Igros Kodesh Admur HaEmtzaee·Igros Kodesh of the Mittler Rebbe·Letter 12אגרות קודש אדמו״ר האמצעי·אגרות-קודש אדמו"ר האמצעי·אגרת יב

אאגרת יב
[שלהי חורף תקע"ד]

בהקדמת שלחן ערוך אדמו"ר הזקן

גשבח⁹³⁶ נעימות ידידות⁹³⁷ אור קדושתו וחסידותו זכרו להגיד מקצת נפלאות⁹³⁸ מתורתו של כבוד קדושת מרנא ורבנא רבינו הגדול נר ישראל⁹³⁹ וקדושו גאון תפארת ישראל⁹⁴⁰ רבא דעמיה⁹⁴¹ איש אלהים קדוש הוא⁹⁴² כבוד אדונינו אבינו מורינו ורבינו זכר צדיק לברכה⁹⁴³ לחיי העולם הבא בעדן גן אלהים מסוכתו⁹⁴⁴, ושבח המגיע לכתביו⁹⁴⁵ הקדושים בנגלה ונסתר אשר אין חקר לתבונתו⁹⁴⁶, אין די באר ואין די עולה⁹⁴⁷ על הכתב, כי כבר נודע בכל קצוי ארץ⁹⁴⁸ מלאה תהלתו⁹⁴⁹, אשר יפוצו חוצה מעינות⁹⁵⁰ חכמתו ויראתו.

דאמנם כן דרך באי בשערים⁹⁵¹, שערי הספר המובא לבית הדפוס, להודיע מעלת ותועלת החיבור ועל מה אדני הספר הוטבעו⁹⁵². לזאת גם אנחנו באנו להודיע בישראל נאמנה⁹⁵³, אמיתת סיבת התעוררות רוח קדשו של אדונינו אבינו מורינו ורבינו האלהי הגאון נ"ע לחבר כמו חיבור השלחן ערוך, הלכות בטעמיהן ונימוקן אחריהן⁹⁵⁴.

הכי כבר גלוי ונודע בשער⁹⁵⁵ בת רבים⁹⁵⁶ את כל תוקף ופרשת גדולת⁹⁵⁷ חכמתו ותבונתו מנעוריו, אשר בעודו בן ח"י שנה גמיר לכולא תלמודא עם כל נושאי כליהם ספרי הראשונים והאחרונים לא הניח דבר גדול⁹⁵⁸ וכו'.

ווכאשר היותו בן עשרים לרדוף⁹⁵⁹ לדעת את ה'⁹⁶⁰ כפי עומק תבונתו ורוחב דעתו ואמיתת טהרת וקדושת לבבו הנאמן לפני⁹⁶¹ ה', לא מצא בכל עיונו כדי המספיק למלאות כל עמקי משאלותיו, ובפרט בידיעת סתרי התורה וסודותיה המאירים לנפש באור החיים כדי שביעה⁹⁶², להשביע נפשו ורוחו רוח קדשו. מאת ה' היתה לו זאת⁹⁶³ שהורהו בדרכיו לילך באור ה', לכתת רגליו ולעלות לפני ולפנים⁹⁶⁴, להיכל קדשו של האי סבא קדישא אור עולם⁹⁶⁵ מופת הדור⁹⁶⁶ הגאון האלהי החריף מורינו ורבינו דוב בער נ"ע מגיד מישרים דקהילא קדישא מיזעריטש, אשר רוח ה' הופיע עליו כנודע וכמפורסם, שמה מצא מרגוע לנפשו⁹⁶⁷ והשביע בצחצחות נפשו⁹⁶⁸ ואכל מעץ החיים אילנא דאורייתא וחי לעולם⁹⁶⁹ בחיי החיים, כמו שאמר הכתוב צדיק באמונתו יחיה⁹⁷⁰.

ז*

חובעודו עומד לפני ה'⁹⁷¹ שם נתעורר רוח קדשו של מורו ורבו סבא קדישא הנ"ל כיד ה' עליו השכיל⁹⁷², ומשמיא אסכימו על ידו⁹⁷³ לעשות אך טוב לישראל⁹⁷⁴ בדברי הברית⁹⁷⁵, זו התורה הנגלית לנו ולבנינו⁹⁷⁶, שהיא שקולה כנגד כל המצות⁹⁷⁷, וכל חפצים לא ישוו בה⁹⁷⁸ ודרז"ל⁹⁷⁹ אפילו חפצי שמים כו', ואין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה⁹⁸⁰. וכמו שהאריך אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל בחיבורו בהלכות תלמוד תורה⁹⁸¹ בביאור מצות ידיעת התורה שהיא חובה על כל אחד מישראל לידע כל תרי"ג מצות ופירושיהן כמו שניתנו למשה בסיני שבביאוריהן ניתנו, כמ"ש ואתנה לך את לוחת האבן והתורה זו תורה שבכתב והמצוה זו תורה שבעל פה⁹⁸².

טומפני שצרכי ישראל מרובים⁹⁸³, ובפרט בצוק העתים⁹⁸⁴ הללו שהיוקר יאמיר⁹⁸⁵ וטרדת הפרנסה מוטלת על כל אחד ואחד, בנפשו יביא לחמו⁹⁸⁶, ועל כן דעתם קצרה, מלבא בארוכה בעיון ים התלמוד והפוסקים לידע מוצא הדין בארוכה ומילתא בטעמא דווקא. וגם לגדולים אשר להם יד ושם⁹⁸⁷ בתלמוד, תכבד עליהם העבודה⁹⁸⁸ להכריע בין הפוסקים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא⁹⁸⁹, על פי הסכמת האחרונים אשר מימיהם אנו שותים⁹⁹⁰ ובדרכיהם אנו הולכים, כי ברוב המקומות יש דיעות מחולקות זה מקשה וזה מפרק זה בונה וזה סותר, ובידי אדם אין ברירה שיבור לו דרך ישרה⁹⁹¹.

יאשר על כן על כל דברי האגרת הזאת⁹⁹², משמיא אסכימו על ידי'⁹⁹³ דהרב הקדוש הנ"ל, לחפוש בחפש מחופש⁹⁹⁴ בתלמידיו, למצוא איש אשר רוח אלהים בו⁹⁹⁵ להבין ולהורות⁹⁹⁶ הלכה ברורה⁹⁹⁷ מתון ומסיק⁹⁹⁸ אליבא דהלכתא⁹⁹⁹ הלכות בטעמיהן, לעשות מלאכה זו על סדר השלחן ערוך אורח חיים ויורה דעה שהן הדינים הנצרכים, שלהן מצוות קדימה על השאר, ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשלחן ערוך ובכל האחרונים בלשון צח ומילתא בטעמא¹⁰⁰⁰.

יאויבחר בכבוד אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל, אשר בו בזמנו היה מלא וגדוש¹⁰⁰¹ מים התלמוד והפוסקים, והפציר בו עד בוש¹⁰⁰², ואמר לו אין נבון וחכם כמוך¹⁰⁰³ לירד לעומקה של הלכה¹⁰⁰⁴, לעשות מלאכה¹⁰⁰⁵ זו מלאכת הקודש¹⁰⁰⁶, להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים¹⁰⁰⁷, זקוקים שבעתיים¹⁰⁰⁸ כל דבר על אופניו¹⁰⁰⁹ בלי בילבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו¹⁰¹⁰.

יב*

יגוהיתה התחלתו בהיותו יושב בשבת תחכמוני¹⁰¹¹ במקום תחנות של הרב הקדוש הנ"ל, שם הואיל באר את התורה¹⁰¹² בהלכות ציצית והלכות פסח, ושניהם נגמרו שמה עד בואם שמה הני תרי צנתרי דדהבא¹⁰¹³ שבת אחים יחד¹⁰¹⁴ הגאונים המפורסמים קדושי עליון עמודי עולם הרב מוהר"ר שמעלקא ואחיו הרב מ"ו פנחס נ"ע, טרם נסיעתם על כסא הרבנות למדינות אשכנז לקהילת ניקלשבורג וקהילת פרנקפורט דמיין¹⁰¹⁵, והיה לנגד עיניהם כתבי אאמו"ר בשני ההלכות הנ"ל וקלסוהו ושבחוהו עד למאד מאד, ואמרו לו חזק והתחזק¹⁰¹⁶ לברך על המוגמר¹⁰¹⁷ לך נאה¹⁰¹⁸ ויאה, וזכות התורה יעמוד לך ולזרעך¹⁰¹⁹ ולכל ישראל.

ידובמיעוט שנים ב'¹⁰²⁰ נגמר זה החיבור על אורח חיים בשני לוחות כתובים פנים וחוץ¹⁰²¹, הלוח הפנים הוא ההלכות בטעמיהן ופסקי דינים העולים אחר הפלפול בראשונים ואחרונים וטעמיהן בלשון זך ונקי להיות שגורה בפי¹⁰²² כל אדם, מיוסד על פי דעת כל הפוסקים ראשונים ואחרונים, ובראשם הרב בעל מגן אברהם¹⁰²³, לא הפריז על המדה לחלוק עליהם רק להכריע¹⁰²⁴ ביניהם בראיות צודקות יתנו עידיהן ויגידו¹⁰²⁵. בחוץ חכמות תרונה¹⁰²⁶ בלוח השני הנקרא בשם קונטרס אחרון, כדי שיהיה כל אדם קורא כדרכו¹⁰²⁷ ההלכה הקבועה בטעמיה תהיה בפיו שגורה, והפלפול יהיה למשכילים לבד מסורה, ולעשות כרצון איש ואיש¹⁰²⁸ כל אחד על מקומו יבא¹⁰²⁹.

טווכן עשה גם בהלכות הצריכות לכל אדם, המפוזרות בשאר חלקי השלחן ערוך¹⁰³⁰, ליקט אחד לאחד¹⁰³¹ לעשות מהם לוחות הברית כתבנית חלק או"ח הנ"ל.

טזובחלק היו"ד, שבו ההוראות איסור והיתר שלפני המורים יובאו פסקי ההלכה, שינה טעמו¹⁰³² ולשונו להיות שני הלוחות סביב הש"ע יחנו, האחד בירור ההלכה בטעמיה והשני בהרחבת הפלפול בראיות חזקות ובדקדוק לשון הגמ' ופוסקים מדבש מתוקות¹⁰³³. וסגנון אחד עולה לשניהן¹⁰³⁴ כמו בחלק או"ח הנ"ל.

יז*

יחואחר רוב שנים שהוסיף פליאות חכמה על חכמתו בעמקות ובקיאות, כמו בהיותו בן שלשים שנה שחזר על כל התלמוד עם כל הראשונים והאחרונים ט"ז פעמים¹⁰³⁵, כאשר שמענו מפה קדוש שבהיותו בק"ק מאהליב שאצל נהר דניסטור¹⁰³⁶ חזר על כל התלמוד פעם הט"ז בעמידה לילה ויום, לא פסק פומיה מגירסא¹⁰³⁷ כאשר עיני הכל ראו, והוות נהירא שמעתתא מפומיה כיומא דאיתיהיבא¹⁰³⁸ אורייתא גמר וחכמתא סבר ושמושא עבד.

יטאז התחיל להגיה ולחדש בספרו זה מחלק אורח חיים¹⁰³⁹, והתחיל מהלכות נטילת ידים¹⁰⁴⁰, וכנראה לעין כל מבין עומק דיני נט"י המיוסדים על אדני פז¹⁰⁴¹ וחדושים נפלאים יסודתם בהררי קודש¹⁰⁴² מעיון הראשונים.

כוגם אשר חיבר בחלק יו"ד, ובפרט בהלכות נדה שהיה לעת זקנתו¹⁰⁴³, כל זמן שהזקין הוסיף כח וגבורה¹⁰⁴⁴ במלחמתה של תורה¹⁰⁴⁵.

כא*

כבוה' נתן לו חכמה¹⁰⁴⁶ כאחד מגדולי הראשונים, כמובן לכל מי שיש לו עינים לראות ולב להבין¹⁰⁴⁷, אפס קצהו¹⁰⁴⁸ טיפה מן הים מים חכמתו, בעומק פלפולו ובקיאותו בקונטרס אחרון שלו שביורה דעה וקונטרס החזקות¹⁰⁴⁹ וקונטרס בין השמשות¹⁰⁵⁰ שבלול מכל עמקי שיטות הש"ס המפוזרים, אין די באר ואין די עולה¹⁰⁵¹ על הכתב להעריך מגדולת חכמתו אין חקר לתבונתו¹⁰⁵², ולמקור האמת דבק נשמתו להיות קולע אל השערה¹⁰⁵³, שערי תורה ושערי אורה וכל רז לא אניס ליה¹⁰⁵⁴, וכבר נודע בקצוי ארץ¹⁰⁵⁵ ואיים רחוקים תהלתו והמוסיף גורע¹⁰⁵⁶ כי מי ימלל¹⁰⁵⁷ שבח תורתו וקדושתו.

כגוהנה אחרי אשר זכינו בעינינו לראות אור מופלא אור מזהיר אור נערב אור יקר אור מצוחצח¹⁰⁵⁸ אור מאיר כאור שבעת הימים¹⁰⁵⁹ מסוף העולם ועד סופו¹⁰⁶⁰ אור האלהי, הוא ניהו אדונינו מורינו ורבינו נר ישראל¹⁰⁶¹ המאיר עיניהם של ישראל¹⁰⁶² בתורה ולקרב את לבן לאביהן שבשמים, והיה אמרתו כטל לישראל¹⁰⁶³ כמטרא ניחא וכמטרא רזיא¹⁰⁶⁴ דין גליא רזיא¹⁰⁶⁵, ומפיו אנו חיים¹⁰⁶⁶ ומטובו חיינו¹⁰⁶⁷, שפתותיו שושנים ששונים בהלכות נוטפות מור עובר¹⁰⁶⁸, ואליו יתאספו העדרים עדרי צאן¹⁰⁶⁹ קדשים תורה יבקשו מפיהו¹⁰⁷⁰ חק לישראל¹⁰⁷¹ היה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו¹⁰⁷², שהראה להם באספקלריא המאירה¹⁰⁷³ האיר הברקאי¹⁰⁷⁴ ומתחזיא מסייפא עלמא ועד סופיה, גדול ה' ומהולל מאוד בעירו הר קדשו¹⁰⁷⁵, וברכנו בקול רם¹⁰⁷⁶ ונשא¹⁰⁷⁷ ברכת חכם הרזים ברוך שחלק מחכמתו ליראיו¹⁰⁷⁸.

כד*

כהוהן עתה בעוונותינו הרבים חשך השמש בצהרים¹⁰⁷⁹, ובא השמש אל מקומו שואף¹⁰⁸⁰, נתבקש בישיבה של מעלה¹⁰⁸¹, אראלים נצחו ונגנז ארון הקודש¹⁰⁸² ויצתה נשמתו בטהרה¹⁰⁸³, אחר כמה נוראות ונפלאות שנראה ממנו ז"ל באותן הימים שלפני הסתלקותו, לא פסק פומיה מגירסא עד יום מנוחתו¹⁰⁸⁴, ואחר שהתפלל תפלת ערבית והבדלה בחונן הדעת בדעת צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה, במוצאי ש"ק כ"ד טבת תקע"ג¹⁰⁸⁵, בחד קטירא איתקטר ביה בקוב"ה¹⁰⁸⁶, מעודו על הארץ ששאל שאל אותו ה' לנו לפקוח עינים עוורות¹⁰⁸⁷ בעקבות משיחא, ועד כי בא יומו¹⁰⁸⁸ ורעוא קמי קוב"ה לארחא בתפוחא דא¹⁰⁸⁹ ולאשתעשע בצדיקייא¹⁰⁹⁰, אליו נשא את נפשו¹⁰⁹¹ בשמחה וטוב לבב¹⁰⁹², כאשר נראה בעליל¹⁰⁹³ לכל העומדים שמה אשר נתפלאו ונשתוממו על המראה¹⁰⁹⁴. ואותנו עזב ביגון ואנחה, נסתמו [מעייני] החכמה¹⁰⁹⁵ ויסכרו מעיינות תהום רבה¹⁰⁹⁶, נוטל כבוד מבית חיינו עטרת תפארתנו¹⁰⁹⁷ נזר ישראל צפירת תפארה¹⁰⁹⁸. אנן מה נענה אבתריה¹⁰⁹⁹, אוי ואבוי ומה נעשה וחטאינו עשו, ה' הוא הצדיק¹¹⁰⁰, על ה' נשליך יהבינו¹¹⁰¹ והוא ישלח לנו גואל הצדק ויוציאנו מאפילה לאורה, והקיצו ורננו שוכני עפר¹¹⁰², וישמיענו נפלאות מתורתו¹¹⁰³, תורת ה' תמימה משיבת נפש¹¹⁰⁴ אכי"ר.

כוועתה זאת היא נחמתנו מעט, כי אמרותיו חייתנו¹¹⁰⁵ מפיו אנו חיים גם עתה, כי דבריו חיים וקימים¹¹⁰⁶ מאירים ומזהירים, ומהם אשר בעט ברזל¹¹⁰⁷ חקוקים ומסודרים הן בנגלה והן בנסתר.

כזלזאת באנו לקיים מילי דאבות¹¹⁰⁸, ולפרסם חכמתו ותורתו בעולם, די להוי שמעתתיה מבדרין בעלמא¹¹⁰⁹, וברכות לראש משביר¹¹¹⁰ בר לעם הארץ¹¹¹¹ בלחמה של תורה¹¹¹², למלאות רצון קדשו בדבר החיבור הלז, כאשר שמענו מפי קדשו שמאד היה נכסף ונשתוקק לזכות את ישראל שימצאו כל אחד ואחד לרוות צמאונם לידע הלכה ברורה בטעמיה, שזהו תכלית מצות ידיעת התורה כמבואר בהלכות תלמוד תורה¹¹¹³, אשר על כן למען טובת כלל ישראל עשה וחיבר את החיבור הנ"ל, שיתעסקו בחיבורו וילמדו ממנו לידע ההלכות איסור והיתר שגורה בפיהן, וחפץ ה' בידם יצליח¹¹¹⁴ לאוקמא תלמודא, ויתן בלבם בינה להבין ולהשכיל ללמוד ולעשות ולקיים¹¹¹⁵ כו' אמן כן יהי רצון.

כח*

כטוהנה מודעת זאת¹¹¹⁶ מרוב הצרות וסיבות ומאורעות שחלפו עברו ראשינו, ובפרט שריפת הבתים פעמיים¹¹¹⁷ ספו תמו¹¹¹⁸ כתבי יד קודש של כבוד אאמו"ר ז"ל בעצמו, ולא נותר כי אם ההעתקות המפוזרים אצל התלמידים אחת הנה ואחת הנה¹¹¹⁹. לזאת קמא קמא דמטי לידינו אנחנו מביאים לבית הדפוס¹¹²⁰, והיו לאחדים ביד¹¹²¹ הקונה, עד אשר יולקטו אחד לאחד¹¹²² אי"ה.

לברם כגון דא¹¹²³ נחלה ונבקש פני המעין בחיבור הלז, אשר מחמת ריבוי העתקת הכתבים אשר הורק מכלי אל כלי¹¹²⁴ מחברא לחברא דאית ליה¹¹²⁵, המצא תמצא¹¹²⁶ שיהיה איזה טעות בקצת מקומות, שגיאות מי יבין¹¹²⁷ מטעות סופר¹¹²⁸, ועדיין לא הונח לנו להתעסק בו ולהגיהו הדק היטב. על כן חלילה אל ימהר להשיב ולתלות בוקי סריקי¹¹²⁹ במי שאמרן ח"ו, רק אחרי אשר ידקדק היטב בדבריו ובצחות לשונו המופלא, אשר כל דבריו מיוסדים על אדני פז¹¹³⁰ אין בהם נפתל ועקש¹¹³¹ וחסר או יתר ח"ו, רק הכל בכוונה עצומה ובדקדוק גדול כלשון גדולי המחברים, כאשר סופו הוא מעט הקונטרס אחרון שבסוף הספר מוכיח על תחילתו¹¹³² ולשונו הזך והטהור שבפנים, ואז אחר הדקדוק והעיון היטב ימצא הטעות דמוכח מטעות סופר והכוונה תהי' ברורה כסולת נקיה. ועל כן לא חשנו מלהדפיסו טרם יצא ההג"ה הדק היטב, כי בטחנו שמעצמו יהי' מובן לחכם ונבון¹¹³³ מדעתו.

לאוה' יגמור בעדינו¹¹³⁴ בכי טוב¹¹³⁵, להוציא לאור יתר חבורי כבוד אאמו"ר ז"ל, וכתבי ידו הקדוש בנגלה ובנסתר, לזכות נפשו ורוחו ונשמתו הקדושה, ולעטרא לה בתוספות עטרין וכתרין עילאין¹¹³⁶, ועי"ז שורש נשמתו יאיר אור ושפע רב זכותו להגן מגן נפשינו¹¹³⁷ עלינו ועל כל ישראל ממקור החיים וחיי החיים, להעלותם מעלה מעלה בעילוי אחר עילוי, ולקשרם בקשר אמיץ וחזק בה' אחד על ידי התורה, דבה מתקשרין ישראל בקוב"ה¹¹³⁸ עד כי בא לציון גואל¹¹³⁹ ועין בעין יראו¹¹⁴⁰ כו'.

לבואחרי הודענו את כל זאת, מי נבון וחכם¹¹⁴¹ ישכיל כל זאת שיש לכסף מוצא¹¹⁴² בזאת, בפרט בעתים הללו¹¹⁴³ שהכל ביוקר גדול ומופלג מכאשר היה מימים, אשר לזאת הוכרחנו להזיל זהב מכיסנו¹¹⁴⁴ סך עצום, בצירוף סיוע ידידינו הרב הנגיד מו"ה פנחס בהר"ר מו"ה העניך משקלאב¹¹⁴⁵, אשר גם הוא נדבה לבו לסיוע ידי מצוה רבה זו להביא לאור אור הגנוז מכתבי קודש אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל, וחוששני לחטאת¹¹⁴⁶ היחיד והציבור¹¹⁴⁷, פן ימעלו מעל¹¹⁴⁸ לגרום לנו חס ושלום היזק באיזה חיבור מכתבי קודש אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל.

לגלזאת באנו בגודא רבא¹¹⁴⁹ ובגזירות נח"ש¹¹⁵⁰, שלא ירים איש את ידו¹¹⁵¹ להדפיסם בעצמו או על ידי גירא דיליה לא מיניה ולא מקצתיה¹¹⁵², לא במדינה זו ולא במדינה אחרת, משך עשרה שנים מיום כלות הדפוס. כי ההיתר שנתפשט שהמדפיסים שחוץ למדינה אין חוששין לנח"ש שבמדינה אחרת¹¹⁵³, היינו בהדפסה שמדפיסים ספר שאינו שלהם, שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו¹¹⁵⁴, ולכן גם משום השגות גבול לאו כל כמיניה לאסור חוץ למדינה, כי לא להם לבדם ניתנה כל הארץ¹¹⁵⁵. משא"כ בחבורי קודש אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל, אשר שלנו היא שזכינו מבית אבא מארי ז"ל, והרי יכול אדם לאסור הנאות ספרו על אחרים אפילו הם בסוף העולם¹¹⁵⁶. ולזאת לא יזח החש"ן¹¹⁵⁷ מעל העוברים על דעתינו, ובו ארור בו נדוי בו שמתא¹¹⁵⁸. והשומע לדברינו יחולו ברכות על ראשו¹¹⁵⁹.

לדובכלל זה באנו להזהיר באזהרה נוראה, על כל מי שיש בידו איזה כתבי קודש מאדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל הן בנגלה והן בנסתר, שלא להביאם לבית הדפוס, רק אלינו יובא¹¹⁶⁰, ומשכורתו תהא שלימה¹¹⁶¹ מאתנו בכסף מלא¹¹⁶² מחירם, כי יש תחת ידינו מהדורא בתרא של אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל, ואולי קודם חזרה¹¹⁶³ נשנית. וגם כי לנו משפט הגאולה לקנות¹¹⁶⁴ ולהקים בישראל שם¹¹⁶⁵ אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל, ולזכות נשמתו שיהא זכות הרבים תלוי בו. ולהשומע יונעם ותבא עליו ברכות טוב¹¹⁶⁶.

לטונאום משהבא"א מו"ר הגאון החסיד

ממרנא ורבנא שניאור זלמן ז"ל נבג"מ