Ibn Ezra on Deuteronomy 12/אבן עזרא על דברים י״ב

אאבד תאבדון את כל המקומו'. אמר רבי יונה המדקדק כי את אלהיהם חסר וי״‎ו והטעם ואת אלהיהם ולא אמר כלום רק הוא דבק עם מלת אשר עבדו שם:

בכל עץ רענן. רענן ושאנן לעולם בשני נוני״‎ן והטעם כמו רטוב:

אואשריהם. הם עצים:

בואבדתם את שמם. שלא יזכרו:

אלא תעשון כן. הטעם שלא תזבחו על הגבעות וההרים רק אל המקום שישום שמו:

אלשום את שמו. כמו אזכיר את שמי:

בלשכנו תדרשו. והוא הארץ והטעם מקום משכן כבודו:

אואכלתם שם. הכהנים והלוים:

אואתם לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה. בעבור שהיו נוסעים ממסע אל מסע ויש מי שיקריב עולה במסע שירצה אחר מות אהרן ויש מי שיתן בכור צאנו ויש מי שלא יתן כי המצוה תלויה בארץ ואין זאת דעתי רק טעמו שלא היו כולם יראי השם ובעבור שאמר אנחנו הנה שם מצות רבות כעולות תלויות בארץ כי כן כתוב:

אאל המנוחה שלא יסעו הם ובניהם וזה טעם נחלה והאמת שפירוש מנוחה והניח לכם. והנחלה וישבתם בטח:

אמבחר נדריכם. מצות הנדר מן המובחר:

אוהנה עוד תוספת ושמחתם... והלוי חייבים אתם לשמחו כי אין לו נחלה כאשר יש לך:

אוטעם לומר פעם שנית בכל מקום אשר תראה. להוצי' בשר תאוה בעבור שהשלמים הם קדש ויש כרת על טמא שאכל בשר קדש אמר על בשר תאוה הטמא והטהור:

אכצבי וכאיל. שאינו קרב על המזבח וחלב הצבי גם חלב האיל מותר והנה חזוק לדברי רק סמכנו על קבלת אבותינו:

אלאכול בשעריך מעשר דגנך. עם הלוים ידבר גם עם ישראל במעשר שני על דעת רבים:

בובכורות בקרך וצאנך עם הכהנים ידבר כי הלוים גם הכהנים הם בכלל ישראל כמו ואצו אתכם שידבר עם שני שבטים וחצי וכן אך פדה תפדה עם ישראל ידבר והטעם מי שהוא חייב לפדות וכן לאכול בשעריך לפני ה' אלהיך תאכלנו מי שהוא חייב לאכלו והמכחשים אמרו כי הם שנים בכורים האחד בכור פטר רחם והשני בכור עדר ואין צורך להשיב על הבליהם גם אחרים אמרו כי הבכור והמעשר יאכלם הישראל ואם היה במקום הנבחר וזה הפך הכתוב:

אואמר כי תאוה לאכול בשר פירוש אם תאוה נפשך לאכול בשר וכבר הזכיר זה להוסיף כי ירחק ממך המקום וגם זה הכתוב על מקום שאיננו מארץ כנען ומשפטו כמשפט שעריך:

אכי הדם הוא הנפש. פירשתיו:

אלמען ייטב לך. שלא יאכל נפש בהמה שתשבש נפשו גם הנפש והצורה בדמות האב על כן לבניך אחריך:

ארק קדשיך. עולות ושלמים ונדרים:

בתשא. והטעם תביאם אל המקום הנבחר:

אוהבשר תאכל. עם הכהן ידבר אם הוא בכור או חטאת או אשם והשוק והחזה ואם שלמים יאכל רבם הישראלי:

אוטעם שמור ושמעת. על הדם שישפך על גבי המזבח:

אכי יכרית. גם זאת הפרשה דבקה עם כי ירחיב כי אם לא ינצחו את הגוים לא ירחיב גבול:

אמלת ופן. דרך קצרה שתעשה כמעשיהם:

בואעשה כן גם אני. לעבודת השם ותחשוב כי תעשה טוב לא תעשה כן כי כל מעשיהם יתעב השם והעד כי גם את בניהם. את הדבר אשר צויתי אתכם אותו תשמורו: