Igros Kodesh Admur HaEmtzaee·Igros Kodesh of the Mittler Rebbe·Letter 5אגרות קודש אדמו״ר האמצעי·אגרות-קודש אדמו"ר האמצעי·אגרת ה

אאגרת ה
[לפני תקע"ג]

בנצטויתי¹⁷² מכבוד א"א¹⁷³ הרב שי', לכתוב בשמו תוכחת¹⁷⁴ מוסר¹⁷⁵ מאהבה מסותרת¹⁷⁶ לכללות אנ"ש, וביחוד להנערים הסמוכים על שולחן אביהם או חותנם הפנוים מכל עסק, שיתנו לבם ויתעוררו תמיד בכל עת וזמן שמגיע זמן התפלה, שלא יבואו בה בדרך קצרה כדרך ההמון רק לפטור העול בלבד כו', כי לא זו הדרך¹⁷⁷ ישכון¹⁷⁸ בה גילוי אלקות, כידוע בזהר ובספרי היראה ובפרט בלקוטי אמרים.

גובודאי לא נעלם מהם כל פרטי עניני העבודה ביגיעת הנפש ויגיעת בשר, דהיינו יגיעת המוח והלב בעיון גדול והתקשרות גדולה במושכל, שצריך לזה אריכות זמן הרבה יותר משעה בודאי, ובפרטיות להרחיב רבוי ההשגה בעניני' פרטי'¹⁷⁹ שנודע להם בסדר ההשתלשלות מאשר שמעו והבינו. וידוע שעיקר אמיתיות ההשגה הוא דוקא בשעת התפלה, שאז כל דבור ודבור מדבור תפלה נחקק ונקשר בנקודת הלב, דהיינו שהלב שומע ורואה ראיית השכל וההשגה ההיא, עד שנחקקה ההשגה ההיא בלב בהתפעלות עצמית, ולא בהתפעלות הנולדה לפי שעה בלבד, כידוע לכל מי שטעם טעם בהתבוננות בעבודה שבלב.

דואי לזאת יפלא עליהם הפלא ופלא¹⁸⁰, למה ישוטטו לבקש דבר ה'¹⁸¹ לקנות חכמה ולב אין¹⁸² לקנותה בתפלה, באופן שיהיו כל פרטי הדברים חקוקים בלבם בתוך תוכם בבחי' עצמית ולא ישכח מהם אפילו דבר אחד, כי השכחה שהיא היסח הדעת באה מצד הריחוק והעדר התקשרות במושכל בתמידיות דוקא, כי מפני שההתבוננות עוברת על המוח רק דרך מעבר בעלמא במעט רגע, על כן חולפת ועוברת כל שעה ואינה מתיישבת כלל במוח ולב, והתעיף עיניך בו ואיננו¹⁸³, עד שבסיבת זה בהמשך הזמן בדרך כזה ישתכח אריכות ההשגה מעט מעט עד שיהיו הי'¹⁸⁴ כלא הי'¹⁸⁵, ועל זה נאמר השמר לך פן תשכח את ה'¹⁸⁶ וגו'.

הואין עצה להסיר המחלה הזאת כי אם בדבר המנגדה¹⁸⁷, והוא אריכות ההתבוננות ברבוי ענינים בהרחבת מושכלות רבות, ולחזור ולשנות עליהם כמה וכמה פעמים בשעת התפלה, כמו העיון וההגיון בלימוד, עד שכל לבו יהי' נמשך ונכלל בההשגה אלקית כמו הטרוד לבו ומוחו בעיון עסק גדול, ואזי גם הלב יתחזק מהארת אור אותו השכל, וימצא לבבו נאמן¹⁸⁸ לפני ה' בהתקשרות אמיתית, בלתי יבוא לכלל נפילה בהיסח הדעת ושכחה. וזה בא דוקא על ידי ההרגל, שירגיל עיון מוחו בהמשך זמן רב. כמו גם בשאר היום יפנה עת וזמן להתבודד ולהעמיק דעתו בטרדת המחשבה זמן כשעה ויותר. וברבוי ההרגל בזמן כזה¹⁸⁹ יבוא לו בנקל בשעת התפלה להאריך באחדות ה' בכל מה שיודע, ולא יפול דבר¹⁹⁰ ולא חצי דבר¹⁹¹, אדרבא יוסיף טעם ודעת בהרחבה רבה ויפקחו עיניו להשיג¹⁹² כו'. ואזי יערבו לנפש גם בכל פרט ופרט דא"ח. ובמקום שאמרו להאריך אסור לקצר¹⁹³, וכמ"ש בזהר שלח¹⁹⁴ מאן דאריך יתארך ומאן דקצר כו'.

וולפלא גדול יחשב על עוצם תשוקתם לקנות חכמה הרבה, ומהם כלו¹⁹⁵ בחכמתם, כי הרי על ידי זה יאבדו כל הון¹⁹⁶ יקר ונעים¹⁹⁷, גם אם שמעו דבר אחד אלף פעמים, שאין חכמה האלקית מתקיימת אלא בהשתדלות ויגיעה רבה בהם בעבודה שבלב בתפלה¹⁹⁸, והוא הנק' מהלך, כמ"ש באברהם התהלך לפני¹⁹⁹ וגו', ויתהלך חנוך²⁰⁰ את האלקים כידוע, וכתיב ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים²⁰¹, דהיינו להמשתדלים ביגיעה רבה שנקרא מהלך, לא ימנע מלהאיר בו הארת גילוי אלקות שנקרא טוב, כי האור נקרא טוב כמ"ש וירא אלקים את האור כי טוב²⁰², היינו הארת אלקות²⁰³ בלב, כשהלב רואה בראיית השכל, כמ"ש ברע"מ²⁰⁴ בעין השכל דבלבא אתחזי כלא כו'. ומובן מזה שבהעדר אריכות כו'²⁰⁵ הוא בחי' הסתלקות האור, כי האור הוא הנקרא קרבת אלקים וכמ"ש קרבת אלקים לי טוב²⁰⁶, ובהעדר האריכות נק' רחוק כמ"ש שלום לרחוק²⁰⁷ וגו', היפך המהלך בדרך ארוכה כו' שנק' קרוב.

זוז"ש אותי עזבו מקור מים חיים²⁰⁸, על דרך המתרחק מחבירו מאחריו²⁰⁹ שהריחוק וההבדל ביניהם מתרבה מעט מעט כמאמר יומים אעזבך²¹⁰ כו', עד שבהמשך הזמן מתרחק ויפול הנופל²¹¹ ח"ו בתכלית הנפילה, כמ"ש על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה²¹², שצריך להיות אלקי בקרבי דוקא, שאז נק' מהלך בהתקשרות וקירוב יותר, עד שיקנה התפעלות המוח והלב בבחי' עצמית וכמ"ש כל עצמותי תאמרנה²¹³ כו', וממילא ידחה ממנו כל ההתקשרות לרע כי כהמס דונג²¹⁴ כו', משא"כ ברחוק, שנתרחק מעט מעט, מפני היותו מקצר באחד, על ידי זה בא לריחוק גדול, על ידי שאין אלקי בקרבו כלל רק מבחוץ בבחי' מקיף בלבד, כענין אכל בי²¹⁵ עשרה²¹⁶ כו' הנק' מזלא²¹⁷ כידוע, ועל כן יכול להיות קרוב להיכלות החיצונים המשפיעים כל מיני רעות כידוע. ולפי חכמת האמת זה טעות לדמות בנפשו שאינה אלא ענין עצלות וכמו שינה בלבד, אלא דבר זה גורם גם ריחוק ונפילה גדולה. ואל יהי' דבר זה קל ח"ו כידוע בספרי קבלה, ולמבינים בעם אין צריך להאריך בזה, רק שיתנו לבם תמיד על זה, כי זאת היא עיקר המחלה בנפש הדורשת אלקי' להרחיקה לגמרי, כמ"ש והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים, שהוא בחי' מהלך, ובהיפוך ואת נפש אויביך יקלענה²¹⁸ כו' בהיכלות החיצונים כו', וכל זה מפני שאין אלוקי בקרבי כנ"ל.

חוהנה לא לדרשא קאתינא הכא, כי שומעים ויודעים הרבה, ואמנם מפני מיעוט וקיצור העסק בהם כל יום ויום אין זה מספיק לנפשם, כי יתקצר להם הדבר עד שצריכים לחזור על הישנות כמה פעמים, ואעפ"כ אינם מבינים, ולא יערב לנפשם דבר זה שוב כי נפש שבעה תבוס נופת²¹⁹, ונפש שבעה היינו שלא תשבע רק מהרגשת עצמותו, שזה בא רק מפני מיעוט עסק התפלה. להיות כי התפלה באריכות שהיא בתמידות כל יום וכל שעה משעות היום, הרי על ידי זה²²⁰ יערב לנפשו יותר בהוספת טעם, ועל ידי זה כל מה שיאריך ויתמיד ביותר זהו הנק' נפש רעבה, שגם כל מר מתוק²²¹ כו', והיינו נפש הרעבה וצמאה ליוצרה בלבד, כמ"ש ולחיותם ברעב²²² כו', שהרעב²²³ עצמו הוא חיות לעיקר מציאת מציאותם כמ"ש בכתבים²²⁴, וזה בא דוקא מחמת רבוי הרגל העסק בזמנים טובא.

טועל כן לא יפה הם עושים שמרבים הון רב, ואובדים הכל במעט זמן, אלא טוב מעט בכוונה²²⁵ מהרבות שלא בכוונה ויתקיים בידם. ועל כיוצא בזה אמרו כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת²²⁶, כי המעשה הוא ענין ההשתדלות והיגיעה להאריך באחד כמו שעה ושתים, בין בתפלה בין בשאר היום, ואז מתקיימת כל חכמת השגת האלקות בבחי' קיום עצמי שהוא נצחי בלתי יפול לעולם, כעץ שתול על פלגי מים²²⁷ שגם כל הרוחות²²⁸ שבעולם לא יזיזוהו ממקומו וד"ל.

יוכל זה נאמר לאותן אנשים שהם פנוים מכל עסק, ויש ביכולתם להרחיב זמנים טובא²²⁹ בתפלה באריכות.

יאוהנה לבעל עסק יש דרך אחר מצד אחר, והיינו כאשר ישימו אל לבם בכל בוקר בעמדם, אשר המה מבלים²³⁰ כל כח מוחם ולבבם בהבלי העולם, עד שכמעט כל נפשם וחיותם מתקשרים בהבלי העסקים הסובבים עליהם מכל צד ופנה, כמ"ש סבוני גם סבבוני²³¹ וגו', אזי ישבר לבו בקרבו²³², ולא יגיל וישמח²³³ לדבר בעניני עסקיו קודם התפלה בהרחבת תנועה והתפשטות וכו', ואזי יכיר את מקומו השפל היטב, כי צריך יותר להכנת הנפש ביגיעה רבה דוקא בשעה זאת שהיא שעת התפלה שהיא עת רצון²³⁴ לה', לקרב את הרחוק²³⁵ כמ"ש שלום שלום לרחוק ולקרוב²³⁶ וכו', ואם לא בשעה זאת הרי מיד יפול בעסקיו הטורדות²³⁷ שלא יועיל לו אז שום התבוננות, כמ"ש יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע²³⁸, שזה שעבוד²³⁹ העסק, שנקרא שכורת ולא מיין²⁴⁰, שמבלבל והולך המוח והלב, ובאוילים מדרך פשעם נאמר כל אוכל תתעב נפשם²⁴¹, כי לא ישמעו ולא ישיגו בטעם אוכל המשיב את הנפש האלקית כו', ואין מן הצורך להאריך בדבר הידוע לכל. ואי לזאת, כשלא ישכח, ויתבונן היטב על כל זה לפני התפלה, מאד יתעורר ברחמים על נפשו שלא יתאבד ותדחה בכף הקלע הזה, כמ"ש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח²⁴² וגו', ויראה בכל עוז החלש יאמר גבור אני²⁴³ להתחזק ולעמוד על נפשו²⁴⁴ בשעה זאת. וכל מה שיאריך בתפלה אפילו רגע יותר בשעה זו הרי זה כקונה חיים לנפשו על כל היום, גם כי ילך בעסקיו יאיר בו רשימת הארה זאת²⁴⁵ מן מעט ההתקשרות שפעל בנפשו, וכמ"ש גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי²⁴⁶.

יבואם כן לפי זה הנה מובן, שאותן העוסקים והטרודים יש להם לשמור נפשם ביותר לשעה זאת, ולא ישתקע לגמרי בעניני העולם אחר כך, כי בחי' הרשימו תהא חזקה להעלותו ולקרבו כל שעה שיפנה מן העסק, ומה גם בהגיע לידו איזה מצוה כצדקה וכיוצא בזה, שיכול לכוון בה לעשות נחת רוח ליוצרו²⁴⁷ וכידוע וד"ל.

יגואחרי כל זאת, הנה אין טענה כלל וכלל לב' הכתות, בין פנוים בין עוסקים, לנקות את עצמם ולנחם לנפשם בדבר העדר היגיעה בתפלה באריכות, כי אם שהם שוגגים בדבר מבלתי השים לב על זה כלל וכלל, ואחר כך כשיתארך זמן ריחוקם מה' יצעקו במר נפשם בלי טענה ודברים²⁴⁸, וישוטטו לבקש דבר ה'²⁴⁹ לקנות חכמה ולב אין²⁵⁰ וכנ"ל. ולחנם טורחים ומרבים בהוצאות, כי במעט זמן הרי אובדים כל אשר קבצו ונפשם ריקנית²⁵¹ כמקודם מטעם הנ"ל.

ידוכל הנ"ל נאמר בדרך הודעה בדברי תוכחת מוסר²⁵² מאהבה מסותרת²⁵³. אבל להוי ידוע להם, שמאד לא טוב הדבר בעיני אאמו"ר²⁵⁴ הרב שי', וכמעט שיצא עונשם בהחלט שלא ישמעו ד"ח בהרחבה, כי אם אותן אנשים החרדים ומתייגעים בתפלה משך זמן כשעה וחצי²⁵⁵ ויותר, שלהם נאות לקבל דא"ח ומילתא אלבישייהו²⁵⁶ כו', אבל אותן אנשים שמתרשלים בתפלה ומקצרים בה יתרחקו כאן מלשמוע, גם בענינים גופני' יתרחקו.

טוועל הדרישה וחקירה הזאת כבר נתמנו אנשים²⁵⁷, לכתוב ולרשום אותם אנשים המתפללים באריכות, כי מועטים הם, ואין עונשין אלא אם כן מזהירין²⁵⁸. ופרטיות הדברים עוד יפרש ידידינו השד"ר מוכ"ז²⁵⁹, אליו תשמעון²⁶⁰ וישמע אליכם אלקים²⁶¹.