Chabad Library · The Alter Rebbe

Igros Kodesh Admur HaZaken·Igros Kodesh of the Alter Rebbe·Letter 24אגרות קודש אדמו״ר הזקן·אגרות-קודש אדמו"ר הזקן·אגרת כד

אאגרת כד
[קיץ תקנ"א]
באהו'1512 אחיי ורעיי1513 אשר כנפשי1514,
גתשתפך נפשי1515 ולבי הומה מעי מעי אחילה1516, כי איככה אוכל וראיתי כו' ואיככה אוכל וראיתי1517 כו'. כידוע ומפורסם אשר יצא הקצף1518 בזעף אף1519 רוש ולענה1520 מראש פתנים אכזר1521, על קרוב לשלשים נפשות אביונים נקיים1522, להשליכם אל ארץ אחרת1523, ארץ לא עבר בה איש ארץ ערבה ושוחה צי' וצלמות1524, כאשר יעיד עלי רעי1525 אשר כנפשי, ויפרש שיחי ויגוני הרב החסיד1526 חמדת לבבי ונפשי כרע כאח לי1527 המתעסק בקדשים1528 במסירות נפש ממש בכל לב ונפש1529.
דאשר לזאת דמוע תדמע עיני1530 ועיני כל השומעים, שמעו שמוע1531 ותרגז בטני1532 ורעדה אחזתני, על מה אנחנו מחשים1533 לעמוד על דמים1534 וממון הקל1535, אשר ניתן לדחות לפני כבוד המדומה אשר כל אדם מכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו, בבגדי כבוד ותפארת לעושיהם ולובשיהם בכל מיני התאמצות אשר תשיג ידו1536 ומאבד על זה ימי חיי הבלו1537, ואיך לא תיקר בעיניו נפש1538 אחת מישראל שהיא כעולם מלא1539 כבגדי אשתו ובני ביתו, על זה בושת פני כסתני1540, ואנה אוליך חרפתנו1541 אם נאבד נפש אחת מישראל1542 ח"ו בגלל זה.
הואמתלאות השגורות בפי היצר כי צרכי עמך מרובים, אשר תשובתו בצדו ודעתם קצרה1543, כי לא בדעת ידברו1544, ודעת שוטים אינו כלום1545, וכתיב אל תען1546 כו'. וכל שכן החכמים בעיניהם1547 לאמר שכבר יצאנו ידי חובתינו בחורף העבר1548, אשר אין כדאי להשיב על דברים בטלים הללו, וכי יש ערך דמים ונפשות לאמר עד פה תבוא ולא תוסיף1549 ח"ו, ועל זה ארז"ל יתן ויחזור ויתן1550, כדכתיב נתון תתן אפילו מאה פעמים1551 כמארז"ל.
וואל יחר בעיניכם1552 כי העתרתי עליכם דברי1553, כי ה' יודע ועד1554 שלא נחשדו בעיני כל מכיריכם ויודעכם, שאתם מוכנים בטבעכם לצאת מלב ונפש לכל אשר יגזרו עליכם בכל הענינים, גם ביותר מכפי יכולתכם, בלי שום טעם וטענה ומענה, וכל שכן וק"ו בדבר גדול ומפורסם כזה, ובפרט אשר החילותם כבר ליתן מתן דמים מרובים, וכל המתחיל במצוה אומרים לו גמור1555 ואם אינו גומרה כו' וד"ל. וכידוע לכל שעיקר הגמר הוא עתה הפעם במקום העליון אשר אין למע' הימנו1556, וכבר יש לנו הבטחות נאמנות משרים רבים ונכבדים, אשר לא שינו טעמם ולא נפל דבר אחד1557 מדבורם הטוב ארצה מעולם ח"ו. וגם כל מלתא בטעמא אשר אי אפשר להעלות במכתב, עד יצא כאור נוגה צדקם ותשועתם כצהרים1558 בחסד העליון בקרב אי"ה, יראו עינינו1559 וישמח לבנו בישועתם באמת, להחיות נפשות רבות1560 עד אין מספר ממש, דמיהם ודמי זרעיהם1561 עד סוף כל הדורות.
זאך לפי שהשטן מקטרג בעת הסכנה1562 למעלה ולמטה, ומכניס הרהורים רעים בקרב אנ"ש ולב עמוק בכמה מיני ערמומיות ואמתלאות אמיתיות לעיני בשר, לזאת יצאתי לקראתו1563 ביד חזקה וזרוע נטוי'1564, אשר נשתה ימיני1565 ממנה ודרכי מעולם, שלא להיות מגוזרי גזרות1566 ח"ו, כי בעזר"ה מכיר אני את מקומי1567 האמיתי, בשגם ארז"ל ופקדתי על כל לוחציו זה גבאי צדקה1568, אך עתה הפעם1569 עת לעשות לה' הפרו תורתך1570, והוראת שעה היא כי השעה צריכה לכך1571.
חבוזו כסף בוזו זהב ואין קצה1572, וכל אשר לאיש יתן בעד הנפש1573 חנינה1574, והמוסיף יוסיף והפוחת אל יפחות1575 מערכו אשר נערך על כל עיר ועיר על כל אנ"ש בכלל, ובפרט לפי הערכות אשר בכל מנין ומנין, וכל אשר אינו נערך שם אזי יעריכוהו שני גבאים דאה"ק בצירוף מוכ"ז שי'.
טוכל אשר לא יתן כפי הערכה אשר נערך עליו במזומנים, או לפחות במשכנות בטוחים ליד המוכ"ז, עלינו להרחיקו בכל מיני הרחקות בעולם, גם שלא לקבל ממנו מעות אה"ק, לבל יעלה זכרונו לטוב לפני הצדיקים יושבי אה"ק תובב"א ושבחו"ל1576 אפי' בפ"נ1577, מאחר שיקר בעינינו פדיון נפשות1578 רבות, לתאוה יבקש נפרד1579 מאתנו, בכל תושי' יתגלה קלונו1580, ואין לו יד ושם1581 חלק ונחלה אתנו1582 בכל דבר שבקדושה, ואפילו לצרפו במנין יגרשוהו עד אשר ישוב ורפא לו1583. נא ונא בתוקף אזהרה נוראה בבל ישונה בשום אופן בעולם.
יואחר הדברים והאמת האלה1584 מוטל על כל אנ"ש בכל עיר ועיר להשיג הלואה, ללות בעד כל איש אשר לא יהי' בביתו בעת ביאת מוכ"ז שי', ויסולק הערכתו למוכ"ז תיכף ומיד בלי שום שיהוי ועיכוב בעולם, כי אין הזמן גרמא. ונכון יהי' לבם בטוח1585 שלא יגיע להם שום היזק וגרם היזק מהערכתו, כי מובטחים אנחנו בכל אנ"ש שבודאי יקיימו כל הכתוב ביתר שאת וברוח נדיבה1586 גם בלי שום כפי', רק שנודע שלא דברה תורה אלא כנגד1587 כו', וטובה תוכחת מגולה באהבה מסותרת1588 מלב ונפש חפצה1589 באהבה רבה ואהבת עולם1590.
יאוהי' מעשה הצדקה שלום1591 וחיים עד העולם1592, ויכולה היא שתרחם1593 על פליטתנו, להעלות נפשותינו בעילוי אחר עילוי מנפש ועד בשר1594, וצדקה תרומם גוי1595 קרנם תרום בכבוד1596.
יבכנפש המעתיר ודורש שלומם1597 מלב ונפש חפצה1598.