Chabad Library · The Alter Rebbe
Igros Kodesh Admur HaZaken·
אאגרת כה
[תחלת תקנ"ב]
[תחלת תקנ"ב]
בעלינו1599 לשבח1600 למהולל ברוב התשבחות1601 על חבלים נפלו לנו בנעימים אף נחלת שפרה עלינו1602, נחלת ה'1603 וארצנו הקדושה, לתת לנו [בה] יד ושם טוב מבנים ובנות1604 שהם בעלי תורה ובעלי מצות, כי כתר שם טוב עולה על גביהם1605, והם הבוטחים בה'1606 ועושים טוב לשמו הגדול השוכן בארצו ונחלתו, כדכתיב בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה1607, פי' רעה, שזן ומפרנס כביכול את השכינה שנקראת אמונת ישראל1608, השוכנת בארץ על יושביה המחזיקים בתורת ה' ועבודתו ועומדים לפני ה', כי היכל ה' המה1609, כמשארז"ל כל העוסק בתורה בארץ ישראל1610 כו'. אשר על כן כל המחזיק בידם וזנם ומפרנסם, כאלו זן ומפרנס את השכינה1611 כביכול, ועושה טוב לשמו הגדול, וזהו כתר שם טוב. והיא צדקת ה'1612 ממש כביכול, וכמאמר איזהו חסיד המתחסד עם קונו1613, חסד ה' מלאה הארץ1614 דוקא, וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו1615, במעשה בדיבור ומחשבה.
גבמעשה, פתוח תפתח1616 את ידך לאחיך ולאביונך בארצך ביד מלאה ורחבה1617, וכל המוסיף יותר מכדי השגת ידו יוסיפו לו ברכה עד בלי די1618.
דובדיבור, לדבר תמיד ולפקח כל השנה על אודות חיזוק ישיבת הארץ, ולהתאמץ בכל מיני התאמצות אצל כל אחב"י אשר דברי אנ"ש נשמעים להם, ונדיב על נדיבות יקום1619.
הובמחשבה, להיות הכל בעין טובה, ושמח שמחה רבה כאשר ירחיב ה' לנו ופרינו בארץ1620 וירבו מאד יושביה, ויזכו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות על ישראל שלום1621.
וולא יתן גרעון1622 ח"ו לתולדות הארץ, כי אם יוסיף ה' עליהם1623 אלף פעמים, ואין מעצור לה' להושיע לרב או למעט1624, אך כי ה' חפץ למען צדקו1625 לצדקנו ולזכותנו, וצדקה תהיה לנו1626.
זועל כן חלילה לנו מחדול1627 להושיע ידינו רב להם1628, להרבות מוהר ומתן1629, איש לפי פקודיו לרב להרבות נחלתו1630 דהיינו לראות ברשימה שת"י מוכ"ז מספר נפשות אביונים נקיים1631 דאחינו יושבי אה"ק אשר לא הי' פה במדינתינו1632, וכל אחד ואחד מאנ"ש יכתוב ידו לה'1633, לשלם מדי שנה בשנה1634 לכל אחד ואחד מאחינו יושבי אה"ק שי' נדבה הגונה לפי מספר נפשות ביתו ולא יצטרכו לצאת חוצה ח"ו.
חאך שלא לגרוע1635 נדבתם ח"ו אשר כבר התנדב לאחינו אשר הי' פה ועשו להם מעמדות. ואפילו מעמדות של אלמנות צרורות1636 באה"ק כמו אשת ר' ישראל שקלאווער1637, שלא לפחות מבחיי בעלה ז"ל, לעשות נחת רוח לדיין אלמנות ואבי יתומים1638.
טוגם במעמדות אשר עשו להם אחינו בני ישראל, המתגוררים בחו"ל עדיין, לסלק עד פרוטה אחרונה כמבואר במכתב דאשתקד1639.
יוגם כאו"א מאחינו יושבי ארץ1640 הקדש, אשר ישיא או השיא את בנו ובתו למז"ט, לעשות להזוג מעמדות ככל אנ"ש, איש כפי נדבת לבו1641, לשלוח מדי שנה בשנה, נא ונא.
יאעוד זאת אדרוש ואבקש מאת כל אנ"ש, שיחשוב בנפשו הנדבות והנתינות שלו לאה"ק מדי שבוע בשבוע1642, ולסלק להגבאים שבעיר מדי שבת בשבתו1643, בכדי אשר לא תכבד העבודה עליו כאשר יבא הגובה ציר נאמן1644 מו"ה יעקב סמלייאנר1645 או שלוחיו. וגם לא יצטרך הגובה הנ"ל להתעכב כל כך ולהרבות בהוצאות. וגם לא יאריך הזמן עד סוף הקיץ, כידוע ומפורסם מהיזק והפסד גדול מאיחור שילוח המעות עד סוף הקיץ1646. ולפחות לא יפחות מדי חדש בחדשו. ועל הגבאים מוטל הדבר להתאמץ בזה ביתר שאת ויתר עז1647, וה' עוז לעמו יתן1648, צדקת ה' לפניהם ילך1649, לרום קרנם בכבוד1650 ה' עליהם1651 יראה1652.
יבומדי דברי זכור אזכרנו1653 ותשיח עלי נפשי1654 על לא טובה השמועה1655 ששמעתי ותרגז בטני1656, אשר באיזה מקומות עברו תורות חלפו חוק1657 ופרצו גדר למעול מעל בה'1658, ועברו על החרם אשר החרמנו פה, והסכימו עליו רבותינו שבאה"ק, שלא להלוות מקופת1659 אה"ק לשום דבר מצוה בעולם, בין לעצמו ובין לאחרים. והוא איסור גמור1660 מדינא, כי מאחר שכבר הופרשו המעות לשם ארץ ישראל זכו בהם אחינו שבא"י, וכאלו כבר בא לידם. וחומר החרם ידוע לכל מעכן בן כרמי1661 ר"ל.
יגלכן זאת עשו וחיו1662, כל שעבר1663 בין בשוגג בין במזיד, ישב על הארץ ויקבל נזיפה לפני ב"ד, והם יתירו1664 לו. וכשם שמתירים בב"ד שלמטה1665 כך יהא מותר בב"ד שלמעלה, אך שבל ישוב לכסלה1666 ושב ורפא לו1667.
ידכ"ד אוהב נפשם דורש שלומם1668 מלב ונפש חפצה1669
טונאום שניאור זלמןבא"א מ"ו ברוך יצ"ו