרב בזה.
לדלמרות זאת לא ירד הנושא מהפרק: לערך בשנת תרפ"ה הדפיסו קול-קורא למען ישיבת תורת-אמת. לא מצויין עליו תאריך, אולם מועתקת בו אגרת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מיום ב' אלול תרפ"ד, בה הוא יוצא בקריאה לתמיכה במוסד. על הכרוז הזה חתומים הרשז"ה ושיל"א ונאמר בו בין השאר:
להלתת בידנו לגשם את שאיפתנו לכונן גם את ישיבתנו בעה"ק חברון מקום אשר התכוננה בתוכה ישיבתנו לפני המלחמה.
לובכל אופן, התכנית הזאת לא נמשכה לאחר חורף תרפ"ו, שבו קנו את המגרש בשכונת גבעת שאול בירושלים, כדי לבנות עליה את הישיבה, כדלקמן.
לזנסיון פתיחתה בשנת תרפ"א
בתום המלחמה, בשנת תר"פ, התחילו מגורשי אה"ק לחזור לביתם. גם בני חברון התיישבו בעיקר בירושלים. באותה שעה התעורר ה"ר מנחם מענדל נאה לייסד ישיבה בשם "צמח צדק", כמסופר לעיל פ"ל.
בתום המלחמה, בשנת תר"פ, התחילו מגורשי אה"ק לחזור לביתם. גם בני חברון התיישבו בעיקר בירושלים. באותה שעה התעורר ה"ר מנחם מענדל נאה לייסד ישיבה בשם "צמח צדק", כמסופר לעיל פ"ל.
לחישיבה זו היתה מיועדת לאברכים שלמדו בישיבות אחרות בירושלים, כדי שיבואו לשעתיים ביום ללמוד בישיבת "צמח צדק" דא"ח ועוד, כדלעיל שם, מובן איפוא, שזו לא יכולה היתה להיות תחליף לישיבת "תורת אמת", שנועדה לתלמידים שכל מעיינם בתורה ועבודת ה', בישיבת חב"ד.
לטבמשך השנה חזר לירושלים אף בנו ה"ר אברהם חיים נאה, שהחליט על דעת עצמו להקים מחדש את ישיבת "תורת אמת" בירושלים. הוא צירף אליו את שיל"א ואת ה"ר משה ארי' ליב שפירא, ויחדיו פנו בקול-קורא בנושא (טופס בארכיון שיל"א). הראח"נ והרמא"ל כותבים בין השאר:
מבשומנו אל לבנו את גודל נחיצות הישיבה תורת אמת באה"ק.. מוצאים אנו חובה בנפשינו לגשת אל עבודת הקודש הזאת לבנות את הישיבה תורת אמת.. והנה מן שמיא קא זכו לנא אשר כבוד הרה"ג החסיד המפורסם בנש"ק וכו' כקש"ת מו"ה שלחה יהודה ליב אליעזראוו שליט"א הגאב"ד חברון ת"ו שב אלינו מארצות גלותו בזמן המלחמה, והנהו כעת מתושבי עי"ק ירושלים ת"ו אשר כ"ק אדמו"ר ז"ל סמך ידיו עליו שהוא ינהל את הישיבה הקדושה תורת אמת, והוא הוא גם כעת ראש הישיבה ומנהל אתנו יחד את הישיבה עפ"י מטרת אדמו"ר זצ"ל זיע"א.. שיבואו כלם כאחד לעזור בבנין הבית הקדוש הזה, וחפץ ה' בידינו יצליח לגמור את אשר התחלנו.
מאבשוה"ג בא אחריהם שיל"א וכותב בין השאר:
מבצדקו מאד דברי הרה"ג הנז"ל העוסקים בהקמת פעולת צדיק.. להחזיק בקדש את הישיבה הקדושה תורת אמת.. וישתדלו בכל אמצי כחם להרים כספי נדבות לבית מקדש מעט הזה, העומד תחת השגחתי.
מגכשהגיע כרוז זה לאנ"ש בארה"ב פנו אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לשאול פשר דבר. הוא מספר על כך אל הרש"ז הבלין, שכבר הספיק לצאת באותה שעה בדרך לארה"ק ליסד את הישיבה, בים י"ט מ"ח תרפ"ב (אג"ק שלו ח"א אגרת צה):
מדקבלתי מכתב מניו יארק דורשים ושואלים אודות הישיבה ת"א, מי הם החותמים יד נאה ויד שפירה יחיו, והכי אני מנהל המוסד כאשר בתחלה, ועניתי להם כי הם תלמידי מוסד הזה, ואשר נסע ידידי כבודו שיחי' לאה"ק על משמרתו בדבר ת"א.
מהבאותה שעה, בתחלת שנת תרפ"ב, לפני שהגיע הרש"ז הבלין לאה"ק, שלח הרב רד"מ רבינוביץ מבוסטון המחאה עבור ישיבת תורת אמת ע"י הנהלת כולל חב"ד, והם השיבו לו (פנקס אגרות כולל חב"ד תרפ"ב-ח):
מוסך שלשה דאללר מסרנו אל מיסדי הישיבה תורת אמת, אשר הקמתה היא מיסוד מרן כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוקלל"ה נבג"מ, אשר הקים ישיבה גדולה בחברון ת"ו וסניף בעה"ק ת"ו. ולדאבון לבבינו הישיבה תורת אמת בחברון נתבטלה לגמרי, וא"א לע"ע לעשות מה בזה בחברון. והעיר ה' את לב הרה"ג החסיד מ"ה שי"ל אליעזראוו שי' ואתו שני אברכים ת"ח מצויינים יודעי ומביני דא"ח ויר"א להקים ולשכלל את הישיבה תור"א בפה, עפ"י התכנית של מרן אדמו"ר זצוקלל"ה. יה"ר שחפץ ה' בידם יצליח ואחינו אנ"ש יתנו ידם לבצע את אשר החלו בע"ה.
מזכשהגיע הרש"ז לארה"ק הביא אתו אגרת מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל שיל"א (אג"ק שלו ח"א אגרת צא), בה מודיע לו הרבי שהרש"ז הבלין נשלח לנהל את הישיבה ומבקשו לעזור לו בזה. על קורות הדברים האלה שסיפר שיל"א אל בני הרש"ז הבלין, לאחר פטירתו בשנת תרצ"ו, חוזר ומספר באגרת שכתב בכ"ג תמוז אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (העתק בארכיון שלו):
מחכשחזר אביכם ז"ל להעיקות"ו בשנת תרפ"ב.. בו ביום מסר לי פתקא קטנה מכ"ק שליט"א ובה הרגשתי שרצונו של כ"ק שליט"א הוא שאביכם ז"ל הוא לבדו יהי' כל המנהל של הישיבה.. עזרתי לו בכל הצורך בתום לבבי.
מטנסיון פתיחה זה נזכר אף באג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א אגרות רנז-ט.
נמיקום הישיבה
אחר שהוחלט שהישיבה תיפתח בירושלים ולא בחברון כתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לרש"ז הבלין, ביום י"ט מ"ח תרפ"ב (אג"ק שלו ח"א אגרת צה):
אחר שהוחלט שהישיבה תיפתח בירושלים ולא בחברון כתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לרש"ז הבלין, ביום י"ט מ"ח תרפ"ב (אג"ק שלו ח"א אגרת צה):
נאע"כ הנני חושב, אשר ראשית ההתיסדות צריכה להיות בירושלים ת"ו, ובכל אופן בעת הראשונה לא יהי' לו לעיכוב כלל. ויבחר את אחד הנחלות מבתי הכולל, כפי אשר יגבילו מנהלי הכולל שליט"א, אתן עמו, בהטוב יותר והנאות, ויבחר אברכים טובים ויקרים ויעש להם סדר.
נבבלימודי דא"ח ילמדו בכל יום ד' שעות כסדר תו"ת, ושאר היום ילמדו נגלה בסדר מסודר.
נגבאגרת ממשיך הרבי לפרט את אופני סדרי הישיבה שעליו לסדר, ובפרטיות יותר הוא כותב על כך באגרת יו"ד שבט (שם אגרת קו). על מיקום הישיבה בשנים הראשונות כותב רש"ז הבלין (הנכד) ב"המשפיע" ע' פח:
נדבראשונה הוקמה הישיבה בחצר בראנד שבשכונה בית ישראל (כיום בית המדרש של חסידי קרלין). משם עברו לשכונת גבעת שאול, בה אף נרכשו שטחים עבור בנין הישיבה. עקב מאורעות הימים והסכנות שבשכונה זו, עקרו משם ועברו לשכונת הבוכרים.
נהעל רכישת השטחים עבור הישיבה כותב לו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ביום כ"ב סיון תרפ"ה (אג"ק שלו ח"א אגרת רסז):
נוע"ד קנין נחלה להמוסד תורת אמת כבר גיליתי דעתי בכללות בזה, והפרטים לא אוכל לדעת, אבל בכל אופן בודאי יעשה בזה בזריזות הדרושה.
נזביתר פירוט מספר הרש"ז הבלין באגרת שכתב אל הרי"ל הורוויץ ביום ו' מנ"א תרפ"ה (ארכיון הורוויץ שבספריית כ"ק אדמו"ר שליט"א):
נחזה לא כבר השגנו סכום של שלשת אלפים דאלאר למטרה של בנין בעד הישיבה, אשר עד כה הננו משלמים במיטב כספנו בעד דירה המתאמת לרוב לומדי הישיבה. זה היתה עפ"י הסכמתו ופקודתו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א. הסכום הזה הוא רק התחלה טובה ועסוק אני בקנית המגרש. ה' יזמין לנו את המגרש המוכשר לזה ויצליח לנו שנוכל לבא אל המטרה להקים את בית ה'.
נטהמגרש אכן נקנה וביום ב' שבט תרפ"ו כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל הרש"ז הבלין (אג"ק שלו אגרת רפב):
סבשובע שמחות קראתי הבשורה המנעימה על דבר קנין מגרש, לבנין ישיבת תורת-אמת יצ"ו, והנני לברכו בברכת מז"ט עבור הקני'.
סאלאחר שנקנה המגרש החלו התוכניות לבניה, שנמשכו שנה תמימה. ביום ז' טבת תרפ"ז כותב לו שוב (שם אגרת שי):
סבמכתבו בלוית תכנית - פלאן - של ישיבת תורת אמת יצ"ו בגבעת שאול בעיה"ק ירושלים תובב"א נכון הגיעני. הבית בהבנותו בעזרתו ית' יהי' כלי מפואר לרב טוב, בתלמידים מאורי אור בקרב עם אלקי אברהם יחי'.
סגובזה הנני למלאת ידיו להודיע ולפרסם בתוככי ידידנו אנ"ש יחי' ובקרב קהל עדת ישורון, ד' עליהם יחי', בכל אתר ואתר, ע"ד בנין בית לישיבת תורת אמת יצ"ו כתבנית הבית לכל פרטיו, למען אשר כל אחד ואחד יוכל לזכות בברכה מרובה טוב נצחי, כמבואר בספר התקנות.
סדלמרות הכל - לא יצאה הבניה לפועל. על הסיבה לכך כותב רש"ז הבלין (הנכד) ב"המשפיע" ע' קז:
סהמאורעות תרפ"ט הידועים פגעו גם בשכונה זו, והיו היסוסים אם לקבוע הישיבה במקום סכנה (השכונה היתה בזמן ההוא מרוחקת מן העיר), ודעת אדמו"ר נ"ע היתה שא"א להשאר במקום זה ויש לבקש מקום בטוח (מכתב הרז"ה לבנו הרח"ה מי"ד תשרי תר"ץ).
סומכתבו זה לא הגיע לידינו, רק מכתב שכתב בנו ביום י"ג אלול תרפ"ט אל הרי"ל הורוויץ (ארכיון הורוויץ):
סזהישיבה הוכרחה לעזוב את מקומה שהי לה מחוץ לעיר בשכונת גבעת שאול, הכל כמו שהוא נשאר, והננו בעיר. כעת המצב חמור מאד סובלים הרבה מרוב הדוחק ומחוסר כל.
סחבחורף תרצ"א עלה שוב נושא העברת או בניית הישיבה לדיון. בב' דחנוכה תרצ"א כתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל הרש"ז הבלין (אג"ק שלו ח"ב אגרת תקח):
סטבנדון העברת הנחלאות והמגרשים של תו"א היו צריכים לע"ע להשתדל למצוא מקור מוצא להוצאות הדרושות ע"ז, וצריכים לטכס עצה בזה אשר יעזר השי"ת לבנות הבית שעלה במחשבה.
עומסיים ב"המשפיע" שם:
עאבכל זאת אם כי לא נבנה הבית שעלה במחשבה, נשארה הישיבה במקום זה עד למאורעות תרצ"ו, שאז נהרסה הישיבה ונשרפה ע"י הפורעים הערביים.
עבמשם עברה הישיבה לשכונת הבוכרים עד סוף ימיו של הרז"ה.
עגראשי הישיבה ומנהליה
באריכות גדולה ובפירוט רב כתב לו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ביום יו"ד שבט תרפ"ב (אג"ק שלו ח"א אגרת קו), באיזה אופן לארגן את הישיבה, בשלשה מערכות, סוגי התלמידים וראשי הישיבה שיקבל וסדר הלימוד.
באריכות גדולה ובפירוט רב כתב לו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ביום יו"ד שבט תרפ"ב (אג"ק שלו ח"א אגרת קו), באיזה אופן לארגן את הישיבה, בשלשה מערכות, סוגי התלמידים וראשי הישיבה שיקבל וסדר הלימוד.
עדעם הקמת הישיבה צירף אליו הרש"ז הבלין את ה"ר משה ארי' ליב שפירא בתור ר"מ ואת ה"ר שמעון גליצנשטיין בתור מזכיר. שניהם מתלמידי הישיבה "תורת אמת" בחברון - בשנים תרע"ב-ד. שניהם שימשו במשרות אלו בעשרות השנים הבאות. הרש"ז עצמו שימש כמנהל ומשפיע בישיבה.
עהכעבור שנתיים, בקיץ תרפ"ד, הישיבה התרחבה והוזקקה לר"מ נוסף. באותה שעה עלה ה"ר משה דובער רבקין לאה"ק והתיישב בירושלים. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע כותב לו ביום ב' אלול (אג"ק שלו ח"א אגרת רלו):
עוטוב טוב הדבר אשר יתן א"ע על ההתעסקות בהרבצת תורה כי ידעתי ברור אשר בזה יצליח בעזרתו ית' באם שיתן א"ע על זה.. ובדבר המקום הנה לע"ע בטח ישתדל ידידנו הרז"ה שי' בכל כחו.
עזואל הרש"ז הבלין כתב הרבי באדר"ח מ"ח תרפ"ה (שם אגרת רנד):
עחע"ד ידידנו הררמ"ד שי' ריבקין אשר הי' להשתמש בזה להעמידו בעזרתו ית' על בסיס נכון והיינו כי ימסור על ידו הנהגה מתלמידים נכבדים בעלי כשרון.
עטואכן התקבל למשרה זו ושימש בה כשלש שנים. כעבור חצי שנה, ביום כ"ד סיון תרפ"ה, כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אגרת התעוררות למנהלי ומנהיגי ישיבת תורת אמת וסניפיה. בפניה שבראשה נזכרים כבר גם שני עוזריו הנ"ל (שם אגרת רסח):
פכבוד ידידי הרב הנודע וו"ח אי"א מוהרש"ז שי', מנהל ישיבת תורת אמת וסניפי' באה"ק ת"ו, וביחוד לידידיי תלמידנו הנעלים הרבנים וו"ח הרמ"ד והרמא"ל יחיו עוזרי ההנהגה וההדרכה בישיבת תורת אמת יצ"ו, והמלמדים הנכבדים המורים בהחדרים סניף ישיבת תורת אמת אשר ביפו בתל אביב ת"ו, ד' עליהם יחיו.
פאלשלום אין קץ ולברכה אין סוף.
פבבשמחה רבה קראתי והתענגתי בענג רוחני, על הרצאתו המפורטה, של בא כחי, הרב המנהל, המוסד ישיבת תורת אמת וסניפי' באה"ק ת"ו, אשר בו יבאר אופני הנהגת הישיבה בעיה"ק ירושלים ת"ו, מעמד ומצב התלמידים יחיו, עבודתם ותעמולתם של סגניו ועוזריו הרבנים הרמ"ד והרמא"ל יחיו, ואופני ההנהגה וההדרכה בסניף הישיבה אשר ביפו תל אביב ת"ו, עבודתם הפורי' של המלמדים העוסקים באמונה, והתקוה הטובה הנשקפת באפשרית התרחבות והתפתחות המוסד הנשגב, ישיבת תורת אמת וסניפי' באה"ק ת"ו, בחסדי אל עליו.
פגצוות זה ניהל את הישיבה במשך השנים תרפ"ה-ז. ביום ז' טבת תרפ"ז כתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל מוהרח"י ומוהרמ"י (שם אגרת שיא):
פדהתענגתי לקרוא דברי מכתבם על אדות תלמידי הישיבה תורת-אמת יצ"ו יחיו, מגודל שקידתם בתורה וטיב הנהגתם ביראת שמים, ושמחתי על ההנהגה המסודרה והמשוכללה של כבוד ידידנו הרב הנודע ומפורסם וו"ח אי"א מוהרר"ז שי' האוולין מנהל ישיבת תורת-אמת יצ"ו ועוזריו היקרים והכי נכבדים הרבנים מוהרמ"ד ומוהרמ"ל יחיו.
פהובדבר הדוחק והלחץ בהנהגת וכלכלת הישיבה תורת-אמת יצ"ו, הנני רואה כי נחוץ הדבר אשר ידידנו הרה"ח מוהרש"ז שי' מנהל הישיבה וסגנו ידידנו מוהרמ"ד יחיו יסעו צלחה לארצה"ב לעשות בעזרתו ית' מעמד קבוע עבור הישיבה תורת אמת יצ"ו.
פוביום ח' שבט תרפ"ז כתב על כך הרש"ז הבלין אל הרי"ל הורוויץ בארה"ב (ארכיון הורוויץ):
פזלרגלי המצב המר של ישיבתנו הק' והת"ת, אשר כבר הודעתי עליו, הגיע פקודתו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לכתת רגלי לאמריקא, להציב עמדה נכונה ובסיס קים עבורם. ואתי יסע אחד התמימים ה"ה הרה"ח מו"ה דובער רבקין שי' להיות לעזר לי.
פחההכנות לנסיעה זו נמשכו יותר משנה. בער"ח שבט כתב לו (שם ח"ב אגרת שנה): בגוף ועצם הנסיעה הלא בטח כבר נתקבל מכתבו של ידידנו רי"ף [המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין] שי' שבדבר עוד ישוב הדעת איך לסדר אותו ואשר יש עוד סברות בזה וכאשר בעזרתו יתברך יהי' מסודר כדבעי יכול להיות תועלת כפולה בגו"ר.
פטבחודש ניסן תרפ"ח יצאו הרשז"ה והרמד"ר מאה"ק בדרכם לארה"ב. בדרכם נעצרו אצל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בריגא, להתייעץ בפרטי אופני העבודה ומשם המשיכו בדרכם לארה"ב.
צמאז ואילך הרבה הרשז"ה לשהות בארה"ב. מזמן לזמן חזר לארה"ק, לסדר את עניני הישיבה ולראות את בני ביתו, שהה באה"ק משך זמן ושוב הכריחו המצב לצאת לארה"ב, כדי לנסות לכסות את הגרעון בקופת הישיבה. הרמד"ר נשאר בארה"ב והתקבל כר"מ בישיבת "תורה ודעת".
צאהמשפיע ר' אלטר שמחוביץ
החסיד המפורסם רבי אלטר שמחוביץ שימש כמשפיע בישיבת "תורת אמת" במשך י"ב שנים, משנת תרפ"ז ועד לפטירתו בשלהי חורף תרצ"ט.
החסיד המפורסם רבי אלטר שמחוביץ שימש כמשפיע בישיבת "תורת אמת" במשך י"ב שנים, משנת תרפ"ז ועד לפטירתו בשלהי חורף תרצ"ט.
צבר' אלטר היה מהתלמידים השלוחים הראשונים, שנשלחו מליובאוויטש לחברון לייסד שם את הישיבה "תורת אמת", בתחלת שנת תער"ב. בשלהי אותה שנה חזר מחברון להמשיך לימודיו בליובאוויטש. כשחזר ר' אלטר לליובאוויטש הי' בין ה"חוזרים". בקיץ תער"ג נסע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע למעיינות הרפואה בחו"ל. כיון שלא רצה להפסיד את המאמרים שאומר כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ביקש את אחד מהחוזרים, ה"ר אלי' סימפסון לכתוב לו בכל שבוע את תוכן המאמר, והוסיף, באגרת כ' תמוז (אג"ק שלו חי"א אגרת ג'תשמו): "ואתה וידידי הבחור ר' אלתר שי' תעשו זאת".
צגבקיץ תרד"ע הוכרח הרש"ז הבלין ובני ביתו לחזור לרוסיה. הם התגוררו בצל האדמו"ר במשך שבע שנים, כמסופר כל זאת לעיל. במשך תקופה זו לקח לו הרש"ז הבלין את ה"ר אלטר לחתן לבתו מרת רבקה.
צדלאחרי החתונה, בקיץ תרע"ז, התמנה לנהל את מחלקת הישיבה "תומכי תמימים" אשר בעיר שצעדרין (ראה אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ה אגרת א' סח).
צהבשלהי שנת תר"פ עברה ישיבת תומכי תמימים מקרמנטשוק לרוסטוב. המנהל היה חדב"נ הרש"ג שליט"א ועוזרו היה ר' יצחק ע"ה גולדין. הרעב היה גדול אז וכל דאגתם של המנהלים היה למצוא מעט לחם עבור התלמידים. המשגיחים וראשי הישיבה היו בחורי ישיבה, כיון שלא היתה כל אפשרות להשיג משכורת עבור אברך, שיוכל לחיות בה הוא ובני ביתו. ר' אלטר כבר היה נשוי אז, ומ"מ הוחלט למנותו כמשפיע בישיבה בחורף תרפ"א. מספר על כך ר' יצחק גולדין הנ"ל בזכרונותיו:
צוהשאלה הי' אז [אם] לקבל את ר' אלתר מפאטשעפ ע"ה למשפיע לדא"ח, רק מצד העדר המעות לא יכלו לקבל אז הוצאה כזו.. והתחלתי לבקש שיקחו את ר' אלתר מפאטשעפ בתור משגיח - דא"ח, ואמר כ"ק [אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע], יצחק, דעם מצב וייסטו דאך בעסער, איך דעתך? ועניתי: אם יהי' תו"ת יעזור השי"ת על ההוצאה, המשגיח - דא"ח הוא איש הפנימי של תו"ת ולולי זאת איזה יתרון יש בתו"ת. והצעתי רק ליקח את ר' אלתר הנ"ל. והרש"ג שליט"א עמד [על כך ואמר] שאי אפשר ליקח הוצאה כזו, בזמן דחוק כזה. ועניתי בשחוק: פון דעם דוחק ווייסט איר דאך ניט [כי הר"י הנ"ל היה הממונה על השגת המעות לקיום הישיבה] במילא לא תדעו מדוחק הזה. ושחק כ"ק וכנראה שנהנה מזה. ושאלני: יצחק, איך דעתך? ועניתי: דעתי כמקודם. וענה כ"ק, אני מסכים עם יצחק. גיי נעם אלתר'ן והשי"ת יעזרך ותצליח. ולא חכיתי זמן רב ותיכף הלכתי אל השוק מקום שהי' ר' אלתר הנ"ל עומד ומוכר לנכרים ונכריות קוואס.
צזלראות את ר' אלתר הנ"ל במצב כזה הי' כל לב נמס. הוא הי' בשצעדרין משגיח ומשפיע שלי, איש חכם לב-טוב, בנוגע לתו"ת עובד ומשכיל. כל ענין פרטי של כל בחור מתו"ת הי' אצלו ענין נפשי. והוא ר' אלתר הי' צריך לעמוד בשוק.
צחוכשבאתי אצלו אמרתי לו: ר' אלתר מה יהי' התכלית מזה, יותר טוב שתלכו לתו"ת למשגיח, וענה לי: גלייב מיר יצחק שמאוד מאוד חפצתי יותר בתו"ת מלעמוד פה, אבל מה אעשה, דיא קינדער בעטין ברייט. אז הי' מצב כזה, לא הי' מדברים ודורשים רק לחם. ועניתיו: כ"ק אדמו"ר נבג"מ הסכים שתלכו לתו"ת. וענה לי אם אתה לוקח ע"ע שאתה תשלם את משכורתי אז אלך, ועניתיו הן. ותיכף לקח דעם עמער מיט דיא קוואס ושפך והלך בשמחה רבה. ואז אמרתי לו כל הענין. ולמחרתו יצא על משמרתו, ובהאולם הי' שמחה רבה כשראו את ר' אלתר הנ"ל על הבימה.
צטבשנת תרפ"א נוסדה הישיבה "תומכי תמימים" בווארשא. מנהליה ביקשו מאת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לשלוח להם משפיע להדריך את התלמידים והוא שלח להם את ר' אלטר. באגרת שכתב ה"ר אלחנן דובער מרוזוב, מזכירו של הרבי, לערך בחודש טבת תרפ"ב הוא מספר (ס' התולדות ח"ג ע' 371):
קעל פי הצעת בן רבינו שליט"א נפתחה מערכת ישיבת תומכי תמימים בעיר וארשה, ויסע לשם אחד המנהלים (אשר נהל ישיבת תומכי תמימים בשצעדרין) הרב ר' אלטער שי' שימחאוויץ, לנהל מערכת ווארשא.
קאהוא יצא בדרכו לווארשא בשלהי שנת תרפ"א. בחה"ס היה בדרכו בעיר מינסק ובמשך החורף הגיע לווארשא (ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א אגרות צה-ו.
קבועל הצלחתו - ראה שם אגרת קכג). על נסיעתו והגיעו לווארשא מספר ה"ר מאיר שי' בליזינסקי (כפר חב"ד גליון 326 ע' 21):
קגבקיץ תרפ"א הודיעה ההנהלה לרבינו נ"ע על התייסדות הישיבה [בווארשא]. במכתבו הביע הרבי את שביעות רצונו, וכן הודיעם כי הוא שולח את הרה"ח ר' אלתר שימחוביץ בתור משפיע לישיבה.
קדבדרכו מרוסיה לפולין, הבריח ר' אלתר את הגבול ועבר דרך יער אחד.
קהבגלל הקור הקשה ששרר אז - קפאה כף-רגלו והעבירוהו לבית-החולים בוילנא, שם נאלצו לקטוע ממנו את כף-הרגל.
קולפני פסח, אותה שנה, הגיע ר' אלתר לוורשה.
קזאנו התלמידים ראינו אותו לראשונה באחרון של פסח, ערכנו קידוש והתוועדות רבתי, בביתו של ר' זלמן שמוטקין. התוועדות זו נמשכה ברציפות עד למחרת היום, ור' אלתר אמר אז את המאמר "והניף ידו על הנהר".
קחעם בואו, הכניס רוח חדשה בישיבה. רמת הלימודים, בנגלה ובדא"ח, עלתה במאור, ואוירה מרוממת שררה בין התלמידים.
קטר' אלתר היה אומר, כי יכול הוא להעיד על ר' שילם [קוראטין, המשפיע בליובאוויטש] שעבד את ה' עד כמה שנברא מסוגל להגיע. אף אנו יכולנו להעיד כזאת על ר' אלתר עצמו. הוא היה מתפלל כל יום עד השעה 3-4 אחה"צ, והשפיע עלינו השפעה מרובה...
קיכאן, בוורשה, התגורר יחד עם בני משפחתו - אשתו ושלוש ילדותיו - ובגלל תנאי המגורים הירודים, הצטנן וחלה במחלה כרונית קשה. בסופו של דבר עלה שוב לארץ הקודש, לפי הוראת רבינו; ביחוד כאשר אוירא דארץ ישראל ומזג האויר שלה - שיפרו את מצב בריאותו.
קיאלערך בשנת תרפ"ז בא ר' אלטר לירושלים. תאריך המדויק לעלייתו לאה"ק לא הצלחתי לברר לע"ע. באגרת שכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ביום ז' טבת תרפ"ז (אג"ק שלו ח"א אגרת שיא) נזכרים רק הרשז"ה הרמ"ד והרמ"ל בין עובדי הישיבה.
קיבנראה שהיה עדיין אז בישיבת "תומכי תמימים" בווארשא. בכ"ב [או כ"ד] תמוז של אותה שנה נפטרה עליו אשתו רבקה (ראה "המשפיע ע' קח; ש). ביום ב' עקב תרפ"ז כתב ה"ר שרגא פייויש זלמנוב מווארשא לירושלים מכתב ניחום אל הרש"ז הבלין ואל חתנו ר' אלטר. יוצא איפוא, שר' אלטר הגיע לארה"ק לערך באביב תרפ"ז, זמן קצר לפני פטירת אשתו.
קיגכבר סופר לעיל שבאביב תפר"ח נסע הרש"ז הבלין עם עוזרו הרמ"ד רבקין לארה"ב ונעצרו בדרך בריגא, לקבל הוראות וברכת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בקשר לדרכם זו. בי"א אייר קבלו את מכתבו הכללי לאנ"ש (אג"ק שלו ח"ב אגרת שעו), בדבר מטרת נסיעתם לארה"ב "בשביל לעשות בעזרתו ית' מעמד לחיזוק הישיבה תורת אמת יצ"ו". באותה אגרת נזכר לראשונה גם ר' אלטר בין העובדים בהדרכת התלמידים בישיבת "תורת אמת", ומוסיף:
קידלמען הביא ההחלטה הנזכרה אל פועל טוב בעזה"י בסדר מסודר באו לפה ידידנו, ואתי עמי סדרנו סדר מסודר בהנהגת הישיבה אשר נמסרה על יד כבוד הרבנים הר"ר אלטער שי' והר"ר משה ארי' לייב שי' הנ"ל, בכל משך העת אשר יתארך נסיעתם.
קיההוא נשאר בארה"ק עד סוף הקיץ, אז נסע לחודש תשרי תרפ"ט לרבי בריגא, כנזכר באגרת המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, שכתב אל ה"ר ישראל דזייקובסאן ביום י"ח אלול "יש כאן אורח נכבד בא על ימים נוראים לכ"ק אדמו"ר שליט"א הרב אלטר שמחהוויץ".
קיובמשך זמן שהותו בריגא כמעט גמלה ההחלטה להשאירו בווארשא, שם ימשיך לנהל את הישיבה "תומכי תמימים" כמקדם. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אף כתב מכתב מיוחד בנושא זה, ששוכפל והתפרסם. באגרת זו נאמר בין השאר (אג"ק שלו חי"א אגרת ג' תתיט):
קיזבזה הנני להודיעם אשר למשגיח הכללי בדא"ח וכללות הנהגת המוסד הק' הלזה בסדרו מניתי את כבוד תלמידנו הכי משובח נכבד ונעלה, הרב הנודע לשם טוב משכיל ועובד אלקים, בעל מדות טובות וו"ח אי"א מוהר"ה אלטער יחי', ועליו העמסתי עול הקודש בכל עניני ההשפעה וההדרכה כפי אשר דברתי בארוכה, והשי"ת יהי' בעזרו בגו"ר.
קיחמ"מ, בסופו של דבר הוחלט שר' אלטר יחזור לירושלים לעזור על יד חותנו בניהול הישיבה "תורת אמת". באמצע חורף תרפ"ט חזר הרשז"ה לזמן קצר לאה"ק, ובאותה שעה כבר חזר אף ר' אלטר לאה"ק. ביום י"ח שבט כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל הרשז"ה (אג"ק שלו ח"ב אגרת תכו):
קיטבזה הנני מבקשו וממלא את ידו, וידי ידידי חתנו הר"א שי' להתייעץ היטב בהעמקה ושיקול הדעת, על אדות התלמדידים שי' הנמצאים כעת, בין בחורים ובין אברכים יחיו, לשקול בפלס כל אחד ואחד ביחוד עם מעלותיו וחסרונותיו, באופן האפשרית לשלחם שמה [לארה"ב] על מנת עבודה ותעמולה בעניני חסידות וקירוב הדעת בתחיית העצמות היבשות.
קכבהיותו עתה בביתו, יסדר עם הר"א שי' עניני הישיבה בעזה"י בסדר מסודר, ויחפשו בחופש מחופש להשיג תלמידים שי' בעלי כשרון, ולנטוע בהם את הנטיעות הטובות בעזה"י, שיהיו מסורים ונתונים את המטרה האמיתית, להיות טופחים על מנת להטפיח בטל תורה ואורחות התעוררות הלב במדות טובות בימין מקרבת.
קכאבנוסף לעבודתו בישיבה מינהו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע גם בתור משפיע קבוע בעיה"ק ירושלים. כך כתב לו ביום ג' שבט תרצ"ו (אג"ק שלו ח"ג אגרת תתכט):
קכבהנני ממנה אותו למשפיע קבוע בירושלים עיה"ק תובב"א ללמוד דא"ח ברבים ולחזור דא"ח ולסדר בעזרתו ית' שיעורים ללמוד דא"ח ברבים בבתי כנסיות של אנ"ש שי' בעיה"ק ירושלים תובב"א. ולסדר ולקבוע זמנים להתועדות של אנ"ש שי' יחדיו, כפי תנאי המקום, ובמדה האפשרית להיות נוכח בעצמו בכל התועדות, ולעורר על דבר לימוד דא"ח ושמירת עניני החסידות, והסדר דשבת מברכים.
קכגועוד הולך ומפרט לו את פרטי העבודה המוטלת עליו.
קכדבט"ז ניסן של אותה שנה נפטר הרש"ז הבלין. באגרת התנחומין לאלמנה והיתומים כותב בין השאר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (שם אגרת תתלו):
קכהעתה בהכרח הדבר להעמיד ישיבת תורת אמת על בסיסה בתלמידים בעלי כשרון וברוח החסידות אשר בעזה"י תהי' מוכשרת לשאת על עצמה שם קדש הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצולקקה"ה נבג"צ זי"ע, ובתור מנהל רוחני - עם השתתפותו וחוות דעתו בעיניני גשמיותה של הישיבה - יתמנה ידידנו הרב החסיד הר"א שליט"א שימחאוויטש.
קכובעבודה זו התעסק, עד לפטירתו בז' ניסן תרצ"ט.