Chabad Library · The Alter Rebbe
Igros Kodesh Admur HaZaken·
אאגרת ה
[לערך תקמ"ה]
[לערך תקמ"ה]
בבגזירת222 עירין פתגמא ומאמר קדישין223 חכמי המשנה224 ע"ה, ששנו במשנתם225 עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם, כי זה כל האדם226, ואף גם זאת היתה כל ירידתו בעוה"ז לצורך עליה זו227, אשר אין עליה למעלה הימנה, כי שכינת עוזו אשר בגבהי מרומים228 והשמים ושמי השמים לא יכלכלו229 אימתה230, תשכון ותתגדל231 בתוך בני ישראל כמ"ש כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל232, על ידי עסק התורה והמצות בעשרה דוקא, כמ"ש רז"ל אתיא תוך תוך233 כו', ועל זה נאמר בקרבך קדוש234, ואין דבר235 שבקדושה בפחות מעשרה.
גומשום הכי נמי אצטריך להו לרז"ל236 למילף מקרא מנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה כו', ואף גם זאת לא מצאו לו סמך מן המקרא אלא לקביעת237 שכר238 בלבד, ליחיד לפי ערכו, לפי239 ערך המרובים, אבל לענין השראת קדושת הקב"ה אין לו ערך אליהם כלל. וההפרש שבין השראה לקביעות שכר מובן למביני מדע240, כי קביעת שכר הוא שמאיר ה' לנפש תדרשנו241 באור תורתו שהוא מעטה לבושו ממש, ולכן נקראת התורה אור שנאמר242 עוטה אור כשלמה243, והנפש היא בעלת גבול ותכלית בכל כחותיה, לכן גם אור ה' המאיר בה הוא גבולי מצומצם ומתלבש בתוכה, ועל כן יתפעל לב מבקשי ה'244 בשעת התפלה וכיוצא בה, כי בו ישמח לבם245 ויגיל אף גילת ורנן246 ותתענג נפשם בנועם247 ה'248 ואורו בהגלותו ממעטה לבושו שהיא התורה ויצא כברק חצו249, וזו היא קביעת שכר התורה הקבועה תמיד בנפש עמלה250 בה. אבל ההשראה251 היא252 הארה עצומה מאור ה' המאיר בה בלי גבול ותכלית, ואינו יכול להתלבש בנפש גבולית כי אם מקיף עליה מלמעלה מראשה ועד רגלה253, כמו שאמרו חז"ל אכל בי עשרה254 שכינתא שריא, כלומר עליהם מלמעלה כמ"ש ויהי נועם ה' עלינו255 ומעשה ידינו כוננה עלינו, כלומר כי נועם ה' אשר הופיע במעשה ידינו בעסק התורה והמצות דאורייתא וקוב"ה כולא חד256 יתכונן וישרה עלינו מלמעלה, להיותו בלי גבול ותכלית ואינו מתלבש בנפשנו ושכלנו.
דועל כן אין אנו משיגים בשכלנו הנעימות והעריבות מנועם ה' וזיו השכינה בלי גבול ותכלית אשר מתכונן ושורה עלינו במעשה ידינו בתורה ומצות ברבים דוקא. ועל זה ארז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא257, כי אי אפשר לעולם להשיגו כי אם בהתפשטות הנפש מהגוף, ואף גם זאת על דרך החסד כמ"ש ולך ה' חסד258 כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, וכמו שארז"ל259 שהקב"ה נותן כח בצדיקים כו', משא"כ במלאכים, כמו ששמעתי מרבותי260 כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד, אף שאינם מדברים בדברי תורה, תפול עליו אימתה ופחד261 בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו, עד שהיה מתבטל ממציאותו לגמרי.
הועל כן רע בעיני המעשה אשר נעשה תחת השמש262 בכלל, ובפרט בין אחיי ורעיי263 הנגשים אל ה'264 הגשה זו תפלה265, ואחר התפלה, או לפניה, נעשה מושב לצים266 רחמנא ליצלן267, כמו שארז"ל שנים שיושבין268 ואין ביניהם דברי תורה כו', ואם נעשה מושב לצים בעשרה דשכינתא שריא עלייהו אין לך עלבונא וקלנא דשכינתא גדול מזה רחמנא ליצלן. ואם אמרו רז"ל על העובר עבירה בסתר269 שדוחק רגלי השכינה ח"ו270, העובר עבירה ברבים271 דוחק כל שיעור קומה של יוצר בראשית272 כביכול, כמ"ש רז"ל אין אני והוא273 וכו', אלא שמלך אסור ברהטים274 כו', אבל ווי למאן דדחקין לשכינתא כד יוקים לה קודשא ב"ה ויימא לה התנערי מעפר קומי275 וגו', ועל תלת מילין276 מתעכבי ישראל בגלותא על דדחקין לשכינתא ועל דעבדין קלנא בשכינתא וכו' כמ"ש בזה"ק.
ועל כן אהוביי אחיי ורעיי אל נא תרעו277 הרעה הגדולה הזאת278, ותנו כבוד לה' אלהיכם בטרם יחשך279, דהיינו בין מנחה למעריב280 כל ימות החול ללמוד בעשרה פנימיות התורה, שהיא אגדה שבספר עין יעקב, שרוב סודות התורה גנוזין בה, ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכהאריז"ל281, והנגלות שבה הן דרכי282 ה' שילך בהם האדם וישית עצות בנפשו במילי דשמיא ובמילי דעלמא, וכידוע לכל חכמי לב, וגם ללמוד מעט בשו"ע או"ח283 הלכות הצריכות לכל אדם, וע"ז ארז"ל כל השונה הלכות284 בכל יום כו' שהן הלכות ברורות ופסוקות הלכה למעשה כמבואר בפרש"י285 ז"ל שם, ובשבת קדש בעלות המנחה286 יעסקו בהל' שבת, כי הלכתא רבתא לשבתא287, ובקל יכול האדם ליכשל בה ח"ו אפילו באיסור כרת וסקילה מחסרון ידיעה, ושגגת תלמוד עולה זדון288 ח"ו, ואין צריך לומר באיסורי דברי סופרים שרבו כמו רבו289 למעלה290, ובפרט באיסורי מוקצה דשכיחי טובא, וחמורים291 דברי סופרים יותר מדברי תורה, כמ"ש רז"ל שכל העובר292 על דברי חכמים אפילו באיסור קל של דבריהם כמו האוכל קודם תפלת ערבית וכה"ג חייב מיתה כעובר על חמורות שבתורה.
זוכל יחיד אל יפרוש עצמו מן הציבור293 אפילו ללמוד ענין אחר294, כי אם בדבר שהציבור עסוקין בו, ואין צריך לומר שלא יצא החוצה אם לא יהיו עשרה מבלעדו, ועליו אני קורא הפסוק ועוזבי ה' יכלו295 כו'296, כמשארז"ל על כל דבר שבקדושה297, כי אין קדושה כקדושת התורה דאורייתא וקוב"ה כולא חד. וכל הפורש מן הציבור298 כו', ושומע לי ישכון בטח299, ובימיו ובימינו תושע יהודה וירושלים תשכון לבטח300 אמן כן יהי רצון.
חדברי המדבר בתוכחה מגולה ואהבה מסותרת301 ואו"נ מלב ונפש חפיצה302
טשניאור זלמן במהור"ר ברוך יצ"ו
יהח[ו]נה פה ק"ק לאזני מ"מ דק"ק הנ"ל