Ibn Ezra on Leviticus 20/אבן עזרא על ויקרא כ׳

אוטעם וידבר ה׳‎ אל משה לאמר. בעבור כי אלה המצות חיוב על כל ישראל ואין גר עמם על כן כתוב בתחלה אל כל עדת ישראל ועתה יחל להזכיר עונש הזנות על כל מי שהוא דר בא״י אזרח או גר תושב והחל מהקשה שבכלם והוא אשר יתן מזרעו למולך והטעם לשכב עם עובדת עבודת כוכבים:

אוטעם עם הארץ. ארץ שהוא דר בה אזרח או גר וזה בפרהסיא:

אואני אתן את פני באיש ההוא. אם היה בסתר ויש אומרים כי טעמו להכרית זרעו:

בלמען טמא את מקדשי. שהוא בתוך ארץ ישראל:

גולחלל את שם קדשי. שישמעו הגוים:

דוהיה נראה לנו כי טעם באבן שם המין כמו ויהי לי שור וחמור ודברי הקבלה נכונים והם אמת. ויאמר רבי יונה המדקדק הספרדי נ״ע כי פירוש ובמשפחתו הדומה אליו ומי הביאנו בצרה הזאת רק פירוש כמשמעו כי עם הארץ יעלימו עיניהם בעבור שהם ממשפחתו:

אוטעם ואת כל הזונים אחריו. שאם לא יומת יזנו אחרים:

אוהנפש אשר תפנה אל האבת. טעמו כאשר אכרית הנותן מזרעו למולך בסתר או בגלוי אם לא ימיתוהו עם הארץ כן אכרית הזונה מאחרי לפנות אל האובות ומצאנו נפשים גם כל נפש ארבעה עשר וכן והכרתי אותו:

אוהתקדשתם כי אני ה׳‎ אלהיכם. קדש ונתתי לכם חקת לשמרם כדי לקדשכם וכבר הזכיר זה הכתוב והטעם להכניס את הגרים התושבים עם ישראל שהם חייבים להיותם קדושים בעבור שידורו בארץ קדושה:

אוהחל להזכיר עונש הכתובים בתחלת הפרשה מהאב כאשר החל איש אמו ואביו תיראו. וטעם להזכיר האב קודם האם בעבור כבודו ואיננו כמו איש אמו ואביו תיראו כי לא יומת אם לא היה בר מצוה:

באשר יקלל את אביו. מושך עצמו ואחר עמו וכן הוא ואשר יקלל את אמו. וטעם אביו ואמו קלל. כאומר תועבה גדולה עשה:

גדמיו בו. כמו דמו בראשו והנסקלים גם הנחנקים דמיהם בם וכלל אומר בכל המיתות כי צריכים אנחנו למסורת אבותינו כי לא נוכל להוציאם להמיתם מהכתוב גם כן לא נכתב בן כמה שנים יהיה בר מצוה

אואחר כן הזכיר ואיש אשר ינאף את אשת איש כי אסורה היתה: וטעם אשר ינאף את אשת רעהו. כמו אביו ואמו קלל כי עשה דבר רע:

בוהנואפת. אם היתה אנוסה לא תקרא בשם הזה:

אערות אביו גלה. דבר גדול עשה:

אכלתו. אשת בנו:

בתבל. פירשתיו:

אתועבה עשו. אם הנשכב איננו אנוס:

אואיש אשר יקח את אשה וגו׳‎ זמה הוא. כטעם זנות במחשבה:

בואתהן. זאת או זאת אם היתה האם אשתו תשרף הבת וכן הפך הדבר:

אואת הבהמה תהרוגו. שלא תחטיא אחר ויש אומרים להסתיר הקלון:

אלרבעה. שם הפעל ואם הוא בחיר״ק כמו בשברי לכם כי משקלי שמות הפועלים הם משתנים:

אואיש אשר יקח את אחותו. במקום שאינם יודעים בו ואח״כ נודע הדבר:

בוטעם וראה את ערותה. או ראה כמו אביו ואמו קלל וראה כמו גלה:

גוטעם והיא תראה את ערותו. שהסכימו שניהם על זה:

דחסד הוא. מגזרת פן יחסדך שומע וטעמו תוספת בזנות:

הערות אחתו גלה. באונס:

ועונו ישא. לבדו. וטעם להזכיר אלה הדברים באחות בעבור שגדלו יחד והם נערים משחקים וכל עת יתייחד עמה ולא הזכיר הכתוב עונש בת הבן או בת הבת כי סמך על תורה שבעל פה גם יתכן שלא הזכירם בעבור חוסר תאות האב כי הוא בא בימים הזמן שתהיה לו בת בוגרת ועל כן לא הזכיר הכתוב אם האב ואם האם כי הן זקנות:

אדוה. היא חולה בעבור הדם:

בוטעם מקרה הערה. שעשה תועבה גדולה:

גוטעם והיא גלתה. ברצונה כי אם היא אנוסה לבדו יכרת:

אוערות אחות אמך. טעמו כבר הזהרתי לא תגלה והנה המגלה את הערוה הערה שארו:

בעונם ישאו. אם הדבר ברצונם לא הזכיר עונש אחות האב גם לא הזכיר כלל עונש שתי אחיות והמשכיל יבין גם דברי הקבלה אמת:

אאת דדתו. היא אשת דודו:

בערירים ימותו. אמרו הצדוקים שהוא כמו ערומים ופירוש ימותו כמו יומתו ולא אמרו אמת והנכון שהוא כדברי המתרגם ארמית וכבר פירשתי כתבו את האיש הזה ערירי כי הוא כמו הולך ערירי:

אואמר על אשת אח נדה והטעם ראוי שירחק ממנה וכן אמרו אחיכ׳‎ שונאיכם מנדיכם והנה אין בעריות זכר נדה כי אם באשת אח והנדה אסורה גם תבוא עת להיות מותרת גם כן יתכן באשת האח כאשר אפרש בפרשת כי ישבו אחים יחדו ואשר אמרו כאשר היא אחות האב אסורה כן אסור לאשה שתנשא לדודה לא זה הדרך כי העריות הזכרים הם המכריחים ואין מי יכריחם ואם בדרך שקול דעתם החסרה יראה לנו למה לא נקבל עדות שתים נשים ואם על הערכים תהיינה ארבעת נשים כמו שני עדים על כן אנחנו צריכים לקבלה:

אושמרתם את כל חקתי. שלא לעבור על אלה העריות:

בואת כל משפטי. משפטי העונש:

גוטעם ולא תקיא הארץ. אפרש בפרשת וילך:

אואקץ בם. דרך משל כמו ותקצר נפשו:

אוטעם ארץ זבת חלב. שאין כמוה:

באשר הבדלתי אתכם מן העמים. באלה החקים ועוד שתבדילו בין הבהמה:

אוטעם הטהרה. העשרה הנזכרים וכל האחרים טמאים:

בוטעם העוף הטמא. הנזכר וכל האחרים טהורים:

גוטעם לטמא. שתדעו שהוא טמא במחשבה ובדבור וכן תשקצו מן העוף על כן גר תושב לא יאכל טמא בארץ טהורה כי על זה התנאי ידור בתוכנו:

אואם תשמרו כל אשר צויתי אתכם אז תהיו קדושים כי חייבים אתם ללכת אחרי כי קדוש אני:

אוטעם ואיש או אשה. בעבור שאמר על האובות לטמאה בהם אמר היו קדושים והמיתו אשר יטמא נפשו באוב ובידעוני כי עד כה לא הזכיר עונש פונה אל אוב בפרהסיא. וטעם להזכיר האשה כי זאת האומנות ביד הנשים יותר וכן מכשפה לא תחיה: