Chabad Library · The Alter Rebbe
Igros Kodesh Admur HaZaken· Igros Kodesh of the Alter Rebbe· Letter 6אגרות קודש אדמו״ר הזקן· אגרות-קודש אדמו"ר הזקן· אגרת ו
אאגרת ו
[לערך תקמ"ה]
[לערך תקמ"ה]
באהוביי303 אחיי אל נא תרעו304, ריעים האהובים305 ליוצרם ושנואים ליצרם, ואל יעשה306 אדם עצמו רשע שעה אחת לפני המקום, אשר בחר בה מכל היום להקהל ולעמוד307 לפניו בשעה זו, שהיא עת רצון308 לפניו להתגלות, לבוא אל המקדש מעט309, לפקוד לשכינת כבודו השוכן אתם בתוך טומאותם310, ולהמצא לדורשיו311 ומבקשיו ומייחליו.
גוהמספר בצרכיו מראה בעצמו שאינו חפץ להתבונן ולראות בגילוי כבוד מלכותו, ונעשה מרכבה טמאה312 לכסיל העליון, שנאמר עליו לא יחפוץ כסיל313 בתבונה כו'314, כמ"ש הזהר והאריז"ל315, דהיינו שאינו חפץ להתבונן ולראות ביקר תפארת גדולתו316 של מלך מה"מ הקב"ה317, הנגלות למעלה בשעה זו, וגם למטה אל החפצים להביט אל כבודו וגדלו, המתעטף ומתלבש בתוך תיבות התפלה הסדורה בפי כל, ומתגלה לכל אחד לפי שכלו ושורש נשמתו, כדכתיב לפי שכלו יהולל איש318, יהלל כתיב. ומלכותא דרקיע כעין מלכותא דארעא319, שדרך המלך להיות חביון עוזו320 בחדרי חדרים וכמה שומרים על הפתחים (עד) אשר כמה וכמה מצפים ימים ושנים לראות עוזו וכבודו, וכשעלה רצונו321 להתגלות לכל, והעביר קול בכל מלכותו322 להקהל ולעמוד לפניו להראותם כבוד מלכותו ויקר תפארת גדולתו, מי שעומד לפניו ואינו חושש לראותו ומתעסק בצרכיו כמה גרוע וסכל ופתי הוא, ונמשל כבהמות נדמה323 בעיני כל הבריות. וגם הוא בזיון המלך, בהראותו לפניו שאינו ספון324 בעיניו לקבל נחת ושעשועים מהביט אל כבודו ויפיו יותר מעסק צרכיו. וגם הוא מתחייב בנפשו למלך על הראות קלונו ובזיונו את המלך לעין כל רואה, ועל זה נאמר וכסילים מרים קלון325, כלומר אף שהוא כסיל לא יהי' מרים קלון שיהי' נראה הקלון לעין כל. ועל כן קבעו חז"ל בתפלה326 כאלו עומד לפני המלך327, עכ"פ יהי' מראה בעצמו כאלו עומד כו' לעין כל רואה בעיני בשר אל מעשיו ודיבוריו, אף שאין לו מחשבה לכסיל. ועל זה הענין328 נתקן329 כל התפלות למתבונן בהם היטב. ומי שאינו מראה כן מתחייב בנפשו330, ועליו אמרו בזהר הק'331 דאנהיג קלנא בתקונא עילאה ואחזי פרודא ולית ליה חולקא באלהא דישראל ר"ל.
דעל כן שליחותייהו דרז"ל קא עבידנא לגזור גזירה שוה לכל נפש332, שלא לשוח שיחה בטלה משיתחיל הש"ץ333 להתפלל התפלה עד גמר קדיש בתרא שחרית ערבית ומנחה334 וכו'. והעובר על זה בזדון ישב על הארץ335, ויבקש מג' אנשים336 שיתירו לו נידוי שלמעלה337, ושב ורפא לו338 ולא חל עליו שום נידוי למפרע כל עיקר, כי מתחלתו לא חל כי אם על המורדים והפושעים339 שאינם חוששים כלל לבקש כפרה מן השמים ומן הבריות על העון פלילי340 הזה, וגם דוקא כשמדברים בזדון בשאט נפש341 ולא על השוכח או שנזרקו מפיו כמה תיבות בלא מתכוין שאין צריך התרה כלל. ובוחן לבות וכליות אלקים צדיק342.
ההטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם343.
ושניאור זלמן במו"ה ברוך נ"ימלאזני