Ibn Ezra on Deuteronomy 17/אבן עזרא על דברים י״ז

אלא תזבח לה' אלהיך. הנה כאשר הזכיר האשרה והמצבה הזכיר כי גם הוא אסור לזבוח לשם כל בעל מום:

בכל דבר רע. פירוש מום:

גכי תועבת. כטעם הקריבהו נא לפחתך ויש עונש לזבחו ואין עונש לאשר איננו זובח כלל חוץ מהחיוב:

אכי ימצא. בקרבך ואחר שהזכיר האשרה אצל המזבח שהיא בפרהסיא לכל שב להזהיר על היחיד על עבודת גילולים:

ב. לעבור בריתו. הפך להעמידו. דקדוק וישתחו. בספר היסוד:

אאלהים אחרים. פסילים מעשה בני אדם:

בולשמש ולירח ולצבא השמים שהם מעשה אלהים:

גאשר לא צויתי. לעבדם ואם הם מעשי:

אודרשת היטב. מאד מאד וכן היטב חרה לי והוא מעט רחוק מגזרת טוב:

אוסקלתם באבנים. זה או זאת כמו באש ישרפו אותו ואתהן ובעבור שאמר והוגד לך בסתר ושמעת הדבר בגלוי הוצרך לפרש אע״‎פ שהוגד לך ושמעת לא יומתו רק ע״‎פ שנים עדים:

אאו שלשה עדים. מקבלים עדות שנים על דעת הגאון והנה לא פירש בתורה אם תקובל עדות השאר והאשה ועדות אויב המת ויש אומרים אם היו שני עדים מכחישים שני' עדים השלישי יכריע לזכות או לחובה ויש אומרים שנים עדים מהחכמים ושלשה מהאחרים וגם אנחנו צריכים בעל כרחנו לדברי הקבלה:

איד העדים. יד כל אחד מהעדים וכן וימס לבב העם ורבים כן:

בובערת. פירשתיו:

אכי יפלא ממך דבר. עם השופט ידבר בעבור היות עדות שנים להמית המת וזה פי' בין דם לדם בין דם נקי לדם חייב:

בומלת יפלא. כמו היפלא מה' דבר ושם מפורש:

גבין דין לדין. בממון:

דבין נגע לנגע. כמו פצע וחבורה והכלל דברי ריבות:

הוקמת ועלית. פירשתיו:

אהכהנים הלוים. כאשר פירשתי כי יש כהנים שאינם מייחוס לוי:

בואל השופט. הוא המלך שכתב משנה התורה מיד הכהנים:

גואל השופט. במקום שיהיה:

אעל פי התורה אשר יורוך. בדבר המופלא:

אומת האיש ההוא. בית דין ימיתוהו והטעם וכל ישראל ישמעו ויראו וכאשר הזכיר השופט באר המשפטים שהוא חייב לשמרם:

אשום תשים. רשות:

באשר יבחר ע״‎פ נביא או משפט האורים והטעם לא אשר תבחר אתה:

גלא תוכל. מדרך האמת:

דלא אחיך שאיננו ממשפחת ישראל ולא אדומי אע״‎פ שכתוב בו אחיך ובעבור כי הסוסים בימים ההם היו מוציאים ממצרים והעד דברי שלמה ותצא מרכבה ממצרים והנה יצטרך למען הרבות סוסיו שיחטיא העם לשוב אל מצרי' וזה דבר ברור כי השם גאלם משם ובשובם יחללו השם ואורי' הנביא בסכנת הנפש ברח לשם גם ירמיהו בעל כרחו הלך לשם:

אלא תוסיפון. מצוה היתה ולא נכתבה ויש אומרים מטעם לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם וזאת דרך אחרת:

אולא יסור לבבו. כי ילך אחרי תאותו:

בוכסף וזהב לא ירבה לו. שלא יעניש את ישראל והנה שלמה שנתן הכסף כאבנים בירושלים מרוב אהבתו לממון התרעמו עליו ישראל ואמרו אביך הכביד את עולנו ויש אומרים בעבור הבנינים התרעמו ואין זה אמת כי הגרים בנו הבית כי כן כתוב והנה אדוניהם שהי' על המס רגמוהו במותו:

אוהיה כשבתו. בתחלת מלכותו:

במשנה. נסחה שנית:

אוהיתה עמו. התורה:

בוקרא בו. בספר:

גליראה. הוא בעצמו:

דלשמור את כל דברי. כי הוא יתקן המעוותים בכחו:

אלבלתי רום לבבו. אם היה חפשי מהמצות:

בולבלתי סור. כי אם לא ילמד לא ידע מה המצוה ושכרו למען יאריך ימים: