Chabad Library · The Alter Rebbe
Igros Kodesh Admur HaZaken·
אאגרת מ
[תקנ"ד?]
[תקנ"ד?]
באד"ש2447 וחיים, פתח דברי יעיר2448 אזן שומעת2449 תוכחת חיים2450, אשר הוכיח ה' חיים, על ידי נביאו2451, ואמר חסדי ה' כי לא תמנו2452 וגו'. והול"ל כי לא תמו, כמ"ש כי לא תמו חסדיך2453 וגו'2454. ויובן עפ"י מ"ש בזה"ק אית חסד ואית חסד2455 אית חסד עולם כו' ואית חסד עילאה דהוא רב חסד כו'.
גכי הנה מודעת זאת2456 התורה נקראת עוז2457, שהוא לשון גבורה, וכמו שאמרו חז"ל תרי"ג מצות נאמרו למשה מסיני מפי הגבורה2458. וכדכתיב מימינו אש דת למו2459, פי' שהתורה מקורה ושרשה הוא רק חסדי2460 ה', המכונים בשם ימין2461, דהיינו המשכת בחי' אלהותו ית' והארה מאור א"ס ב"ה אל העולמות עליונים ותחתונים, ע"י האדם הממשיך האור2462 על עצמו בקיום רמ"ח מצוות עשה שהן רמ"ח אברים דמלכא2463, פירוש רמ"ח כלים ולבושים להארה2464 מאור א"ס ב"ה המלובש בהן (ומאור זה יומשך לו דחילו ורחימו בכל מצוה כנודע). רק שהמשכה זו נתלבשה תחלה במדת גבורתו של הקב"ה המכונה בשם אש2465, שהיא בחי' צמצום האור והחיות הנמשכות מאור אין סוף ב"ה, כדי שתוכל להתלבש במעשה המצות, שרובן ככולן הם בדברים חומריים כציצית ותפילין וקרבנות וצדקה. ואף מצות שהן ברוחניות האדם כמו יראה ואהבה, אעפ"כ הן בבחי' גבול ומדה2466 ולא בבחי' א"ס כלל, כי אהבה רבה לה' בלי קץ וגבול ומדה אין האדם יכול לסובלה בלבו ולהיות קיים בגופו אפילו רגע2467, וכמארז"ל שבשעת מתן תורה, שהיתה התגלות אלהותו ית' ואא"ס2468 ב"ה בבחי' דיבור והתגלות, פרחה נשמתן2469 כו'.
דוהנה לפי שהמצות ניתנו לנו על ידי התלבשות2470 במדת גבורה וצמצום ההארה2471 כו', לכן רוב המצות יש להן שיעור מצומצם2472, כמו אורך הציצית י"ב גודלין2473, והתפילין אצבעים על אצבעים2474 ומרובעות2475 דוקא, והלולב ד' טפחים2476, והסוכה ז' טפחים2477, והשופר טפח2478, והמקוה מ' סאה2479, וכן בקרבנות יש להן שיעור מצומצם לזמן כמו כבשים בני שנה ואילים בני שתים2480 ופרים2481 כו'. וכן במעשה הצדקה וגמ"ח בממונו2482, אף שהוא מהעמודים שהעולם עומד2483 עליהם וכדכתיב2484 עולם חסד יבנה, אפילו הכי יש לה2485 שיעור2486 קצוב2487 חומש למצוה מן המובחר ומעשר למדה בינונית2488 כו'2489, וזה נק' חסד עולם, פי' חסד אל כל היום2490 המתלבש בעולמות עליונים ותחתונים על ידי אתערותא דלתתא היא מצות הצדקה וחסד שעושים בני אדם זה עם זה, ולפי שהעולם הוא2491 בבחי' גבול ומדה מהארץ עד לרקיע ת"ק שנה2492 וכן מרקיע לרקיע כו' ושית אלפי שני הוי עלמא2493 כו', לכן ניתן2494 שיעור ומדה2495 גם כן למצות הצדקה והחסד שבתורה, כמו לשאר מצות התורה.
האך היינו דוקא לשומר התורה ולא סר ממנה ימין ושמאל2496 אפילו כמלא נימא2497, אבל מי שהעביר עליו הדרך ח"ו, מאחר שהעוה דרכו לתת מגרעות2498 בקדש העליון, שגרע ערכו2499 בחי' המשכתו, מה שהיה יכול להמשיך מבחי' אלהותו והארת האור מאור א"ס ב"ה, אילו היה שומר התורה ומקיימה כהלכתה, הרי מעוות זה לא יוכל לתקן2500 כי אם2501 בהמשכת האור העליון שלמעלה מהעולמות ואינו מתלבש בהן, הנק' חסד עילאה ורב חסד, לפי שמאיר ומתפשט בבחי' אין סוף בלי גבול ומדה, מאחר שאיננו מצומצם תוך העולמות אלא בבחי' מקיף עליהן מלמעלה מריש כל דרגין עד סוף וכו', וכשהאדם ממשיכו למטה במעשיו ואתעדל"ת, אזי אור עליון זה מאיר ומתפשט תוך העולמות ומתקן כל מעוות וכל מגרעות שניתנו בקדש2502 העליון, ומחדש אורן וטובן ביתר שאת ויתר עז2503 בבחי' אור חדש ממש. לכן אמרו במקום שבע"ת עומדין2504 וכו'.
ווהנה עיקר התשובה הוא בלב2505, כי על ידי החרטה מעומקא דלבא מעורר עומק אור העליון הזה. אך כדי להמשיכו להאיר בעולמות עליונים ותחתונים צריך אתעדל"ת ממש בבחי' מעשה, דהיינו מעשה הצדקה וחסד בלי גבול ומדה. דכמו שהאדם משפיע רב חסד, פי' ח"ס דלי"ת2506 דהיינו לדל ואביון דלית ליה מגרמיה כלום, ואינו נותן גבול ומדה לנתינתו והשפעתו, כך הקב"ה משפיע אורו וטובו בבחי' חסד עילאה הנקרא רב חסד, המאיר בבחי' אין סוף בלי גבול ומדה תוך העולמות עליונים ותחתונים, שכולם הם בבחי' דלי"ת אצלו יתברך, דלית להון מגרמיהון כלום2507 וכולא קמיה כלא חשיבי2508, ועי"ז נתקנו כל הפגמים שפגם האדם בעונותיו למעלה בעולמות עליונים ותחתונים. וז"ש עשה צדקה ומשפט2509 נבחר לה' מזבח, לפי שהקרבנות הן בבחי' שיעור ומדה וגבול, משא"כ בצדקה שיוכל לפזר בלי גבול לתקן עונותיו. ומ"ש המבזבז אל יבזבז יותר מחומש2510, היינו דוקא במי שלא חטא, או שתקן חטאיו בסיגופים ותעניות כראוי לתקן כל הפגמים למעלה, אבל מי שצריך לתקן נפשו עדיין, פשיטא דלא גרעה רפואת הנפש2511 מרפואת הגוף, שאין כסף נחשב2512 וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו2513 כתיב.
זוהנה מדת חסד זו בלי גבול ומדה נקראת על שמו של הקב"ה חסדי ה', כדכתיב וחסד ה' מעולם ועד עולם2514 כו'. כי הגם שכל ישראל הם רחמנים2515 וגומלי חסדים, ברם יש גבול ומדה לרחמי האדם, אבל הקב"ה נק' א"ס ב"ה ולמדותיו אין סוף, כדכתיב כי2516 לא כלו רחמיו וכו'2517. וז"ש הנביא אחר החורבן2518 והגלות חסדי ה' כי לא תמנו וגו', פי' לפי שלא תמנו, שאין אנו תמימים ושלמים בלי שום חטא ופגם בנפש ובעולמות עליונים, על כן צריכין אנו להתנהג בחסדי ה' שהם בלי גבול ותכלית, כדי לעורר עלינו רחמים וחסד עילאה שהוא רב חסד ורחמים בלי גבול ותכלית, כמ"ש כי לא כלו רחמיו וגו'2519. וזהו שארז"ל אין2520 ישראל נגאלין אלא בצדקה, שיעשו גם אם יהיו פטורים מדינא, כי אין בן דוד בא כו'2521.
חואחר הדברים והאמת האלה2522, נשאתי את נפשי2523 בשאלתי2524 לפני כל אוהביי ורעיי אשר כנפשי2525, בל אהיה עליהם למשא2526 אשר העתרתי דברי אליהם2527 לידון בערכין2528, שלא בהשג יד2529, בהערכות גדולות זה שלש רגלים2530. כי ה' יודע ועד2531 כי לא מלבי2532, אך מאת ה' היתה זאת2533 לנו2534, ויורנו מדרכיו2535 ונלכה באורחותיו, למען דעת צדקות ה'2536 ופזרונו בישראל2537, בבחינת רב חסד, כאמור למעלה למשכיל2538, וכאשר יפרש שיחי ויגוני מוכ"ז שי', אשר ממש על כל פרוטה ופרוטה שהוצאתי מידי נקטה נפשי בחיי2539, וצר לי מאד להצר לרבים וכן שלמים2540.
טאך מה היה לי לעשות, אשר בצוק העתים2541 נתדלדלו הרבה מאנשי מעשה הצדקה וחסד, והוצרכתי2542 ללוות ממקום אחר בהכשר2543 ויתרון, למלאות מקומם וערכם אשר נערך עליהם בהערכות הראשונות לפדיון שבויים הידוע. וברוך ה' גומר עלי2544 אשר עד כה עזרני2545 לגמור המצוה בכי טוב2546, וכבר יצא כנוגה צדקם2547 וישועתם, ואין שום חשש וספק ספיקא2548 משום סכנת נפשות בעולם.
יזאת ועוד אחרת2549, מודעת בארץ2550 צוק העתים2551 אשר חלפו במדינות וואלין ואוקראינא, ונשלחו אלינו שלוחים2552 מהצדיקים המפורסמים, מכירנו ויודענו מלפנים משם, לתמוך ידם הקדושה לפי שעה בסך עצום ורב, כידוע גודל ההוצאה וההכנסה שם. וחלילה לנו להשיב שולחם בפחי נפש2553 ח"ו, כידוע לכל כי גם הם ממחזיקים אה"ק ויושביה2554 שיחי'. וגם כי תפלתם ובקשתם עשתה מחצה2555, אעפ"כ ההכרח היה לפייסם ולרצותם ברצי כסף2556 מלא סך מסויים2557 ורב, להסיר ח"ו תלונתם ותרעומתם. וגם זה לויתי בהכשר זה שנתים. ועלה הקרן עם ההכשר, הכל כאשר לכל ביחד, סך עצום ורב.
יאומצורף לזה שארי הוצאות כלליות סתומות ונעלמות, אשר אי אפשר לפורטן לרבים, רק המשכילים יבינו2558 דלא סגי בלאו הכי. וכל החובות השתרגו ועלו על צוארי הכשילו כחי2559, ולא נתנוני די השיב רוחי2560.
יבוגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם2561, שלא לכבודי עשיתי זאת2562 ח"ו וגם לא עמדתי על דעתי לבדה, רק המתקתי סוד2563 עם רבים וכן שלמים2564 מיראי ה' וחושבי שמו2565, וכולם הסכימו עמי בעצה אחת, עצת ה' היא תקום2566.
יגלזאת אמרתי חנוני חנוני אתם ריעי2567, איש כערכו2568 אשר הערכתי בח"י דלמטה, הפוחת אל יפחת ח"ו, בין יחיד בין רבים, והמוסיף יוסיפו לו ברכה2569 עד בלי די2570. וכל אשר לא יהיה בביתו ובעירו בבוא שלוחי מוכ"ז, החיוב מוטל על כללות המנין ללוות ולפרוע בעבורו למוכ"ז תיכף ומיד, שלא להרבות בהוצאות חנם2571 ח"ו, ובבוא האיש העירה לביתו יפרע תיכף ומיד. ואם יסרב ח"ו, יגרשוהו מן המנין, ולא ימס לבב אחיו כלבבו2572.
ידוהנה באמת זאת היא משנה שאינה צריכה2573, כי נכון לבי בטוח באהבת כל האנשים השלמים אתנו2574 וחסדיהם הנאמנים2575, אשר הרבה יותר מזה יכולים לעשות, אפילו בבקשה קלה ואפילו מגלימא2576 כו', אך למיחש מבעיא, פן ימנעו המלוים להלוות לסלק למוכ"ז בעד איזה איש שאינו בביתו, מדאגה מדבר פן יעלה על לבבו בבואו לביתו לאמר לדברי אלה2577 נואש2578, ויסרב לפרוע תיכף ומיד הטלה אשר הוטלה עליו, הן ברשימה שביד מוכ"ז בח"י דלמטה, הן המגיע ממנו ע"פ ההערכות סכומים של אנ"ש מהמנין ההוא שבעירו, או שבעיר הסמוך לו אם הוא דר בכפר השייך לאגפיה, לזאת יצאתי חוץ לגדרי להוראת שעה, לגזור בגזירה חמורה על כל המסרב ח"ו, ויהיה חס לנפשו. ובודאי ההכרח לא יגונה, לצאת לקראתם ביד חזקה2579, עד מקום שידנו מגעת2580, בארץ ובחו"ל. וכל מי שאינו משתתף בצערנו לא יראה בנחמתנו2581 ונחמת כל ישראל בשוב ה' את שבותנו2582. ושומע לנו ישכון בטח ושאנן2583 כזית רענן2584.
טוכ"ד אוהב נפשם דורש שלומם2585 תמיד מלב ונפש חפיצה2586
טזשניאור זלמןבא"א מוהר"ר ברוך זלה"ה