Igros Kodesh Admur HaZaken·Igros Kodesh of the Alter Rebbe·Letter 79אגרות קודש אדמו״ר הזקן·אגרות-קודש אדמו"ר הזקן·אגרת עט

אאגרת עט
[תקס"ב]

בויעש⁴⁵³² דוד שם⁴⁵³³, ופי' בזה"ק⁴⁵³⁴ משום שנאמר ויהי⁴⁵³⁵ דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו כו', בכה⁴⁵³⁶ ר"ש ואמר מאן עביד שמא קדישא בכל יומא מאן דיהיב צדקה למסכני כו'.

גויובן בהקדים מאמר רז"ל⁴⁵³⁷ על פסוק כי ביה ה' צור עולמים⁴⁵³⁸, בה' נברא עולם הזה ביו"ד נברא עולם הבא, פירוש שהתענוג שמתענגים נשמות הצדיקים ונהנין מזיו השכינה המאיר בגן עדן עליון ותחתון, הוא שמתענגים בהשגתם והשכלתם שמשכילים ויודעים ומשיגים איזה השגה באור וחיות השופע שם מא"ס ב"ה בבחינת גילוי לנשמתם ורוח בינתם להבין ולהשיג איזה השגה, כל אחד ואחד לפי מדרגתו ולפי מעשיו⁴⁵³⁹. ולכן נקרא עולם הבא בשם בינה בזה"ק⁴⁵⁴⁰, והשפעה זו נמשכת מבחי' חכמה עילאה, שהוא מקור ההשכלה וההשגה הנקרא בשם בינה, והוא קדמות השכל קודם שבא לכלל גילוי השגה והבנה, רק עדיין הוא בבחי' העלם והסתר, רק שמעט מזעיר שם זעיר שם⁴⁵⁴¹ שופע ונמשך משם לבחינת בינה להבין ולהשיג שכל הנעלם⁴⁵⁴². ולכן נקרא בשם נקודה בהיכלא בזה"ק⁴⁵⁴³, וזו היא תמונת יו"ד של שם הוי' ב"ה. ונקרא⁴⁵⁴⁴ עדן⁴⁵⁴⁵ אשר עליו נאמר⁴⁵⁴⁶ עין⁴⁵⁴⁷ לא ראתה כו'. ונקרא אבא יסד ברתא⁴⁵⁴⁸.

דפירוש כי הנה התהוות אותיות הדבור היוצאות מה' מוצאות⁴⁵⁴⁹ הפה, אינן⁴⁵⁵⁰ דבר מושכל ולא מוטבע בטבע מוצאות הללו להוציא מבטא האותיות על ידי ההבל והקול המכה בהן על פי דרך הטבע ולא על פי דרך השכל, כגון השפתים על דרך משל⁴⁵⁵¹ שאותיות בומ"פ יוצאות מהן, אין הטבע ולא השכל נותן ליציאת מבטא ארבע חלקי שינויי ביטוי אותיות אלו, על פי שינויי תנועת השפתים שמתנוענעות בהבל אחד וקול אחד הפוגע בהן בשוה, ואדרבה שינוי התנועות שבשפתים הוא לפי שינוי ביטוי האותיות שברצון הנפש לבטא בשפתים כרצונה לומר אות ב' או ו' או מ' או פ', ולא להיפך שיהיה רצון הנפש וכונתה לעשות שינוי תנועות השפתים כמו שהן מתנענעות עתה בביטויי ד' אותיות אלו, וכנראה בחוש שאין הנפש מתכוונת ויודעת לכוין כלל שינוי תנועות השפתים בשינויים אלו. ויותר נראה כן בביטוי הנקודות, שכשהנפש רצונה להוציא מפיה נקודת קמץ אזי ממילא נקמצים השפתים⁴⁵⁵² ובפתח נפתחים⁴⁵⁵³ השפתים, ולא שרצון הנפש לקמוץ ולא לפתוח כלל וכלל. ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן ומושכל לכל משכיל, שמבטא האותיות והנקודות הוא למעלה מהשכל המושג ומובן, אלא משכל הנעלם וקדמות השכל שבנפש המדברת. ולכן אין התינוק יכול לדבר אף שמבין הכל.

האך האותיות הן בבחינת חומר וצורה, הנקרא פנימית וחיצונית, כי הגם שמקורן הוא מקדמות השכל ורצון הנפש, זו היא בחינת צורת שינוי המבטא שבכ"ב אותיות⁴⁵⁵⁴, אבל בחינת החומר וגוף התהוותן, והוא בחי' חיצוניותן, הוא ההבל היוצא מהלב, שממנו מתהוה קול פשוט היוצא מהגרון, ואחר כך נחלק לכ"ב הברות וביטוי כ"ב אותיות, בה' מוצאות הידועות אחה"ע⁴⁵⁵⁵ מהגרון גיכ"ק מהחיך⁴⁵⁵⁶ כו'. ומבטא ההבל הוא אות ה' אתא קלילא⁴⁵⁵⁷ כו', והוא מקור החומר וגוף האותיות⁴⁵⁵⁸ טרם התחלקותן לכ"ב. ולכן ארז"ל⁴⁵⁵⁹ שעוה"ז נברא בה'.

ווהנה הגם שהיא ה' תתאה ה' אחרונה שבשם הוי', ורז"ל דרשו זה על פסוק כי ביה⁴⁵⁶⁰. היינו לפי שמקורה וראשיתה לבא לבחי' גילוי מהעלם היו"ד⁴⁵⁶¹ הוא מושפע ונמשך מבחינת ה' עילאה, שיש לה התפשטות אורך ורוחב⁴⁵⁶², להורות על בחינת בינה, שהיא התפשטות השכל הנעלם בבחי' גילוי והשגה בהרחבת הדעת. והשפעתה מסתיימת בלב, וכמ"ש בתיקונים⁴⁵⁶³ דבינה לבא ובה הלב מבין. ומשם יוצא ההבל מקור גילוי גוף האותיות הדבור⁴⁵⁶⁴, המתגלות בה' מוצאות מהעלם היו"ד. ותמונת ה' תתאה בכתיבתה גם כן בהתפשטות אורך ורוחב, מורה על התפשטות בחי' מלכותו יתברך מלכות כל עולמים למעלה ולמטה ולד' סטרין, המתפשטות ונמשכות מאותיות דבר ה', כמ"ש בקהלת⁴⁵⁶⁵ באשר דבר מלך שלטון כמ"ש במ"א [ולהבין מעט מזעיר ענין ומהות אותיות הדבור באלהות, שאין לו דמות הגוף ולא הנפש ח"ו, כבר נתבאר בדרך ארוכה וקצרה (בלק"א ח"ב פי"א וי"ב ע"ש)].

זאך ביאור הענין למה אמרו רז"ל שעוה"ז דוקא נברא בה'. הנה ידוע⁴⁵⁶⁶ לכל חכמי לב כי ריבוי העולמות וההיכלות אשר אין להם מספר, כמ"ש היש מספר⁴⁵⁶⁷ לגדודיו, ובכל היכל⁴⁵⁶⁸ וגדוד אלף אלפין ורבוא רבבן⁴⁵⁶⁹ מלאכים, וכן נרנח"י מדרגות לאין קץ⁴⁵⁷⁰, ובכל עולם והיכלות מריבוי היכלות⁴⁵⁷¹ שבאצי' בריאה יצירה, הנה כל ריבויים אלו ריבוי אחר ריבוי עד אין קץ ממש, הכל נמשך ונשפע מריבוי צירופי כ"ב אותיות⁴⁵⁷² דבר ה', המתחלקות גם כן לצירופים רבים עד אין קץ ותכלית ממש, כמ"ש בספר יצירה שבעה אבנים בונות⁴⁵⁷³ חמשת אלפים וארבעים בתים מכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכול לדבר כו'. והגם שיש במעלות ומדריגות המלאכים ונשמות כמה וכמה מיני מעלות ומדריגות חלוקות לאין קץ גבוה על גבוה, הנה הכל נמשך לפי חילופי הצירופים והתמורות בא"ת ב"ש⁴⁵⁷⁴ כו' (וכמ"ש בפי"ב⁴⁵⁷⁵). אך דרך כלל הנה כולם בעלי חכמה ודעת ויודעים את בוראם⁴⁵⁷⁶, מפני היות חיותם מפנימיות האותיות הנמשכות מבחי' חכמה עילאה וכנ"ל.

חאך העולם הזה השפל עם החיות שבתוכו⁴⁵⁷⁷, קטן מהכיל⁴⁵⁷⁸ ולסבול אור וחיות מבחינת צורת האותיות ופנימיותן, להאיר ולהשפיע בו בלי לבוש והסתר, כמו שמאירות ומשפיעות לנשמות ומלאכים, רק ההארה וההשפעה באה ונשפע⁴⁵⁷⁹ לעוה"ז מבחינת חומר וגוף האותיות וחיצוניותם, שהוא בחינת ההבל המתחלק לז' הבלים שבקהלת⁴⁵⁸⁰, שעליהם העולם עומד כמ"ש בזה"ק⁴⁵⁸¹, והוא מוצא פי ה'⁴⁵⁸² המתלבש בעולם הזה וכל צבאיו להחיותם, ובתוכו מלובשת בחינת צורת אותיות הדבור והמחשבה, ממדותיו הקדושות ורצונו וחכמתו וכו' המיוחדות בא"ס ב"ה בתכלית (וז"ש האר"י ז"ל⁴⁵⁸³ שבחינת חיצוניות הכלים דמלכות דאצילות, המרומזות בה' של שם הוי' ב"ה, הם ירדו ונעשו נשמה לעולם העשיה). וכ"כ בתקונים⁴⁵⁸⁴ שהיו"ד הוא באצי' כו' וה' תתאה מקננת בעשיה.

טוהנה באדם התחתון למשל, מי שהוא חכם גדול להשכיל נפלאות חכמה, ומצמצם שכלו ומחשבתו באות אחד מדבורו, הנה זה הוא צמצום עצום וירידה גדולה לחכמתו הנפלאה, ככה ממש עד"מ ויתר מזה לאין קץ הי' צמצום גדול עצום ורב כאשר בדבר ה' שמים נעשו בששת ימי בראשית וברוח⁴⁵⁸⁵ פיו כל צבאם, היא אות ה' של שם הוי' ב"ה, אתא קלילא, כמ"ש בהבראם⁴⁵⁸⁶ בה' בראם⁴⁵⁸⁷, היא מקור הט' מאמרות שנמשכו ממאמר ראשון בראשית דנמי מאמר הוא⁴⁵⁸⁸, היא בחינת חכמה⁴⁵⁸⁹ הנקראת ראשית⁴⁵⁹⁰.

יאך אז היתה המשכה וירידה זו בלי אתערותא דלתתא כלל, כי אדם⁴⁵⁹¹ אין לעבוד כו', רק כי חפץ⁴⁵⁹² חסד הוא, ועולם חסד יבנה⁴⁵⁹³. וזהו בהבראם באברהם⁴⁵⁹⁴, כי חסד לאברהם⁴⁵⁹⁵ כו'. אך אחר בריאת האדם לעבדה⁴⁵⁹⁶ כו', אזי כל אתערותא דלעילא לעורר מדת חסד עליון הוא באתערותא דלתתא, בצדקה וחסד⁴⁵⁹⁷ שישראל עושין בעולם הזה. לכן אמרו רז"ל כל⁴⁵⁹⁸ האומר אין לו אלא תורה בלי גמילות חסדים אפילו תורה אין לו, אלא לעסוק בתורה ובגמילות חסדים. כי הנה הגם דאורייתא מחכמה נפקת⁴⁵⁹⁹, ובאורייתא מתקיים עלמא⁴⁶⁰⁰, ובאינון דלעאן⁴⁶⁰¹ בה, כי בדבורם ממשיכים הארות והשפעות (נ"א והשראות) חכמה עילאה מקור התורה לבחינת אותיות הדבור שבהן נברא העולם, כמארז"ל אל תקרי⁴⁶⁰² בניך אלא בוניך. הרי המשכה זו היא בחינת ירידה גדולה, ולזה צריך לעורר חסד עליון הנמשך כמים ממקום⁴⁶⁰³ גבוה למקום נמוך, באתערותא דלתתא בצדקה וחסד תתאה, שממשיכי' חיים וחסד להחיות⁴⁶⁰⁴ רוח שפלים ונדכאים. וז"ש אל⁴⁶⁰⁵ יתהלל חכם בחכמתו כו' כי אם בזאת יתהלל כו' כי אני ה' עושה חסד כו', כי החסד הוא הממשיך חיי החכמה למטה, ואם לאו הרי נקראת חכמתו לבדו, בלי המשכת חיים ממנה ח"ו.

יאובזה יובן מ"ש האריז"ל שיש ב' מיני נשמות בישראל, נשמות תלמידי חכמים העוסקים בתורה כל ימיהם⁴⁶⁰⁶, ונשמות בעלי מצות העוסקים בצדקה וגמילות חסדים. דלכאורה הרי גם תלמידי חכמים צריכים לעסוק בגמילות חסדים, כמארז"ל שאפילו תורה אין לו, אלא שהתלמידי חכמים שתורתן עיקר ורוב ימיהם בה ומיעוט ימיהם בגמילות חסדים, הנה פעולת אתערותא דלתתא לעורר חסד עליון להמשיך ולהוריד אוא"ס⁴⁶⁰⁷ המלובש בחכמה עילאה מקור תורת ה' שבפיהם, הוא רק לעולם הנשמות שבבריאה על ידי עסק התלמוד, ולמלאכים שביצירה על ידי לימוד המשנה⁴⁶⁰⁸, יען היות חיות הנשמות והמלאכים נשפעות מצירופי אותיות הדיבור היא תורה שבעל פה, ומקור האותיות הוא מחכמה עילאה כנ"ל. אך להמשיך ולהוריד הארה וחיות מבחינת הבל העליון ה' תתאה לעולם הזה השפל, שהוא צמצום גדול ביתר עז, לא די⁴⁶⁰⁹ באתערותא דלתתא של תלמידי חכמים העוסקים מיעוט ימיהם בצדקה וגמילות חסדים, אלא על ידי אתערותא דבעלי מצות, העוסקים רוב ימיהם בצדקה וגמ"ח (וכמ"ש בלק"א בח"א פל"ד). ולכן נקראו תמכי אורייתא⁴⁶¹⁰, והן בחינות ומדרגות נצח והוד, להיותן ממשיכין אור התורה למטה לעולם העשיה.

יבובזה יובן⁴⁶¹¹ למה נקרא הצדקה בשם מעשה, כמ"ש והיה⁴⁶¹² מעשה הצדקה שלום, על שם שפעולתה להמשיך אור ה' לעולם העשיה. וזהו דקדוק לשון זה"ק מאן דעביד שמא קדישא, דעביד דייקא, כי באתערותא דלתתא בצדקה וחסד תתאה מעורר חסד עליון, להמשיך אור א"ס מבחינת חכמה עילאה יו"ד של שם⁴⁶¹³ לה' של שם, בחינת הדבור ורוח פיו יתברך, כדי להשפיע לעולם העשי'. ועל דרך משל⁴⁶¹⁴ להבדיל הבדלות אין קץ, כמו שאדם אינו מדבר אלא לאחרים (ולא כשהוא בינו לבין עצמו), ואז מצמצם שכלו ומחשבתו בדבורו אליהם, והמשכילים יבינו⁴⁶¹⁵.