Igros Kodesh Admur HaEmtzaee·Igros Kodesh of the Mittler Rebbe·Letter 32אגרות קודש אדמו״ר האמצעי·אגרות-קודש אדמו"ר האמצעי·אגרת לב

אאגרת לב
[לערך תקע"ט]

באחדשה"ט¹⁷⁷¹

גמראש בסתר אמרתי¹⁷⁷² לכסות ולהסתיר¹⁷⁷³ הדברים שבלבבי, אך כעת אמרתי אקרא נא לאהבת נעורים, ואוכיחנו בתוכחת מגולה מאהבה מסותרת¹⁷⁷⁴ ומושרשת בנפשותינו. כי בהיות שזה פעם שנית שמעתי שמעל' מדבר סרה עלי בהתגלות בפני יחידי סגולה ודווקא מתוך תוך הלב, הן בדברי מוסרות¹⁷⁷⁵ והן בהתנהגות הרבנות, וגם ענינים גופניים כו'.

דאהובי אחי¹⁷⁷⁶, מה לך כי נתת עיניך עלי זה כמה שנים¹⁷⁷⁷, מה עשיתי לך¹⁷⁷⁸, הלא זה קרוב לכ' שנה שבאת מאה"ק ונתתי לבך לדא"ח, האם מנעתי חסד ואמת¹⁷⁷⁹ אלקי' הזה ממך עד מקום שידי מגעת¹⁷⁸⁰. בכל כחי עבדתי¹⁷⁸¹, גם סבלתי בזיונות ויסורים משגעונותיך בתחלה, אך אהבת האמת כסה על הכל. וגם אצל אאמו"ר ז"ל הייתי למליץ טוב כל הימים, ואנכי נטעתי בנפשך שורק¹⁷⁸² והצליח ועשה פרי¹⁷⁸³ בעבודה שבלב זה כמה שנים, אשר חי' בהם חיי עולם. האיך החי יוכל להכחיש את החי¹⁷⁸⁴.

הוזה מקרוב כד' או ה' שנים, מה זאת אשר חלק לבבו ליתן עיונו לרעה עלי להשגיח בכל פרטי'. אם ביראת שמים ומדות רעות, הי' לו להוכיחני כדין בהצנע תחילה¹⁷⁸⁵, ואם לא הייתי מקבל אז ראוי לגלות קלוני ברבים בפרהסיא. וגם זה הי' אסור לו מצד הדין מכמה טעמים, כמובן לחכם ולמדן ותיק כמוהו.

וועוד שבאמת ידעתי שהוא מכיר את מקומו היטב, מה שהי' לפניו בקבלת החסידים¹⁷⁸⁶ בתחילתו ומה שהוא עכשיו, ואין לו דמיון בגשמיות גופו בבחי' יש ולב נשבר ושפלות כו' לגבי טבעי ומהותי¹⁷⁸⁷ מנעורי בהיותי בן י"ג שנה, כי מזרעא דאבא¹⁷⁸⁸ כו'. ומעל' מוטעה מאד מאד בזה, ה' יכפר עליו¹⁷⁸⁹. כי נהפוך הוא¹⁷⁹⁰, כי ת"ל מדותי מתרומיות מדותיו¹⁷⁹¹ ז"ל. ושגה ברואה¹⁷⁹² עינו עין בלעם¹⁷⁹³, מצד שהעלה בלבו טינא¹⁷⁹⁴, כי שנה ופירש¹⁷⁹⁵, נעשה שונא כו'. וסופו מוכיח על תחלתו¹⁷⁹⁶ שהי' בשקר וגסות, ושקר אין לו רגלים¹⁷⁹⁷, כי אם הי' אמת לא הי' מביט לרעה רק לטובה, וגם הד"ח היו מתקיימים בנפשו, וכעת ישליכם אחרי גיוו¹⁷⁹⁸, כל אוכל תתעב נפשו¹⁷⁹⁹, כידוע לי טבעו הגס, שבקוצפו וכעסו יקלל מלכו ואלקיו¹⁸⁰⁰ כו', יבזה וירמוס ברגליו העלה רפש וטיט¹⁸⁰¹, פיו מלא דם¹⁸⁰² רותח כו'. ובזה מקלקל¹⁸⁰³ חולי הנפש בדמים רעים וחטאים¹⁸⁰⁴ המאבדים ומעבירים על דעתו ועל דעת קונו¹⁸⁰⁵. ע"כ מבעט כו' מחרף ומגדף לכל סיטרין, לא תתיישב בו רוחו ודעתו לעולם, קם ונופל כו'. כי המה הנפילים¹⁸⁰⁶, וכאשר שמעתי ביאור רחב מפי אאמו"ר ז"ל על מעל' דייקא וד"ל.

זועתה אחרי כל אהובך אני, הכל¹⁸⁰⁷ אני מוחל לך, והכל מפני אהבתנו הנאמנה התקועה בנפשי מימי נעורים, ומצד הרחמנות עליך באמת לבלתי ידח¹⁸⁰⁸ לגמרי, הגם שאינו נוגע לי כלום, כי עכשיו קשה יותר. אך אולי עדיין יכול להיות להטות לבו לטוב¹⁸⁰⁹ ויתחרט חרטה גמורה מקרב ולב עמוק¹⁸¹⁰, ויקבל על עצמו שלא להשגיח עלי, כי לא שייך אליו ענין כזה. ויכיר את מקומו¹⁸¹¹, והי' לו נפשו שלל, כשישמע ד"ח הרבה להחיות את נפשו, כי ת"ל חיים הם ממקור נביעתם לאלפים ורבבות ענינים, ממתיקות ופנימיות התורה של אאמו"ר שלא שמעתן אוזן מעולם, ודייקא מתוך הבוך¹⁸¹², כי לית ליה לבן רק מה שירש ירושה מאביו מהשיג¹⁸¹³ ידו, הלואי שאזכה לקבלם כולם בנפשי ונפשות כל אנ"ש המקושרים באור תורתו, ולא ינחילונו זרים זולתו ח"ו, כידוע לכל.

חועל תשובתו אני מצפה, וההכחשה אינו כלום, כי בשקלאוו גילה הכל בכוסו וכעסו¹⁸¹⁴, ומהר"פ¹⁸¹⁵ דרש לך ע"פ ויבא גם השטן בתוכם¹⁸¹⁶ וד"ל.