Tanach · Rishonim on Tanach · Ibn Ezra · Torah

Ibn Ezra on Exodus 12:6/אבן עזרא על שמות י״ב:ו׳

אוהיה לכם למשמרת. שישמרנו כל אחד בביתו:

1AND YE SHALL KEEP IT. Each one shall keep it in his house.

בבין הערבים. מלה קשה, ורבינו שלמה אמר, כי רגע נטות השמש ומחצי היום לצד מערב ולא נתן טעם למה ערבים שנים, והנה כתוב, ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים (למטה ל, ה), ואין ספק כי בשקוע השמש ידליק את הנרות, וכאשר חפשנו זאת המלה מצאנו כי יקרא רגע בין הערבים ערב, כי כן כתוב, בין הערבים תאכלו בשר (טז יב), ושם כתוב, בתת ה' לכם בערב בשר לאכול, (שם שם ח) ובהדלקת הנרות כתוב, יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בקר (כז כא), וכתיב עולות לה', לבקר ולערב (עזרא ג ג), וכתיב "ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (למטה כט לט), והנה על הפסח שכתוב בו בין הערבים, מצאנו "שם תזבח את הפסח בערב, כבא השמש מועד צאתך ממצרים" (דבר' טז ו), פי' כבא השמש לצד מערב ואין זה משמע ביאה, כי הוא היפך יציאת השמש, מדכתיב, השמש יצא על הארץ (ברא' יט כג) שהחל להראות על הארץ, וככה, ובא השמש וטהר (ויקרא כב ז) שלא יראה על הארץ, והנה כתוב על מקרה לילה, והיה לפנות ערב ירחץ במים (דבר' כג יב), ואם אין הדבר כן, יבאר לנו מה הפרש יש בין כבוא השמש של פסח, ובין כבוא השמש של מקרה לילה, וככה ובא השמש וטהר (ויקרא כב ז), אמרו המינים כי שלשה ערבים הם וראייתם בעבור שמצאו, עד הערב השלישית (ש"א ב, ה), והם לא הכירו האמת ולא הבינו, כי כתוב, מחר חדש וגו' ושלשת תרד מאוד (שם שם יה יט) שפירושו כאשר יהיה היום השלישי מהיום הסמוך לערב השדה שאתה נסתר שם, ובעבור זה אמר עד הערב השלישי, ועתה אשוב לפרש, דע כי משקל ערבים לעולם נופל על משקל שנים כמו אָבְנָיִם (למעלה א טז) וכמוהו לוחתָיִם (יחז' כז ה) וככה דְרָכַיִם (משלי כח ו), והעד יפול באחת (שם) וככה שמים, כי הם שני סדני הגלגל שהם כמו מסמרות נטועים שעליהם משענות הגלגל וככה לנטוע שמים (ישעי' נא טז), וכבר פירשתי בס' השם הנכבד, כי שמים מגזרת שם ישר נכח עמו (איוב כג ז), רמז לשני מקומות, והנה יש לנו שני ערבים האחד עריבת השמש, והוא עת ביאתו תחת הארץ, והשני ביאת אורו הנראה בעבים והנה יש ביניהם קרוב משעה ושליש שעה, אז יבא בעל קרי אל המחנה וידליק אהרן את הנרות אמר הגאון רב סעדיה ז"ל, מדת מזבח העולה חמש אמות אורך, וחמש אמות רוחב ובמדת הזאת לא יעמדו כי אם כהנים מעטים שהם זורקים דמי הפסחים קודם שיקרשו והנה בימי יאשיהו שהיו ישראל מועטים לא יכלו הכהנים לזרוק דמי הפסחים והשלמים ששחטו לזרקם לשעה ושליש שעה, ואף כי בהיות כל השבטים בארצם, והנה היתה קבלה שיחלו לשחוט מהרגע שיתברר לאדם כי השמש נטה לצד מערב והזכיר הכתוב בין הערבים שרוב הפסחים היו אז נשחטים שם, והוא סוף הזמן שלא יעבור עד עריבת אור השמש:

2AT DUSK. Ben ha-arbayim (at dusk) is a difficult phrase. Rabbi Solomon¹⁹⁶. says that it refers to the moment after midday that the sun moves to the west. He does not explain why arbayim is in the dual form.¹⁹⁷ refers to those hours between the darkening of the day (arivat ha-yom, i.e., when the sun begins its descent) and the darkening of the night (arivat ha-laylah, i.e., when night starts). The day darkens at the start of the seventh hour…and the night begins to darken at the beginning of the night.” Hence according to Rashi, ben ha-arbayim means between the two evenings (or darkenings). I.E. probably quoted from memory. I doubt that I.E.’s manuscript of Rashi differed from ours. Now, Scripture states, And when Aaron lighteth the lamps at dusk (ben ha-arbayim) (Ex. 30:8), and there is no doubt that Aaron is to light the lamps when the sun sets.¹⁹⁸ does not refer to a moment after midday. Now, when we researched this phrase we found that Scripture refers to the moment of ben ha-arbayim as erev (evening).¹⁹⁹ For it is clearly written, At dusk (ben ha-arbayim) ye shall eat flesh (Ex. 16:12), and it is there stated, when the Lord shall give you in the evening (ba-erev) flesh to eat (Ex. 16:8). Likewise, concerning the lighting of the lamps it is written: Aaron and his sons shall set it in order, to burn from evening (erev) to morning before the Lord (Ex. 27:21).²⁰⁰ means the same as ben ha-arbayim, as this verse is parallel to Ex. 30:8. It is similarly written, even burnt-offerings mornings and evening (erev) (Ezra 3:3), and it is stated, The one lamb thou shalt offer in the morning; and the other lamb thou shalt offer at dusk (ben ha-arbayim) (Ex. 29:39). Now concerning the Passover sacrifice, about which the term ben ha-arbayim (at dusk) is employed, we find that Scripture states, there thou shalt sacrifice the passover-offering at even (erev), at the coming (bo)²⁰¹ of the sun, at the season that thou earnest forth out of Egypt (Deut. 16:6). Rabbi Solomon²⁰². 38. explains that the reference is to the time that the sun comes to the west.²⁰³ However, this is not the meaning of bo. It refers to the opposite of the sun’s going forth upon the earth²⁰⁴ means the setting of the sun. since it is written, the sun went out (yatza) upon the earth (Gen. 19:23),²⁰⁵ which means the time that the sun first begins to be seen on the earth. Similarly, And when the sun comes (ba) he shall be clean²⁰⁶ (Lev. 22:7) means when the sun shall no longer be seen upon the ground. Now it is written concerning a nocturnal seminal emission, But it shall be, when evening cometh on, he shall bathe himself in water; and when the sun comes (u-khe-vo ha-shemesh)²⁰⁷. he may come within the camp²⁰⁸ (Deut. 23:12). If this is not so, then let Rabbi Solomon explain what difference there is between “when the sun comes” with regard to Passover and “when the sun comes” with regard to a nocturnal seminal emission. It is the same with and when the sun comes he²⁰⁹ shall be clean (Lev. 22:7).²¹⁰ with regard to Passover means a moment after midday and why when the sun comes with regard to the laws of ritual purity means after sunset. The Sadducees²¹¹ say that there are three evenings.²¹² Their proof is from a verse which they found to read, ha-erev ha-shelishit (the third evening)²¹³ (I Sam. 20:5). However, they do not recognize or understand the truth. It is written, Tomorrow is the new moon…And in the third day thou shalt hide thyself well (I Sam. 20:18, 19), the meaning of which is: when close to evening of the third day starting from today comes, you shall hide yourself well in the field where you are presently hidden. It is because of this that Jonathan said, until the third evening.²¹⁴ does not mean until the third of the day’s three evenings arrives but rather the evening of the third day arrives. See note 213. I will now backtrack and explain.²¹⁵ means. Know that the word arbayim is always vocalized according to the paradigm of the dual forms like ovnayim (birthstool) (Ex. 1:16). Luchotayim (planks) (Ezek. 27:5) is similar. So is derachayim (ways) (Prov. 28:18), as But he that is perverse in his ways (derachayim) shall fall in one of them (Ibid.) proves.²¹⁶ refers to derachayim. This shows that derachayim is a dual form and refers to two. Prov. 28:18 is translated according to I.E. The same is the case with the word shamayim (heaven), as the heavens consist of two poles²¹⁷ (anvil). In medieval astronomic terminology sadan refers to a pole. See Klatzkin, op. cit., Vol. III, p. 94. which are like fastened nails upon which the sphere leans. I have already explained in The Book of God, the Glorious,²¹⁸, chap. 1 in Yalkut Ibn Ezra, edited by I. Levin, Israel, 1985. that the word shamayim comes from the same root as the word sham (there) in There the upright might reason with Him (Job 23:7).²¹⁹ to the Arabic word sammah (high). The term shamayim alludes to these two places.²²⁰ is a dual form. We thus have two evenings: one when the sun sets, that is, the time when the sun descends beneath the earth; the second when its light disappears from the clouds.²²¹, which literally means evenings. Now there is close to one and a third hours between them. It is at this time²²², between the evenings. that one who experienced a seminal emission²²³ may enter the camp and Aaron kindles the lights.²²⁴ Rabbi Saadiah Gaon, of blessed memory, says that the altar of the burnt offering measured five cubits in length and five cubits in width. Such an area has room only for a small number of kohanim (priests), who are the ones that sprinkle the blood from the paschal lambs before it coagulates. Now in the days of Josiah,²²⁵ when the number of Israelites were few,²²⁶ the kohanim were not able to sprinkle the blood of the Passover offerings and the peace offerings that they slaughtered; i.e., they were not able to sprinkle them on the altar in one and a third hours.²²⁷ on an altar measuring five cubits by five cubits in an hour and a third. How much more unable to do so were they when all the tribes were in their country.²²⁸ There was thus a tradition that they begin to slaughter²²⁹ from the moment that it became clear to a person that the sun turned to the west.²³⁰ 64a. Scripture speaks of ben ha-arbayim (at dusk)²³¹ because most of the paschal lambs were slaughtered then,²³² and that marks its time limit;²³³ for one should not wait until the going down of the sun’s light.²³⁴ which starts the night (see above) is the final cut-off point for the slaughtering of the paschal lamb.