Tanach · Rishonim on Tanach · Ibn Ezra · Torah
Ibn Ezra on Exodus 30:12/אבן עזרא על שמות ל׳:י״ב
אברוך לעד שם אל נישא עם ישראל כל טוב עשה
1May the name of the exalted God be eternally blessed. He did every good for Israel.
בולציר גלה פלא נכסה תוך פרשת היא כי תשא
2To His messenger35 He revealed every secret In the Torah portion called Ki Tissa.
גהחל לפרש כסף הכפורים שהוא חיוב על כל אחד ולא היה נדבה והזכיר זה בעבור הכתוב למעלה כי אחת בשנה יעשה כפורים וכסף הכפורים גם כן יהיה אחת בשנה כאשר אפרש, ואחר כן הכיור וכנו שלא יעשו מנדבת הצבור, רק ממראות הצובאות לבדם, גם הזכיר שמן המשחה וקטרת הסמים, כי הנשיאים לבדם הביאום ובהזכירו שמן המשחה, הזכיר הכלים הנמשחים גם הזכיר האומן הגדול שהוא הרוקח ואשר יעשה מעצתו כל המשכן, והוא בצלאל ואהליאב והזכיר השבת להזהירם בתחלה, שלא יעשו ישראל מלאכת השם בשבת ואחר כן הזכיר תפלת משה לפני רדתו מן ההר והוצרך להזכיר מעשה העגל בתחלה לדעת למה התפלל, ואחר כן הזכיר רדתו, ושריפת העגל, ושובו אל ההר עוד להתפלל שנית בעדם, והזכיר כעס משה להוציא אהלו ממחנה ישראל ויש אומרים כי הכתוב יספר מה שהיה, ואחר כן הזכיר כבוד משה שראה הכבוד ואחר כן צוהו שירד ויפסול לוחות, וכתבם השם פעם שנית, והזכיר התנאים שכרת ברית עם ישראל, הם הכתובים בפרשת ואלה המשפטים, ואחר כן יזכיר כי קרן עור פניו ברדתו מההר ולוחות הברית בידו, והגאון אמר כי כסף כפורים הוא חיוב על ישראל בכל שנה, בין שיספרם מלכם, או לא ישא מספרם, וראיתו משאת משה במדבר ואמר כי ממנו יקריבו קרבנות הצבור ותקון הכיור, ויעשו שמן משחה וקטרת הסמים גם ינתן ממנו לסנהדרין וזה רמז בצלאל ואהליאב, כי מנהג החושבים שהם בעלי סוד החשבון לכתוב באגרות, הפרטים בראש האגרת יכתבו הכלל הנחבר מן הפרטים, י"א כי המגפה שהיתה, בימי דוד בעבור שלא נתנו כפר נפשם ואם זה אמת הוא תשובה על הגאון:
3[WHEN THOU TAKEST THE SUM.] Scripture36 begins to explain the law of the atonement money which each and every one is obligated to give. The atonement money was not a free will offering.37 Scripture makes mention of the atonement money here because it notes above38 that atonement shall be made [upon the horns of the altar of incense] once a year. The atonement money was, as I will explain, similarly to be given once a year. The description of the laver and its base follow next39 because they are not to be made from free will gifts of the congregation but only from the mirrors of the women who performed tasks.40 Scripture also mentions the anointing oil41 and the sweet incense,42 for the princes alone brought them.43 Now since Scripture mentions the anointing oil it mentions the vessels which were anointed.44 Scripture also mentions the great craftsman, the perfumer,45 and the one whose counsel guided those who constructed the entire tabernacle, namely, Bezalel and Oholiab [who was with him].46 Scripture mentions the Sabbath47 in order to warn the Israelites at the beginning48 not to do God’s work49 on the Sabbath. Scripture next50 records the prayer offered by Moses before he came down from the mountain. However, it first had to mention the making of the golden calf51 so that we would know why Moses prayed. Scripture then tells of Moses’ descent from the mountain,52 the burning of the calf,53 and Moses’ return to the mountain to pray for Israel a second time.54 Scripture mentions that Moses’ anger caused him to move his tent outside the camp of Israel.55 However, some say that Scripture records what happened.56 Scripture then mentions Moses’ great glory, namely, that Moses saw God’s glory.57 It tells us that God then commanded Moses to descend and hew out tablets.58 It informs us that God inscribed the tablets a second time.59 Scripture mentions60 the conditions upon which God made a treaty with Israel.61 These conditions are recorded in the Torah portion Ve-Ellaeh Ha-Mishpatim.62 Scripture then mentions that the skin of Moses’ face shone when Moses came down from the mountain with the tablets of the covenant in his hand.63 Rabbi Saadiah Gaon says that the atonement money was an annual obligation upon Israel. It was obligatory whether their king counted them or not.64 Saadiah Gaon offers the census taken by Moses in the desert as proof.65. According to Saadiah the reference is to the annual tax instituted by Moses in the desert. Hence the paraphrase “the tax of Moses in the desert.” Saadiah says that the money collected was used for the congregational sacrifices, the construction of the laver, the making of the anointing oil, and the sweet incense. Part of it was also given to the Sanhedrin.66 Bezalel and Oholiab allude to this.67 [WHEN THOU TAKEST THE SUM.]68 literally means when you lift up. It is customary for the accountants who are intimate with the details of an account to itemize upon pages. However they write the sum of all the items69 at the head of the page.70 Some say that the plague which occurred in the days of David71 struck because Israel did not offer a ransom for their soul. If this is true it refutes the opinion of Saadiah Gaon.72
דוטעם בפקד אתם. כי אם לא יתנו כפרם ברגע הפקידה אז יבא הנגף, ויפת אמר אם לא יתנו כפרם בצאת למלחמה ויסופרו ינגפו לפני האויב:
4[WHEN THOU NUMBEREST THEM.] The meaning of that there be no plague among them, when thou numberest them is: if they do not give atonement money at the very moment of the numbering, a plague will strike. However, Yefet says it means that if they are numbered and do not give their ransom, they will fall before their enemies when they go to war.73 refers to defeat by their enemies.