Igros Kodesh Admur HaZaken·Igros Kodesh of the Alter Rebbe·Letter 68אגרות קודש אדמו״ר הזקן·אגרות-קודש אדמו"ר הזקן·אגרת סח

אאגרת סח
[לפני תקס"א?]

בשמעוני⁴¹²² אחיי⁴¹²³ ורעיי⁴¹²⁴ וישמע אליכם אלהים⁴¹²⁵. הנה מודעת זאת בארץ⁴¹²⁶, כי לא טובה השמועה⁴¹²⁷ אשר⁴¹²⁸ עם השם מעבירים קול הרנה במחנה⁴¹²⁹ העברים⁴¹³⁰ ויקומו לצחק⁴¹³¹, לשחוק⁴¹³² אמרתי⁴¹³³ מהולל, וכל הארץ מהוללים⁴¹³⁴ ותבקע הארץ לקולם⁴¹³⁵, קול ענות אנכי שומע⁴¹³⁶, קול ששון וקול שמחה⁴¹³⁷ מה זו עושה⁴¹³⁸, שמחת מרעות⁴¹³⁹ ורעים וחטאים לה' מאד⁴¹⁴⁰, כמו שאמרו חז"ל סוף פ"ק דע"ג⁴¹⁴¹ על כל מיני שחוק שהוא דרך חטאים ומושב לצים⁴¹⁴².

גוהשם הטוב יכפר בעד⁴¹⁴³ עניי הצאן⁴¹⁴⁴ אין עני אלא בדעת⁴¹⁴⁵, כי לא בדעת⁴¹⁴⁶ ידבר⁴¹⁴⁷ לאמר כי מאת השם היתה זאת⁴¹⁴⁸ לנו, כי צחוק עשה לנו אלקים⁴¹⁴⁹ להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים⁴¹⁵⁰ ונפש אומללה ושפלה וחולה מעצבונה⁴¹⁵¹, לקיים מ"ש אשר יעשה אותם האדם וחי בהם⁴¹⁵². ובאמת רופאי אליל כולכם⁴¹⁵³ ורפואת שוא ומדוחים⁴¹⁵⁴ לכם, כי איך יתכן שעל ידי שמחת הנפש אחרי אשר הוטמאה⁴¹⁵⁵ בטומאה חמורה של עון הליצנות ר"ל, תזכה על ידי זה לשמוח בהשם ולדבקה בו באמת ותמים, כי מי יתן טהור מטמא⁴¹⁵⁶ לא כו', ומי שאינו מודה בזה הוא ככופר בדברי חז"ל⁴¹⁵⁷ שאמרו שאף כי אחרי מותו אינו מקבל פני השכינה, כדכתיב לא יתיצבו הוללים לנגד⁴¹⁵⁸ עיניך⁴¹⁵⁹.

דורפואת האמת מחולי זה הוא מה שנמנו וגמרו רופאי האמת חז"ל, באמרם אין עומדין להתפלל אלא מתוך שמחה של מצוה⁴¹⁶⁰, שהם דברי תנחומין שבנביאים ובדחז"ל מגאולת ישראל ומגאולתם⁴¹⁶¹ העתידה לבא ב"ב⁴¹⁶², או דברי שבח משבחיו של המקום ב"ה הנאמרים באמת⁴¹⁶³ בתהלה לדוד⁴¹⁶⁴ ושאר פסוקי דזמרה⁴¹⁶⁵, כי הם הן⁴¹⁶⁶ המעוררים שמחה אמיתית להלהיב הנפשות האומללות, וישמח ישראל בעושיו⁴¹⁶⁷ כמו שפירש"י שם⁴¹⁶⁸.

הוממוצא דבר נשמע שקודם לכן אין צריך שום הכנה, כי אמירה נעימה⁴¹⁶⁹ זו היא הכנה רבה אשר אין למעלה הימנה ואין אחרת זולתה, והכנה זו היא האמיתית שתקנוה יודעי האמת לאמיתה, ותקנתא לתקנתא לא עבדינן⁴¹⁷⁰, שלא לעבור בבל תוסיף, וכל המוסיף גורע⁴¹⁷¹ ונותן מגרעות⁴¹⁷² ח"ו.

ווהנה אחרי הדברים והאמת האלה⁴¹⁷³, נפשי בעתר תדרשי⁴¹⁷⁴ לכל אוהביי ורעיי אשר כנפשי⁴¹⁷⁵, לשמוע אל הרנה והתפלה זו בקשה⁴¹⁷⁶ ותפלה קצרה⁴¹⁷⁷, אשר נפשי נועם מהם תבקשי⁴¹⁷⁸ באמירה נעימה⁴¹⁷⁹, לקבל שכר על הפרישה⁴¹⁸⁰, שלא לשוב בדרך הזה⁴¹⁸¹ עוד, כי לא זו הדרך⁴¹⁸² אשר חפץ בה השם לעשות מצוה הבאה בעבירה ח"ו, וגם איני חייב באחריותם⁴¹⁸³ כלל, כידוע לכל חכמי לב שכל מצוה הבאה בעבירה אינם⁴¹⁸⁴ אלא אינון כל טיבו דעבדין לגרמייהו אינון עבדין⁴¹⁸⁵, וע"ז נאמר ובכל נפשך⁴¹⁸⁶ וד"ל.

זואשר לא שם לבו⁴¹⁸⁷ לדברי אלה⁴¹⁸⁸ הנאמרים בצדק, ירא השם⁴¹⁸⁹ וידרוש ממנו⁴¹⁹⁰, ואני את נפשי הצלתי וידי מסולקת הימנה⁴¹⁹¹, כי לאו דאל תתלוצצו⁴¹⁹² גו' לאו דאין בו מעשה הוא, ולא היו לוקין עליו⁴¹⁹³ אפילו מכת מרדות⁴¹⁹⁴ מדברי סופרים, כי אם דינו מסור לשמים⁴¹⁹⁵, כמפורש עליו סיפא דקרא כי כלה ונחרצה גו', וכמו שאמרו רז"ל⁴¹⁹⁶.

חאך האיש מאנ"ש אשר יזיד⁴¹⁹⁷ ושלח ידיו בשלומיו⁴¹⁹⁸ לעשות מעשה לצים בפועל ממש, אנכי אדרוש מעמו⁴¹⁹⁹, ועלי להרחיקו מעל גבולי בבל יראה פני, עד אשר יקבל דינו מעצמו, ויבקש מטו⁴²⁰⁰ מחבריו שילקוהו מכת מרדות⁴²⁰¹ שהן י"ג הכאות⁴²⁰² כמנין תיבות פסוק והוא רחום⁴²⁰³, קלות או חמורות כפי ראות עיניהם.

טעוד זאת אדרוש מאחיי ורעיי⁴²⁰⁴, שכל רואה בחבירו שעבר על כל הנ"ל, חרפה לא ישא על קרובו⁴²⁰⁵ ויודיעני, ואם לא יגיד⁴²⁰⁶ וגו', עד כי יראה ושב ורפא לו⁴²⁰⁷.

ישלום שלום לרחוק⁴²⁰⁸ כו' דברי המדבר מלב ונפש חפצה⁴²⁰⁹

יאשניאור זלמןבלאא"מ ברוך זלה"ה