Igros Kodesh Admur HaZaken·Igros Kodesh of the Alter Rebbe·Letter 45אגרות קודש אדמו״ר הזקן·אגרות-קודש אדמו"ר הזקן·אגרת מה

אאגרת מה
[תקנ"ה?]

בלהבין²⁷⁵⁵ אמרי בינה²⁷⁵⁶, מ"ש בספר הנק' צוואת ריב"ש²⁷⁵⁷, הגם שבאמת אינה צוואתו ולא ציוה כלל²⁷⁵⁸ לפני פטירתו, רק הם לקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוטי בתר לקוטי²⁷⁵⁹, ולא ידעו לכוין הלשון על מתכונתו²⁷⁶⁰, אך המכוון הוא אמת לאמיתו²⁷⁶¹.

גוהוא בהקדים מארז"ל כל הכועס²⁷⁶² כאילו עובד עכו"ם וכו'²⁷⁶³. והטעם מובן ליודעי בינה²⁷⁶⁴, לפי שבעת כעסו נסתלקה ממנו האמונה, כי אילו היה מאמין שמאת ה' היתה זאת²⁷⁶⁵ לו לא היה בכעס כלל. ואף שבן אדם שהוא בעל בחירה מקללו²⁷⁶⁶ או מכהו או מזיק ממונו, ומתחייב בדיני אדם ובדיני שמים²⁷⁶⁷ על רוע בחירתו, אעפי"כ על הניזק כבר נגזר מן השמים, והרבה שלוחים למקום²⁷⁶⁸. ולא עוד אלא אפילו בשעה זו²⁷⁶⁹ ממש שמכהו או מקללו מתלבש בו כח ה' ורוח פיו ית' המחייהו ומקיימו, וכמ"ש כי ה' אמר לו קלל²⁷⁷⁰, והיכן אמר לשמעי, אלא שמחשבה זו שנפלה לשמעי בלבו ומוחו ירדה מאת ה'²⁷⁷¹, ורוח פיו המחי' כל צבאם²⁷⁷² החיה רוחו של שמעי בשעה שדיבר דברים אלו לדוד, כי אילו נסתלק רוח פיו ית' רגע אחד מרוחו של שמעי לא יכול לדבר מאומה²⁷⁷³.

ד(וזהו כי ה' אמר לו בעת ההיא ממש קלל את דוד ומי יאמר לו²⁷⁷⁴ וגו', וכנודע מ"ש הבעש"ט²⁷⁷⁵ ז"ל ע"פ לעולם ה' דברך נצב בשמים, שצירוף אותיות שנבראו בהן השמים²⁷⁷⁶, שהוא מאמר יהי רקיע²⁷⁷⁷ כו', הן נצבות²⁷⁷⁸ ועומדות מלובשות בשמים לעולם להחיותם ולקיימם. ולא כהפלוסופים²⁷⁷⁹ שכופרים בהשגחה פרטית²⁷⁸⁰, ומדמין בדמיונם הכוזב את מעשה ה' עושה שמים וארץ²⁷⁸¹ למעשה אנוש ותחבולותיו, כי כאשר יצא לצורף כלי²⁷⁸² שוב אין הכלי צריך לידי הצורף, שאף שידיו מסולקות הימנו הוא קיים מעצמו. וטח מראות עיניהם²⁷⁸³ ההבדל הגדול שבין מעשה אנוש ותחבולותיו, שהוא יש מיש רק שמשנה הצורה והתמונה, למעשה שמים וארץ שהוא יש מאין. והוא פלא גדול יותר מקריעת ים סוף עד"מ, אשר הוליך ה' ברוח קדים עזה כל הלילה ויבקעו המים²⁷⁸⁴, ואילו פסק הרוח כרגע היו המים חוזרים וניגרים²⁷⁸⁵ במורד כדרכם וטבעם ולא קמו כחומה, אף שטבע זה במים הוא גם כן נברא ומחודש יש מאין, שהרי חומת אבנים נצבת מעצמה בלי רוח, רק שטבע המים אינו כן, וכל שכן וק"ו בבריאת יש מאין, שהיא למעלה מהטבע והפלא ופלא יותר מקריעת ים סוף, על אחת כמה וכמה שבהסתלקות ח"ו כח הבורא יש מאין מן הנברא ישוב הנברא²⁷⁸⁶ לאין ואפס ממש, אלא צריך להיות כח הפועל בנפעל²⁷⁸⁷ תמיד להחיותו ולקיימו²⁷⁸⁸. ובחי' זה²⁷⁸⁹ הוא דבר ה' ורוח פיו שבעשרה מאמרות שבהן נברא העולם, ואפילו ארץ²⁷⁹⁰ הלזו הגשמית ובחי' דומם שבה, חיותן וקיומן הוא דבר ה' מי' מאמרות המלובש בהן ומקיימן להיות דומם ויש מאין, ולא יחזרו לאין ואפס ממש כשהיו. וז"ש האריז"ל²⁷⁹¹ שגם בדומם כאבנים ועפר ומים יש בהם בחי' נפש וחיות רוחניית.

הוהנה נודע לי"ח²⁷⁹² כי דבר ה' נק' בשם שכינה בלשון רז"ל, ואימא תתאה ומטרוניתא בלשון הזהר, ובפרט בר"פ וארא²⁷⁹³, לפי ששוכן²⁷⁹⁴ ומתלבש בנבראים להחיותם. ובלשון המקובלים נקרא בשם מלכות ע"ש דבר מלך שלטון²⁷⁹⁵, כי המלך מנהיג מלכותו בדיבורו, ועוד טעמים אחרים ידועים לי"ח. ומודעת זאת²⁷⁹⁶ כי יש בחי' ומדריגת מלכות דאצילות ובחי' מלכות דבריאה וכו', ופירוש מלכות דאצילות הוא דבר ה' המחי' ומהוה נשמות הגדולות²⁷⁹⁷ שהן מבחי' אצילות, כמו נשמת אדם הראשון שנאמר בו ויפח²⁷⁹⁸ באפיו כו'²⁷⁹⁹, וכמו נשמות האבות והנביאים וכיוצא בהן (שהיו מרכבה לה' ממש ובטלים ממש במציאות אליו, כמארז"ל שכינה מדברת מתוך גרונו של משה²⁸⁰⁰, וכן כל הנביאים ובעלי רוח הקדש היה קול ודבור העליון מתלבש בקולם ודבורם ממש כמ"ש האריז"ל²⁸⁰¹). ומלכות דבריאה הוא דבר ה' המחיה ומהוה הנשמות והמלאכים שבעולם הבריאה, שאין מעלתם כמעלת האצילות וכו', ומלכות דעשיה הוא דבר ה' המחיה ומהוה את עולם הזה בכללו, עד יסוד העפר והמים אשר מתחת לארץ (אלא שבחוץ לארץ החיות הוא על ידי התלבשות שרים החיצוני'²⁸⁰² הממונים על ע' אומות, דהיינו שיורד ניצוץ מדבר ה' הנקרא בשם מלכות דעשיה ומאיר על השרים של מעלה בבחי' מקיף מלמעלה, אך אינו מתלבש בהם ממש אלא נמשך להם חיות מהארה זו שמאיר עליהם מלמעלה בבחי' מקיף, ומהשרים נשפע חיות לאומות ולבהמות חיות ועופות שבארצותיהם, ולארץ הגשמית ולשמים הגשמיים שהם הגלגלים (אלא ששמים וארץ²⁸⁰³ ובהמות וחיות ועופות טהורים נשפעים מקליפת נוגה, והטמאים ונפשות האומות משאר קליפות).

ווהנה שמים וארץ וכל אשר בהם²⁸⁰⁴ בחוץ לארץ כולם כלא ממש חשיבי לגבי השרים שהם חיותם וקיומם, והשרים כלא ממש חשיבי לגבי החיות הנמשך להם מהניצוץ מדבר ה' המאיר עליהם מלמעלה, ואעפ"כ החיות הנמשך לתוכם מהארה זו הוא בבחי' גלות בתוכם, שלכן נקראים בשם אלקים אחרים²⁸⁰⁵, וקרו ליה אלהא דאלהיא²⁸⁰⁶, שגם הם הן בחי' אלקות. ולכן הגוים הנשפעים מהם הם עובדי ע"ז ממש²⁸⁰⁷, עד עת קץ²⁸⁰⁸ שיבולע המות²⁸⁰⁹ והסט"א, ואז אהפוך²⁸¹⁰ אל עמים כו'²⁸¹¹ לקרוא כולם בשם ה'. ונקרא גם כן בשם גלות²⁸¹² השכינה, מאחר שחיות זה אשר בבחי'²⁸¹³ גלות בתוכם, הוא מהארה הנמשכת להם מהניצוץ מדבר ה' הנקרא בשם שכינה (וגלות זה נמשך מחטא עץ הדעת ואילך, והוא בחי' אחוריים לבד דקדושה. אך כשגלו²⁸¹⁴ ישראל לבין האומות²⁸¹⁵, ואחיזת ישראל ושרשם הוא בבחי' פנים העליונים, הנה זו היא גלות שלימה²⁸¹⁶. וע"ז ארז"ל גלו לאדום²⁸¹⁷ שכינה עמהם)).

זוהנה אף כי ה' אחד ושמו אחד²⁸¹⁸, דהיינו דבורו ורוח פיו המכונה בזה"ק בשם שמו הוא יחיד ומיוחד²⁸¹⁹, אעפ"כ ההארה והמשכת החיות הנמשכת מרוח פיו יתברך מתחלקת לד'²⁸²⁰ מדרגות שונות, שהן ד' עולמות אבי"ע, והשינוי הוא מחמת צמצומים ומסכים (רבים), לצמצם האור והחיות ולהסתירו שלא יהא מאיר כל כך בעולם הבריאה כמו בעולם האצילות, ובעולם היצירה הוא על ידי צמצומים ומסכים יותר וכו', אבל אין שום שינוי ח"ו בעצמות השכינה שהיא דבר ה' ורוח פיו. וגם בבחי' ההארה והמשכת החיות, הנה ההארה שבאצילות בוקעת²⁸²¹ המסך ומתלבשת בבריאה, וכן מבריאה ליצירה ומיצירה לעשיה, ולכן אור א"ס ב"ה שבאצילות הוא גם כן בעשיה ובעולם הזה החומרי, על ידי התלבשותו במלכות דבי"ע, כמבואר הכל בכתבי האר"י ז"ל²⁸²².

חוהנה נפש האדם ידוע לכל שהיא כלולה²⁸²³ מי' ספירות חב"ד וכו', ואף שכולן מרוח פיו ית' כדכתיב ויפח²⁸²⁴ באפיו כו'²⁸²⁵, מכל מקום דרך פרט, חב"ד שבנפשו הן דוגמא לחב"ד שבי' ספירות המכונות בשם או"א, ומדות אהבה ויראה וכו' שבנפשו הן דוגמא למדות שבי' ספירות הנקראות בשם ז"א, וכח הדבור שבנפשו דוגמא לדבור העליון הנקרא בשם מלכות ושכינה, ולכן כשמדבר דברי תורה מעורר דבור העליון ליחד²⁸²⁶ השכינה, ומשום הכי²⁸²⁷ קיי"ל בקריאת שמע וברכת המזון ודברי תורה לא יצא²⁸²⁸ בהרהור בלא דבור.

טוהנה זה לעומת זה²⁸²⁹ יש עשרה כתרי דמסאבותא²⁸³⁰, ומהן נמשכות נפשות האומות, גם כן כלולות מעשר בחי' אלו ממש²⁸³¹. ומודעת זאת²⁸³² בארץ מ"ש בספר הגלגולים²⁸³³ על פסוק אשר שלט²⁸³⁴ האדם באדם לרע לו, שהוא סוד גלות השכינה בתוך הקליפות להחיותם ולהשליטם בזמן הגלות, אבל הוא לרע לו וכו'. ולכן האומות שולטין עתה על ישראל, להיות נפשות העו"ג מהקליפות אשר השכינה מתלבשת בבחי' גלות בתוכם. והנה אף שזה צריך ביאור רחב איך ומה, מכל מקום האמת כן הוא. אלא שאעפ"כ אין הקליפות והאומות יונקים ומקבלים חיות אלא מהארה הנמשכת להם מבחי' אחוריים דקדושה, כמאן דשדי²⁸³⁵ בתר כתפי', ואף גם זאת על ידי צמצומים ומסכים רבים ועצומים, עד שנתלבשה הארה זו בחומריות עולם הזה, ומשפעת לאומות עושר וכבוד וכל תענוגים גשמיים. משא"כ ישראל יונקים מבחי' פנים העליונים, כמ"ש יאר²⁸³⁶ ה' פניו אליך, כל אחד ואחד לפי שרש נשמתו עד רום המעלות.

יואחר הדברים והאמת האלה²⁸³⁷ הגלוים וידועים לכל, נחזור לענין ראשון בענין הכעס שהוא כעובד ע"ז. והיינו במילי דעלמא, כי הכל בידי שמים²⁸³⁸ חוץ מיראת שמים, ולכן במילי דשמיא²⁸³⁹ לאפרושי מאיסורא לא שייך האי טעמא דאמרן, וכמ"ש ויקצוף²⁸⁴⁰ משה, והיינו משום כי ה' הקרה לפניו²⁸⁴¹ מצוה זו לאפרושי מאיסורא כדי לזכותו. אך זהו כשיש בידו למחות בקצפו וכעסו על חבירו, אבל כשאין בידו למחות, כגון נכרי²⁸⁴² המדבר ומבלבלו בתפלתו, אם כן מה זאת²⁸⁴³ עשה ה' לו, אין זאת כי אם כדי שיתגבר ויתאמץ יותר בתפלתו בעומק הלב ובכוונה גדולה כל כך עד שלא ישמע דבורי הנכרי. אך שלמדרגה זו צריך התעוררות רבה ועצומה. ועצה היעוצה²⁸⁴⁴ להתעוררות זו היא מענין זה עצמו, כשישים אל לבו ויתבונן ענין ירידת השכינה כביכול, ותרד פלאים²⁸⁴⁵ להתלבש ניצוץ מהארתה אשר היא²⁸⁴⁶ בבחי' גלות בתוך הקליפות דרך כלל להחיותם, ועתה הפעם²⁸⁴⁷ ניצוץ הארתה מתלבש בבחי' גלות דרך פרט, בדבור נכרי זה המדבר דברים המבלבלים עבודת ה' היא כוונת התפלה, וכמש"ל כי זה לעומת זה וכו', ודבור העליון מתלבש בדבור התחתון וכו'. וזהו ממש אשר שלט האדם באדם לרע לו, דהיינו שעי"ז מתעורר האדם להתפלל יותר בכוונה מעומקא דלבא עד שלא ישמע דיבוריו.

יאומה שכתב המלקט²⁸⁴⁸ שרתה²⁸⁴⁹, לא ידע לכוין הלשון בדקדוק, כי הבעש"ט ז"ל היה אומר דברי תורה בל"א ולא בלה"ק, ורצה לומר נתלבשה, והיינו בבחי' גלות, וזהו ובפרט אם הוא נכרי²⁸⁵⁰ כו', שאז היא בחי' גלות ביותר. ואין לתמוה אם ניצוץ מן הארת שכינה נקרא בשם שכינה, דהא אשכחן שאפילו מלאך נברא נקרא בשם ה' בפ' וירא לפי' הרמב"ן²⁸⁵¹, וכמ"ש ותקרא²⁸⁵² שם ה' הדובר אליה וכו'²⁸⁵³ וכה"ג טובא. וכמדומה לי שתפיסתם אינה מצד דקדוק הלשון, אלא מעיקר ענין התלבשות השכינה בקליפות, שאין להם אמונה במ"ש האריז"ל בס' הגלגולים. שאם ירצו לחלק בין קליפות הרוחניים לעו"ג הגשמיים, אין לך גשמי כעפר הארץ, ואף על פי כן מתלבשת בו מלכות דמלכות דעשיה ובתוכה מלכות דיצירה כו' וכנ"ל. ואם משום טומאת נפשות הנכרים, הרי נפשותיהם מזיווג זו"ן דקליפות הרוחניים כמ"ש בכהאריז"ל, נמצא שהרוחניים מקור טומאתם. אך באמת צריך ביאור רחב איך הוא התלבשות זו, אבל לא עלינו תלונתם כי אם על כתבי האריז"ל.

יבואל יחשדני שומע שאני בעיני שהבנתי דברי האריז"ל להפשיטן מגשמיותן, כי לא באתי רק לפרש דברי הבעש"ט ז"ל ותלמידיו עפ"י קבלת האריז"ל. בשגם שענין זה אינו מחכמת הקבלה ומהנסתרות²⁸⁵⁴ לה' אלקינו, כי אם מהנגלות לנו ולבנינו, להאמין אמונה²⁸⁵⁵ שלימה במקרא מלא שדבר הכתוב הלא את השמים²⁸⁵⁶ ואת הארץ אני מלא נאם ה', שאין מקרא יוצא מידי פשוטו²⁸⁵⁷. וגם היא אמונה פשוטה בסתם כללות ישראל, ומסורה בידם מאבותיהם הקדושים שהלכו בתמימות עם ה', בלי לחקור בשכל אנושי ענין האלקות אשר הוא למעלה מהשכל עד אין קץ, לידע איך הוא מלא כל הארץ. רק שחדשים מקרוב באו²⁸⁵⁸ לחקור בחקירה זו, ואי אפשר לקרב להם אל השכל אלא דוקא עפ"י הקדמות לקוחות מכאריז"ל מופשטות מגשמיותן, וכפי ששמעתי מרבותי²⁸⁵⁹ נ"ע. אך אי אפשר לבאר זה היטב במכתב, כי אם מפה לאזן שומעת²⁸⁶⁰, ליחידי סגולה ולשרידים אשר ה' קורא²⁸⁶¹, כדכתיב ומבקשי²⁸⁶² הוי' יבינו כל, ומכלל הן אתה שומע כו'²⁸⁶³.

יגהנה אתם ראיתם פירוש מאמר אחד מספרים הידועים, לדוגמא ולאות, כי גם כל המאמרים התמוהים יש להם פירוש וביאור היטב לי"ח. אך לא יקוו מעלתם אלי לבאר להם הכל במכתב, כי היא מלאכה כבידה²⁸⁶⁴ ומרובה ואי אפשר בשום אופן. רק אם תרצו, שלחו מכם אחד²⁸⁶⁵ ומיוחד שבעדה, ופה אל פה אדבר בו²⁸⁶⁶ אי"ה, וה' יהי' עם פי²⁸⁶⁷ בהטיפי, ויהיו לרצון אמרי פי²⁸⁶⁸.