Igros Kodesh Admur HaEmtzaee·Igros Kodesh of the Mittler Rebbe·Letter 8אגרות קודש אדמו״ר האמצעי·אגרות-קודש אדמו"ר האמצעי·אגרת ח

אאגרת ח
[תחלת תקע"ד]

באהובי³⁸⁹ ידידי חביבי כנפשי מנעוריי³⁹⁰ איש נאמן רוח ונבון דבר כו'.

גהמכסה אני מידיד נפשי כל הקורות אותנו בשנה דאשתקד בשעת הרעש, ומגודל הניסים והנפלאות והאותות האלקיי' הנוראים אשר ראינו מאור ישראל אבינו³⁹¹ ז"ל הכ"מ³⁹², לא נפל דבר ו[לא] חצי³⁹³ דבר מכל אשר³⁹⁴ [דיבר ו]יצא מפי רוח קדשו ז"ל, כאשר ישאל איש בדבר האלקים³⁹⁵ ממש, וכאשר נראה בעליל³⁹⁶ לכל ישראל היתה אורה [ושמחה] וששון כו'.³⁹⁷

דותחילת הענין כך הי'. [כי] מיד כאשר נכנס השונא [הצר] הצורר והרוצח הכללי הידוע בשמו, לקצה גבול פולין לקאוונע ולווילנא וכו',³⁹⁸ התחיל להתייעץ עמנו איך לברוח למדינת רוסיא הישנה³⁹⁹ דוקא, באמרו שאם לא יגבה לבו ויסכל⁴⁰⁰ דעתו לילך⁴⁰¹ גם לרוסיא, יוכל להיות שיתחזק⁴⁰² [באותה ארץ וייאחז בה] וישאר במדינת פולין (אך ה' [ית'] סכל דעתו, וזהו יסוד מפלתו כו' וד"ל).

האבל זאת צרה גדולה ליהודים, [כי] לא ישאר אחד [ח"ו, לא] ביהדותו ולא ברכושו, כי תכלית שנאה שנאתיו,⁴⁰³ כי [הוא] הוא השטן⁴⁰⁴ המנגד בכל ההתנגדות של הרע אל הטוב, הוא תוקף הקליפה והדין הקשה, היפוך החסד והטוב, רק מות ורע, וכל חיותו לפעול רע, וכמו העלוקה וכו'.⁴⁰⁵

ואך מובטחני שלא יתקיים, כמ"ש תמותת רשע רעה כו'.⁴⁰⁶ כי חסד אל כל היום⁴⁰⁷ והחסד גובר לעולם על הדין כמ"ש כי גבר [עלינו] חסדו כו'⁴⁰⁸ ע"כ שבחוהו⁴⁰⁹ כל האומים,⁴¹⁰ כי כולם נוטים ומתאחדים יותר בקו הימין של חסד. ובפירוש אמר ששרש מלכות יון⁴¹¹ מבחי' החסד, והוא מלך הצפון⁴¹², כי כל השפע מצפון כמ"ש שולחן בצפון.⁴¹³ ותוקף החום העדר כל בדרום [דוקא] וכו', והמלחמה דחסד וגבורה כמו מלחמה דאש ומים ממש, והחסד גובר. ולזאת⁴¹⁴ כל המלכים יהיו לעזר לאדונינו הקיסר יר"ה⁴¹⁵ בודאי בלי שום ספק וספק ספיקא.⁴¹⁶

זוהעיקר המופת לזה הוא, אשר ב' הפכים המה (מלכות יון עם מלכות צרפת) בענין הגסות וההתנשאות, שכל עיקר מהות נקודת השונא הם ב' דברים, [הא'] הכעס והרציחה [על המנגד] לאבד נפשות לאין⁴¹⁷ מספר בלי הרגשה כלל וכלל, ותוקף הנצחון⁴¹⁸ עד לתכלית כיליון ואיבוד עצמו.⁴¹⁹ והב' הגיאות וההתנשאות, לתלות ולסמוך על כחו וגבורתו בעוצם החכמה והנהגת ההילוך לסדר בעניני⁴²⁰ המלחמה, וגם בעוצם⁴²¹ הצלחתו, על זה נאמר אם תגביה כנשר [משם אורידך] כו'.⁴²² ובסנחריב נאמר יען כי גבה [ליבך] כו',⁴²³ כי כל המתנשא ותולה בכח עצמו לומר כחי ועוצם ידי⁴²⁴ ומסלק השגחת ואמונת וביטחון באלקים, על זה נאמר הנה הגבר אשר⁴²⁵ לא ישים אלקים מעוזו ויבטח כו',⁴²⁶ ישפילנו ה' בתכלית ההשפלה והנפילה, להראות לו כי ה' [הוא] הנותן כח וחיל⁴²⁷ כו'. וראי' ממפלת סנחרב, שלא הי' בעבור זכות עם יהודה, רק בעבור גובה אפו כמבואר בכתובים.⁴²⁸ וגם בכאן נראה בעליל⁴²⁹ שלא היתה מפלתו רק בעבור גאונו וגובה לבבו, ויאמר לאל סור [ממנו] כו',⁴³⁰ וכידוע מהליצנות שהתלוצצו⁴³¹ באמונת האל כו'. יאבדו ויעקרו מגזע שרשם⁴³² בלי ישאר להם שריד [ופליט]⁴³³ בעולם.

חוגם זכר ה' אשר הרבו להרע לישראל⁴³⁴ לשפוך דם נקי כמה מאות שנים במדינת צרפת, כמבואר בס' 'שבט יהודה' באריכות,⁴³⁵ ודורש דמים אותם זכר⁴³⁶ כי לא ינקה לדור שלישי ורביעי כו'⁴³⁷, כמו כי לא שלם עו"ן האמור"י עד הנה,⁴³⁸ הרי דקדקו ושקלו במשפט עונו בפרט כמה דורות, עד שבא קיצו וגזר דינו כו', כמ"ש השופט כל הארץ⁴³⁹ כו' על מלכי האדמה באדמה⁴⁴⁰ כו' דוקא, זה ישפיל וזה ירום⁴⁴¹ כמבואר [זה] וידוע לכל יודעי דעת⁴⁴² וכו' ברור כשמש בצהרים⁴⁴³ וד"ל.

טולחכם ונבון כמותו⁴⁴⁴ מובן⁴⁴⁵ נופת צוף אמרי אמת האלה הנאמרים מפי רוח קדשו ז"ל, דברים אמיתים וברורים, וכאשר נראה בעליל עכשיו לכל בר דעת, שזהו שרש ויסוד מפלתו גם עכשיו, באמרו כי לא יוכל לבוא בהכנעה לעולם.⁴⁴⁶ כן יאבדו כל אויביך ה' כו'.⁴⁴⁷

יוהנה לעומת זה ממש הוא בחי' חסד וטוב העצמי, שמהותו הפכי ממש, דהיינו לחוס ולחמול על כל, לרעים [גם כן] כמו לטובים. כי מטבע החסד והטוב להשפיל את עצמו מכל וכל ולהרגיש בצער ויסורים של הנמוך והשפל ביותר מעל עצמו ממש. וממילא מסתעף ממדה זאת ענין מדת השפלות והביטול בתכלית, שלא להרגיש בכחו ועוצם ידו. גם כי⁴⁴⁸ הגדיל והפליא⁴⁴⁹ לעשות ומצליח, איננו תולה בכח עצמו כלל וכלל, אדרבה ברור לו כשמש שאין זה כח עצמו, כי יודע ומכיר⁴⁵⁰ היטיב שלא בכח יגבר איש⁴⁵¹ ולא בגבורת הסוס⁴⁵² כו', ולא בכח שכלו, רק [כי] לה' המלחמה⁴⁵³ העוז והכח בחכמה וגבורה [ועצה] כו'. וכל בטחונו בה' שידריכנו בדרך השכל וההנהגה הנכונה וכטוב בעיניו⁴⁵⁴ יעשה להרים או להשפיל כו' הכל [מקבל] בכי טוב וכו'. וזהו שרש ויסוד לסיבת העזר האלקי להרים קרנו בחכמה וגבורה ועצה כו', וכמ"ש יעקב קטונתי מכל החסדים כו'.⁴⁵⁵ וכל המשפיל את עצמו הקב"ה מגביהו.⁴⁵⁶ וזהו עיקר הסימן לתוקף הצלחת⁴⁵⁷ האלקית. דוק ותשכח בכל הסיפורים שבימי⁴⁵⁸ הקדמונים ותמצא כן ברור כשמש וכו'.

יאומדה זאת נראה בעליל ל[עין] כל אשר יש לו קצת דעת באדונינו הקיר"ה וכל יועציו ושריו, וכאשר ראינו [אותו ב]גודל הביטחון בה' וגודל הענווה ושפלות. וגם עכשיו בהצלחתו⁴⁵⁹ אינו תולה בכח עצמו רק בה' לבדו, כידוע לכל, אין זה רק בחי' החסד והטוב שגובר ומצליח. וממילא נופל המנגד שהוא תוקף הדין והרע העצמי⁴⁶⁰ (וכמו בר"ע הו"א⁴⁶¹ עומ"ק ר"ע, בחי' העצמיות דרע, שאם אינו פועל רע אין לו חיות כו'. וכידוע לידידי בהרחבת ענין זה וכו'),⁴⁶² תכלית ה[ירידה] נפילה בלי ישאר [לו] שריד ותקומה⁴⁶³ בעולם.

יבוהנה ככל הדברים האלה הי' נובעים מפיו, והי' מתאונן⁴⁶⁴ במרירות עצומה בכל שעה ושעה, והי' אומר תהלים כל היום ומעתיר בכל לב ונפש שיגביר ה' חסדו ויגרש את הרע כו'. עד שבבואו⁴⁶⁵ קרוב לבאריסעוו⁴⁶⁶ עד מינסק אמר, אין חכ' ואין עצה כו'.⁴⁶⁷ ושלח שלוחים הרבה וכו' לטאלאטשין [לשאול עליו] וכו', כאשר אספר פנים אל פנים, והודיע הכל לוויטעפסק⁴⁶⁸ על פי בקשת האדון הגדול⁴⁶⁹ ממנו כו'. וכל התאמצות בשילוח שפיאנעס⁴⁷⁰ כו', בלב ונפש עשה [זאת].

יגאבל לאחר כל הבין ברוח [קדשו ו]כח בינתו שיתפשט עד קצה [גבול] רוסיא⁴⁷¹. ומפני תכלית שנאתו אליו הוחלט אצלו לברוח, באמרו טוב לי מות מחיים⁴⁷² תחתיו ולא אראה ברעת⁴⁷³ עמי כו'. וגודל הזריזות לברוח אין די באר⁴⁷⁴ בכתב, וגם שהי' זקן וחלוש מאד והקור בחורף וטלטול הקשה לא לפי ערך כחו כלל עם טפלי ד' משפחות⁴⁷⁵ שלנו⁴⁷⁶, אך לא רצה בשום אופן לשכון אפי' יום א' תחת ממשלתו ועבודתו.⁴⁷⁷

ידוברחנו⁴⁷⁸ על ך' עגלות לבד,⁴⁷⁹ וכל הטף כ"ח נפשות⁴⁸⁰ גדולים וקטנים עם כל החפיצים הקלים שהי' ביכולתינו ליקח לקחנו, וכל החפיצים הכבידים נשאר בערך סך ך' אלפים רובל⁴⁸¹, כמו תבואה ויי"ש וכלי בית ובהמות ועצים וכו'. וכמו שידוע כל זה אל היניראל שעמד בלאדי אז ושמו אֶלִינעב,⁴⁸² אם ישנו בסמוך לכם תפרוש שלומו [באמת] בשמי, [כי] הוא מכיר אותנו מאד, כי עמד בביתינו שבוע שלימה והוא ראה כל (ה)עומק נקודת לבו ז"ל שאי אפשר לבאר בכתב הכל.⁴⁸³ וגם עוד יאניראל הגבוה ממנו שמו נֶעבִירָאשקֶע⁴⁸⁴ שעמד בקראסנע⁴⁸⁵ בראשית המלחמה. כמבואר בפראשעניי'⁴⁸⁶ שלנו אל הקיר"ה שביד גרף טלסטאיי גובערנאטער דמאהלוב⁴⁸⁷ באריכות.

טוומעתה באתי לספר [באריכות] לידידי וריעי כאח לי, מאשר ראה ראינו⁴⁸⁸ נפלאות ה' בדרכינו מלאדי עד זמן פטירתו ז"ל, בכפר פּיֶיענֶע סמוך לקורסק. כי הנה בהתוודע לנו ברור מן טיב מעשיו של המארשיל [של האויב] דאבו ימ"ש⁴⁸⁹ בשקלאב⁴⁹⁰ ודובראוונע,⁴⁹¹ לא רצה לעמוד אפילו רגע. ונסענו לקראסנא⁴⁹² להיות עם היניראלין אֶלִינֶעב ונאבראווסקע הנ"ל בצוותא חדא. והמה נתנו לנו פאספארטין⁴⁹³ טובים מאד. וקודם נסיעתינו הי' קצת מלחמה לפאר וואח⁴⁹⁴ של השונא עם הַקַאזַאקִין שלנו, ומסתמא לא נשאר מהשונא אפילו אחד.⁴⁹⁵ ורק פעם אחת ראיתי⁴⁹⁶ אותם אז, ובלבי הכרתי בם⁴⁹⁷ שסופם לקבורה, כי לא ראיתי בם כח וגבורה המצלחת כלל וכלל.

טזובקראסנע בעש"ק הסמוך לר"ח אלול באו פתאום כל מחנה דאבו⁴⁹⁸ וגם מחנה וויטעפסק,⁴⁹⁹ כמ"ם אלפים, ושלנו לא הי' רק ח' אלפי' במספר מכוון.⁵⁰⁰ והאיניראל נאבראשקִע הנ"ל הוא הי' מקארפוס⁵⁰¹ של המארשיל קנאז⁵⁰² בורטיקא⁵⁰³ שעמד בסמוך לסמאלענסק בעבר הנהר דניעפיר⁵⁰⁴ עם ע' אלף [אנשי חיל]. אך השונא במרמה⁵⁰⁵ בא ותחבולה עשה, ולא הלך רק במקום שידע שחיל שלנו [רק] מעט, והוא דרך לאדי' וקראסנע, והניח כל החיל שלנו הרב.

יזובבואו לקראסנע בחצי היום ו' עש"ק, נפלה בכיה רבה בכל ב"ב באין⁵⁰⁶ עצה כלל מה לעשות, אם לברוח ביער [כו']. ואמנו הזקנה⁵⁰⁷ וכל הנשים והטף הרימו קול בכי שאי אפשר לבאר [ולהעלות על הכתב]. ואאמו"ר ז"ל נגש בכח וצעק וגע[ר] עליהם למה תבכון, אין לברוח ביער כי אם להנהיג נסיעתינו על סוסים. והיניראל הנ"ל בא בעצמו אליו ואמר לו בזה הלשון, הישיש החסיד! הוי ברח לך אל סמאלאנסק בחיש ומהר, כי השונא חילו כחול הים קרוב לשלשי'⁵⁰⁸ קַא[נָ]אנֶען.⁵⁰⁹ ותיכף ומיד בשמעינו זאת, ברגע אחד ממש, נסענו כולנו⁵¹⁰. והח' אלפי' עמדו סמוך לעיר הנ"ל⁵¹¹ לצד סמאלענסק, ואנחנו עברנו בתוכם ולא הי' להם רק ח"י קאנאנן. ומיד בעברינו בא צד השני ונלחמו, ושמענו קול האופנים הגדולים קול אחר קול כמו ג' שעות.⁵¹²

יחואנחנו בורחים על נפשינו עד י"ג ווייארשט⁵¹³ סמוך לסמאלענסק, ושם הי' דרך לעבור ביער. וכאשר ראונו הבורחים משלנו צעקו אלינו לברוח [ביער, ו]ברחנו ליער⁵¹⁴ והיינו שם כל הלילה של ש"ק.⁵¹⁵ ופרטי הניסים אי אפשר לבאר.

יטוכאור הבקר באנו לסמאלענסק⁵¹⁶ ואין שם צרפתי [אפילו אחד],⁵¹⁷ ולא משלנו, כי לא ידעו [משום] דבר. ושאלו מאיתנו להודיעם ונשלח להקנאז הנ"ל.⁵¹⁸ ותיכף ומיד עד חצי⁵¹⁹ היום נתאספו המון חיל שלנו בערך למ"ד אלפים וק"כ הַארְמַאטִין⁵²⁰. ולא הי' ביכולתינו לצאת מן העיר, ובכינו מאד, כי כלתה הרעה בתוך העיר והשונא עמד בקרוב. ול[עת] ערב⁵²¹ יצאנו בהכרח ברחוב דרך [שער] מאסקווע ודאראגאבוז. ואאמו"ר ז"ל ציוה לנו לנסוע בשבת, כי אמר⁵²² שזהו היתר [גמור] ומצוה [רבה ועצומה] להציל את עצמם מן המזיקין וכו'.

כוביום א'⁵²³ ברחנו עם הגובערנאטער דעיר הנ"ל וטאלסטיי לוייאזמע. וביום ד' נגרש[נו] וברחנו למזייסק⁵²⁴ ומן מזייסק הקפנו הדרך עפ"י עצתו, כי הי' בקי בקארט,⁵²⁵ וברוח קדשו הבין שיסבב השונא ויעקם דרכו כו', על כן אמר לסבב לעיר מאסקווע⁵²⁶.

כאוהיינו ראש השנה העבר בטרייצע סערגע,⁵²⁷ ואז הי' זמן מלחמת מזייסק.⁵²⁸ וקרא אותי בער"ה ואמר לי, צר לי מאד בני על אודות מלחמת מזייסק בימים האלה. ה' יתן לטוב, כי השונא מתגבר, ולדעתי יקח גם [את] מאסקווע. ובכה בדמעות שליש כו' וגם אני בכיתי [למאד] והלכתי לי [ממנו].

כבוביום [ד]ראש השנה קרא אותנו ואמר לנו [ב]דברי חדווה ונחמה בזה"ל, היום ראיתי בתפילתי שנשתנה שינוי טוב למעליותא ושלנו נצח. וגם שיקח⁵²⁹ מאסקווע, אבל לא יהי' לו תקומה, וריוח והצלה יעמוד לנו⁵³⁰ כו'. כן נכתב למעלה היום⁵³¹ כו'. ואכלנו ושתינו בכי טוב והיינו אך שמחים וטובי לב⁵³² וכו'.

כגונסענו לגארעד יוריעב⁵³³ סמוך לגובערניא וולאדימיר ע' ווייארשט. בשבת שובה לפני תפילת מוסף קרא אותי, ולחתני ר' מענדיל,⁵³⁴ והתחיל לבכות מאד מאד ונשרו דמעות[יו] על לחייו [ב]טיפין טיפין וצעק: אוי כי יחרב [כל] ביעלי' רוסי'⁵³⁵ בחזירת השונא, וזהו תשלום לגזירת חמאליציקע⁵³⁶ שלא הי' ברייסין וליטא כלל, רק בוואלין ואוקריינע, בפחדי מות ובזוזי דבזוזי⁵³⁷ [ר"ל] כו'.

כדואמרתי לו, [הוי] אבי! עדיין לא בא למאסקווע, ואם יקח אפשר יחזור לרוח אחר[ת]. והשיב [לי], מאסקווע יקח בוודאי בקרוב, כי גם שכחו כלה וכמת נחשב, נצחונו⁵³⁸ הקשה תמית אותו וינחהו למאסקווע, אבל מיד תהי' מפלתו נפילה שאין למטה הימנה, כי לא יתקיים שם ויחזור דרך בילע רוסי' דוקא, ולא דרך מאלע רוסי',⁵³⁹ וזהו האות והמופת על דברי.

כהוכן הוה. בערב יום כיפור⁵⁴⁰ באנו⁵⁴¹ לוולאדימיר. וביום ב' לפני יו"כ לקח השונא למאסקווע⁵⁴² ובערב יום כיפור ברחו⁵⁴³ כל הסאנאט⁵⁴⁴ דרך וואלידימער.⁵⁴⁵ ובראותי גודל המרוצה של הקאראטין⁵⁴⁶ שלהם, מיד רצתי אליו והתחלתי לבכות במר נפשי בדמעות שליש, והראיתי לו מן החלון, ראה אבי מרוצת⁵⁴⁷ הסאנאט, ואיה הבטחתך⁵⁴⁸, שיהי' להשונא מפלה מיד בבואו למאסקווע. ובא [אלי] וחבקני ודיבר [אלי] בנקודת לבו ואמר,⁵⁴⁹ הלא תראה שאני בתפילין [ו]לא אכזב, חי ה' וחי נפשי אם יעבור מאסקווע ואילך, רק יחזור בקרוב, ולא לפעטערבורג, אלא כל מגמתו יהי'⁵⁵⁰ לחזור ולמצוא מזון דרך מאלע רוסי',⁵⁵¹ אבל לא יניחוהו ומפלתו תהי' בקרוב, תאמין נא לי [זאת]. עד כאן לשונו. כן אזכה לראות בנחמה⁵⁵² בביאת משיח צדקינו עמו וכו' [וד"ל]. ונתחזק לבבי⁵⁵³ ובכינו בכי גדול ביוכ"פ זה עד אשר [כמעט] יצאה נפשנו, וה' חיזק⁵⁵⁴ לבבינו.

כוונסענו לגארעד מורעם,⁵⁵⁵ שם ישבנו בבטח⁵⁵⁶ אצל הנהר אַקא, ומשם עברנו [ג"כ] גוב' רַאזאָן וטַאמבָּאוו ואוראל עד קורסק,⁵⁵⁷ ערך י"ב מאות ווייארשט, עד חצי כסליו, בתוקף הקור וגודל הלחץ ו[גודל] היסורים מקור ורעבון, רק לחם גס⁵⁵⁸ ומים. [והיינו] בעשן הבתי גוים כו', [ו]אין גלות קשה מזה. ובכל כפר [וכפר] חורקים [עלינו] שן ומחרפים ומקללים [אותנו] כו'. רק מפני חסד ה' עלינו⁵⁵⁹ בעיני האדונים לא נתנום לעשות לנו⁵⁶⁰ רע, כי נסענו ברוב עם יותר מששים עגלות וכו'.

כזובקורסק בא שטאפעט⁵⁶¹ לטאסטיי ולגוב' דשם⁵⁶², שהבריחו להשונא מקאלוגע ד' ימים⁵⁶³ עד ווייאזמע. שמה שמחנו והודינו לה' על הטוב וחסד, ותגדל השמחה [עד מאד] לאלקים.⁵⁶⁴

כחוזוגתי ילדה בן זכר⁵⁶⁵ בשער[י] קורסק, ועשיתי משתה [ושמחה ברית מילה] מהירז לבן⁵⁶⁶ ורעטיך⁵⁶⁷ הרבה ויי"ש טוב הרבה.

כטומשם נסענו לכפר פייענע.⁵⁶⁸ ובי"ט בכסליו⁵⁶⁹ שמענו שהי' מפלה גדולה להשונא סמוך לקראסנע ומבריחים אותו ככלב וכו'.⁵⁷⁰ והיינו אך שמחים⁵⁷¹ כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר⁵⁷² [מכל אשר דיבר⁵⁷³ לנו אבינו ז"ל].

לאך [הנה] לשלום מר לנו⁵⁷⁴ מר [למאד], [כי] כאשר הושב רוחינו ניטל מאיתנו עטרת ראשינו.⁵⁷⁵ כי מפני גודל המרירות העצומה בעמקות גדולה [עד למאד] מדי שעה, קלקל המרה (שנק' גַאל), וגם נתקרר ביותר מפני זקנתו וחלישותו, ובחמשה ימים בלבד שנחלש⁵⁷⁶ והקיא גַאל⁵⁷⁷ [למאד], ולא עמד בנפשו, ונפטר בליל מוצאי שבת קודש פ' שמות כ"ד טבת העבר.⁵⁷⁸ ואני הייתי בדרך, כי שלחני למצוא לנו דירות בקרימינצוג.⁵⁷⁹ חבל על דאבדין כו',⁵⁸⁰ גלה כבוד מישראל [כו'],⁵⁸¹ זכותו יעמוד לנו כל הימים, כי מסר נפשו ממש לפי הנראה וכו'. ולחכם ונבון [כמותו] ⁵⁸² אין צריך לפרש יותר וד"ל.

לאוהנה לאחר פטירתו הוליכוהו⁵⁸³ לעיר ישראל לגארעד האדייעץ⁵⁸⁴ בגובערנא פאלטאווע, סמוך לגובערניא זאת ק' ווייארשט,⁵⁸⁵ עומדת סמוך לנהר פֶּסָאל. והוליכוהו ק"פ ווייארשט.

לב(והבית עלמין דשם הוא מקום קאזֶנע⁵⁸⁶ ביער קטן סמוך לנהר פסאל,⁵⁸⁷ רחוק מהעיר ב' ווייארשט. וספרתי לידידי מו"ה זיסקינד מווידז וגיסו,⁵⁸⁸ מה שהי' בזה לעשות אצל הקנאז⁵⁸⁹ לובאנאוו⁵⁹⁰ כו'. ומזה גם כן נראה בעליל⁵⁹¹ שמסר נפשו בשביל טובת הקיר"ה, על כן רגלוהי דבר נש כו',⁵⁹² עד שנקבר במקום זה דווקא וכו').

לגועשינו כיפת עץ⁵⁹³ טוב[ה], וגם בית גדול, והכינו⁵⁹⁴ לבנים ל[בנין] חומה כדי [לבנות] לכבודו.⁵⁹⁵ וכמו על קברי האבות וגדולי הצדיקים בארץ ישראל⁵⁹⁶ להיות נודרין בעת צרתם ומתפללים שם, כי גדולים צדיקים במיתתן⁵⁹⁷ [יותר מבחייהם] וכו'. ובער"ה העבר הי' שם ששה מנינים מראמען וקרעמענטשוק וכו', והעמידו שם לאמפין⁵⁹⁸ הרבה, ואיש יושב שם בתמידות ושולחים מכל המדינות פ"נ⁵⁹⁹ לשם כו'.

לדומעתה אהובי ידידי, אחר שראֹה ראינו בראיי' חושיי' עוצם מסירת נפשו [כו' ממש] בדבר הצלחת הקיר"ה⁶⁰⁰, וכל שעה היה מעתיר בכל לבו ועומד בכל כחו עד שנתן נפשו וכו', מה מאד מהראוי לכל אשר מקושר בעבותות חבלי התקשרות הנפש⁶⁰¹ באור תורתו ורוח קדשו, לימשך אחריו בכל לב ונפש ממש, והייתה נפשו צרורה וקשורה בנפשו ורוח קדשו כל הימים, גם בעולם האמת. כי זה חלקינו וגורלינו וכל מגמת נפשינו, שלא להפריד⁶⁰² ולא ידח ממנו נדח⁶⁰³ ח"ו [כו'].

להולזאת [באתי ב]עיקר כוונתי במכתבי זה באריכות סיפור המעשה, להודיע לו נאמנה מאמיתית נקודת לב אאמו"ר ז"ל [נבג"מ] בחיים חיותו, כדי [להמשיך] שידבקו כל האנשים המסתופפים בצילו בדרכיו. והגם שכבר נקבע בשרש ויסוד מוסד בלב כל אחד מישראל בדבר הזה בחבלי התקשרות אמיתית אל הקיר"ה, כאשר נראה בעליל מפרי מעשיהם במסירות נפש ממש, וכידוע גם כן דבר ברור להקיר"ה, עכ"ז צריך חיזוק והתקשרות יתירה. ובפרט לאיש כמותו אשר לשמע⁶⁰⁴ אזן שמעתי שמתעסק באמונה בדבר הזה ונתן נפשו⁶⁰⁵ בדבר [הזה], ולא בשביל ממון או גדולה,⁶⁰⁶ כי ידעתי לבבו הנאמן⁶⁰⁷ על פי אמיתית קבלתו האמת מבעל החכמה והאמת אאמו"ר ז"ל.⁶⁰⁸

לואך פן ואולי בצוק העיתים כי יגבר עליו טורח המשא או איזה סכנת נפשות או ח"ו איזה פיתוי הון רב⁶⁰⁹ שמבלבל לנקודה⁶¹⁰ השרשית גם כן, לזאת אמרתי לחזק לבבו בחיזוק⁶¹¹ נאמנה שכל הרוחות לא יזיזוהו.⁶¹² וה' אלקי אבי⁶¹³ ז"ל יהי' בעזרו להצליח לו בכל אשר יפנה⁶¹⁴, לעשות פרי למעלה ולמטה⁶¹⁵, שיבוא על ידו רב טוב [לישראל] לתכליתו, להיות בנין נצחי לעולם ורב טוב וחסד נצחי יעשה לכל ישראל בהשתדלותו לטובת הקיסר יר"ה, שהיא טובת אחינו בני ישראל ממש, כי אב ליהודים⁶¹⁶ יהי' לבנות בנין ויסוד לטובתם לעולם, להסיר מעליהם שנאת ההמון לגמרי כל הימים.

לזולזאת הי' כל מגמת נפש אאמו"ר ז"ל סמוך לפטירתו בדבר פיקוח נפשות ישראל, ואמר, שבהרחיב⁶¹⁷ [ה'] להקיסר יר"ה ויפלו כל שונאיו תחתיו, ודאי זכור יזכור על היהודים, להרים⁶¹⁸ קרנם ביסוד מוסד בין ההמון בכל מיני חירות נצחי וכו'.

לחועוד חזון למועד⁶¹⁹ להרחיב הדברים בזה. ואמנם כעת לא באתי רק לחזק לבבו⁶²⁰, ולהודיע[ו] נאמנה על אודות רצון [ו]נקודת לב אאמו"ר ז"ל בחיים חיותו, בכל רגע ושעה לא פסק פומי' מלהעתיר לה' ב"ה.⁶²¹ וה' יוציא לאור רצונו הפנימי⁶²² וכל עיקר מסירת נפשו בקרב הימים.

לטכי ראינו שגמר המפלה של השונא כשגרשוהו⁶²³ מקאוונע לגרעניץ פרייסין הי' בזמן הסתלקותו בכ"ד טבת העבר,⁶²⁴ ואני מאמין ומצפה שבכ"ד טבת [הבא] שהוא יאר צייט שלו, יוגמר עיקר ושרש מפלתו של⁶²⁵ השונא בארצו. כי [ל]זה הי' כל מגמתו על אותו האיש נאפילאן ימ"ש שיאבד וימות שר"י.⁶²⁶ ובלא זה אין שלימות הישועה, כי נצחונו עד אבדון תאכל. ומרגלא [הי'] בפומי' [של אאמו"ר ז"ל] תמיד, שיקשרו עליו אנשי מדינת(ינ)ו דוקא.⁶²⁷ וסיבת בריחתו והצלתו מבאריסעוו לא הי' רק למען מפלת ההמון צרפת, כי בנצחונו יאבד כל המונם.⁶²⁸ כן יאבדו כל אויביך ה'⁶²⁹ וד"ל.

מועוד הרבה דברים שמעתי מפיו ז"ל [בדרך] בשעת מלחמת מזייסק, נידון מאסקווע ונידון האינגלנדר,⁶³⁰ וספרתי בעל פה לידידי מוה' זיסקינד [מווידז] וגיסו,⁶³¹ כי לא ניתן לכתוב⁶³² ענינים נפלאי' ונוראים⁶³³ [כאלו] ולא ניתן להגלות כי אם לאנשי אמת הנאמנים⁶³⁴ וכו'.

מא[והכלל] ועיקר הי' מרגלא בפומי' על אודות יסוד נקודות יהדותם של דת היהודים,⁶³⁵ שאין לו קיום חזק רק תחת ממשלת אדונינו הקיר"ה דוקא, כי הוא מאמין באחדות ה' וחפץ בעבדי ה' באמת ובתמים⁶³⁶, ורוצה להתחזק⁶³⁷ דת היהודים, מכל שכן שלא להזיז[ם] מדתם אפי' זיז כל שהוא [כו']. על כן אין רצונו בשום אופן בנעקרוטין⁶³⁸ כו' כידוע.⁶³⁹

מבוהגם שההמון [עם] שברוסי' משונה⁶⁴⁰ שנאתם שנאה עצמי' ושרשית בתכלית מצד הדת [כו'] ומצד רשעתם, ובפרט אנשי עיר מאסקווע מצד גאונם וגובה לבבם, וכל גיא⁶⁴¹ וגאון וגובה לב⁶⁴² ישפיל ה'. וזה הי' גם כן סיבת הממשלה של השונא במאסקווע להשפיל גאונם לפי שעה, להראותם כי גָאֹה גָּאָה ה'⁶⁴³ ושונא מאד כל גיאות, כמ"ש תועבת ה' כל גבה לב,⁶⁴⁴ שנאתי כל גיא וגאון⁶⁴⁵ וכה"ג, וכמו בסנחריב וכנ"ל.

מגאך עכ"ז לא רצה ה' לענוש עונש אמיתי רק לפי שעה, כי נשלם עונם בזה, ומיד שעשה השונא שליחות ה' נהפך הדבר עליהם מדין לחסד ועל השונאים לדין ו[ל]איבוד. וכמו העלוקה שמושכת הדם ונופלת ומתה [לגמרי] ⁶⁴⁶, כי גמרה פעולתה למשוך פסולת הדם. וכך בזה עצמו כבר נגמר ונתקן החטא⁶⁴⁷, כי [כבר] נמשך כל הרע להרע עצמי ויצאו זכאין⁶⁴⁸. על כן מיד שיצא משם היתה מפלתו מיד בלי עיכוב כלל וכלל כידוע, וכמ"ש תמות"ת רש"ע רע"ה⁶⁴⁹ וכנ"ל וד"ל [אבל תומת ישרים תנחם⁶⁵⁰].

מדכ"ד אהובו ידידו עוז דורש שלומו וטובתו באמת מלב ונפש חפיצה