Igros Kodesh Admur HaZaken·Igros Kodesh of the Alter Rebbe·Letter 72אגרות קודש אדמו״ר הזקן·אגרות-קודש אדמו"ר הזקן·אגרת עב

אאגרת עב
[חורף תק"ס-תקס"א?]

בזורע⁴³⁴³ צדקה שכר⁴³⁴⁴ אמת (במשלי י"א), פירוש ששכר זריעת הצדקה היא מדת אמת. וכתיב תתן⁴³⁴⁵ אמת ליעקב, ושבחא דקוב"ה מסדר נביא כו' כמ"ש בזה"ק⁴³⁴⁶, פירוש שהקב"ה הוא הנותן מדת אמת ליעקב. וצריך להבין וכי אין אמת ביעקב ח"ו עד שהקב"ה יתן לו מלמעלה.

גאך הנה מודעת זאת⁴³⁴⁷ דמדת יעקב היא מדת רחמנות, ועבודת ה' במדת רחמנות היא הבאה⁴³⁴⁸ מהתעוררות רחמים רבים בלב האדם על ניצוץ אלקות שבנפשו, הרחוקה מאור פני ה'⁴³⁴⁹, כאשר הולך בחשך⁴³⁵⁰ הבלי עולם. והתעוררות רחמנות זו היא באה מהתבונה והדעת בגדולת ה', איך שאפילו העולמות העליונים למעלה מעלה עד אין קץ כלא ממש חשיבי⁴³⁵¹ קמיה, כי כל שפעם וחיותם אינו רק מזיו והארה מאות אחד משמו יתברך, כמאמר ביו"ד⁴³⁵² נברא עוה"ב כו'. והנה בזיו והארה זו שהוא התפשטות החיות משמו יתברך להחיות עליונים ותחתונים הוא שיש הבדל והפרש בין עליונים לתחתונים, שעולם הזה⁴³⁵³ נברא בה' וכו', וכן כל שינויי הפרטים שבכל עולם ועולם הוא לפי שינויי צירופי האותיות⁴³⁵⁴, וכן שינויי הזמנים בעבר הוה ועתיד, ושינויי כל הקורות בחילופי הזמנים, הכל משינויי צירופי האותיות, שהן הן המשכת החיות ממדותיו ית"ש (כמ"ש בלק"א ח"ב פי"א). אבל לגבי מהותו ועצמותו יתברך כתיב⁴³⁵⁵ אני ה' לא שניתי, בין בבחינת שינויי ההשתלשלות מרום המעלות עד למטה מטה, שכמו שהוא יתברך מצוי בעליונים כך הוא ממש בשוה בתחתונים (וכמ"ש בלק"א ח"א פנ"א), ובין בבחינת שינויי הזמן, שכמו שהיה הוא לבדו הוא יחיד ומיוחד לפני ששת ימי בראשית כך הוא עתה אחר הבריאה, והיינו משום שהכל כאין ואפס ממש לגבי מהותו ועצמותו, וכמו אות אחד מדבורו של אדם או אפילו ממחשבתו לגבי כללות מהות הנפש השכלית⁴³⁵⁶ ועצמותה, עד"מ לשכך את האזן⁴³⁵⁷, ובאמת אין ערוך אליך⁴³⁵⁸ כתיב, וכמ"ש במ"א (בלק"א ח"ב פ"ט) ע"ש. וזהו שאומרים⁴³⁵⁹ המלך המרומם לבדו מאז, פירוש כמו שמאז קודם הבריאה היה הוא לבדו הוא⁴³⁶⁰, כך עתה הוא מרומם כו' ומתנשא מימות עולם, פירוש שהוא רם ונשא למעלה מעלה מבחינת זמן הנקרא בשם ימות עולם, והיינו לפי שחיות כל ימות עולם הוא רק מבחינת המלך כו', וכמ"ש במ"א⁴³⁶¹. ואי לזאת הרחמנות גדולה מאד מאד על הניצוץ השוכן בגוף החשוך והאפל משכא דחויא⁴³⁶², העלול לקבל טומאה ולהתגאל בכל התאוות ר"ל, לולי שהקב"ה מגן לו ונותן לו עוז ותעצומות⁴³⁶³, ללחום עם הגוף ותאותיו ולנצחן. וז"ש⁴³⁶⁴ אדון עוזנו כו' מגן ישענו כו'.

דוהנה מודעת זאת⁴³⁶⁵ דיש ב' מיני דחילו ורחימו⁴³⁶⁶, הראשונות הן הנולדות מהתבונה והדעת בגדולת ה', ובדברים המביאין לידי אהבת ה' ויראתו, והאחרונות הן הבאות אחר כך מלמעלה בבחי' מתנה, וכמ"ש במ"א ע"פ עבודת⁴³⁶⁷ מתנה אתן את כהונתכם, שהיא מדת אהבה, וכן הוא ג"כ ביראה. והנה ודאי אין ערוך כלל בין הראשונות שהן תולדות השכל הנברא, לגבי האחרונות שהן מהבורא ית"ש. ולכן הן הן הנקראות בשם אמת, כי חותמו של הקב"ה אמת⁴³⁶⁸ שהוא אמת האמיתי⁴³⁶⁹, וכל האמת שבנבראים כלא חשיבי קמיה.

האך איזה הדרך שיזכה האדם לאמת ה', הנה הוא על ידי שיעורר רחמים רבים לפני ה' על הניצוץ שבנפשו, שהיא מדתו של יעקב מבריח⁴³⁷⁰ מהקצה אל הקצה⁴³⁷¹, דהיינו מרום המעלות עד למטה מטה, להמשיך אמת ה' לעולם השפל הזה החשוך, וכמ"ש כי⁴³⁷² אשב בחשך ה' אור לי. וזהו כי⁴³⁷³ גבר עלינו חסדו כו'. אך התעוררות רחמים רבים לפני ה' צריך להיות גם כן באמת, וגם כשהוא באמת שלו, איך יוכל על ידי אמת שלו לעורר רחמים עליונים מאמת ה'. אך העצה לזה היא מדת הצדקה, שהיא מדת הרחמים על מאן דלית ליה מגרמיה, להחיות רוח שפלים⁴³⁷⁴ כו', ובאתעדל"ת אתעדל"ע⁴³⁷⁵ ה' מעורר ישנים ומקיץ נרדמים⁴³⁷⁶, הם בחי' רחמים רבים וחסדים עליונים הנעלמים, לצאת מההעלם אל הגילוי והארה רבה, לאור באור החיים⁴³⁷⁷ אמת ה' לעולם⁴³⁷⁸. וזה[ו] לשון זריעה הנאמר בצדקה, להצמיח אמת העליון אמת ה'. ובפרט בצדקה וחסד של אמת⁴³⁷⁹ שעושים עם אה"ק תובב"א, לקיים מ"ש אמת⁴³⁸⁰ מארץ תצמח, על ידי זריעת הצדקה בה, וחסד ורחמים רבים הנאספים ונלקטים לתוכה הם מעוררים גם כן חסדים עליונים הצפונים ונעלמים (בנ"א בה), כמ"ש אשר⁴³⁸¹ צפנת כו', לכוננה ולהקימה. וז"ש בצדקה תכונני⁴³⁸².