Chabad Library · The Alter Rebbe
Igros Kodesh Admur HaZaken·
אאגרת נב
[תחלת תקנ"ז?]
[תחלת תקנ"ז?]
באהוביי3208 אחיי ורעיי3209 העומדים על התורה ועל העבודה3210, אנ"ש המנין3211 דק"ק ווילנא, ה' עליהם יחיו3212 נצח סלה ועד3213.
גאחד"ש, פתח דברי יעיר3214 אוזן שומעת3215 קושט אמרי אמת3216 לאמיתו3217 בדבר הויכוח עם שכנגדינו3218.
דאילו היה באפשרי לבא לידי גמר נכון עמהם, בוודאי אין לך מצוה גדולה מזו לעשות שלום בישראל ואת מי אין כמו אלה3219, אך מה לנו לעשות ולא עשינו, והרבה מאד טרחנו בזה ולא עלתה בידינו, ונקיים אנחנו מה' ומישראל3220.
הוהנה מראשית כזאת הודענו3221 והלכנו אל הגאון3222 החסיד נר"ו לביתו להתווכח עמו ולהסיר תלונותיו מעלינו, בהיותי שם עם הרב החסיד המנוח מהור"ר מענדיל הארא[דאק]ער3223 זצלה"ה, וסגר הדלת בעדנו פעמיים. וכאשר דברו לו גדולי העיר, רבנו הנה זה הרב המפורסם שלהם בא להתווכח עם כת"ר, וכאשר ינוצח בוודאי הנה בזה יהיה שלום על ישראל3224, דחה אותם בדיחויים. וכאשר החלו להפציר בו מאד חלף והלך לו3225 ונסע מן העיר ושהה שם עד יום נסיעתנו מהעיר, כידוע לזקני עירם.
וואחר כך במדינתנו נסענו לק"ק שקלאב גם כן לוויכוח3226 ולא עלתה בידינו, ועשו לנו מעשים אשר לא יעשו3227, ושינו טעמם והבטחתם אשר הבטיחו תחילה שלא לעשות לנו מאומה, רק כראותם שאין להם מה להשיב על דברינו באו ביד חזקה, ותלו עצמן באילן גדול3228, הגאון החסיד נר"ו.
זובאמת אנו דנוהו לכף זכות, להיות כי כבר3229 נחלט הענין אצלו בהחלט גמור בלי שום ספק ספיקא בעולם, ונגמר הדין אצלו על פי גביית עדים רבים וכן שלמים3230 המוחזקים בכשרות לאדם הרואה לעינים3231. ועל פי זה כששמע3232 איזה ד"ת מהסרסור הידוע3233, אשר יפרש את כל זה3234, לא השקיף בהשקפה לטובה3235 ולהפך בזכות, כי אולי הסרסור שינה בלשון קצת, וידוע כי בשינוי לשון קצת ישתנה הענין מהיפך אל היפך ממש. וכל שכן שלא עלתה על דעתו כי אולי יש אתם דבר ה' על פי אליהו3236 ז"ל להפריש3237 ולהפשיט הגשמיות3238 שבזהר הק' בדרך נסתרה ונפלאה ממנו, רק שצריכה קבלה פה אל פה ולא ע"י סרסור הנ"ל, מפני שלמדרגה גדולה כזו צריכה קדושה רבה ועצומה, בהיפך ממש ממה שנתאמת לו על פי עדים נאמנים בעיני כבודו, וכולי האי3239 לא טעו אינשי מן הקצה אל הקצה3240 ממש. ולזאת לא רצה לקבל מאתנו שום טענה ומענה ותירוץ בעולם, וביאור על דברי תורה ששמע, ולא שום דבר בעולם.
חומה נשתנה היום, כי הנה גם עתה הפעם3241 לא נשמע ממנו שום חזרה וחרטה מימי קדם, לאמר שעכשיו נולד לו איזה ספק אולי טעות הוא בידו. ואדרבה הדמים מודיעים3242, מה שביקש ב' אלפים אדומים לצדקה3243 או למצוה אחרת, והיינו שלא רצה לאטרוחי בכדי, כי ידוע להם כי אצלי בוודאי מתורצים כל הקושיות3244, כי כל הקושיות ידועות ומפורסמות במדינתנו3245, אך הם לא יקבלו התירוצים, כאשר ראינו בעינינו בק"ק שקלאב. ואם כן למה זה הבל איגע3246. כי הנה מודעת מאמר רז"ל כשם שמצוה3247 לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר כו', וכל דבריהם כגחלי אש3248, ובמשלי יש אזהרות רבות ונוראות על זה למשכילים.
טובר מן דין הנה מודעת זאת3249 מאמר רז"ל תלמיד חכם שמורה3250 הלכה ובא וכו' ואם לאחר מעשה אמרה אין שומעין לו, ואע"פ שאמרה בשם רבו חיישינן3251 דמשקר, וכל שכן וקל וחומר בנידון דידן דלא חיישינן לשיקרא ח"ו, אלא דהיא מילתא דתליא באובנתא דליבא3252, שיהי' הלב שומע ומקבל דברינו. ואם בשונא אמרו דלא חזא לי' זכותא, אף שאינו אויבו ומבקש רעתו כלל, כמ"ש בחו"מ סי' ז'3253, על אחת כמה וכמה בנידון דידן לאחר מעשה רב ועצום, רעות רבות ועצומות שנעשו לאנ"ש במדינתינו ליטא ורייסין עפ"י גילוי דעת הגאון החסיד ביחוד לתלמידיו וחברא חברא אית ליה3254. ואני ראיתי בעיני איגרת אחת מאחד שבתלמידיו שבק"ק ווילנא בשם רבו3255, דברים שלא רציתי להעלות על הכתב מפני כבוד התורה.
יוהנה מכותל מכתבם של מעלתם ניכר ומובן אלי שכל זאת לא נעלם ממעלתם, ונוכח פניהם היה3256, רק שעיקר סמיכתם על ב'3257 אנשים חשובים שיהיו מכריעים הדין עם מי וכו'. ולא מחכמה שאלו על זה3258, דוודאי חשיבותם כלא ממש חשיבא קמי'3259 להכריע נגד דעת הגאון החסיד אשר ישים בפי שלוחו מו' סעדי'3260, אשר יאמר הכל בשם רבו ודאי ולא מדעת עצמו, ובפרט בביאור ס' ליקוטי אמרים3261 ודומיו, אשר יסודתם בהררי קודש3262 הקדשים האר"י ז"ל. ולפי הנשמע אין במדינות ליטא מי שירום לבבו שלא לבטל דעתו מפני דעת הגאון החסיד ולאמר בפה מלא אין בפיהו נכונה3263 ח"ו, כי אם במדינות הרחוקות כתוגרמה ואיטליא ורוב אשכנז ופולין גדול וקטן3264, ובזאת חפצתי באמת.
יאובפרט בענין האמונה, אשר לפי הנשמע במדינותינו מתלמידיו אשר זאת היא תפיסת הגאון החסיד3265 על ספר ליקוטי אמרים ודומיו, אשר מפורש בהם3266 פי' ממלא כל עלמין ולית אתר פנוי מיניה כפשוטו ממש. ובעיני כבודו היא אפיקורסות גמורה לאמר שהוא ית' נמצא ממש בדברים שפלים ותחתונים ממש. ולפי מכתב מעלתם על זה נשרף ספר הידוע3267. ובפירוש מאמרים הנזכרים יש להם דרך נסתרה ונפלאה3268, ומלא כל הארץ כבודו היינו השגחה וכו'.
יבומי יתן ידעתיו3269 ואנחהו3270 ואערכה לפניו משפטינו3271, להסיר מעלינו כל תלונותיו וטענותיו הפילוסופיות אשר הלך בעקבותיהם, לפי דברי תלמידו הנ"ל, לחקור אלקות בשכל אנושי, וכאשר קבלתי מרבותי נ"ע תשובה נצחת על כל דבריו3272. ואם יקשה בעיניו לחזור מדרכו אשר גדל בה מנעוריו3273, ולא יתקבלו דברי3274 בעיני כבודו, אז במקום גדולתו תהיה ענותנותו3275 לבאר היטב כל טענותיו עלינו בנידון אמונה זו, חרות על הלוחות3276 בכתב על ידי חד מן קמייא דקיימין קדמוהי, ויבא על החתום בכבודו ובעצמו, ואני אבוא אחריו ומלאתי את דבריו3277, להשיב על כל טענותיו, גם כן כתוב וחתום בחתימת ידי, ושני המכתבים יודפסו ויושלחו לכל חכמי ישראל הקרובים והרחוקים3278 שיחוו דעתם בזה. כי לא אלמן ישראל3279 מאלקיו3280, וימצאו רבים וכן שלמים3281 בדעת תורה ודעת נוטה3282 להכריע, ולא ישאו פני כל איש3283, ואחרי רבים להטות3284. ובזה יהי' שלום על ישראל3285, אכי"ר.
יגואודות תפיסתו על ס' ליקוטי אמרים ודומיו בענין ביאור העלאת ניצוצין מהקליפות וכו', הנה עיקר העלאת מ"ן זה של העלאת נצוצין3286 לא נזכר אלא בקבלת האר"י ז"ל3287 לבדה, ולא במקובלים שלפניו3288 וגם לא בזהר3289 הק' בפירוש. וידוע לנו בבירור גמור שהגאון החסיד נ"י אינו מאמין בקבלת האר"י ז"ל בכללה שהיא כולה מפי אליהו3290 ז"ל, רק מעט מזעיר מפי אליהו ז"ל והשאר מחכמתו הגדולה, ואין חיוב להאמין בה3291 כו', וגם הכתבים נשתבשו מאוד וכו'. ולאיש אשר אלה לו3292, ואשר לו משפט הבחירה3293 לבחור לו הטוב והישר מכל כתבי קודש הקדשים האר"י ז"ל, לאמר שמועה זו נאה3294 והיא מפי אליהו ז"ל וזו אינה מפי אליהו ז"ל, מה נאמר ומה נדבר ומה נצטדק לפניו3295.
ידוגם אם יאמר איזה פירוש בכתבי האר"י ז"ל שלא כפירושינו, כל מי שיש לו מוח בקדקדו יבין וישכיל, שכל מי שאינו מאמין באיזה דבר לא אדון הוא בדבר זה3296 לדון ולהכריע, רק המכריעים יהיו גדולי ישראל המפורסמים באמונת קבלת האר"י ז"ל בכללה, שהיא כולה מפי אליהו ז"ל, כחכמי הספרדים ודומיהם וכו'. ואף גם זאת משנה שאינה צריכה3297 היא, כי אם כשיהיו התובעים והטוענים עלינו גם כן מאמינים בקבלת האר"י ז"ל בכללה כמונו, והם גדולי ישראל בנגלה ונסתר, אשר צריך להכריע ביניהם ובין גדולי ישראל מאנ"ש המפורסמים בפולין ואשכנז3298. אך עדיין לא שמענו כזאת.
טוואודות השריפה אשר שרפו ספר הידוע, לא לכם לריב את ריב הבעש"ט זצללה"ה ולעורר מדנים3299 ח"ו, לא זו העיר ולא זו הדרך3300 אשר חפץ בה ה'3301. ובעיניכם זה דבר חדש, אך כבר היה לעולמים3302. זכרו ימות עולם3303, כי מי לנו גדול ממשה3304 בדורו, ה"ה הרמב"ם ז"ל, אשר בארצו בספרד גדל בשם טוב הלוך וגדל מאד, עד שבחייו היו אומרים בנוסח הקדיש בחייכון וביומיכון ובחיי מרנא ורבנא משה3305 ובחיי דכל בית ישראל וכו', מפני שראו כבודו וקדושתו וחסידותו, אך בארצות הרחוקות אשר לא שמעו את שמעו ולא ראו את כבודו, החזיקוהו למין וכופר בתחיית המתים ושרפו ספריו, דהיינו ספר הראשון מס' הי"ד, ברחובות קריה, על פי חכמים גדולים בעיניהם, שקראו מה שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה, ולא עלתה על דעתם לתלות בקוצר ידיעתם והבנתם בדברי קדשו, כאשר נתבאר לבסוף על ידי הרמב"ן והרד"ק3306 ז"ל. אך כאשר חלפו ועברו3307 ימים רבים וכו', וגם שנאתם3308 וכו', ותצמח אמת מארץ3309, וידעו כל ישראל כי משה אמת ותורתו אמת3310 וכו'. וכה יהי' לנו במהרה בימינו אמן.
טזכ"ד אוהב נפשם דורש שלומם3311 מלב ונפש חפצה3312
יזשניאור זלמן בלא"א מו"ה ברוך זללה"ה